איך מכינים דרשת בישור –
אמיתות נשכחות שצריכים כדי באמת לחזור בתשובה

שאול השליח נתן את המילים הללו לטימותיוס זמן קצר לפני שנרצח במסגרת הרדיפה של הקיסר נוירון. טימותיוס היה תלמידו של שאול. שאול לימד אותו את עבודת השירות. טימותיוס הפך לרועה קהילה בעיר אפסוס. עבודתו העיקרית הייתה להיות רועה קהילה.

לטימותיוס לא הייתה את אותה העבודה כמו "פיליפוס המבשר" (מעשי השליחים כ"א 8). פיליפוס הלך ממקום למקום. פיליפוס הלך לשומרון ובישר על המשיח שם (מעשי השליחים ח' 5). ואז הוא הלך למדבר והדריך סריס אתיופי למשיח (מעשי השליחים ח' 26-39). לאחר מכן הוא הטיף בערים נוספות (מעשי השליחים ח' 40). פיליפוס היה מבשר נודד. טימותיוס היה רועה קהילה של קהילה אחת מקומית.

למה שאול אמר לטימותיוס לעשות את "מלאכת המבשר"? בגלל שכל רועה קהילה נקרא לעשות את מלאכת המבשר! שאול אמר לטימותיוס "ומלא את שירותך" (השניה לטימותיוס ד' 5). מה היה מלוא השירות שלו? לעשות את מלאכת הבישור! כל רועה קהילה נקרא לעשות את מלאכת הבישור. אם אינך עושה אותה, אתה לא עושה את מה שאלוהים ציווה אותך לעשות!

כל רועה קהילה מטיף בקהילה שלו. זוהי הקריאה שלו. וכל רועה קהילה חייב להטיף דרשות בישור בקהילה שלו – ולהטיף אותן לעיתים קרובות! אם אתה משאיר את הבשורה למספר פעמים בשנה בבית הספר של יום ראשון, אינך מטיף נאמן. אם כל מה שאתה עושה זה ללמד אנשים, אינך מטיף נאמן. השירות שלך הוא לא רק ללמד את התנ"ך. עלייך לעשות את מלאכת הבישור. עלייך להטיף דרשות בישור, ולעשות זאת באופן תדיר.

מה זו דרשת בישור? דרשת בישור מכוונת ישירות לאנשים אובדים בקהילה, ויש רבים כאלו בכל אסיפה, למרות שחלקם מגיע לקהילה מידי שבוע. כל דרשת הבישור מכריזה את האמת על חטא וישועה במשיח – כדי שהאנשים האובדים שישמעו זאת יבטחו בישוע וייוושעו. דרשת בישור היא לא דרשה שמסבירה כמה פסוקים מהכתובים. עליך לבחור פסוק אחד או שניים ולהטיף מתוכם. דרשת בישור מתמקדת באמת שנמצאת בפסוק אחד או שניים. הסבר שכולל פסוקים רבים אינו דרשת בישור. לימדו את דרשות הבישור של ספורג'ן. אף אחת מהן היא לא דרשה שמסבירה פסוקים רבים כפי שנהוג כיום. בספר מעשי השליחים כל הדרשות, מלבד דרשה אחת, היו דרשות בישור. בכל ספר מעשי השליחים הייתה רק דרשה אחת עם הסבר של כמה פסוקים! כאשר אנו מטיפים דרשות בישור, עלינו ללכת אחרי הדוגמה שהשאירו לנו השליחים וספורג'ן!

מעטים הם רועי הקהילה שמטיפים היום דרשות בישור. רבים מהם לא מטיפים אותן כלל. באמריקה אנחנו שומעים דרשות בישור לעיתים רחוקות. וזה לא שונה בהרבה בארצות אחרות. רועי קהילה מלמדים את אנשיהם את התנ"ך – או שהם מטיפים על רפואה, שגשוג ואיך להרגיש טוב – הכול מלבד בשורת המשיח! הם לא מצייתים לתנ"ך, שאומר, "עשה מלאכת המבשר".

