Print Sermon

מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-46 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו. כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.

בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.


לראות או להאמין?

SEEING OR BELIEVING?
(Hebrew)

מאת ד"ר ר. ל. היימרס, הבן
by Dr. R. L. Hymers, Jr.

דרשה זו ניתנה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
ביום ראשון בבוקר, ה-4 בפברואר, 2018
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord’s Day Evening, February 4, 2018

"אשר אהבתם ולא ראיתם ואשר תאמינו בו עתה ואינכם רואים אתו ובכן תגילו בשמחה מפוארה עצומה מספר: לשאת עקב אמונתכם תשועה לנפשותיכם" (הראשונה לפטרוס א' 8, 9).

פטרוס דיבר לאנשים שמעולם לא ראו את ישוע. הם מעולם לא ראו אותו כשהיה על הארץ. ועדיין הם נושעו בעזרתו. רבים אחרים ראו את ישוע כשהיה על הארץ. ועדיין הם לא נושעו. אנחנו יכולים לומר בביטחון מה שאמר ספרג'ון הגדול – "לראות זה לא להאמין, אבל להאמין זה לראות." זו הייתה הכותרת של אחת מדרשותיו של ספרג'ון. אפשט את הדרשה של ספרג'ון עבורכם.

I. דבר ראשון, לראות זה לא להאמין.

אתם לא צריכים להכיר הרבה מהתנ"ך כדי לדעת זאת. בכל ארבע הבשורות היו אנשים שראו את ישוע. הם ראו אותו, אך לא האמינו בו. יהודה איש קריות היה אחד מתלמידיו של ישוע. אך יהודה לא האמין בישוע. יהודה הלך אחרי ישוע במשך שלוש שנים. הוא חי עם ישוע. הוא אכל עם ישוע. הוא גירש שדים בשם ישוע. הוא הטיף על ישוע. הוא הכיר את ישוע באופן קרוב ואישי. ישוע אפילו קרא ליהודה חבר. אבל יהודה לא האמין בישוע. בגלל זה הוא בגד בישוע עבור שלושים שקלים. זוהי הסיבה שהוא יצא ותלה את עצמו, והלך לגיהינום. התלמידים האחרים לא היו הרבה יותר טובים. גם הם לא האמינו בישוע. הוא אמר להם שהוא עולה לירושלים לסבול ולמות. "והם לא הבינו דבר מכל אלה...ולא ידעו את אשר דבר אליהם" (לוקס י"ח 34). הם לא האמינו בישוע עד שהוא נפח בהם (יוחנן כ' 22). התלמיד תומא לא האמין בישוע אפילו אחרי זה! הם חיו עם ישוע שלוש שנים. אבל הם לא האמינו בו. המושל הורדוס ראה אותו ולא האמין בו. פילטוס ראה אותו אך לא האמין בו. הפרושים ראו אותו עושה ניסים, אך לא האמינו בו. הצדוקים וההורדוסיים דיברו אתו, אך לא האמינו בו. קהל גדול של אנשים הואכלו על ידו, וראו אותו עושה ניסים. אך גם רובם לא האמינו בו. כמעט אף אחד ממי שראה את ישוע כאשר הוא היה על הארץ לא האמין בו! זה מפתיע! כל כך מפתיע שיוחנן השליח רשם על כך. יוחנן אמר, "הוא בא בשלו ואשר המה לו לא קיבלוהו" (יוחנן א' 11). רק מספר מועט של אנשים שראו את ישוע על הארץ האמינו בו.

