"תהליך החסד" מאת ג'רורג' ווייטפילד, מתומצת ומותאם לאנגלית מודרנית

הקדמה: ג'ורג' וויטפילד נולד בגלוססטר, אנגליה, ב-1714. הוא היו בנו של בעל פונדק. באווירה זו הוא הושפע השפעה משיחית מועטה כילד, אך הוא היה מוכשר במיוחד בבית הספר. הוא למד באוניברסיטת אוקספורד ושם הפך לחברם של ג'ון וצ'ארלס ווסלי ולחלק מקבוצת התפילה ולימוד התנ"ך שלהם.

כאשר היה סטודנט באוקספורד, הוא חזר בתשובה. זמן קצר לאחר מכן הוסמך בכנסיה באנגליה. הדרשות שלו על נחיצותה הבלתי מעורערת של הלידה מחדש גרמו לכך שהכנסיות סגרו את דלתותיהן בפניו, כיוון שהכמרים המלומדים פחדו שהן ירגיזו את אנשיהן. לכן, הוא הוצא מחוץ לקהילה, הטיף בשדות פתוחים, ושם הפך למפורסם.

וויטפילד ביקר באמריקה ב-1738 והקים בית יתומים. לאחר מכן טייל בקולוניות האמריקאיות ובבריטניה הגדולה, הטיף והקים קרנות לתמיכה ביתומים. הוא הטיף בספרד, הולנד, גרמניה, צרפת, אנגליה, וויילס וסקוטלנד, ועשה שלוש עשרה נסיעות מעבר לאוקיינוס האטלנטי להטיף באמריקה.

הוא היה חבר קרוב של בנימין פרנקלין, יונתן אדוארדס וג'ון ווסלי, והיה זה ששכנע את ווסלי להטיף בשדות, כפי שעשה הוא. בנימין פרנקלין העריך פעם שוויטפילד דיבר לקהל של שלושים אלף איש. האספות שלו בחוץ מנו לרוב כ-25,000 משתתפים. הוא הטיף פעם ליד גלזגו, סקוטלנד, ליותר מ-100,000 איש באסיפה אחת – ביום שבו לא היו מיקרופונים! עשרת אלפים אנשים חזרו בתשובה באותה האסיפה.

הוא נחשב בעיני היסטוריונים רבים למבשר דובר האנגלית הגדול ביותר בכל הזמנים. למרות שבילי גרהאם דיבר לקהל גדול יותר באמצעות מיקרופון, ההשפעה של ווייטפילד על התרבות היא ללא ספק גדולה יותר.

ווייטפילד היה דמות מפתח באמריקה של אמצע המאה ה-18. הקולוניות בארצנו בערו באש התחייה כאשר הוא הטיף. שיאה של תחייה זו היה ב-1740 במהלך מסע בשור של שישה שבועות שוויטפילד ערך בניו אינגלנד. בארבעים וחמישה ימים בלבד הוא הטיף יותר ממאה שבעים וחמש דרשות לעשרות אלפי אנשים, בהותירו את האזור בתחיה רוחנית, וזו הייתה אחת התקופות המשמעותיות ביותר במשיחיות האמריקאית.

כאשר נפטר הוא קיבל אות כבוד ומשך את תשומת הלב של העולם דובר האנגלית כולו. הוא תרם לייסודן של אוניברסיטת פרינסטון, מכללת דרתמות', ואוניברסיטת פנסילבניה. הוא נפטר זמן קצר אחרי שהטיף בניובוריפורט, מסצ'וסטס, ב-1770, שש שנים לפני המהפכה האמריקאית. ג'ורג' וושינגטון היה האבא של המדינה שלנו, אבל ג'ורג' ווייטפילד היה הסבא שלה.

אני מטיף את הדרשה הבאה של ווייטפילד באנגלית מודרנית. זוהי דרשה שהוא הטיף באמת, אך התאמתי אותה כדי שניתן יהיה להבינה בימינו.