אולי אתם שואלים, "אבל איך מכינים דרשת בישור? איך עושים את זה?" זה נושא הדרשה שלנו. אני הולך להסביר לכם כיצד להטיף דרשת בישור.

דרשת בישור היא דרשה שממוקדת בבשורה. מהי דרשה על הבשורה? כדי להטיף את הבשורה עלייך לדעת מהי הבשורה. שאול השליח אמר,

"ואני מזכירכם אחי את הבשורה... כי המשיח מת לכפר על חטאתנו ככתוב: ונקבר והוקם ביום השלישי ככתוב" (הראשונה לקורינתים ט"ו 1, 3, 5).

ושוב, שאול השליח אמר,

"המשיח ישוע בא לעולם להושיע את החטאים" (הראשונה לטימותיוס א' 15).

ישנם שני חלקים לדרשת בישור. דבר ראשון, בעיית החטא של האדם; ודבר שני, מה עשה המשיח כדי להושיע אנשים מהחטא שלהם.

I. דבר ראשון, עליכם להטיף מהתורה – שאומרת לאנשים מה יש בליבם החוטא.

בחלקה הראשון של דרשת הבישור, אתם חייבים להטיף מהתורה. מדוע צריך לבטוח בישוע? מהי הסיבה? למה ישוע מת על הצלב? ישנן דרשות רבות שאומרות לאנשים לבטוח בישוע כדי שיהיו להם חיים טובים יותר, או יהיו מאושרים, או ימצאו אהבה וחברות. אבל זו לא הסיבה בגללה ישוע מת על הצלב! ישנן דרשות שאומרות לאנשים לבטוח בישוע כדי שיגיעו לשמיים. אבל זהו לא מסר הבשורה אם הוא לא מסביר מדוע הם זקוקים לישוע כדי להגיע לשמיים. כתוב בתנ"ך, "המשיח מת לכפר על חטאתנו" וגם רשום, "המשיח ישוע בא לעולם להושיע את החוטאים".

אם אנשים לא ירגישו שהם חוטאים, למה הם צריכים לבוא למשיח? הם לא! אולי הם ימלמלו איזו תפילה. אולי ירימו את ידיהם. אולי יבואו קדימה בסוף הדרשה. אבל הם לא ייוושעו! מדוע? כי לא היה להם דבר להיוושע ממנו!

איך תוכלו להראות לאנשים שהם חוטאים? בכך שתטיפו להם את תורת אלוהים. התנ"ך אומר,

"ובכן התורה הייתה אומנת אותנו למשיח" (גלטים ג' 24).

התורה מראה לנו שאנחנו חוטאים. אחרי שהם חוזרים בתשובה על החטא שבליבם, הם יכולים לבוא למשיח.

רועי קהילה רבים מפחדים להטיף מהתורה. הם מפחדים לגרום לאנשים להתרגז. איאן ה. מורי אמר שזו "הבעיה העיקרית בבישור". בספרו, The Old Evangelicals, (הוצאת Banner of Truth, קראו עמוד 3 עד 37), מורי אומר לנו שהחשש מפגיעה באובדים הוא הסיבה העיקרית שהדרשות של האוונגליסטים היום הן כל כך לא אפקטיביות.

