מידי שנה מגיעות הדרשות הכתובות והמצולמות שב-www.sermonsfortheworld.com ל-1,500,000 מחשבים ב-221 מדינות. מאות אחרים צופים בדרשות הוידאו ביו-טיוב, ומהר מאוד עוזבים את יו-טיוב, בגלל שכל דרשה מצולמת מפנה אותם לאתר שלנו. יו-טיוב מפנה את האנשים לאתר שלנו. מידי חודש הדרשות הללו מתורגמות ל-46 שפות ומגיעות ל-120,000 מחשבים. הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים, כך שניתן להשתמש בהן ללא רשותנו.
כדי לראות כיצד התרומה החודשית שלכם תוכל לעזור לנו בעבודה הגדולה של הפצת הבשורה לכל העולם, כולל העולם המוסלמי וההינדואיסטי, לחצו כאן בבקשה.
בכל פעם שאתם כותבים לד"ר היימרס, תמיד ציינו באיזו מדינה אתם מתגוררים, אחרת הוא לא יוכל לענות לכם. כתובת האימייל של ד"ר היימרס היא rlhymersjr@sbcglobal.net.
המלקות, הבושה והיריקותTHE SCOURGING, SHAME AND SPITTING מאת ד״ר ר. ל. היימרס, הבן דרשה זו ניתנה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס ״גווי נתתי למכים ולחיי למורטים, פני לא הסתרתי מכלימות ורוק״ (ישעיהו נ׳ 6). |
ייתכן שנצטרף לסריס האתיופי בשאלה, ״על מי הנביא מדבר את זאת? על נפשו או על איש אחר?״ (מעשי השליחים ח׳ 34). בפרק נ״ג אין לנו ספק שישעיהו דיבר על האדון ישוע המשיח. לבטח זו הייתה אחת הנבואות שישוע הזכיר כאשר דיבר עם תלמידיו בעת שהיו בדרכם לירושלים,
״הננו עולים ירושלימה וכל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם ימלא. כי יימסר לגויים, והתלו בו, והתעללו, וירקו בפניו, והכוהו בשוטים, והמיתוהו, וביום השלישי קום יקום״ (לוקס י״ח 31-33).
ישוע סיפר להם שהגויים יבוזו לו, יפגעו בו, יכו אותו ויהרגו אותו. והוא גם אמר שכל זה כבר נכתב ״בידי הנביאים״. אז הטקסט שלנו בהכרח היה חלק מהפסוקים שהוזכרו על ידו,
״גווי נתתי למכים ולחיי למורטים, פני לא הסתרתי מכלימות ורוק״ (ישעיהו נ׳ 6).
עכשיו בואו נראה איך התגשמה הנבואה הזו בפועל. הנציב הרומי, פונטיוס פילטוס, הלקה אותו. לאחר מכן, החיילים הרומים,
״...וישרגו עטרת קוצים ויעטרוהו, ויחלו לברכו לאמור: ׳שלום לך, מלך היהודים!׳ ויכו על ראשו בקנה, וירקו בו...״ (מרקוס ט״ו 17-19).
לכן אני משוכנע שהיה זה ישוע מנצרת, המושיע שלנו, שבו התקיימו דברי הנבואה הזו,
״גווי נתתי למכים ולחיי למורטים, פני לא הסתרתי מכלימות ורוק״ (ישעיהו נ׳ 6).
בואו ניתן לג׳וזף הארט לתאר את הסצנה ההיא,
ראו כיצד ישוע באורך רוח ניצב,
פגוע, במקום הנורא הזה!
חוטאים אזקו את הידיים הכל-יכולות,
וירקו בפניו של בוראם.
היכלו נותץ ובקוצים נחתך,
דם קולח מכל מקום;
גבו ספג מלקות כבדות,
אבל את המכה החדה ביותר ספג לבו.
("התשוקה שלו" מאת ג'וזף הארט, 1712-1768; שונה על ידי רועה הקהילה).
״גווי נתתי למכים ולחיי למורטים, פני לא הסתרתי מכלימות ורוק״ (ישעיהו נ׳ 6).
הערב אביא אתכם אל המושיע הסובל. ואני אומר יחד עם פילטוס, ״הנה האדם״. הפנו את ליבכם והביטו אליו בשעה שהוא סובל. ראו מי הוא, איזה מופת הוא היה עבורנו, ומה הוא עשה כדי להציל את החוטאים השבורים מהאש הנצחית.
