רחץ וטהר! – הטיפולוגיה של החזרה בתשובה

זהו סיפור פשוט. אבל יש לו משמעות עמוקה. אם עדיין לא נושעת עלייך להקשיב בתשומת לב לכך. אתה חייב לפעול לפי זה. הוא מראה לך את הדרך היחידה בה תוכל להיוושע באמת.

זהו סיפור פשוט. הוא נמצא בתנ"ך כדי להראות לך את הדרך היחידה להיוושע ולהפוך למשיחי אמתי.

נעמן היה אדם דגול. הוא היה המפקד והמצביא של הצבא הסורי. הוא היה חייל אמיץ. הוא זכה לכבוד מהמלך, והוא היה אדם גאה מאד. אבל מחלת הצרעת הנוראית אכלה אותו בעודו בחיים. הוא ידע שהוא גוסס מהצרעת. הוא ניסה הכול, אבל שום דבר לא ריפא את הצרעת שלו. אישה עבריה צעירה עבדה בבית נעמן. היא אמרה לו שיש נביא בישראל שיכול לרפא את הצרעת שלו. הוא ניסה הכול, אך דבר לא ריפא את מחלתו. בסוף נעמן חשב, "אולי הנביא הזה יכול לרפא אותי". זה היה הסיכוי האחרון שלו להירפא, אז הוא הגיע לראות את אלישע, נביא האלוהים.

אבל הנביא היה איש אלוהים אמיתי. אם הוא היה יוצא מביתו ומתפלל עבור נעמן, נעמן היה חושב שהוא, הנביא, ריפא אותו. הנביא רצה שנעמן ידע שאלוהים הוא זה שריפא אותו, ולא הוא עצמו. אז נעמן הגיע פמליתו לפתח דלתו של הנביא, אבל הנביא לא יצא לדבר אתו. במקום זה הוא שלח לנעמן מסר,

“הלוך, ורחצת שבע פעמים ב[נהר ה]ירדן, וישב בשרך לך וטהר" (מלכים ב' ה' 10).

זה ממש הרגיז את נעמן. "למה הנביא הזה אפילו לא טורח לצאת החוצה ולראות אותי! מי הוא חושב שהוא, בכל מקרה?" הוא חשב שהנביא צריך לצאת אליו החוצה ו"ועמד וקרא בשם ה' אלוהיו, והניף ידו אל המקום ואסף המצורע". הוא חשב שהנביא יהיה כמו בני הין. שהוא ייתן הופעה טובה, ויגרום לאנשים לחשוב שהוא מרפא גדול באמונה. אבל הנביא רצה לתת לאלוהים את כל הכבוד. הוא פשוט שלח מסר לנעמן,

“הלוך, ורחצת שבע פעמים ב[נהר ה]ירדן, וישב בשרך לך וטהר" (מלכים ב' ה' 10).

נעמן כעס מאד! הוא התחיל לעזוב בזעם!

ואז עבדי נעמן אמרו לו, "[אם] דבר גדול, הנביא דיבר אליך הלוא תעשה? ואף כי אמר אליך 'רחץ וטהר'?" ואז נעמן חשב, "בסדר, אעשה מה שהנביא אמר". הוא הלך לנהר הירדן וטבל במים שבע פעמים, "וישב בשרו, כבשר נער קטן ויטהר" (מלכים ב' ה' 14).

דרשות מצוינות רבות נכתבו על קטע זה של הכתובים. המטיפים הדגולים הללו, כמו ספורג'ן, צדקו כשאמרו שטיהור של צרעתו של נעמן מסמל את הטיהור שלכם מחטאיכם באמצעות דם ישוע על הצלב. שמעו, כדי שסיפורו של נעמן ידריך אתכם כיצד להיוושע ולהיטהר מחטאיכם עוד הבוקר!

I. דבר ראשון, הייתה לו צרעת.

"והאיש, היה ...מצורע" (מלכים ב' ה' 1).

גם אתם כאלה. אתם מלאים בצרעת של חטא! הצרעת של החטא היא הירושה שלכם מהחוטא הראשון, אדם. שאול השליח אמר,

"על ידי אדם אחד [אדם] בא החטא לעולם והמוות בעקב החטא וכן עבר המוות על כל בני אדם" (רומים ה' 12).

איזה תיאור שלכם הבוקר! ד"ר וואטס תיאר את המצב שלכם במזמור,

אדון, אני שפל, בחטא נוצרתי,
   מטא ומלוכלך נולדתי;
נוצרתי מאדם שאשמת נפילתו
   משחיתה את הגזע, ומכפישה את כולנו.

הנה, אני נופל לפניך,
   כל מפלטי הוא בחסדך;
שום דבר חיצוני לא יטהר אותי;
   הצרעת שוכנת עמוק בפנים.
(ד"ר אייזק וואטס, 1674-1748).