מהעובדות הללו אנו יודעים כי "לראות זה לא להאמין." ועדיין חלק מכם חושבים הערב שאם הייתם יכולים לראות אותו הייתם מאמינים בו. אתם לא תודו בכך, אך זוהי האמת. לכן אתם רוצים "להרגיש" משהו כדי להוכיח שישוע הוא אמתי. אתם מחפשים "הרגשה" או פסוק בתנ"ך שיש בו הבטחה. אתם יכולים להבין רגשות. אתם יכולים לראות הבטחה בתנ"ך. אבל אתם לא יכולים לראות את ישוע. זה התירוץ שלכם לא להאמין בו. זה התירוץ שלכם לא לבטוח בו. זה התירוץ שלכם לא להיוושע. אך אני אומר לכם, "לראות זה לא להאמין." להרגיש משהו זה לא להאמין. לחזור על הבטחה בתנ"ך זה לא להאמין. לראות נס זה לא להאמין. כל האנשים שהזכרתי שלא האמינו בישוע הזכירו פסוק מהתנ"ך. כולם ראו אותו. כמעט כולם ראו אותו עושה ניסים. ועדיין הם לא האמינו בו. ורובם מתו והלכו לגיהינום בגלל שלא האמינו בו, למרות שראו אותו פעמים רבות!

הנביא ישעיהו דיבר על ישוע. ישעיהו אמר, "נבזה וחדל אישים" (ישעיהו נ"ג 3). בפרשנות של בארנס רשום,

הוא נבזה...המושיע היה מושא ללעג ולזלזול על ידי הפרושים, הצדוקים, והרומים. כך היה גם בחייו על הארץ וגם במותו; ומאז, שמו ואישיותו היו מושא ללעג פעמים רבות.

וחדל אישים...הקטע הזה הוא רב משמעות, ובשתי מילים נמצאת כל ההיסטוריה של האנושות בנוגע ליחס שלה למושיע. השם "חדל אישים [דחוי על ידי אנשים]" מביע את כל ההיסטוריה העצובה והמדכאת; דחוי על ידי היהודים; על ידי העשירים, הגדולים והמלומדים; על ידי רוב האנשים בכל מעמד, גיל ודרגה.

בפרשנות הדוכן כתוב,

הוא נבזה. ניתן לראות חלק מהבוז של האנשים בתשומת הלב המועטה שהקדישו ללימוד שלו, וחלק ביחס שלהם כלפיו בלילה וביום שלפני צליבתו. חדל אישים, במקום נשכח על ידי אנשים...לאדונינו לא היה יותר מ"עדר קטן" באותו הזמן. ואפילו מתוכם, "רבים מתלמידיו לא יספו להתהלך אתו." חלקם באו אליו רק בלילה. כל ה"שליטים" והאנשים החשובים שמרו ממנו מרחק. ולבסוף אפילו השליחים שלו "עזבוהו כולם וינוסו."

כמעט כל מי שראה את ישוע על הארץ בז לו ודחה אותו. האם אתם הייתם שונים מהם? אם לא חזרתם בתשובה, אתם בדיוק כמוהם. אתם בזים לו ודוחים אותו. אתם מסתירים את פניכם ממנו. אתם בדיוק כמו אלו שדחו את ישוע כשהם ראו אותו על הארץ! הם ראו אותו. הם שמעו את קולו. הם לא האמינו בו. לראות זה לא להאמין!

II. דבר שני, להאמין זה לראות!

"אשר אהבתם ולא ראיתם ואשר תאמינו בו עתה ואינכם רואים אתו ובכן תגילו בשמחה מפוארה עצומה מספר: לשאת עקב אמונתכם תשועה לנפשותיכם" (הראשונה לפטרוס א' 8, 9).

האנשים אליהם דיבר פטרוס בטקסט שלפנינו מעולם לא ראו את ישוע על הארץ. ועדיין, הם בטחו בו ונושעו על ידו! מדוע הם האמינו בישוע למרות שמעולם לא ראו אותו, מעולם לא שמעו את קולו, ומעולם לא נגעו בו? הרפורמיסט הגדול קלווין ענה על כך. קלווין אמר, "אין אדם שיוכל אי פעם...להאמין באמצעות ההבנה שלו, עד שהאדון מתקן [אותו] והוא נולד מחדש ברוחו."