"וירפאו את שבר עמי על-נקלה, לאמור שלום, שלום; ואין שלום" (ירמיהו ו' 14).

הדרשה: הברכה הגדולה ביותר שאלוהים יכול לשלוח לאומה אלו מטיפים טובים ונאמנים. אבל הקללה הגדולה ביותר שאלוהים יכול לשלוח לאומה כלשהי, אלו מטיפים אובדים שכל מה שמעניין אותם זה להרוויח כסף. ובכל דור ישנם מטיפי שקר שמטיפים דרשות שנעימות לאזני השומעים. ישנם ארגוני שירות רבים כאלו שמחרבים ומעוותים את הכתובים כדי להתעות אנשים.

כך היה בימיו של ירמיהו. והוא דיבר נגדם במשמעת נאמנה לאלוהים. הוא פתח את פיו והטיף נגד המטיפים המלומדים הללו. אם אתם קוראים את הספר שלו, תראו שאין אחד שדיבר יותר בעצמה נגד מטיפי שקר מירמיהו. הוא דיבר נגדם בחומרה בפרק שבו נמצא הטקסט שלנו.

"וירפאו את שבר עמי על-נקלה, לאמור שלום, שלום; ואין שלום" (ירמיהו ו' 14).

ירמיהו אמר שהם הטיפו רק בשביל כסף. בפסוק 13, ירמיהו אמר,

"כי מקטנם ועד גדולם, כולו בוצע בצע; ומנביא ועד כהן, כולו עשה שקר" (ירמיהו ו' 13).

הם חמדנים ושקרנים.

בטקסט שלנו, ירמיהו מראה לנו דרך אחת בה הם הטיפו דברי שקר. הנביא מראה את הדרך המטעה בה הם התמודדו עם נפשות אובדות:

"וירפאו את שבר עמי על-נקלה, לאמר שלום, שלום; ואין שלום" (ירמיהו ו' 14).

אלוהים אמר לירמיהו להזהיר את האנשים ממלחמה מתקרבת. אלוהים רצה שהוא יאמר להם שבתיהם יהרסו – שמלחמה מגיעה (ראו ירמיהו ו' 11-12).

ירמיהו נתן מסר עוצמתי. הוא היה אמור לגרום לאנשים רבים לירוא ולהוביל אותם לחזרה בתשובה. אבל הנביאים המלומדים והכוהנים סובבו אותו ונתנו לאנשים נחמה שקרית. הם אמרו שירמיהו היה רק קנאי מטורף. הם אמרו שלא תהיה מלחמה. הם אמרו לאנשים שיהיה שלום, כאשר ירמיהו אמר שלא יהיה שלום.

"וירפאו את שבר עמי על-נקלה, לאמור שלום, שלום; ואין שלום" (ירמיהו ו' 14).

מילות הטקסט מתייחסות בעיקר לשלום חיצוני. אבל יש להן גם התייחסות עמוקה יותר לנפש. אני גם מאמין שהן מתייחסות למטיפי שקר שאומרים לאנשים שהם טובים מספיק, אפילו שהם לא נולדו מחדש. אנשים שלא נושעו אוהבים סוג זה של דרשות. אלוהים יודע עד כמה בוגדני יכול להיות לב האדם.

רבים מכם אומרים שיש לכם שלום עם אלוהים, כאשר אין לכם שלום אמתי כזה! רבים מכם חושבים שאתם משיחיים, אבל אינכם. השטן הוא זה שנותן לכם שלום שקרי. אלוהים לא נתן לכם את ה"שלום" הזה. זו לא שלום שנשגב מעל כל שכל. יש לכם שלום שקרי.

מאד חשוב שתדעו אם יש לכם שלום אמתי עם אלוהים או לא. כולם רוצים שלום. שלום הוא ברכה נפלאה. ולכן אני חייב לספר לכם איך למצוא שלום אמתי עם אלוהים. ידי חייבות להיות נקיות מדמכם. אני חייב להגיד לכם את עצת האלוהים השלמה. ממילות הטקסט, אנסה להראות לכם מה חייב לקרות לכם, ומה חייב להשתנות בתוככם על מנת שיהיה לכם שלום אמתי עם אלוהים.