I. דבר ראשון, ראו בו את האלוהים שירד מן השמיים.
אלוהים ירד ארצה כבן אנוש כדי לחיות בקרבנו. הוא אמר בישעיהו נ׳ 2, ״באתי״. אלוהים הבן ״בא״ משמיים וחי בקרבנו.
״אלוהים היה הדבר...והדבר נהיה בשר וישכון בתוכנו, (ונחזה תפארתו כתפארת בן יחיד לאביו) רב חסד ואמת״ (יוחנן א׳ 1, 14).
״אלוהים נגלה בבשר״ (הראשונה לטימותיוס ג׳ 16).
המאמינים הראשונים צדקו כשכינו את ישוע, ״אלוהי האלוהים, אור האורות, אלוהי האמת והאלוהים האמתי״.
חשבו על זה וראו שמדובר בלימוד הכי חשוב שאי פעם נכנס למוחו של האדם. ספורג׳ן אמר,
לולא היו מעידים על זה היטב, היה זה מדהים ביותר שהאלוהים האינסופי שמילא את הכל, אשר היה והווה ויבוא, הגדול, זה שיודע הכל, זה שנמצא בכל מקום, מחל על כבודו ועטה על עצמו את החומר הנחות שלנו. הוא ברא את הכל, ועדיין היה מוכן להתאחד עם בשר הבריאה... האנושיות של אדונינו אינה פרי הדמיון...זו לא הופעה בצורה אנושית גרידא: למען הסר כל ספק ״הדבר נהיה בשר וישכן בתוכנו״. ״מששוני וראו״, הוא אמר, ״כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם רואים בי״ (צ׳. ה. ספורג׳ן, ״ד׳ה גרייט מיסטרי אוף גודלינס״, ד׳ה מטרופוליטן טאברנאקל פולפיט, הוצאת פילגרים פובליקיישנז, דפוס חוזר של 1979, כרך 28, עמ׳ 698).
ישוע היה אלוהים בבשר אדם, על ידי איחוד ישויות. הוא האלוהים בדמות אדם, האישיות השניה בשילוש הקדוש, הדבר שנהיה בשר!
זה הופך את הטקסט שלנו לקטע שבינה אנושית לא תוכל להבין! אלוהים בבשר אדם מרשה לעצמו להיות מושפל ומעונה! בן אנוש לא יוכל להבין את האלוהים בדמות אדם שאמר,
״גווי נתתי למכים ולחיי למורטים, פני לא הסתרתי מכלימות ורוק״ (ישעיהו נ׳ 6).
עומד לו בורא היקום וכל מה שנמצא בו, ומאפשר לאנשים חוטאים להלקות אותו בגבו ולמרוט את זקנו! האלוהים שלי עומד שם, ומאפשר לחוטאים נתעבים לירוק בפניו הקדושות! הם ירקו בפניו של אלוהים!
ראו כיצד ישוע באורך רוח ניצב!
פגוע במקום הנורא הזה!
חוטאים קשרו את הידיים הכל-יכולות,
וירקו בפנים של בוראם.
(״התשוקה שלו״ מאת ג׳וזף הארט).
II. דבר שני, ראו בו דוגמא עבורנו.
״גווי נתתי למכים ולחיי למורטים, פני לא הסתרתי מכלימות ורוק״ (ישעיהו נ׳ 6).
בתור משרת אלוהים, ישוע אפשר לחוטאים להלקות אותו בגבו, למרוט את שערותיו ולירוק בפניו. הוא יכל לגרום לאדמה לפעור את פיה, כפי שקרה עם קורח, או להוריד אש משמיים שתאכל אותם, כפי שעשה אליהו. אבל הוא ״כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה, ולא יפתח פיו״ (ישעיהו נ״ג 7). פטרוס השליח אמר,
״כי לזאת נקראתם: כי גם המשיח עונה בעדכם, והשאיר לכם מופת ללכת בעקבותיו: אשר לא חמס עשה ולא מרמה בפיו, אשר שמע חרפתו ולא השיב, נענה ולא גער, כי אם מסר דינו לשופט צדק״ (הראשונה לפטרוס ב׳ 21-23).