אותה רוח הקודש יכולה לתת לך אמונה בישוע כעת. כעת – אפילו שאינך יכול לראות את ישוע בעינייך. אותה רוח הקודש יכולה לחבר אותך עם ישוע כעת – למרות שאינך מרגיש את מגע בשרו.

השלב הראשון של קשר עם ישוע הוא אהבה. רשום בטקסט שלנו, "אשר אהבתם ולא ראיתם." "למרות שלא ראיתם אותו, אהבתם אותו." אהבתו של ישוע מגיעה אלינו בדרכים רבות. כאשר התחלתי ללכת לקהילה קרובי המשפחה שלי צחקו עליי. והם לעגו גם לישוע. הם אמרו, "איך אתה יכול להאמין בו? מה הוא עשה עבורך?" אך ככל שהם צחקו על ישוע, כך אהבתי אותו יותר. היו ילדים רעים כאלו גם בקהילה שלי. הם אמרו בדיחות גסות על כך שאימא שלו לא הייתה בתולה. הם אמרו שהוא היה ממזר. הם צחקו עליו. אך ככל שהם צחקו עליו, כך אהבתי אותו יותר.

כשחשבתי על ישוע בחג הפסחא אהבתי אותו אף יותר. אהבתי אותו על כך שסבל את הצלב. שנאתי את המחשבה שתקעו מסמרים בידיו ורגליו. לא הבנתי למה הם עשו לו את זה. אבל ריחמתי עליו והצטערתי מאד בשבילו.

הייתי ילד בודד. ההורים שלי לא היו איתי כדי לשמור עליי ולשמח אותי. וחשבתי על כך שישוע היה לבד – בלי חבר שינחם אותו – ואהבתי אותו. חשבתי, "גם אם אף אחד אחר לא אוהב אותך, ישוע, אני אוהב אותך!" זו הייתה האהבה שלו שקנתה אותי. ביום שבו נושעתי הם שרו את המזמור של צ'ארלס ווסלי. כל בית נגמר במילים ששברו את ליבי. "אהבה נפלאה, איך יכול להיות, שאתה, אלוהי, היית צריך למות עבורי." "אהבה נפלאה, איך יכול להיות, שאתה, אלוהי, היית צריך למות עבורי."

ישוע היה אלוהים שבא בבשר. הם מסמרו את אלוהים לצלב עץ נוקשה. "אהבה נפלאה." זה שבר את ליבי. בטחתי בו. התחברתי אליו דרך אהבתו אליי – ודרך אהבתי אליו.

אני לא חושב שמישהו כאן יקרא לד"ר קייגן חלוש אופי. אתם מכבדים את ד"ר קייגן על כך שיש לו אופי חזק. ג'ון התנגד למשיח בכל נימי נפשו. דבר ממה שאמרתי לו בחדר הווידויים לא נגע בו. הוא אמר, "המחשבה שעליי לוותר לישוע הלחיצה אותי כל כך עד שלמשך זמן שנדמה כנצח, פשוט לא וויתרתי. ישוע נתן את חייו עבורי. ישוע הלך להיצלב עבורי כאשר הייתי אויב שלו, ולא נכנעתי לו. המחשבה שברה אותי. פשוט לא יכולתי להחזיק את עצמי יותר. הייתי צריך את ישוע. ברגע שנכנעתי לו ובאתי לישוע באמונה...לא הייתי צריך הרגשה. היה לי את המשיח!...איזו מן אהבה הייתה למשיח כלפיי, אם הוא היה יכול לאהוב אותי כל כך בשביל לסלוח לי, החוטא שהכי לא הגיע לו. המשיח נתן את חייו עבורי ולכן אני נותן הכול עבורו....ישוע לקח את השנאה והכעס ונתן לי אהבה במקומם."

