שטן ותחיה

בואו נעמוד ונפתח את תנ"ך הלימוד של סקופילד בעמוד 1255. זה אפסים ו' 11-12.

"לבשו כלי נשק אלוהים, למען תוכלו עמוד נגד נכלי השטן. כי לא עם בשר ודם מלחמה לנו, כי עם שרים ושליטים עם המושלים בחשכת העולם הזה, עם הרוחות הרעות אשר במרומים" (אפסים ו' 11-12).

אפשר לשבת.

הפסוקים האלה חושפים בפנינו את האיבה שיש בין צבא השדים של השטן לבין המשיחיים האמתיים. לפי התנ"ך בגרסת הניו-אמריקן סטנדרט בייבל, הפסוק הזה תורגם כך:

"כי מאבקינו הוא לא עם בשר ודם, אלא עם מושלים, עם כוחות, עם ["מושלי", אונגר] חשכת העולם הזה, עם כוחות רוחניים רעים בשמיים" (אפסים ו' 12, ניו-אמריקן סטנדרט בייבל).

ד"ר מריל אונגר אמר, "התפקיד הכי חשוב של הרוחות הרעות...הן 'מושלות בחשכת העולם הזה'...הרוחות הרעות המושלות האלה" (דמונולוגיה תנ"כית, קרג'ל פובליקיישנז, 1994, עמ' 196). ד"ר צ'ארלס ריירי העיר על דניאל י' 13, "נסיך ממלכת פרס...יצור על-טבעי שניסה לגרום לשליטי פרס להתנגד לתוכנית של אלוהים. מלאכים רעים [שדים מ'כוחות העולם'] מבקשים לשלוט על ענייני האומות...הקרב בין המלאכים הטובים והרעים על השליטה על האומות נמשך" (תנ"ך הלימוד של ריירי; הערה על דניאל י' 13).

אני משוכנע שיש איזה שד שולט שלקח את השליטה על ארה"ב והעולם המערבי. בהערת האמצע של סקופילד על דניאל י' 20 כתוב, "השדים פועלים בשם המערכת העולמית של השטן". ההערה הזו מתייחסת ל"נסיך ממלכת פרס". ה"נסיך" היה שד מוביל ששלט על ממלכת פרס. היום "הנסיך של המערב" שולט על ארה"ב ובנות בריתה. והשד העיקרי ששולט על ארה"ב והמערב קיבל את הכוח לגרום לציוויליזציה שלנו להיות יותר חומרנית. שד החומרנות ששולט עלינו מונע תחיות, מפריע לתפילות שלנו, ומשעבד את האנשים שלנו. מה השד השולט הזה עשה לאנשים שלנו? בעניין השדים, ד"ר לויד-ג'ונס אמר לנו מה כוח השדים הזה מסוגל לעשות. הוא אמר שכוח השדים עיוור את דעת האנשים. הוא אמר, "כל [הרעיון] הרוחני פשוט נעלם. האמונה באלוהים נעלמה...האמונה באלוהים, בדת ובישועה נזנחה ונשכחה" (תחיה, קרוסוויי בוקס, 1992, עמ' 13). כל זה קרה בגלל פעולת "הנסיך של המערב" ופחות בגלל השדים שתחתיו.

זה לא המצב באומות אחרות. יש בעולם השלישי אומות ששד ה"חומרנות" הגדול לא שולט עליהן באותה עצמה שהוא שולט על ארה"ב והמערב. מיליוני צעירים בסין, דרום-מזרח אסיה ואפילו באומות הערביות – מיליוני צעירים נושעים. מיליונים מהם הופכים להיות משיחיים אמתיים. אבל בארה"ב ובמערב מיליוני צעירים עוזבים את הקהילות. ומעט מאוד צעירים בארה"ב ובעולם המערבי הופכים להיות משיחיים אמתיים. הקהילות שלנו חסרות-אונים. אסיפות התפילה שלנו ננטשות. אין לצעירים שלנו תשוקה לאלוהים. לפי סקר שערך ג'ורג' בארנה, 88% מהם עוזבים את הקהילות בגיל 25 "לתמיד". הם נתפסים לפורנוגרפיה באינטרנט, וצופים בה שעות. הם נתפסים לסמים כמו מריחואנה ואקסטזי. הם צוחקים בזמן תפילה, אבל יכולים להיות מהופנטים שעות לרשתות החברתיות. הם לא יכולים להניח בצד את הסמארטפון. הם ממש נשלטים על ידי הגאדג'טים האלה. הם מנצלים כל רגע פנוי כדי לבהות בהם. הם בוהים בהם כמו שעם ישראל בהה באלילים שלהם בתקופת הנביא הושע. הרשתות החברתיות הן אליל שמשמש את השטן כדי לשלוט בצעירים שלנו. וכמעט כל רועי הקהילות שלנו בארה"ב ובמערב אפילו לא מבינים למה הקהילות שלהם כל כך קרובות לעולם וחלשות! הם לא מבינים שהם מתמודדים מול כוחות שטניים, כפי שד"ר לויד-ג'ונס אמר!

