ה"חומר של כל התיאולוגיות" לפי ספורג'ן

ספורג'ן היה רק בן 27. אבל כבר אז היה המטיף הכי מפורסם בלונדון. מדי יום ראשון בבוקר הוא הטיף בפני קהל של 30,000 איש. ביום שלישי, ה-25 ביוני 1861, המטיף הצעיר והמפורסם ביקר בעיירה בשם סוונסי. זה היה יום גשום. נאמר לאנשים שהוא ילמד בשני מקומות. במהלך היום הגשם פסק. בערב ההוא המטיף המפורסם דיבר בפני כמות גדולה של אנשים שהתאספו בחוץ. זו אותה דרשה שאני מלמד הערב, עם קצת תוספות. פנו בבקשה לפסוק שלנו, יוחנן ו' 37.

"כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי, והבא אלי לא אהדפנו החוצה" (יוחנן ו' 37).

אפשר לעשות אלפי מסרים על בסיס הפסוק הזה. אפשר לקחת את שתי הנקודות העיקריות מהפסוק כמשהו לכל החיים – ולא להיות מותשים מהאמיתות הגדולות בהן.

יש היום הרבה מטיפים קלוויניסטיים שמדברים יפה על החצי הראשון, "כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי..."

מצד שני, יש הרבה מטיפים ארמיניאניסטים שיכולים ללמד על החצי השני של הפסוק, "...והבא אלי לא אהדפנו החוצה״. אבל הם לא מצליחים לדבר בכוח על החצי הראשון, ״כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי…״

בשתי קבוצות המטיפים יש את אלה שלא רואים את שני הצדדים. הם מסתכלים על הפסוק עם עין אחת. ולא רואים את כל מה שיכלו לראות אם היו פוקחים את שתי העיניים.

הערב אנסה כמיטב יכולתי לדבר על שני החצאים של הפסוק – ובכך להכריז את כל מה שישוע רצה שנשמע.

I. דבר ראשון, היסוד עליו נשענת הישועה.

״כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי״.

הישועה שלנו לא נשענת על משהו שאנחנו עושים. היא נשענת על משהו שאלוהים האב עושה. האב נותן אנשים מסוימים לבנו, האדון ישוע המשיח. והבן אומר, ״כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי״. זאת אומרת שכל מי בא למשיח הוא אחד שהאב נתן למשיח. והסיבה שהם באים היא שהאב שם את זה בליבם. הסיבה לכך, שאדם אחד נושע ואדם אחר אובד, נמצאת אצל אלוהים – לא במשהו שהאדם הנושע עשה או שלא עשה. לא במשהו שהאדם הנושע הרגיש או שלא הרגיש. זה נמצא במשהו שלא נמצא בו – החסד הריבוני של אלוהים. ביום גבורת אלוהים האדם הנושע מקבל רצון לבוא לישוע. התנ״ך צריך להסביר את הנקודה הזו. כתוב בתנ״ך,

״והמקבלים אותו, המאמינים בשמו, נתן עז למו להיות בנים לאלוהים, אשר לא מדם ולא מחפץ הבשר, אף לא מחפץ גבר נולדו, כי אם מאלוהים״ (יוחנן א׳ 12, 13).

עוד כתוב בתנ״ך,

״ועל כן אין הדבר לא ביד הרוצה ולא ביד הרץ, כי אם ביד האלוהים המרחם״ (רומים ט׳ 16).

כל אדם שנמצא בגן עדן, נמצא שם בגלל שאלוהים קירב אותו למשיח. וכל אדם שנמצא עכשיו בדרך לגן עדן, הולך לשם בגלל שאלוהים לבדו גרם לו ״להפליא״ (הראשונה לקורינתים ד׳ 7).