לא משנה מה אתם עושים, אל תטיפו נגד חטאים של אדם ספציפי. "עשה זאת. אל תעשה זאת". הכוונה היא לדבר על מעשיהם של האנשים, או חטאים ספציפיים. אך החטא הולך הרבה יותר עמוק מזה. הם חוטאים מבפנים. יש להם לב חוטא, שהם ירשו מהאדם הראשון. זו הסיבה שדוד אמר, "הן בעוון חוללתי, ובחטא יחמתני אמי" (תהילים נ"א 7). זוהי הסיבה שכתוב בתנ"ך, "עקוב הלב מכל ואנוש הוא, מי ידענו" (ירמיהו י"ז 9). עוד כתוב בתנ"ך, "מפני שמחשבת הבשר רק שנאת אלוהים היא" (רומים ח' 7). זו הסיבה שבגללה אנשים עושים את המעשים הרעים שהם עושים. מה שהם עושים נובע ממי שהם. המשיח אמר, "כי מקרב האדם מלבו יוצאות המחשבות הרעות נאוף וזנה ורצוח... כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות" (מרקוס ז' 21, 23). הרבה יותר עמוק ממה שאנשים עושים, זה מי שהם. אפילו אם מישהו מנסה להשתפר, הוא לעולם לא יוכל לשנות את ליבו, לא יותר מיכולתה של העז להפוך את עצמה לכבשה. אי אפשר ללמד אנשים להיות משיחיים. הדרשות צריכות להוביל אותם לכך, כפי שהסברתי בדרשה זו. אלוהים מרשיע את הלב האנושי וגם את המעשים החיצוניים של האדם. רשום בתנ"ך, "כולם תחת החטא" (רומים ג' 9). לפני החזרה בתשובה, כל אחד נתון תחת כוח החטא ומשלם את מחירו.

אתם חייבים להטיף את התורה כדי שאנשים ייראו וירגישו שהלב שלהם חוטא. כל אחד מודה שהוא חוטא בדרך כלשהי. אף פעם לא פגשתי מישהו שאמר שהוא מושלם. אדם אחד אמר למטיף, "אני מניח שאני [חוטא], אבל אני לא מה שאתה קורא חוטא רע. אני, לדעתי, אחד טוב. אני תמיד מנסה לעשות כמיטב יכולתי". האדם הזה לא היה מוכן להיוושע! בטרם יוכל להיוושע, הוא צריך להבין שהוא חוטא "רע". לכן עלינו להטיף להם על ליבם החוטא.

ללא תורת אלוהים, אנשים לא יראו מדוע הם צריכים את בשורת המשיח. לכן עליכם להטיף מהתורה לפני שאתם מטיפים את הבשורה. רשום בתנ"ך, "ובכן התורה הייתה אומנת אותנו למשיח" (גלטים ג' 24). כמו מורה, התורה מראה לאנשים מדוע הם זקוקים למשיח. קודם כל התורה. ואז הבשורה. מה שלות'ר אמר היה נכון לחלוטין. עליכם ללמוד בתשומת לב את מה שהוא אמר אם אתם רוצים ללמוד איך להטיף דרשת בישור. לות'ר אמר,

כדי שתיוושע עלייך עליך להיות [מוטרד], כלומר שמצפונך יהיה חרד ומבוהל. ואז, במצב כזה, עלייך להחזיק בנחמה שלא מגיעה ממעשייך אלא ממעשיי אלוהים. הוא שלח את ישוע בנו לעולם כדי להכריז לחוטאים מפוחדים את רחמי אלוהים. זוהי הדרך לחזרה בתשובה. כל שאר הדרכים הן שקריות (ד"ר מרטין לות'ר, What Luther Says, הוצאת Concordia, מהדורת 1994, מספר 1014, עמ' 343).

אמרתי, "אתם חייבים להטיף מהתורה כדי שאנשים יראו וירגישו את חטאם הפנימי". לא אמרתי, "אתם חייבים להטיף על הגהינום". כן, המשיח מדבר על הגהינום. הגהינום הוא אמיתי. אבל אתם צריכים להיזהר מאוד כשאתם מטיפים על הגיהינום. אף אחד לא יכול להיוושע מתוך פחד מהגהינום. הם אולי ינסו להיות אנשים טובים יותר. הם יכולים להפוך להיות דתיים מאוד. אבל הפחד מהגהינום מעולם לא הושיע אף אחד. המשיח מת עבור חטאינו. הגהינום הוא רק תוצאה של חטאינו. הבעיה העיקרית היא החטא, לא הגהינום. גילינו שדרשה שלמה על הגהינום לא גורמת לאנשים להיוושע. החלק הראשון של דרשת בישור חייב לחשוף את החטא שלהם – לא רק חטא אישי, אלא החטא שבליבם.