אולי אנחנו רוצים לתת לאלוהים את חיינו ואת כספינו, אבל כאשר אנחנו מנוצלים או שמוציאים את דיבתנו רעה, אנחנו נרתעים מזה. אבל ישוע היה מוכן שהחוטאים הגרועים ביותר ילעגו לו ויכנו אותו נוכל, מבלי שהגן על עצמו. מה אנחנו אומרים כשהחברים או קרובי המשפחה שלנו מכנים אותנו צבועים, ואומרים עלינו דברים רעים בגלל אמונתנו? אנחנו צריכים לזכור שישוע ״החריש״, לא אמר מאומה בעת שהואשם על ידי עדי השקר בלילה שלפני צליבתו (מתי כ״ו 63). כאשר פילטוס אמר לו: ״האינך שומע כמה הם מעידים בך?״ ישוע ״לא ענהו אף דבר אחד; ויתמה ההגמון עד מאוד״ (מתי כ״ז 13-14).
למדתי את השיעור הזה בדרך הקשה, בזמן שהגנתי על ישוע במהלך המחאות שלנו נגד סרט הנאצה ״הפיתוי האחרון של המשיח״. הופיעו עדי שקר שהאשימו אותי באנטישמיות ובבגידה. זה היה שקר מוחלט. אני אוהב את העם היהודי ואת מדינת ישראל בכל ליבי ונפשי, ותמיד אהבתי. אבל למדתי לסבול את הגידופים האלה בשקט, בשעה שחברים לחיים הפנו לי עורף על כך שהגנתי על ישוע. במשך 20 שנה אמרתי מעט מאוד להגנתי. רק לאחרונה הוצאתי הצהרה בודדת כדי להגן על העדות של הקהילה שלנו מפני מאשימי השווא האלה. ישוע אמר,
״אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים, ואם ינדו אתכם, וחרפו וינאצו את שמכם כשם רע למען בן האדם. שמחו ביום ההוא ורקדו, כי הנה שכרכם רב בשמיים, כי כדבר הזה עשו אבותיהם לנביאים״ (לוקס ו׳ 22-23).
מילותיו אלה של המושיע היו נחמה גדולה עבורי בעתות ניסיון. אני לא חושב שאנחנו צריכים להגן על עצמינו כל כך מהר, אם העולם מאשים אותנו בגלל ישוע. במהלך המחאות נגד ״הפיתוי האחרון״ היה אדם שממש ירק לי בפרצוף. עמדתי שם, מול סוללת מצלמות טלוויזיה, כשהרוק זורם במורד פני. למדתי מישוע לא להגיב, כפי שהוא את ״פניו לא הסתיר מכלימות ורוק״. עשיתי כמיטב יכולתי להיות נחמד לאדם הזה לאחר מכן. בחור מסכן! מאוחר יותר הוא נרצח. אלוהים יודע כמה צער הרגשתי וכמה דמעות שפכתי עליו ועל משפחתו.
ספורג׳ן התייחס לטקסט שלנו באחד ממסריו, ״עליכם להיות קטנים יותר ויותר, גם אם תהיו נבזים וחדלי אישים, בגלל שזו הדרך לתהילת עולם״ (״ד׳ה שיים את ד׳ה ספיטינג״, ד׳ה מטרופוליטן טאברנאקל פולפיט, הוצאת פילגרים פובליקיישנז, דפוס חוזר של 1979, כרך 25, עמ׳ 431).
בואו כולנו נזכור בימים אלה את הדוגמא של ישוע, כשלועגים לנו ואומרים עלינו דברים רעים בגלל שאנחנו הולכים אחריו. ספורג׳ן אמר,
האם אתם דוויים וכאובים...? ישוע מכיר את זה מקרוב, בגלל שהוא את ״גוו נתן למכים״. האם אתם סובלים... השמצות? ״פניו לא הסתיר מכלימות ורוק״. האם צחקו עליכם...? האם חסרי-הבושה עשו צחוק מהאמונה שלכם? ישוע יכול לנחם אתכם, אתם הרי יודעים איזה צחוק מלוכלך עשו ממנו. בכל כאב שקורע את ליבכם לגזרים לאדונכם כבר היה בו חלק... (ספורג׳ן, המקור הנ״ל).
ראו כיצד ישוע באורך רוח ניצב!
פגוע במקום הנורא הזה!
חוטאים קשרו את הידיים הכל-יכולות,
וירקו בפנים של בוראם.
III. דבר שלישי, ראו בו את הקורבן במקום החוטאים.
״גווי נתתי למכים ולחיי למורטים, פני לא הסתרתי מכלימות ורוק״ (ישעיהו נ׳ 6).