כל בני האדם מסרבים מטבעם להזמנה לבוא לישוע. ״…כולם תחת החטא. אין משכיל, אין דורש את אלוהים. הכל סר…״ (רומים ג׳ 9, 11, 12). האנשים מספקים שלל תירוצים למה הם לא באים לישוע. ״ויחלו כולם יחדו להתנצל״ (לוקס י״ד 18). יש הטוענים שהם לא יכולים לבוא לישוע בגלל שהם לא רואים אותו. יש את אלה הטוענים שהם לא יכולים לבוא לישוע בגלל שהם לא מרגישים אותו. ויש את אלה שמנסים לבוא לישוע ומביאים טיעונים ששמעו מאנשים אחרים. כולם מספקים שלל תירוצים למה הם לא באים לישוע. אבל אלוהים, בחסדו הריבוני, עושה שינוי בחלקם. אלוהים מושך כמה גברים ונשים וגורם להם לרצות ולהיות מסוגלים לבוא לישוע. ״כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי״. הם ״נדבות ביום חילך״ (תהילים ק״י 3). אלוהים מושך חלק מהאנשים למשיח בגבורת רוח קודשו. ״אנחנו אוהבים אותו, כי הוא קודם לאהבה אותנו״ (ראשונה ליוחנן ד׳ 19). ידידי, זוהי בחירה.

במשך זמן רב לא האמנתי בזה. ועדיין תמיד תהיתי איך בכל זאת נושעתי. הלכתי לבית-ספר של יום ראשון בקהילה הבפטיסטית הראשונה בהאנטינגטון פארק. לדעתי, מתוך כל הכיתה הגדולה שהייתה שם, אני היחיד שעדיין נמצא בקהילה. ככל הידוע לי, אני היחיד שנושע. איך זה יכול להיות? באתי מרקע נוראי. הייתי נלעג ומוקנט בגלל שהלכתי לקהילה. אף אחד לא עודד אותי. ובכל זאת ידעתי בליבי שאין שום תקווה אלא בישוע. איך ידעתי את זה? קראו את האוטוביוגרפיה שלי, Against All Fears. לא היה עבורי אפילו שביב של תקוה. ולמרות זאת אני כאן, 60 שנה אחרי, עדיין מטיף לישועה! לא ידוע לי על מישהו מהכיתה שלי שאפילו מאמין היום, ובטח שלא על אחד שהקדיש 60 שנה להטפת הבשורה. איך זה יכול להיות?

ראו את ד״ר קייגן. הוא גדל כאתאיסט. אף אחד לא עזר לו. אף אחד לא דאג לו. ובכל זאת הוא אחד המשיחיים הטובים ביותר שאי פעם הכרתי. איך זה ייתכן?

ראו את גב׳ סאלאזר. בעלה היכה אותה על שהלכה לקהילה. ילדיה עזבו את הקהילה והפכו להיות חסרי תועלת לאלוהים. בכל זאת גב׳ סאלאזר ממשיכה ללכת בכבדות לבדה. למרות הכל, היא אישה שמחה. היא מקדישה את חייה לסיוע לצעירים בקהילה. איך זה ייתכן?

ראו את מר ארון ינסי. אין במשפחה שלו אף משיחי טוב. ובכל זאת הוא אחד המשיחיים הטובים ביותר שאי פעם הכרתי. איך זה ייתכן?

ראו את גב׳ וויני צ׳אן. היא תמיד עובדת בשקט ברקע למען ישוע. היא מביאה מהבישור הכי הרבה שמות מכל בחורה אחרת בקהילה. מה מניע אותה? איך זה ייתכן?

ראו את מר ג׳ון סמואל קייגן. הוא חווה פילוג גדול בקהילה. כל החברים שלו עזבו. ועדיין ג׳ון קייגן מלמד כאן בכל יום ראשון בבוקר. בכל זאת ג׳ון קייגן לומד בסמינר כדי להיות מטיף. איך זה ייתכן?

ראו את גב׳ היימרס. היא נושעה באופן מדהים אחרי שלראשונה שמעה אותי מטיף את הבשורה. כל ידידיה עזבו את הקהילה לטובת חיי אנוכיות וחטא. אבל גב׳ היימרס צלחה את כל זה כאשת אלוהים חזקה! איך זה ייתכן? אני לא מכיר דרך אחרת להסביר את השינוי שעבר על האנשים האלה, ואת הנאמנות הרבה שלהם למשיח ולקהילה. בחירה היא ההסבר היחיד! הם יכולים להסכים עם דבריו של איוב,

״הן יקטלני, לו איחל״ (איוב י״ג 15).