כדי להראות לאנשים את החטא שלהם, אתה חייב להטיף נגד ליבם החוטא והמרדן. אבל אסור לך לסיים שם. רשום בתנ"ך, "מפני שממעשי התורה לא יצדק לפניו כל בשר כי על ידי התורה דעת החטא" (רומים ג' 20). בתנ"ך רשמו שלהושיע אנשים זה "מה שלא יכלה התורה" (רומים ח' 3). רק המשיח עצמו יכול לשנות את ליבו של החוטא. רק דם המשיח יכול למחות את החטא. וזה מביא אותי לנקודה השנייה.

II. דבר שני, עליכם להטיף את הבשורה – שמספרת לאנשים מה עשה המשיח כדי להושיע אותם מהחטא.

בחלקה השני של דרשת הבישור, עליכם להטיף את הבשורה. הבשורה אינה מלמדת אותך איך להיות אדם טוב יותר. הבשורה היא לא מסר על הקהילה, או על גן עדן. הבשורה היא ש"המשיח מת לכפר על חטאתנו ככתוב" (הראשונה לקורינתיים ט"ו 3). הבשורה היא "שהמשיח ישוע בא לעולם להושיע את החטאים" (הראשונה לטימותיוס א' 15).

הבשורה היא לא שורה של חוקים. הבשורה מראה לנו שאלוהים כל כך אהב את החוטא, עד שהמשיח בא למות עבורו. זו אהבה טהורה וחסד. כפי שלות'ר אמר,

הבשורה...לא אומרת לנו מה עלינו לעשות ומה לא לעשות. היא לא משיתה עלינו דרישות אלא באה בגישה הפוכה התורה, עושה בדיוק ההיפך ואומרת, 'זה מה שאלוהים עשה עבורכם; הוא נתן לבנו להפוך לבשר עבורכם, הוא נתן לו להיות מובל למוות עבורכם'...הבשורה מלמדת...מה ניתן לנו על ידי אלוהים, ולא...מה עלינו לעשות ולתת לאלוהים ( “How Christians Should Regard Moses, 1525).

הבשורה מציעה לחוטא לב חדש, וסליחת חטאים דרך מה שהמשיח עשה על הצלב והקבר הריק! האנשים שבוטחים בישוע

"נצדקו חינם בחסדו על ידי הפדות אשר הייתה במשיח ישוע, אשר שמו האלוהים לפנינו לכפרת [כפרה על חטאים] על ידי האמונה בדמו" (רומים ג' 24, 25).

כתוב בתנ"ך ש"בזאת הודיע האלוהים את אהבתו אלינו אשר משיח מת בעדנו ואנחנו עוד חטאים... [אנחנו] נצדקנו בדמו" (רומים ה' 8,9). המשיח מת במקום החוטא כדי לשלם על חטאיו. כפי שישעיהו אמר, "וה׳ הפגיע בו [במשיח], את עוון כולנו" (ישעיהו נ"ג 6). הבשורה היא מתנת החסד של סליחת החטאים על ידי ישוע המשיח.

כאשר אתם מטיפים את הבשורה, אל תטיפו רק על מותו של המשיח. הטיפו על תחייתו של המשיח! זהו חלק מהבשורה שהמשיח "נקבר והוקם ביום השלישי ככתוב" (הראשונה לקורינתים ט"ו 4). התקומה של המשיח היא חיונית. כתוב בתנ"ך, "אם המשיח לא קם, הבל אמונתכם, ועודכם בחטאתכם" (רומים ג' 25). המשיח לא נשאר מת בקבר שלו. הוא קם מן המתים, כדי לתת לחוטאים לב חדש (ראו יחזקאל י"א 19; ל"ו 26, 27).