ספרג'ון הגדול מעולם לא פגש את ג'ון קייגן. אבל הוא רשם כאילו הכיר אותו. ספרג'ון אמר, "אחרי הכול זה לא לראות – זה תמיד חייב להיות משהו חיצוני – זה לחשוב על ישוע, להבין, להיות מושפע ממנו, וזהו הסימן לקשר אמתי. אז, אהבה למשיח הפכה למובן האמתי של איחוד, קשר חזק יותר ממה שמגע יכול להיות...אהבה הופכת את המושיע לאמתי ללבכם...מה שאומר שהקשר שהאהבה עושה בין המשיח ובין הנפש שלכם הוא אמתי יותר מאשר כל דבר שתוכלו לגעת בו או להרגיש אותו." "אשר אהבתם ולא ראיתם."

אבל הטקסט נותן לנו נדבך נוסף של קשר עם ישוע – "אשר תאמינו בו עתה ואינכם רואים אתו." "ועדיין אתם מאמינים בו." הנה יש לנו פה תזכורת שאנחנו יכולים להאמין בישוע מבלי לראות אותו. ואשר תאמינו בו עתה ואינכם רואים אתו, ובכן תגילו...." תאמינו בו! תאמינו בו! האנשים אליהם כתב פטרוס מעולם לא הכירו את ישוע. הם מעולם לא הרגישו את ישוע. הם מעולם לא שמעו את קולו. אבל הם ידעו אותו! "ואשר תאמינו בו עתה ואינכם רואים אתו ובכן תגילו." " ואשר תאמינו בו עתה ואינכם רואים אתו."

הלן קלר נולדה חרשת ועיוורת לחלוטין. אישה בשם אן סליבן לימדה את הלך קלר איך לדבר. זה סיפור מדהים. כאשר הייתי ילד קטן שמעתי את הלן קלר מדברת ברדיו. למרות שהיא הייתה עיוורת וחרשת לחלוטין מלידה, הלן קלר האמינה בישוע! גם אתם יכולים להאמין בישוע – אפילו אם אינכם יכולים לראות אותו או לשמוע אותו!

אמונה בישועה מקשרת אתכם אתו. גם אהבה וגם אמונה הן נדבכים של קשר עם ישוע. אהבה ואמונה מאחדים אותנו עם המושיע. "ואשר תאמינו בו עתה ואינכם רואים אתו ובכן תגילו." "למרות שאינכם רואים אותו, אתם מאמינים בו ושמחים!"

שמעו את אמי זבלגה, הפסנתרנית שלנו. היא אישה נבונה. אתם יכולים לבטוח במה שהיא אמרה.