בתקופת הושע זה נהיה כל כך גרוע שאלוהים אמר, "חבור עצבים [ישראל]; הנח לו" (הושע ד' 17). אלוהים ויתר על העם. אלוהים נטש אותם. הם נותרו לבדם, תחת כוח השדים. תחת שדים רבי-עוצמה שמשעבדים את הצעירים שלנו לפורנוגרפיה, מריחואנה, ולרשתות חברתיות כל שעה! תחת שדים שכובלים את הצעירים שלנו לחברים אובדים. שדים שמשעבדים את הצעירים לחומרנות, שמשעבדים את חלקם לקריירה שמונעת מהם להפוך להיות משיחיים רוחניים, שמשעבדים אחרים למרדף הבלתי פוסק אחר מין מחוץ לנישואין ופורנוגרפיה. "חבור עצבים [ישראל]; הנח לו" (הושע ד' 17). חלק מהיושבים כאן משועבדים על ידי כוחות של שדים.

אתם באים לקהילה שלנו. אבל אלוהים לא נמצא כאן. אתם יכולים להרגיש שאלוהים לא נמצא כאן! הושע הנביא אמר, שהם הולכים... "לבקש את ה', ולא ימצאו; חלץ מהם" (הושע ה' 6). אלוהים הלך! הוא עזב את הקהילות שלנו. הוא עזב את הקהילה שלנו. הוא לא נוכח כאן. הוא לא נעדר בגלל שהוא לא קיים. הוא לא נוכח כאן בגלל שהוא קיים! אלוהים קיים – וזו הסיבה שהוא עזב אותנו! הוא לגמרי קדוש. הוא לגמרי כועס עלינו בגלל החטאים שלנו. ובגלל זה הוא השאיר אתכם לבד. לבד בבית שלכם. לבד בתפילות שלכם. אפילו לבד בקהילה שלנו. לבד בלי להרגיש את נוכחות אלוהים. מניסיוני האישי אני יודע כמה נורא הרגשתי כאשר בתור צעיר באתי לקהילה של אנשים לבנים, ואלוהים לא היה שם בשבילי. הייתי לבד – גם כשהייתי בתוך הקהילה. לבד, כפי שכתב גרין דיי בשיר מפורסם אחד,

לפעמים אני רוצה שמישהו שם ימצא אותי
עד אז אני הולך לבד.
   (גרין דיי, "שדרת החלומות השבורים", 2004).

אני יודע איך אתם מרגישים. כשהייתי צעיר, הלכתי לבדי ברחובות לוס אנג'לס, לבד, כשהייתי צעיר כמוכם! לפני שהצטרפתי לקהילה הבפטיסטית הסינית, הייתי לבד אפילו בזמן שהייתי בקהילת הלבנים. כן! אני זוכר איך זה הרגיש! ואני שונא את זה! אני שונא את שד החומרנות שהרס את האהבה בבית שלכם, שהרס את השמחה שלכם, שהרס את הלב שלכם והפך אתכם להיות כל כך בודדים. אני שונא את השד שהפך את הקהילה שלנו להיות קרה ולא חברותית. אני שונא את החטא של ארה"ב שגנב מכם את כל הברכות שאלוהים התכוון לתת לכם! חלקכם נוהרים אחרי מועמד אחד לנשיאות בגלל שהוא הבטיח לכם הכל. אבל הוא עזב והשאיר אתכם בלי כלום! כך עשו גם רב המטיפים. הם הבטיחו לכם הכל. אבל לא היה להם שום דבר אמתי לתת לכם! אתם נמצאים תחת ההשפעה המעוורת של השדים! ובגלל ההשפעה השטנית הזו אתם לבד! אלוהים עזב את ארה"ב ואת המערב! אלוהים עזב אותנו לנפשנו בגלל החטא שלנו! ואלוהים השאיר אתכם לבד בגלל החטא שלכם.