אל תטיפו רק על מותו של המשיח. הטיפו על דמו של המשיח! זכרו שאנשים נושעים "על ידי האמונה בדמו" (רומים ג' 25). אנחנו "נצדקנו בדמו" (רומים ה' 9). ורשום בתנ"ך, "אין כפרה [אין סליחה] בלא שפיכת דם" (עברים ט' 22). מדהים אותי כמה אנשים הלכו בעקבות ד"ר ג'ון מקארת׳ור, שאמר שדם המשיח לא נחוץ לישועה, ושאין את דם המשיח כיום. אך רועי קהילה נאמנים וטובים מטיפים על דם המשיח! ד"ר מרטין לויד-ג'ונס צדק כאשר אמר, ״בתקופות של תחייה...[הקהילה] מתפארת בדם...ישנה רק דרך אחת שאנחנו יכולים להיכנס דרך הפרוכת לקודש הקודשים, וזה באמצעות דם המשיח" (Revival, ספרי Crossway, מהדורת 1992, עמ' 48). הטיפו על הדם! הטיפו על הדם! "דם ישוע המשיח בנו יטהרנו מכל חטא" (הראשונה ליוחנן א׳ 7).

הבשורה היא מתנת החסד של אלוהים במשיח. החוטא לא יכול להפוך את עצמו לטוב. יש רק דבר אחד שחוטא צריך לעשות. עליו לבטוח במשיח. לא יעזור לו להסתפק באמונה בעובדה כלשהי על המשיח. עליו לבטוח בישוע עצמו. שאול השליח אמר לסוהר הפיליפי, "האמן [אפי ביוונית = ב-, לתוך] באדון ישוע המשיח ותיוושע" (מעשי השליחים ט"ז 31). אם חוטא מאמין בישוע, הוא ייוושע. וכל החוטאים חייבים לבטוח במשיח. ישוע יעשה את כל השאר. הוא נותן לחוטא לב חדש בלידה חדשה (אפסיים ב' 5; יוחנן ג' 6, 7) והוא מטהר את החוטאים מכל חטאיהם בדמו (עברים ט' 14; חזון יוחנן א' 5ב; ה' 9ב). רק בטחו בו, רק בטחו בו, רק בטחו בו כעת. הוא יושיע אתכם, הוא יושיע אתכם, הוא יושיע אתכם כעת ("Only Trust Him", מאת John H. Stockton, 1813-1877).

בסוף הדרשה שלכם, קראו לחוטאים לבטוח בישוע. הזמינו אותם לבוא לחדר אחר ודברו איתם שם באופן פרטי. עבודתכם אינה מסתיימת כאשר הם באים לדבר אתכם. "לבוא קדימה" זה לא כמו לבטוח במשיח. "להרים את היד" או להגיד את "תפילת החוטא" זה לא כמו לבטוח במשיח. לבטוח במשיח זה לבטוח במשיח – ולא שום דבר אחר. זו הסיבה שעליכם לדבר עם האנשים שהגיבו להזמנה שלכם אחרי הדרשה. וזו הסיבה שעליכם גם להאזין להם בתשומת לב. כשתאזינו להם תשמעו את הרעיונות השקריים בהם הם מאמינים, כדי שתוכלו לתקן אותם. דברו עם כל אחד מהם באופן פרטי ועשו את המיטב כדי להדריך אותם למשיח. אבל זה נושא לדרשה אחרת. שאלוהים יברך אתכם כאשר אתם מטיפים על חטאי הלב ועל הסליחה דרך דם המשיח.

לחצו כאן כדי לקרוא דרשת בישור מאת ד"ר ר. ל. היימרס הבן. ד"ר היימרס מטיף דרשות בישור מזה שישים שנה. תוכלו ללמוד רבות מקריאת הדרשה שלו, "רחץ וטהר! – הטיפולוגיה של החזרה בתשובה", לחצו על הקישור כדי לקרוא אותו. הוא ידריך אתכם כיצד להטיף על התורה והבשורה בדרשת בישור.

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בהן ללא רשותו של ד"ר היימרס. לעומת
זאת, הדרשות המצולמות של ד"ר היימרס וכל שאר הדרשות המצולמות מהקהילה שלנו מוגנות בזכויות
יוצרים, וניתן להשתמש בהן ברשות בלבד.