ישועה עבור חסרי האונים

בואו נקום ונפתח את התנ"כים בטקסט שלנו מבשורת מרקוס. הטקסט נמצא במרקוס ט' 26-27,

"ויצעק ויזעזע אתו מאוד ויצא ויהי כמת ורבים אמרו כי גווע: ויחזק ישוע בידו ויעירהו ויקום"
 (מרקוס ט' 26-27)

ישוע הציל את הילד הזה מכוחו של השטן. הסיפור הזה כתוב מסיבה מסוימת. הוא כתוב כדי להראות איך ישוע יכול להושיע את הנשמות האובדות וחסרות האונים היום. בארבע הבשורות, מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן, ישנם סיפורים רבים כאלו. הם מראים כיצד נשמות חסרות אונים נושעות. הסיפורים הללו מראים לנו את הצדדים השונים של הישועה. אנחנו יכולים ללמוד רבות מהקריאה שלהם.

הילד הזה היה אחוז שדים. היו בו שדים שגרמו לו להיות חרש ואילם. הוא לא היה יכול לשמוע או לדבר. זהו המצב של כל אחד לפני שהוא נושע. לפני שאתה נושע אינך יכול לשמוע מה שאלוהים אומר. ואינך יכול לדבר על כך.

אבל המשיח גירש את השד. המשיח חזק יותר מהשטן. לכן המשיח יכול להושיע אתכם! ישוע יכול להושיע כל אחד, לא משנה עד כמה הוא חסר אונים! והמשיח יכול לשחרר אתכם מהשטן! אפשר ללמוד שלוש אמיתות נהדרות על הישועה מהסיפור הזה.

I. דבר ראשון, אתם כמו מישהו שמת.

בטקסט כתוב,

"ויהי כמת ורבים אמרו כי גווע" (מרקוס ט' 26).

זוהי תמונה של כל אחד לפני שנושע. התנ"ך מלמד אותנו שכל המין האנושי מת רוחנית. אתם מתים רוחנית! בתנ"ך רשום,

"לכן כאשר על ידי אדם אחד בא החטא לעולם והמוות בעקב החטא וכן עבר המוות על כל בני אדם..."
(רומים ה' 12).

אבותינו הראשונים חטאו כנגד אלוהים – והם מתו רוחנית. אדם התנתק מאלוהים, והיה במצב של מוות רוחני. והמוות הרוחני הזה עבר לכל אחד מבני המין האנושי. זו הסיבה בגללה יש כל כך הרבה דתות. בגלל חושך רוחני ומוות, המין האנושי יצר כל כך הרבה דתות. אך המין האנושי לא מצא את האלוהים האמתי והחי.

כאשר דיבר לקבוצת אנשים באתונה, אמר השליח פולוס את הדבר הבא,

"כי אני עובר ומתבונן אל עבדות אלוהיכם והנה מזבח אחד כתוב עליו לאל הנעלם ועתה את אשר עבדתם ואינכם ידעים אותו אני מגיד לכם"
(מעשי השליחים י"ז 23).

היו להם אלילים ואלים רבים. אך הם לא הכירו את אלוהים האמתי. הם קראו לו, "האל הנעלם".

והערב הזה גם אתם לא מכירים את אלוהים. הוא "האל הנעלם" עבורכם. הוא לא נראה לכם אמתי. אתם מתים לדבר אלוהים. אתם מתים רוחנית. אתם כמו הילד בסיפור.

"ויהי כמת ורבים אמרו כי גווע" (מרקוס ט' 26).

בתנ"ך כתוב,

"גם אתכם המתים בפשעים" (קולוסים ב' 13).

כתוב בתנ"ך שאתם,

"מתים הייתם בפשעיכם וחטאתיכם" (אפסים ב' 1).

אביו של הבן האובד אמר,

"בני היה מת" (לוקס ט"ו 24).

הוא אומר לאחיו של הבן האובד,

"אחיך...היה מת" (לוקס ט"ו 32).

כל אדם שנושע ונמצא כאן הערב היה פעם כזה. כולנו היינו מתים בחטאינו. לא הכרנו את אלוהים. לא היינו מודעים לאלוהים. התנ"ך נראה לנו כמו אגדה, כיוון שהיינו מתים רוחנית.

"חשוכי הדעת ומוזרים לחיי אלוהים מפני איוולתם אשר בהם, כי טח מהשכיל לבבם" (אפסיים ד' 18).

זה תיאור של כל אחד מאתנו לפני שנושענו! ואתה חייב להיוושע על ידי ישוע. רק ישוע יכול להושיע אותך מהעיוורון הרוחני שלך.

II. דבר שני, ישוע "החזיק בידכם".

בטקסט שלנו כתוב,

"ויהי כמת ורבים אמרו כי גווע: ויחזק ישוע בידו..." (מרקוס ט' 26-27).