אנחנו חייבים את אלוהים בקהילה שלנו! אנחנו חייבים את נוכחותו בקרבנו! אנחנו לא יכולים לעזור לכם, הצעירים. אנחנו לא יכולים לעזור לכם בכלל. לא נוכל לעזור לכם אם אלוהים לא ירד אלינו. אנחנו חייבים להתוודות על חטאינו! כשאנחנו מתפללים, אנחנו צריכים לבכות. אם לא נבכה, התפילות שלנו יהיו סתם מילים! בסין בוכים ואלוהים יורד אליהם! בלי אלוהים אין לנו מה לתת לכם, הצעירים! אנחנו יכולים לתת לכם מסיבה. אבל לא נוכל לתת לכם את אלוהים! נוכל לתת לכם משחק כדורסל. אבל לא נוכל לתת לכם את אלוהים! ואם אנחנו לא יכולים לתת לכם את אלוהים, אז בעצם אין לנו שום דבר בשבילכם. שום דבר שיתן מזור לבדידות שלכם! שום דבר שישמח את ליבכם! שום דבר שיושיע את נפשותיכם! אתם באים אלינו, אבל אין לנו מה לתת לכם. שום דבר מלבד מסיבה. שום דבר מלבד עוגת יום הולדת! שום דבר מלבד סרט מצויר ישן. אין לנו מה לתת לכם, אין לנו איך לעזור לכם, אין לנו איך להושיע אתכם מאש הגיהנום! אין לנו שום דבר בלעדיי אלוהים! שום דבר, פרט לשיר אחד או שניים, שום דבר, פרט למילות תפילה. שום דבר פרט לחצי-דרשה מסכנה. אנחנו מסכנים. אנחנו חסרי-ישע. אין לנו כלום ממה שאתם צריכים. אין לנו מה לתת לכם אם אין לנו את אלוהים!

לפני שבועיים, ביום שבת בערב, ביקשתי מכם לדקלם את הפסוקים שאנחנו נוהגים לשנן. כמה מכם דיקלמו אותם.

"לו קרעת שמיים, ירדת, מפניך הרים נזלו. כקדוח אש המסים, מים תבעה אש, להודיע שמך לצרך, מפניך גוים ירגזו. בעשותך נוראות לא נקוה, ירדת, מפניך הרים נזלו. ומעולם לא שמעו לא האזינו, עין לא ראתה, אלוהים זולתך, יעשה למחכה לו" (ישעיהו ס"ג 19-ס"ד 3).

יכולתי להרגיש את אלוהים יורד בזמן שדקלמתם את המילים האלה. הרגשתי משהו זז בתוכי. הלב שלי התמלא בגבורת אלוהים. נתתי הזמנה. לא ניתנה שום דרשה. לא נאמרה שום תפילה. רק המילים האלה,

"לו קרעת שמיים, ירדת, מפניך הרים נזלו. כקדוח אש המסים, מים תבעה אש, להודיע שמך לצרך, מפניך גוים ירגזו. בעשותך נוראות לא נקוה, ירדת, מפניך הרים נזלו. ומעולם לא שמעו לא האזינו, עין לא ראתה, אלוהים זולתך, יעשה למחכה לו" (ישעיהו ס"ג 19-ס"ד 3).