זכרו שישוע לא סבל את כל הכאב הזה בגלל חטאיו, בגלל שהוא לא חטא.
״והוא מחולל מפשעינו, מדוכא מעוונתינו; מוסר שלומנו עליו, ובחבורתו נרפא לנו״ (ישעיהו נ״ג 5).
פסוק זה מישעיהו נ״ג מספר לנו בפשטות שהחבלות והחבורות שהוא נשא, כמו גם מותו, היו הכרחיים כדי להושיע את החוטאים. ישוע לקח על עצמו את החטא שלנו. כתוב בתנ״ך שאלוהים ״את אשר לא ידע חטאה, אותו עשה לחטאה בעדנו; למען נהיה בו אנחנו לצדקת אלוהים״ (השניה לקורינתים ה׳ 21). כשישוע סבל, הוא סבל עבור חטאינו, כדי לשלם את המחיר עבורם, וכדי שנוכל להיוושע. חטא הוא הדבר הכי גרוע שיש. חטא הוא דבר שראוי לקבל מלקות בגללו. חטא הוא דבר שראוי לקבל יריקה בגללו. חטא הוא דבר שראוי להיצלב בגללו. ובגלל שישוע לקח על עצמו את החטא שלנו, הוא הולקה. ירקו עליו. הוא הושם ללעג. אם אתם רוצים לדעת מה אלוהים חושב על החטא, הסתכלו על בנו, גבו מכוסה בסימני מלקות, זקנו נתלש מפניו, פניו מלאות ברוק החיילים, בעת שמסר את עצמו לקורבן-חטאת עבורכם ועבורי. זו לא הייתה הפתעה אם אתם ואני היינו נענשים במלקות וחוטפים יריקות בגלל החטא שלנו. אבל מי שנשא את החטא שלנו היה אלוהים הבן. ישוע היה שם במקומנו ״וה׳ חפץ דכאו החלי, אם תשים אשם נפשו״ (ישעיהו נ״ג 10). אפילו שהחטא שלנו הונח על כתפיו של ישוע רק בכך שנזקף לחובתו, הוא גרם לו כאב ובושה עמוקה לפני ששולם עבורו על הצלב.
שימו לב שכתוב בטקסט שלנו, ״גווי נתתי למכים״. ישוע מרצונו החופשי נתן את עצמו למכים, לאלו שתלשו את זקנו וירקו בפניו. הוא נתן את עצמו למות על הצלב. אף אחד לא הכריח אותו לסבול בגלל חטאינו. הוא עשה את זה מרצונו החופשי. בן האלוהים מרצונו החופשי לקח על עצמו את קללותינו, נהיה הקורבן במקומנו, כדי לשלם את המחיר על החטא שלנו – כדי שנוכל לקבל סליחה מאלוהים ונצדק לפניו.
האם אתם מסוגלים לשמוע את זה ולא להיות בהלם? האם אתם יכולים לזכור שבן האלוהים הוכה, שערו נמרט ופניו ספגו יריקות, ולא להתמלא בתדהמה, יראה והודיה? זה שמכסה את השמיים בעננים לא כיסה את פניו מכלימות ורוק. זה שברא את גב ההר לא מנע מגבו שלו להיקרע לגזרים ממלקות. זה שמחבר את היקום עם חגורה שמחזיקה אותו יחדיו, נכבל בשרשראות ועיניו כוסו על ידי אנשים שהוא עצמו ברא. בעת שהמלאכים בשמיים שרים בעוז שירי הלל לכבודו, האם זה ייתכן שהוא מוסמר לצלב? אני מניח שסימני המסמרים יישארו לתמיד על ידיו ורגליו, כדי שכשנראה אותו בשמיים, לעולם לא נוכל לשכוח את כל מה שהוא עשה עבורנו. איך אהיה מסוגל להסתכל בפניו היקרות מבלי לזכור שחוטאים תלשו פיסות מזקנו, בזמן שרוק נזל במורד לחייו הקדושות!
ראו כיצד ישוע באורך רוח ניצב!
פגוע במקום הנורא הזה!
חוטאים קשרו את הידיים הכל-יכולות,
וירקו בפנים של בוראם.