רועה הקהילה ריצ׳ארד וורמברנד היה המשיחי הכי גדול שאי פעם הכרתי. קראו את הסיפור שלו, Tortured for Christ. אחרי שתקראו את הסיפור שלו, אתם תסכימו איתי שבעיני אלוהים הוא היה גדול יותר מבילי גראהם, מהאפיפיור יוחנן פאולוס השני, או מכל איש דת אחר מהמאה ה-20. במשך 14 שנה הוא עונה והוכה עד סף מוות והורעב עד סף שיגעון בכלא הסובייטי. הוא היה מזדהה עם מילותיו של איוב,

״הן יקטלני, לו איחל״ (איוב י״ג 15).

איך זה יכול לקרות לולא החסד הריבוני של אלוהים שבחר בו ומשך אותו לישוע המשיח? איך זה יכול להיות אם מילותיו של המשיח אינן אמת? כי ישוע עצמו אמר,

״לא אתם בחרתם בי, כי אם אנוכי בחרתי בכם״ (יוחנן ט״ו 16).

״כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי״.

II. דבר שני, הישועה הנצחית של כל אלה שניתנו לישוע.

״כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי״.

זה נקבע לנצח, ונקבע כך שלא יהיה ניתן לשינוי על ידי בני האדם או השטן. אפילו צר-המשיח הגדול בכבודו ובעצמו לא יוכל לעצור אפילו אדם אחד מלבוא אל ישוע, ששמו כתוב ב״ספר החיים אשר לשה הטבוח מיום הוסד תבל״ (חזון יוחנן י״ג 8). בבוא העת, כל אחד מהם, עד האחרון שבהם, יימשך על ידי רוח הקודש, יבוא לישוע, יקבל הגנה מאלוהים באמצעות הדם היקר של המשיח ויילקח לשמיים ברב הדר עם צאן אלוהים!

תקשיבו טוב! ״כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי״. אף אחד מאלה שהאב נתנם לישוע לא יאבד. אם אפילו אחד היה אובד, היה כתוב בפסוק ״כמעט כולם״, ״כולם חוץ מאחד״. אבל כתוב ״כל״ ללא יוצא מן הכלל. אם בכתר של המשיח הייתה חסרה מרגלית אחת, הכתר לא היה מושלם. אם איבר אחד בגוף המשיח היה הולך לאבדון, גוף המשיח לא היה שלם.

״כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי״. ״אבל אם הם לא יבואו?״ אני לא יכול להניח דבר כזה, בגלל שהמשיח אומר ״יבוא״. ביום גבורת אלוהים הם יקבלו את הרצון לבוא. אמנם לאדם יש רצון חופשי, אבל אלוהים יכול לכוון אותו לבוא לישוע מרצונו החופשי. מי ברא את האדם? אלוהים! מי ברא את אלוהים? האם נוכל להרים אדם לכס מלכותו של אלוהים? מי צריך להיות האדון ושהכל יעשה כרצונו? אלוהים או אדם? אלוהים, האומר ״יבוא״, יודע כיצד לגרום להם לבוא לפי רצונו.

אנחנו שומעים על מאות רבות מוסלמים שבאים לישוע. מאז שהדת השטנית הזו עיוורה את עיני בני עשו, יותר מוסלמים מאי פעם באים עכשיו אל ישוע. ״כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי״. יש הרבה אמצעים שאלוהים משתמש בהם, גם באירן, גם בסין, גם באיי הים, גם בבתי הכלא תחת עול השטן. גם לימוד השקר של פיני לא יכול לגבור על החסד הריבוני של אלוהים הכל יכול! יש את לימוד הכתובים! זה הלימוד של אלוהים! זה הלימוד שאלוהים השתמש בו שוב ושוב בעתות תחיה. הסקס החופשי והסמים של ההיפים לא הצליחו למנוע מישוע לפעול ולמשוך עשרות אלפי ילדים מידי השטן לתוך מלכות אלוהים! והוא יכול לעשות את זה שוב! ״כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי״.