צרעת החטא שלכם "שוכנת עמוק בפנים!" זה מתאר אתכם הבוקר! "צרעת החטא שלכם שוכנת עמוק בפנים!" ישוע אמר,

"כי מקרב האדם מלבו יוצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח: וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות ועין רעה וגדוף וזדון וסכלות: כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות..." (מרקוס ז' 21-23).

זאת תמונה של לבכם, מלא במחשבות זדון. לבכם מלא בצרעת החטא!

שום דבר חיצוני לא יטהר [אתכם];
הצרעת שוכנת עמוק בפנים –

הלא כן? הלא כן? אתם יודעים שכן! שום דבר חיצוני [מעשה חיצוני] לא יטהר אתכם! שום החלטה או תפילות לא יטהרו אתכם! שום דבר שאתם יכולים להרגיש או ללמוד לא יטהר אתכם! ואתם יודעים את זה! "צרעת החטא שוכנת עמוק" בתוך לבכם! ואתם יודעים את זה – הלא כן?

אתם יודעים שזה נכון. ידעתם את זה לפני שעשיתם חטא חיצוני. עשיתם את זה בכוונה! ידעתם בדיוק מה אתם עושים. למה עשיתם את זה אם ידעתם שזה מוטעה? לפני שחזרתם בתשובה אהבתם את החושך. נהניתם מהחטא. חטאתם בשמחה. אהבתם את הטעם של זה. אהבתם את זה למרות שידעתם שזה מוטעה! זוהי הסיבה שאתם שונאים לשמוע את האמת על לבכם החוטא! שנאתם אותי כי אמרתי לכם את האמת על לבכם החוטא – הלא כן? זה מרשיע אתכם וגורם לכם להרגיש נורא כשאתם שומעים את האמת! הצרעת שוכנת עמוק! לבכם פתלתל ומסולף. אתם נהנים מחטא במקום ממה שטוב ונכון. הצרעת שוכנת עמוק בתוך לבכם הרשע וחסר האמונה! לא המצאתי את זה. ציטטתי מדבריו של ד"ר מרטין לויד-ג'ונס, רופא שידע הכול על לב חוטא כמו שלכם!

II. דבר שני, הוא נעלב מכך שהנביא אמר לו כיצד עליו להיטהר.

כאשר הנביא אמר לו "הלוך ורחצת" הוא התרגז. הוא אמר, "חשבתי [שהנביא יתפלל עבורי]". "חשבתי". אתם חושבים שאתם יודעים מה לעשות כדי להיוושע. "חשבתי". מספיק עם מחשבות השקר שלכם! היפטרו מהמחשבות שלכם כיצד עליכם להיוושע. אתם לא יודעים על זה שום דבר! מודי אמר,

לנעמן הייתה מחלה – גאווה וצרעת. הוא היה צריך להיטהר מהגאווה לא פחות מאשר מהצרעת. נעמן היה צריך לרדת מעץ הגאווה שלו; ואחרי כן לרחוץ כפי שנאמר לו.

וזה מה שחייב לקרות לכם הבוקר. זה מה שאתם חייבים לעשות, אם אתם רוצים להיוושע. היפטרו מה-"אני חושב". היפטרו מהגאווה ומהמחשבות שלכם על איך להיוושע. עליכם להיטהר כפי שנאמר לכם. "הלוך ורחצת... וטהר". בואו לישוע כאנשים אובדים וחוטאים. בואו לישוע והוא יטהר את לבכם החוטא על ידי דמו שהוא שפך על הצלב כדי לטהר אתכם! "דם ישוע המשיח בנו יטהרנו מכל חטא" (הראשונה ליוחנן א' 7). "רחצו והיטהרו!" זה מה שאלוהים בעצמו אומר לכם כעת! "רחצו והיטהרו!"

אבל אינכם יכולים להיטהר כל עוד לא תתגברו על גאוותכם. לבכם חייב להשתנות. לא ניתן יהיה לסלוח לכם כל עוד לא תחזרו בתשובה. לבכם חייב להשתנות. אתם חייבים להרגיש את האנוכיות שלכם. אתם רוצים להרגיש שנושעתם. אתם רוצים ביטחון שנושעתם. אבל אתם לא רוצים להשתנות. אתם רוצים להיוושע כדי שתוכלו לחיות את חייכם האנוכיים.

חזרה בתשובה היא שינוי מוחלט של הלב. הטבע שלכם מוטעה. הלב שלכם מוטעה. הטבע שלכם מושחת מהיסוד. השינוי בתוככם חייב להיות כל כך קיצוני, שתמותו לעצמכם ותיוולדו מחדש לחיים חדשים לחלוטין, חיים שבהם אלוהים הוא המרכז ולא אתם עצמכם. לא יעזור לכם לוותר על כמה חטאים. לא יעזור לכם לבוא לקהילה או להתפלל מדי פעם. חייב להיות לכם טבע חדש, חיים חדשים לחלוטין.