     לא בטחתי במשיח. "ישוע" הייתה רק מילה, דוקטרינה, או מישהו שידעתי שהיה קיים אבל עדיין היה כה רחוק. במקום לחתור למשיח, חיפשתי רגש או סוג של חוויה.
     בשעה מאוחרת בלילה אחד גיליתי פתאום שישוע מת עבורי. בלילה ההוא [חשבתי] עליו בגן של גת שמני, נאנח ומזיע תחת המשקל של החטאים שלי. ראיתי [בעיני רוחי] את המשיח הצלוב. [חשבתי] על הקורבן המדמם שלו ועל כך שהוא נדקר על ידי הדחייה שלי. אבל עדיין לא בטחתי בו. עדיין נתליתי בצורך שלי בתחושת ביטחון.
     ד"ר היימרס החל להטיף משיר השירים על יופיו של המשיח. כשהקשבתי, המשיח הפך יותר ויותר יפה. התחלתי לכאוב עבורו. שמעתי את הפסוק, "קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך" (שיר השירים ב' 10). הרגשתי שהמשיח מדבר אליי, קורא לי לבוא אליו.
     ידעתי שכל החוויות שחוויתי בחיי, הסבל, חוסר התקווה של החיים, הריקנות הקרה של העולם, המשקל המכריע של החטא, כולם היו כיוון שאלוהים אהב אותי וגרם לי לראות את הצורך שלי בישוע.
     הלכתי [לראות את ד"ר היימרס אחרי הדרשה]. נדמה היה שחומה של חטא עמדה מולי – רשעותו של ליבי, המחשבות הרעות שלי, והדחייה הבלתי פוסקת שלי את ישוע. לא יכולתי לשאת זאת עוד. הייתי זקוקה למשיח. הייתי זקוקה לדמו. ירדתי על ברכיי...ובמקום להיגרר שוב הרחק מישוע, מפוחדת מעוד חזרה בתשובה שקרית או מעשיית טעות, או שוב לחפש בתוכי ולבדוק מה אני מרגישה ולגשש בחשכה כפי שעשיתי לפני כן, חיפשתי את המשיח באמונה...הוא רחץ את חטאי בדמו היקר; הוא לקח את המשא הכבד של חטאי! הוא סלח לי את כל חטאיי.
     עכשיו הוא הגיבור שלי, המושיע שלי והאדון שלי! פעמים רבות מאז הלכתי לישוע לעזרה, לחיזוק ולהגנה. כפי שהולך השיר, "חסד שינה את חיי./ חסד שינה את חיי./ הייתי אבוד בחטאי/ אבל ישוע שינה את חיי." יש לי כעת כל כך הרבה שמחה כאשר אדם נוסף נושע על ידי ישוע. אני לא יכולה להביע במלואם את הסיפוק והשלום שמגיעים מחטאים שנסלחו...אני מאחלת לכל אלו שנאבקים כמו שאני נאבקתי שיקבלו סליחה מישוע! הבשורה, שהייתה כל כך משעממת וחסרת חיים לפני כן, מרגשת כעת, וליבי מתפוצץ משמחה והכרת תודה כאשר אני שומעת דרשה על ישוע. תודה לאלוהים שמשך אותי לבנו, ישוע. אני יכולה רק לומר עם פולוס השליח, "ותודה לאלוהים על מתנתו אשר עצמה מספר" (השנייה לקורינתים ט' 15)!

חברים יקרים, אני עצמי לא הכרתי את משמעות המילה "שמחה" עד שהכרתי את המשיח. עברתי הרבה ניסיונות וקשיים. התאכזבתי מאנשים שבטחתי בהם. הייתי בודד וחוויתי צער גדול. הלכתי במשך שעות בלילה, בכל לילה. חוויתי "עצב רך ואלים" כשהייתי בודד בלי חבר אנושי. הייתי חברו של הלילה. אבל זה תמיד היה ישוע שהעביר אותי בזמנים האלו של הצער. אפילו כשהרגשתי שאף אחד אחר לא קיבל אותי, ישוע תמיד קיבל. "מאז ומתמיד באמונה ראיתי את הזרם/ שיצא מפצעייך המדממים,/ אהבתך המשחררת הייתה נושא חיי,/ ותמיד תהיה עד שאמות." אם אתם עדיין אובדים הקשיבו בתשומת לב לשיר הנפלא הזה.

ניסיתי לשווא באלפי דרכים
להכניע את פחדיי, להרים את תקוותי;
אבל מה שאני צריך, כך אומר התנ"ך,
זה תמיד רק את ישוע.

נפשי חשוכה, ליבי קר –
איני יכול לראות, איני יכול להרגיש;
בשביל האור, בשביל החיים, אני חייב להתחנן
באמונה פשוטה בישוע.

הוא מת, הוא חי, הוא מולך, הוא מפגיע;
ישנה אהבה בכל מילותיו ומעשיו;
יש את כל מה שזקוק לו חוטא אשם
לנצח בישוע.
   ("בישוע" מאת ג'יימס פרורוקטר, 1913).

אולי תגידו, "אני לא משוכנע. מאתה מדבר על אהבה ואמונה." אתם אומרים, "אין לי אהבה למשיח." "אני לא מאמין בו. הטיעון שלך לא משכנע אותי."

אז אני חייב להזהיר אותך. יבוא יום בו לא תשמעו את המילים המתוקות של אהבה ואמונה. אוזניכם יהיו קרות ומתות. לא יהיו עוד מילות שלום וסליחה עבורכם. ואתם תבלעו בחושך הנצחי של הגיהינום.