זה פסוק נפלא! "ויחזק ישוע בידו"! זו דוגמה להתעוררות. זו דוגמה לחסד שמימי. זהו סיפור הישועה. זוהי ישועה לחסרי האונים!

"אשר התהלכתם בהם כדור העולם הזה, כרצון שר ממשלת האוויר, והוא הרוח הפעל כעת בבני המרי. וגם אנחנו כולנו בתוכם הלכנו לפנים בתאוות הבשר לעשות חפצי בשרנו ומחשבותינו, ונהי בני רגז בטבענו כשאר בני אדם. אבל האלוהים המלא רחמים ברב אהבתו אשר אהב אתנו, אחרי היותנו מתים בפשעים, החיינו עם המשיח, בחסד נושעתם, ויעירנו אתו אף הושיבנו במרומים במשיח ישוע, להראות בדורות הבאים את גדולת עושר חסדו בטובתו עלינו במשיח ישוע. כי בחסד נושעתם על ידי האמונה ולא מידכם הייתה זאת, כי מתת אלוהים היא, לא מתוך המעשים שלא יתהלל איש" (אפסים ב' 2-9).

זוהי ישועה בחסד! זוהי ישועה על ידי המשיח! וזוהי הדרך היחידה!

"ויהי כמת ורבים אמרו כי גווע: ויחזק ישוע בידו..." (מרקוס ט' 26-27).

לפני שישוע בא הייתם אדישים ורדומים. לא הייתם יכולים לדאוג פחות למה שקורה עם הנפש שלכם. אתם כמו הילד במרקוס ט'.

" ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אילם בקרבו" (מרקוס ט' 17).

ככה אני הייתי. השכנים שלי לקחו אותי לקהילה בפטיסטית. הם הביאו אותי לקהילה, כמו האיש שהביא את בנו לישוע. אך לא ידעתי שום דבר על אלוהים, על המשיח או על התנ"ך. מעולם לא קראתי את התנ"ך. לא הצלחתי למצוא את בשורת מתי. התחלתי לדפדף בתנ"ך מספר בראשית, בחיפוש אחריו. עד שמצאתי את מתי הדרשה כמעט נגמרה! אבל הם הביאו אותי לקהילה. אלוהים משתמש במשיחיים להעיד לך ולהביא אותך למשיח, כפי שעשה האיש שהביא את בנו לישוע.

ואז אתם מתחילים לחוות התעוררות. זה יכול לקרות מהר מאד, או לקחת יותר זמן. אנשים הם שונים זה מזה. אך התעוררות היא דבר נורא. פולוס נזרק לקרקע. במהלך ההתעוררות שהייתה בחג השבועות האנשים נדקרו בליבם. השודד על הצלב ראה את האשמה שלו. זה דבר נורא. ג'ון קייגן אמר, "הרגשתי שאני עומד למות. לא יכולתי לחייך. לא יכולתי למצוא מנוחה. לא הצלחתי להפסיק להרגיש מעונה. לא יכולתי לסבול את זה יותר". רוח הקודש הוכיח אותו על חטא. אמי זבלגה אמרה, "רוח הקודש הוכיח אותי על חטאי. נגעלתי וחשתי אשמה. ידעתי שאלוהים ראה את כל חטאי. הרגשתי כמו מצורעת בין המשיחיים הנקיים". ג'ק נאן אמר, "זכרתי בבירור את החטא הכי נורא שעשיתי – אני חוטא איום".

"ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו ויזעזענו הרוח פתאום וייפול ארצה ויתגולל ויורד רירו" (מרקוס ט' 20).

זה בדיוק מה שקרה לאנשים רבים בהתעוררות הגדולה ובתחייה באי של לואיס. רבים מהם זעקו ונפלו על הקרקע תחת הרשעה על חטא. יום אחד זה יכול לקרות שוב באמריקה. זו לא תהיה "תחיית צחוק"! הילד במרקוס ט' לא צחק! תחייה אמתית מביאה להרשעה על חטא, לא צחוק!!! בתחייה גדולה אנשים לעיתים נופלים ארצה וזועקים תחת הרשעה. זה קורה לעיתים קרובות בסין והודו בימים אלו – בתחייה שהם חווים.

כל אחד שחווה תחייה מרגיש אשם על חטאיו. רוח הקודש מגלה לכם את חטאיכם.

"והיה כי יבא והוכיח את העולם על דבר החטא והצדק והמשפט: על החטא כי לא האמינו בי" (יוחנן ט"ז 8-9).