שמעו על מאבקו של ג'ון קייגן להיוושע. "הייתי כל כך עייף מכל מה שהייתי. אפילו שכל חטאיי עמדו תלויים נגדי, עדיין לא היה לי את ישוע. ניסיתי להיוושע. ניסיתי לבטוח במשיח, אבל לא הצלחתי. פשוט לא הצלחתי [להחליט] להיות משיחי, וזה גרם לי להרגיש חסר אונים. יכולתי להרגיש את החטא שלי דוחף אותי מטה לגיהנום, ולמרות זאת עדיין יכולתי גם להרגיש את העיקשות שלי, שעצרה בעד דמעותיי. הייתי תקוע בקונפליקט הזה".

האם אתם מרגישים משהו כזה הבוקר? אם כן, למה אתם מרגישים ככה? זה בגלל שאתם רוצים להיוושע מבלי לשנות את לבכם. אתם רוצים שנקבל אתכם כמשיחיים מבלי לשנות את לבכם. אבל זה בלתי אפשרי! אתם חייבים להיוולד מחדש. חייב להיות לכם לב חדש שאוהב את אלוהים יותר מאת החיים עצמם. עליכם לחזור בתשובה. אתם חייבים לשנוא את מי שאתם! אתם חייבים לוותר על גאוותכם, אחרת תמותו בחטאיכם. לבבכם נשלט על ידי צרעת החטא. ג'ק נאן אמר, "אלוהים חייב לגרום לכם לשנוא את מי שאתם".

שום דבר חיצוני לא יטהר [אתכם];
הצרעת שוכנת עמוק בפנים –

מודי צדק,

לנעמן הייתה מחלה – גאווה וצרעת. הוא היה צריך להיטהר מהגאווה לא פחות מאשר מהצרעת. נעמן היה צריך לרדת מעץ הגאווה שלו; ואחרי כן לרחוץ כפי שנאמר לו.

ג'ון קייגן אמר, "לא יכולתי יותר להחזיק בעצמי. הייתי חייב את ישוע. באותו הרגע הפסקתי להתנגד למשיח. זה היה כל כך ברור שכל מה שהייתי צריך לעשות זה לבטוח בו; אני יכול [להצביע] על הרגע המדויק שבו זה הפסיק להיות אני והיה רק המשיח... עזבתי את החטא שלי, והסתכלתי על ישוע לבדו! ... ישוע לקח [את החטאים מליבי] ונתן לי אהבה במקום...ישוע מחה את חטאי. הוא נתן לי חיים חדשים".

ברגע שאתה בוטח במשיח, בן אלוהים, "דם ישוע המשיח בנו יטהרנו מכל חטא" (ראשונה א' 7). כל חטא! כל חטא – בין אם זה החטא של ליבך, או חטאים שעשית – כל חטא חייב להיטהר בדמו של ישוע, בן אלוהים. הוא שפך את דמו על הצלב כדי לטהר אותך. למה הוא עשה את זה? כי הוא אוהב אותך. הוא רוצה לטהר אותך בדמו!

מה את חטאיי ימחה?
   רק דם ישוע;
מה יעשני שוב שלם?
   רק דם ישוע.
הו! מה יקר הזרם
   שעושה אותי לבן כשלג;
לא מכיר מקור אחר,
   רק דם ישוע.
("רק דם ישוע" מאת רוברט לורי, 1826-1899).

כבר הרבה זמן אתם מתהלכים בחטא. רציתם להיוושע כמו ג'ון קייגן. ייחלתם להיות כמוהו. אבל חשבתם שזה בלתי אפשרי. חשבתם שאתם מוזרים מדי. חשבתם שאתם חוטאים מדי. חשבתם שאתם חסרי-תקווה. אבל אתם טועים! ישוע אוהב אתכם. הוא אוהב אתכם יותר מכל מי שהכרתם אי פעם. כל אחד אחר לא היה אוהב אתכם אם ידע את החטאים שבליבכם. אבל ישוע אוהב אתכם בכל מקרה. ישוע אמר, "בואו אלי – והיטהרו בדמי" ישוע אמר, "רחצו והיטהרו". כל מה שהוא מבקש מכם הוא להפנות עורף לגאווה שלכם ולבטוח בו. ואז, יבוא יום שתשירו במלכות השמיים,

"אשר אהב [אותי], ובדמו [גאלני] [מחטאותיי]" (חזון יוחנן א' 5).

"רחצו והיטהרו" מר גריפית', בוא ושיר את "כן, אני יודע" שוב.

אם אתם רוצים להיטהר אנא הישארו לשבת בשורה הראשונה, ואנו נסביר לכם איך ניתן לבטוח בישוע.

ד"ר צ'אן, בוא בבקשה והתפלל עבורם, ואחר כך הודה על האוכל שנאכל בחדר ההתחברות. אמן.

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בהן ללא רשותו של ד"ר היימרס. לעומת
זאת, הדרשות המצולמות של ד"ר היימרס וכל שאר הדרשות המצולמות מהקהילה שלנו מוגנות בזכויות
יוצרים, וניתן להשתמש בהן ברשות בלבד.

שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג׳מין קינקייד גריפית׳:
״כן, אני יודע!" (מאת אנה וו. ווטרמן, 1920).