I. דבר ראשון, לפני שיש לכם את שלום עם אלוהים עליכם לראות, להרגיש, לבכות ולהתאבל על חטאיכם הממשיים נגד תורת אלוהים.

התנ"ך אומר, "הנפש החטאת היא תמות" (יחזקאל י"ח 4). כל אדם שנמצא תחת הקללה, ואינו עושה באופן מתמשך את כל הדברים שרשומים בתורת אלוהים – ימות.

אינכם יכולים לעשות רק חלק מהדברים, עליכם לעשות את כל הדברים או שאתם תחת קללה:

"כי כתוב, ארור אשר לא יקים את כל הדברים הכתובים בספר התורה לעשות אותם" (גלטיים ג' 10).

לשבור אחד מחוקיו של אלוהים, בין אם במחשבות, מילים או מעשים, גורם לכך שמגיע לכם עונש נצחי, לפי תורת אלוהים. ואם מחשבה רעה אחת, אם מילה רעה אחת, אם מעשה רע אחד גורם לכך שתגיע לכם קללה נצחית, איך תוכלו לברוח מהגיהינום? לפני שיוכל להיות לכם שלום אמתי בלבבכם, עליכם להיות מסוגלים לראות עד כמה נורא זה לעשות חטאים שהם נגד תורת אלוהים.

בחנו את לבבותיכם. ותנו לי לשאול אתכם – האם היה זמן כלשהו שהמחשבה על חטאיכם הכאיבה לכם? האם היה זמן שהעול של חטאיכם היה בלתי נסבל? האם ראיתם אי פעם שזעם אלוהים יכול ליפול עליכם בצדק, בגלל שבאמת עברתם על מצוותיו? האם אי פעם הצטערתם מעומק לבכם על חטאיכם? האם אי פעם יכולתם לומר, "חטאי כבדים מכדי שאוכל לשאת אותם?" האם אי פעם חוויתם משהו כזה? אם לא, אל תקראו לעצמכם משיחיים! אתם יכולים לומר שיש לכם שלום, אבל אין שלום אמתי עבורכם. הלוואי שהאדון יעיר אתכם! הלוואי שהאדון יושיע אתכם!

II. דבר שני, לפני שיכול להיות לכם שלום עם אלוהים, החזרה בתשובה צריכה להיות עמוקה יותר; אתם חייבים להיות משוכנעים שיש לכם טבע חוטא, ושהנפש שלכם מושחתת לחלוטין.

אתם חייבים לחזור בתשובה על חטאיכם הממשיים. אתם חייבים לרעוד בגללם. אבל החזרה בתשובה חייבת להיות אף עמוקה מכך. אתם חייבים לחזור בתשובה על כך ששברתם למעשה את חוקיו של אלוהים. יתרה מכך, אתם חייבים להרגיש שהחטא האישי שלכם, שטבוע בלבבכם מלידה, ישלח אתכם לגיהינום.

אנשים רבים שחושבים את עצמם לאינטליגנטים אומרים שאין דבר כזה חטא קדמון. הם חושבים שאלוהים הוא לא אלוהי צדק אם הוא שולח אותם לגיהינום בגלל שהם ירשו את חטאו של אדם. הם אומרים שהם לא נולדו בחטא. הם אומרים שהם אינם צריכים להיוולד מחדש. ועדיין, הסתכלו על העולם מסביבנו. האם זהו גן העדן שאלוהים הבטיח למין האנושי? לא! שום דבר לא בסדר בעולם הזה! זה בגלל שמשהו לא בסדר במין האנושי. זהו החטא הקדמון שהורס את העולם.

לא משנה כמה חזק תכחישו זאת, כאשר תתעוררו תראו שהחטא בחייכם מקורו בלבכם המושחת – לב שהורעל על ידי החטא הקדמון.