ואז גב' ______ החלה להתפלל בדמעות! ואז ג'ייסון ______ נאנח וזעק בקול רם. רבקה ______ ניגשה בוכיה לדוכן. מישהו קרא, "ומה עם אברהם ______?" הוא החל לבוא. אבל אז הסתובב לפתע וברח. שלושה אנשים רצו אחריו. השדים יצאו החוצה. דמעות זלגו. נשמעו תחנונים. ובסופו של דבר הוא קיבל שלום. כמה ימים מאוחר יותר הוא נושע! ואז באה כריסטינה ______. ג'ון קייגן אמר לה מילים ספורות לפני שקראתי לו לדבר עם אדם אחר. היא באה בעצמה לישוע – ואחרי שד"ר קייגן שמע את העדות שלה הוא אמר, "היא יצאה ממוות לחיים". היא נושעה בזכות דמו של המושיע הצלוב. אחרי שהתפללתי עם אברהם ______, ג'ק נגאן ואני שרנו מזמור תהילה לאלוהים. תוך שלושה ימים, ב-18, ב-27 וב-28 באוגוסט, היו לנו 13 אנשים שנושעו. סיפרתי את זה למטיף אחד, והוא אמר לי, "אתם חווים תחיה מסויימת". נכון, אבל היא התחילה עם חזרות בתשובה. בדרך כלל היא מתחילה במשיחיים שמתוודים על חטאיהם. אבל רק 4 משיחיים התוודו על חטאיהם ועברו התעוררות. רק ארבעה משיחיים! השאר היו קרים ומתים מתמיד.

גובהו של ק_____ ______ הוא למעלה מ-2 מ'. הוא אפרו-אמריקאי גדול עם פרצוף כעוס. הוא נפל על ברכיו ובכה עד שכל הפנים שלו כוסו בדמעות. הוא היה האדם האחרון שנושע בערב יום ראשון האחרון.

אבל בפגישות האלה שמתי לב לשני דברים שהפריעו לי, ועדיין מפריעים לי. הדבר הראשון שהפריע לי היה העובדה שלא שמחתם על 13 האנשים שנושעו. הם נבדקו פעמיים או שלוש על ידי ד"ר קייגן. הוא אמר שהם נושעו. אתם לא שמחתם. לא שמחתם אפילו כשסיפרתי לכם שד"ר קייגן שמע אותם ואמר שהם נושעו. רק ג'ק ואנוכי שרנו באופן ספונטני מזמור הלל לאלוהים! לא היו שום קריאות של הלל. לא נשמעו שבחים לאלוהים. רק מחיאות כפיים פושרות. רק מחיאות כפיים מתונות ופושרות. לא נשמעה אפילו קריאת שמחה אחת, כפי שמסופר בתחיות אחרות. איזה משיחיים אתם, אם אתם לא שמחים על 13 נושעים חדשים באסיפות הקצרות האלה! אפילו לא חיוך! בלי קריאות 'הללויה'! בלי קריאות השמחה שראיתי בתחיות. אין את פרצי ההודיה שמופיעים בתיאורים של תחיות מהעבר! שום שמחה. רק מחיאות כפיים פושרות בזמן שהקראתי את שמות הנושעים. חשבתי שתעמדו ותצעקו 'תודה לאל' עם מחיאות כפיים סוערות. אבל לא. היו רק מחיאות כפיים מעטות ומנומסות – בתגובה לניצחון עצום! זה הדבר הראשון שהפריע לי.

הדבר השני שהפריע לי היה העובדה שרק ארבעה משיחיים ותיקים מהקהילה שלנו עברו תחיה באסיפות האלה. רק ארבעה! כל שאר המשיחיים נשארו קרים וחסרי-רגשות מתמיד! אדם אחד אמר, "אני עברתי תחיה, אבל לא כמו גב' ______". אחים ואחיות יקרים שלי, אם לא עברתם את מה שעברה גב' _____, בכלל לא עברתם תחיה! אם לא הייתם כמו גב' ______, סימן שאלוהים בכלל לא נגע בכם!