הפנים שלו! למה לא לירוק על מלאכים? למה המקום היחיד שהיה אפשר לירוק עליו זה דווקא פניו היפות? הפנים שלו! אלוהים, עזור לנו! הפנים שלו! הם ירקו על הפנים הקדושות של ישוע! ספורג׳ן אמר, ״הייתי מעדיף שאדם כזה לא היה נברא כלל, או...שהיה נסחף לריקנות, מאשר לחיות כדי לעשות דבר נורא שכזה״ (המקור הנ״ל, עמ׳ 428). אלוהים, עזור לנו! הם ירקו בפניו של גואלנו!
אם אתה אובד, אני מפציר בך לבטוח בו עכשיו. החטא שלך יגיע לקיצו ברגע שתבטח בו, בגלל שהוא נשא את כל הכאב והעוונות והבושה שלך בעת שמוסמר לצלב. אז יבוטל העונש שלך, בגלל שישוע לקח אותו עליו – על גבו, על לחייו, על פניו, ועל הפצעים שנוצרו בידיו וברגליו. בטח בו, וכל העונש על חטאיך פשוט יתבטל, אתה תיוושע, ותזוכה לעולמי עולמים בזכות אהבתו הגואלת! בואו נעמוד ונשיר את שיר מספר שש, ״הו, איזה מעיין!״ מאת ד״ר ר. רייס.
יש לנו סיפור על אהבה ללא גבולות,
אנחנו מספרים איך חוטאים יכולים לקבל סליחה.
יש סליחה בחינם, כי ישוע סבל,
ונתן כפרה על עץ גולגולתא.
הו, איזה מעיין נובע של רחמים,
היישר ממושיעם הצלוב של בני האדם.
יקר הוא הדם ששפך כדי לגאול אותנו,
חסד וסליחה על כל חטאינו.
(״הו, איזה מעיין!״ מאת ד״ר ר. רייס, 1895-1980).
אני מתפלל שהערב תבטחו בישוע. דמו יטהר אתכם מכל חטא. בטחו בו עכשיו ותיוושעו לעולמי עולמים.
כאשר אתם כותבים לד"ר היימרס, עליכם לציין מאיזו מדינה אתם כותבים, אחרת הוא לא יוכל לענות לאימייל שלכם. אם הדרשות האלה מברכות אתכם, ד"ר היימרס ישמח לשמוע מכם. כשאתם כותבים לד"ר היימרס, אתם צריכים להגיד לו מאיזו מדינה אתם, אחרת הוא לא יוכל לענות על המייל שלכם. אם הדרשות הללו בירכו אתכם, שילחו לד"ר היימרס מייל וספרו לו על כך, אבל אל תשכחו לציין מאיזו מדינה אתם. כתובת המייל של ד"ר היימרס היא: rlhymersjr@sbcglobal.net (לחץ כאן). אפשר לכתוב לד"ר היימרס בכל שפה, אבל עדיף באנגלית אם אפשר. אם אתם רוצים לכתוב לד"ר היימרס מכתב, הכתובת שלו היא: P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. אתם יכולים להתקשר אליו לטלפון מס' 352-0452 (818).
(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".
הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בהן ללא רשותו של ד"ר היימרס. לעומת
זאת, הדרשות המצולמות של ד"ר היימרס וכל שאר הדרשות המצולמות מהקהילה שלנו מוגנות בזכויות
יוצרים, וניתן להשתמש בהן ברשות בלבד.
קטע הכתובים שהוקרא לפני הדרשה על ידי ד״ר קרייטון ל. צ׳אן: לוקס י״ח 31-33.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג׳מין קינקייד גריפית׳:
״הדרך אותי לגולגולתא״ (מאת ג׳ני אוולין האסי, 1874-1958).
|
מתאר המלקות, הבושה והיריקות THE SCOURGING, SHAME AND SPITTING מאת ד״ר ר. ל. היימרס, הבן ״גווי נתתי למכים ולחיי למורטים, פני לא הסתרתי מכלימות ורוק״ (ישעיהו נ׳ 6). (מעשי השליחים ח׳ 34; לוקס י״ח 31-33; מרקוס ט״ו 17-19) I. דבר ראשון, ראו בו את האלוהים שירד מן השמיים, ישעיהו נ׳ 2; יוחנן א׳ 1, 14; II. דבר שני, ראו בו דוגמא עבורנו, ישעיהו נ״ג 7; הראשונה לפטרוס ב׳ 21-23; III. דבר שלישי, ראו בו את הקורבן במקום החוטאים, ישעהו נ״ג 5; |