כאשר אדם שעוד לא נושע מתעורר בפעם הראשונה, הוא מתחיל לתהות, "איך הפכתי להיות כה מרושע?" רוח אלוהים מראה לו שאין דבר טוב בטבע שלו. ואז הוא רואה שהוא חוטא לחלוטין. ואז אותו האדם יראה לבסוף שאלוהים צודק כשדן אותו לגיהינום. הוא רואה שהוא כה מורעל ומורד בעצם טבעו שזה יהיה צודק שאלוהים ידון אותו לגיהינום, אפילו אם לא עשה חטא גלוי אחד במשך כל חייו.

האם חוויתם זאת אי פעם? האם אי פעם הרגשתם כך – שזה יהיה צודק ונכון שאלוהים ידון אתכם לגיהינום? האם אי פעם הסכמתם שאתם בעצם טבעכם בני רוגז? (אפסים ב' 3).

אם נולדתם מחדש באמת, הרגשתם זאת. ואם אף פעם לא הרגשתם את משקלו של החטא הקדמון, אל תקראו לעצמכם משיחיים! החטא הקדמון הוא העול הגדול ביותר על אדם שנושע באמת. אדם שנולד מחדש באמת מתאבל על החטא הקדמון והטבע המורעל שלו. אדם שנושע באמת בדרך כלל זועק, "הו, מי יצילני מגוף המוות הזה, מהטבע החוטא של ליבי?" (ראו רומים ז' 24). זה מה שמפריע הכי הרבה לאדם שהתעורר רוחנית – הטבע החוטא של ליבו. אם אף פעם לא היית מודעים לטבע החוטא שלכם, אין דרך שתוכלו למצוא שלום אמתי בלבבך.

III. דבר שלישי, לפני שיכול להיות לכם שלום עם אלוהים אתם צריכים לא רק להיות מוטרדים מהחטאים בחייכם, והטבע החוטא שלכם, אלא גם להיות מוטרדים מהחטאים שבהחלטות הטובות ביותר שלכם, בהתחייבויות שלכם, ובמה שנקרא "חייכם המשיחיים."

חבריי, מה בדת שלכם יצדיק אתכם לפני אלוהים? אתם לא צדיקים ולא נושעים בטבע שלכם. מגיע לכם להיות נידונים לגיהינום פי עשר מחטאיכם הגלויים. מה תועיל לכם הדת שלכם? אינכם יכולים לעשות דבר טוב אלא אם כן נושעתם.

"כל אשר בבשר יסודם לא יוכלו להיות רצויים לאלוהים" (רומים ח' 8).

זה בלתי אפשרי שאדם שאינו נושע יעשה משהו לכבוד אלוהים.

אפילו אחרי שנושענו, אנחנו מתחדשים בדעתו רק באופן חלקי. החטא עדיין שוכן בנו. עדיין יש ערבוב של שחיתות בכל אחת מהמצוות שאנו עושים. אם כך, אחרי שנושענו, אם ישוע המשיח היה מקבל אותנו רק בהתאם למעשים ה"טובים" שלנו, המעשים שלנו מרשיעים אותנו. אנחנו אפילו לא יכולים להתפלל מבלי שיהיה חטא כלשהו בליבנו, איזושהי אנוכיות, עצלות או חוסר שלמות מוסרית מסוג כלשהו. אני לא יודע מה אתם חושבים, אך אני איני יכול להתפלל מבלי לחטוא. אינני יכול להטיף לכם מבלי לחטוא. אינני יכול לעשות דבר מבלי לחטוא. החזרה בתשובה שלי חייבת להיות שוב ושוב, והדמעות שלי צריכות להישטף בדם המושיע שלי, ישוע המשיח!