האם אתם חשים איזושהי חרטה על חטא? האם אתם מצטערים על חטאיכם? האם בכלל המצפון שלכם מציק לכם על חטאיכם? האם אתם מרגישים שאתם זקוקים לסליחה בישוע? אל תחכו ליותר תוכחה! תוכחה לא תושיע אתכם! שום כמות של תוכחה לא תושיע אתכם! בואו מהר לבן האלוהים! בואו עכשיו! תוכחה על חטא תוביל אתכם לישוע. ישוע הוא היחיד שיכול להשקיט את התוכחה בליבכם!

בואי אלי כל העמלים, העמוסים, הפצועים והשבורים מהנפילה;
אם תחכו עד שתרגישו טוב יותר, לעולם לא תבואו.
     (בואו החוטאים, המסכנים והאומללים" מאת ג'וזף הארט, 1712-1768).

בואו ובטחו בישוע כעת, גם אם אתם לא מרגישים שחשתם מספיק תוכחה – והוא יושיע אתכם! "אם תחכו עד שתרגישו טוב יותר, לעולם לא תבואו". בואו עכשיו! בטחו בישוע, בן האלוהים! הוא יושיע אתכם כעת!

המשיח מת על הצלב כדי לשלם את המחיר על חטאיכם. דמו יכול לשטוף את חטאיכם. המשיח קם מן המתים. המשיח יושב לימין אלוהים – למעלה בשמיים. בואו למשיח! בואו למשיח! בואו למשיח! בטחו במשיח! בטחו במשיח! בטחו במשיח והיוושעו!

III. דבר שלישי, הוקמתם כדי לפגוש את המשיח.

"ויחזק ישוע בידו ויעירהו ויקום" (מרקוס ט' 27).

אתם לא צריכים לדעת כיצד לבוא לישוע – לא יותר מאשר היה צריך לדעת אותו הילד איך יקימו אותו. "ויחזק ישוע בידו ויעירהו ויקום". אם אתם רוצים לבוא למשיח, אתם תובאו למשיח באותו הכוח שהקים את הילד הזה. ישוע אמר את זה! ישוע אמר,

"כל אשר יתננו לי אבי, יבוא אלי, והבא אלי לא אהדפנו החוצה" (יוחנן ו' 37).

מישהו יכול לומר, "אני לא בטוח שאלוהים נתן אותי למשיח". זוהי מחשבה אווילית. אינכם יכולים לדעת זאת, בגלל שרק אלוהים יודע זאת. אל תבזבזו את זמנכם עם ספקולציות תאולוגיות כאלו. בזמן שאחרים מתווכחים על תאולוגיה, אתם תבוא למשיח! אתם תיוושעו בזמן שהם מתווכחים! ישוע אמר,

"והבא אלי לא אהדפנו החוצה" (יוחנן ו' 37).

המשיח לא יהדוף אתכם החוצה. המשיח לא יעזוב אתכם למות וללכת לגיהינום. המשיח יסלח על חטאיכם ויושיע אתכם, ממש כפי שהושיע את הילד בסיפור. אני מתווכח אתכם. אני מפציר בכם. אני מטיף לכם. אני מתחנן בפניכם. אני פוקד עליכם. למען חיי הנצח שלכם של הנפש שלכם, בואו למשיח! אין דרך אחרת להגיע למנוחה! רק ישוע יכול לתת לכם שלום ולסלוח לחטאיכם! נוח סונג אמר,

"הייתי חוטא ללא תקווה בלי המשיח, עיוור וערום. אני אוהב אותו בגלל שהוא אהב אותי קודם...ישוע דימם על הצלב עבורי כדי לשלם על חטאי, ואת אהבתו עבורי, אזכור תמיד. הוא הושיע אותי מהריקבון של החטא".

מתוך השעבוד, הצער והחשיכה, ישוע, אני בא, ישוע, אני בא;
אל החופש שלך, השמחה, האור, ישוע, אני בא אלייך;
מתוך החולי שלי אל הרפואה שלך, מתוך המחסור שלי אל העושר שלך,
מתוך החטא שלי אל תוכך, ישוע, אני בא אלייך.
     ("ישוע, אני בא" מאת וויליאם ט. סליפר, 1819-1904).

אנחנו רוצים לדבר אתכם על הישועה במשיח ישוע. בעוד דקה, בואו לשבת בשתי השורות הראשונות. אמן.

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בהן ללא רשותו של ד"ר היימרס. לעומת
זאת, הדרשות המצולמות של ד"ר היימרס וכל שאר הדרשות המצולמות מהקהילה שלנו מוגנות בזכויות
יוצרים, וניתן להשתמש בהן ברשות בלבד.

הפסוקים שהוקראו לפני הדרשה על ידי מר נח סונג: מרקוס ט' 17-27.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג׳מין קינקייד גריפית׳:
״כן, אני יודע!" (מאת אנה ו. ווטרמן, 1920).