אבל אולי יש מישהו שאלוהים בחר בו, שהפך להיות קשה כל כך, שכבר אין יותר תקוה עבורו? מה אז? אם הוא נבחר, אותו אדם צריך להיות עצור בחסדו של אלוהים. הדמעות ירדו במורד לחייו, והוא יקבל רצון לבוא למשיח ולהיוושע. הייתי אובד בישועה מתוך מעשים במשך 8 שנים. אם אלוהים הצליח לכופף את רצוני ולהביא אותי לישוע, הוא יכול להביא כל אחד! אין נפש נבחרת שלא נמצאת בהישג ידה של התקוה, אין אדם נבחר שאלוהים לא יכול למשוך לישוע, אפילו משערי הגיהנום! אלוהים יכול לחשוף את זרועו, להושיט את ידו והציל את האוד ״מאש״ (זכריה ג׳ 2).

III. דבר שלישי, הקשיבו לחלק השני של הפסוק.

"כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי, והבא אלי לא אהדפנו החוצה" (יוחנן ו' 37).

אין פה טעות. האדם הלא נכון לא יכול לבוא. אם חוטא אובד מגיע לישוע, הוא בוודאות האדם הנכון. מישהו אולי יגיד, ״ומה אם הגעתי בדרך הלא נכונה?״ אי אפשר לבוא לישוע בדרך הלא נכונה. ישוע אמר, ״לא יוכל איש לבוא אלי, בלתי אם ניתן לו מאת אבי״ (יוחנן ו׳ 44, 65). אם באת לישוע, זאת אומרת שהאב כבר נתן לך את הכוח לבוא. אם תבוא לישוע, הוא לא יהדוף אותך החוצה. אין שום סיבה אפשרית לכך שישוע יהדוף החוצה חוטא שבא אליו. ישוע אמר,

״פנו אלי כל העמלים והטעונים, ואני אניח לכם״ (מתי י״א 28).

זוהי גם הזמנה וגם הבטחה שלו.

ספורג׳ן היה רק בן 27. המטיף הצעיר סיים את הדרשה שלו במילים האלו:

זה מה שישוע המשיח אומר לכל אחד מכם – זוהי הזמנת הבשורה: ״בואו, בואו, בואו לישוע, איך שאתם״. אתם אומרים, ״אבל אני צריך להרגיש עוד משהו״. ״לא, פשוט בואו איך שאתם״. ״אבל תן לי ללכת הביתה ולהתפלל״. ״לא, לא, בואו לישוע איך שאתם״. אם תבטחו בישוע עצמו, הוא יושיע אתכם. כולי תפילה שתעזו לבטוח בו. אם מישהו מתנגד ואומר, ״אתה כזה חוטא מטונף״, ענו לו, ״כן, זה נכון, אני באמת כזה, אבל ישוע עצמו אמר לי לבוא״.

בואו, חוטאים עלובים ומסכנים,
   חלשים ופצועים, חולים וכואבים;
ישוע נכון להושיע אתכם,
   מלא ברחמים, אהבה וכוח:
הוא יכול,
   הוא רוצה, הוא רוצה,
      אין יותר ספק
(“Come, Ye Sinners” by Joseph Hart, 1712-1768).

חוטא, בטח בישוע, ואם תאבד בעת שבטחת בישוע, אני אובד יחד איתך. אבל זה אף פעם לא יקרה; הבוטחים בישוע לעולם לא יאבדו. בוא לישוע, והוא לא יהדוף אותך. אל תנסה להבין את זה. פשוט בטח בו, ולעולם לא תאבד, בגלל שהוא אוהב אותך.

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בהן ללא רשותו של ד"ר היימרס. לעומת
זאת, הדרשות המצולמות של ד"ר היימרס וכל שאר הדרשות המצולמות מהקהילה שלנו מוגנות בזכויות
יוצרים, וניתן להשתמש בהן ברשות בלבד.

הפסוקים שהוקראו לפני הדרשה: יוחנן ו׳ 35-39.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג׳מין קינקייד גריפית׳:
“Come, Ye Sinners” (by Joseph Hart, 1712-1768)