הקשיבו לי כעת! לפני שאלוהים מדבר אליכם בזעם ובמשפט. ואלוהים יאמר לכם, "קראתי לכם וסירבתם."

כל מה שאני יכול לומר לכם הוא, האם תבטחו במשיח? האם תעשו זאת כעת? הלילה? אני לא יכול לעשות יותר מכך. אני לא יכול לגרום לכם לבטוח בישוע. אני צריך להשאיר את זה לאלוהים. בכוחו, אלוהים פתח לבבות רבים לבטוח בישוע. אתם יושבים בין אנשים רבים שאלוהים משך לישוע. אלוהים בחר למשוך אותם למשיח. אם הוא לא מושך אותך, אין שום דבר שאני יכול לעשות. אם אלוהים לא בחר בך להיוושע, אין שום דבר נוסף שאני יכול לעשות. אם אתה לא אחד מהנבחרים אין דבר נוסף שאני יכול לעשות.

אבל אם אלוהים דיבר לליבך הלילה, קבל את המשיח. קבל אותו כעת. אתם, שהכי זקוק לישוע, בואו ובטחו בו כעת. כל מה שאמרתי לא יעזור כלל אם רוח אלוהים לא תשנה את ליבכם. אנחנו מתפללים שתבטחו בישוע כעת כמו האנשים שפטרוס דיבר עליהם בטקסט שלנו. אנחנו התפללנו שאלוהים יעשה מה שהוא עשה לג'ון קייגן, אמי זבלגה והאנשים שסביבכם. שאלוהים יבחר את הנבחרים ביננו הלילה. הלוואי שתבואו לישוע, תבטחו בו ותיוושעו לנצח באמצעות דמו המכפר על הכול. אמן.


כאשר אתם כותבים לד"ר היימרס, עליכם לציין מאיזו מדינה אתם כותבים, אחרת הוא לא יוכל לענות לאימייל שלכם. אם הדרשות האלה מברכות אתכם, ד"ר היימרס ישמח לשמוע מכם. כשאתם כותבים לד"ר היימרס, אתם צריכים להגיד לו מאיזו מדינה אתם, אחרת הוא לא יוכל לענות על המייל שלכם. אם הדרשות הללו בירכו אתכם, שילחו לד"ר היימרס מייל וספרו לו על כך, אבל אל תשכחו לציין מאיזו מדינה אתם. כתובת המייל של ד"ר היימרס היא: rlhymersjr@sbcglobal.net (לחץ כאן). אפשר לכתוב לד"ר היימרס בכל שפה, אבל עדיף באנגלית אם אפשר. אם אתם רוצים לכתוב לד"ר היימרס מכתב, הכתובת שלו היא: P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. אתם יכולים להתקשר אליו לטלפון מס' 352-0452 (818).

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בהן ללא רשותו של ד"ר היימרס. לעומת
זאת, הדרשות המצולמות של ד"ר היימרס וכל שאר הדרשות המצולמות מהקהילה שלנו מוגנות בזכויות
יוצרים, וניתן להשתמש בהן ברשות בלבד.

שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג׳מין קינקייד גריפית׳:
״בישוע" (מאת ג'יימס פרוקטר, 1913).

מתאר

לראות או להאמין?

SEEING OR BELIEVING?

מאת ד"ר ר. ל. היימרס, הבן

"אשר אהבתם ולא ראיתם ואשר תאמינו בו עתה ואינכם רואים אתו ובכן תגילו בשמחה מפוארה עצומה מספר: לשאת עקב אמונתכם תשועה לנפשתיכם" (הראשונה לפטרוס א' 8, 9).

I.   דבר ראשון, לראות זה לא להאמין, לוקס י"ח 34; יוחנן כ' 22; א' 11;
ישעיה נ"ג 3.

II.  דבר שני, להאמין זה לראות! שיר השירים ב' 10; השניה לקורינתים ט' 15.