ההחלטות הטובות ביותר שלנו, המצוות שאנו עושים באופן הכי טוב שלנו, הבחירות הכי טובות שלנו, הם פשוט כל כך הרבה חטאים. המצוות הדתיות שלנו מלאות בחטא. לפני שיהיה לך שלום בליבך עלייך לא רק להיגעל מהחטא הקדמון וחטאייך הגלויים, אלא עלייך גם להיגעל מהצדקה שלך, מהמצוות שלך ומהדת שלך. חייבת להיות חזרה עמוקה בתשובה לפני שאתה יכול לצאת מהצדקה העצמית שלך. אם מעולם לא הרגשת שאין לך צדקה עצמית, לא תוכל להיוושע על ידי ישוע המשיח. אתה עדיין לא נושע.

מישהו יכול לומר, "ובכן, אני מאמין בכל זה." אבל יש הבדל גדול בין "להאמין" לבין "להרגיש." האם אי פעם הרגשת שהמשיח חסר לך? האם אי פעם הרגשת שאתה זקוק למשיח כי אין בך שום טוב מעצמך? והאם אתה יכול לומר כעת, "אדון, אתה יכול להרשיע אותי על המעשים הדתיים הכי טובים שאני יכול לעשות." אם עד עכשיו לא הגעת למצב כזה, לא יכול להיות בליבך שלום אמתי עם אלוהים.

IV. דבר רביעי, לפני שיוכל להיות לך שלום עם אלוהים, יש חטא אחד ספציפי שאמור להטריד אותך במיוחד. זה החטא שעליו ההרשעה קשה ביותר, ולמרות זאת העולם לא חושב מחשיב אותו כחטא. אתה שואל, "מהו החטא הזה?" זה החטא שרובכם לא חושבים שאתם אשמים בו – החטא של חוסר האמונה.

לפני שיוכל להיות לכם שלום, אתם חייבים להיות מוטרדים מחוסר האמונה בלבבכם, שאתם לא באמת מאמינים באדון ישוע המשיח.

אני קורא אל לבכם. אני חושש שאין לכם יותר אמונה בישוע המשיח מאשר לשטן עצמו. אני חושב שהשטן מאמין בתנ"ך יותר מכם. הוא מאמין באלוהותו של ישוע המשיח. הוא מאמין ורועד. הוא רועד יותר מאלפים שקוראים לעצמם משיחיים.

אתם חושבים שאתם מאמינים בגלל שאתם מאמינים בתנ"ך, או בגלל שאתם הולכים לקהילה. אתם יכולים לעשות את כל זה בלי אמונה אמתית במשיח. רק להאמין שהיה אדם כמו המשיח לא יעזור יותר, מלהאמין שהיה אדם כמו הקיסר או אלכסנדר מוקדון. התנ"ך הוא דבר אלוהים. אנחנו מודים עליו. אבל אתם יכולים להאמין בו, ועדיין לא לבטוח באדון ישוע המשיח.

אם אשאל אתכם כמה זמן אתם מאמינים במשיח ישוע, רבים מכם יגידו שתמיד האמנתם בו. אינכם יכולים לתת לי הוכחה גדולה יותר שמעולם לא האמנתם במשיח ישוע. אלו שבאמת בוטחים במשיח יודעים שהיה זמן שהם לא בטחו בו.

אני חייב לדבר עוד על כך, כיוון שזו אחת האשליות הכי מטעות. רבים ממשיכים להאמין בה – וחושבים שהם כבר האמינו. אדם אחד רשם את כל חטאיו תחת עשרת הדברות, ואז בא לרועה הקהילה שלו ושאל מדוע אין לו שלום. רועה הקהילה הסתכל ברשימה שלו ואמר, "זו הסיבה! לא מצאתי אף מילה על החטא של חוסר האמונה ברשימה שלך." זוהי פעולתו של רוח אלוהים בתוכך לשכנע אותך בחוסר האמונה שלך – שאין לך אמונה. ישוע המשיח אמר על רוח הקודש:

"והוכיח את העולם על דבר החטא...על החטא כי לא האמינו בי" (יוחנן ט"ז 8-9)

כעת, חברי היקרים, האם אלוהים אי פעם הראה לכם שאין לכם אמונה אמתית בישוע? האם אי פעם התאבלתם בצער על לבכם הקשה וחסר האמונה? האם אי פעם התפללתם, "אדון, עזור לי לבטוח במשיח?" האם אלוהים אי פעם שכנע אתכם בחוסר היכולת שלכם לבוא למשיח, וגרם לכם לזעוק בתפילה לאמונה במשיח? אם לא, לא תמצאו שלום בלבבכם. שאלוהים יעורר אתכם, וייתן לכם שלום אמתי על ידי האמונה בישוע, לפני שתמותו ולא תהיה לכם עוד הזדמנות לכך.

V. דבר חמישי, לפני שיוכל להיות לכם שלום עם אלוהים, עליכם לבטוח באופן מלא בצדקה של המשיח.

עליכם לא רק להיות משוכנעים בחטא הממשי והקדמון שלכם, החטאים שבצדקה העצמית שלכם וחטא חוסר האמונה, אלא עליכם גם להאמין בצדקה המושלמת של האדון ישוע המשיח. עליכם לאמץ אל ליבכם את הצדקה של המשיח. אז יהיה לכם שלום. ישוע אמר:

"פנו אלי כל העמלים והטעונים ואני אניח לכם" (מתי י"א 28).

הפסוק הזה מעודד את כל אלו מכם שעמוסים וטעונים, אך רק אותם. ועדיין ההבטחה למנוחה היא רק עבור אלו שבאים ובוטחים בישוע המשיח. לפני שיוכל להיות לכם שלום כלשהו עלייכם להיות מוצדקים באמונה באדונינו ישוע המשיח. אתם חייבים את המשיח עצמו, כדי שהצדקה שלו תהפוך אתכם למוצדקים.

חבריי היקרים, האם התחתנתם עם המשיח אי פעם? האם ישוע המשיח אי פעם נתן את עצמו עבורכם? האם באתם אי פעם למשיח באמונה חיה? אני מתפלל לאלוהים שהמשיח יבוא ויברך אתכם בשלום. אתם חייבים לחוות את הדברים הללו כדי להיוולד מחדש.

אני עכשיו מדבר על המציאות הבלתי נראית בעולם אחר, של המשיחיות הפנימית, של עבודת אלוהים בלבבו של החוטא. אני מדבר כעת על דברים חשובים מאד עבורכם. עליכם להיות מודאגים מאד מכך. הנפש שלכם תלויה בזה. הישועה הנצחית שלכם תלויה בזה.

אתם יכולים לחוש שלום בלי המשיח. השטן הרדים אתכם ונתן לכם בטחון מדומה. הוא ינסה לשמור עליכם ישנים עד שישלח אתכם לגיהינום. שם תתעוררו, אבל זו תהיה התעוררות איומה בה תמצאו את עצמכם בלהבות כאשר כבר מאוחר מידי מכדי להיוושע. בגיהינום אתם תצעקו לשמיים בשביל טיפת מים כדי לקרר את לשונכם, ולא ייתנו לכם מים.

הלוואי שלא תמצאו מנוחה לנפשותיכם עד שתמצאו מנוחה במשיח ישוע! המטרה שלי היא להביא חוטאים אובדים למושיע. הלוואי שאלוהים יביא אתכם למשיח. הלוואי שרוח הקודש ישכנע אתכם שאתם חוטאים, ויפנה אתכם מדרכיכם הרעות לדרכיו של ישוע המשיח. אמן.

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בהן ללא רשותו של ד"ר היימרס. לעומת
זאת, הדרשות המצולמות של ד"ר היימרס וכל שאר הדרשות המצולמות מהקהילה שלנו מוגנות בזכויות
יוצרים, וניתן להשתמש בהן ברשות בלבד.

תפילה לפני הדרשה נאמרה על ידי מר נח סונג.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג׳מין קינקייד גריפית׳:
״הו, אלוהים כמה שפל אני!" (מאת ג'ון ניוטון, 1725-1807).