שאלתי את ג'ון קייגן, למה כל כך מעט אנשים מבין הנושעים עברו תחיה. הוא אמר שאתם ציניים וחסרי אמונה. אני חושב שהוא צודק. הייתה פעולה אדירה של רוח הקודש ו-13 אנשים נושעו, אבל אתם הייתם ציניים. לא האמנתם בזה. אלוהים פעל בגבורה בקרבנו, אבל לא באמת האמנתם בזה. למה לא באמת האמנתם בזה? אני אגיד לכם. זה בגלל שמשהו לא בסדר אתכם! משהו נורא לא בסדר אתכם! לא היו לכם דמעות של שמחה. לא הגבתם בשמחה. לא שמחתם, בגלל שהלב שלכם לא היה נכון. והלב שלכם לא היה נכון, בגלל שלא בחנתם אותו לעומק. השטן עבד עליכם. ואתם לא הבנתם את זה. אתם אפילו לא הבנתם ש"נכלי השטן" עבדו עליכם. אתם לא הבנתם שהשטן עבד עליכם והוליך אתכם שולל! איך אי פעם תוכלו להיות "[חזקים] באדונינו ובעוז גבורתו"? איך אי פעם תוכלו "[ל]עמוד נגד" השטן, אם אתם אפילו לא יודעים שהוא עבד עליכם והוליך אתכם שולל? (ראו אפסים ו' 10-11). ד"ר מריל פ. אונגר מהסמינר התיאולוגי של דאלאס אמר, "[משיחיים] שחיים ברוח ובניצחון, נמצאים במלחמה כוללת עם השטן ועם השדים, [שדים] אשר נלהבים להתנגד לרוחניות האמתית ולתועלת המשיחית" (דמונולוגיה תנ"כית, קרג'ל, עמ' 101).

אחים ואחיות, אנחנו חייבים לבחון את לבנו. אנחנו חייבים להתוודות על חטאינו, "פן יונה אותנו השטן, כי לא נעלמו מאיתנו מזימותיו" (השניה לקורינתים ב' 11). ד"ר לויד-ג'ונס אמר, "אחד הגורמים העיקריים למצבה [הרע] של הקהילה היום הוא שהשטן נשכח...הקהילה מסוממת ומרומה; היא בכלל לא מודעת למלחמה" (מלחמה משיחית, באנר או, טרות', 1976, עמ' 292, 106). בכלל לא מודעים למלחמה. בכלל לא מודעים לכך שהחטאים שלכם הקהו את ליבכם. לא מודעים לכך שחטא שלא התוודיתם עליו מפריד אתכם מאלוהים!

כיצד נוכל לנצח את השטן? אנחנו צריכים קודם כל לבקש מאלוהים להראות לנו את החטאים שבליבנו. אנחנו צריכים להתפלל בכנות,

"חקרני אל ודע לבבי, בחנני, ודע שרעפי. וראה אם דרך עוצב בי"
       (תהילים קל"ט 23, 24).

אל תשענו על העבודה שאתם עושים עבור הקהילה. רבים מכם עובדים קשה בקהילה שלנו. אתם עובדים קשה, אבל יש חטאים בליבכם. גם אל תשענו על התפילות שלכם. אתם יכולים להתפלל כל יום, אבל הרוע עדיין יכול לשכון בלבכם. שאלתי מישהו מהקהילה שלנו, "אתה בסדר?" הוא אמר, "אני בסדר". הוא באמת חשב שהוא בסדר. אבל אז הצבעתי על חטא רציני שהרס אותו. הוא אמר, "מעולם לא חשבתי שזה חטא". האם יכול להיות שזה ככה גם בלב שלכם? האם יכול להיות שיש בלבכם חטא שמעולם לא חשבתם עליו?

נשארתם נאמנים לקהילה שלנו בשעה שאחרים עזבו במהלך הפילוג שהיה בקהילה. אפשר להישאר יציבים בקהילה, ועדיין יכול שיהיה בלבכם חטא ש"לא חשבתם עליו". חלקכם מתפללים שילדיכם ייוושעו. אבל תפילותיכם לא זכו למענה. יכול להיות שזה בגלל שיש איזשהו חטא נסתר בלבכם? חטא שמעולם לא חשבתם עליו. אבל זה חטא, ואני מתפלל שתרגישו אותו. התפילות שלכם עבור ילדיכם לא תענינה, עד שלא תתוודו על חטאיכם. כתוב בדבר אלוהים, "אוון אם ראיתי בלבי, לא ישמע אדוני" (תהילים ס"ו 18). אבל אתם אומרים, ""זה בסך הכל חטא קטן". השטן אמר לכם שזה "קטן" – אבל אתם חייבים להבין שהוא חוסם את תפילותיכם. עליכם להתוודות בפני אלוהים על החטאים שבליבכם. עליכם להתוודות עליהם, אחרת האדון לא ישמע אתכם.

למבשר הצעיר איבאן רוברטס היה תפקיד משמעותי בתחיה הגדולה ב-1904. איבאן רוברטס אמר, שלפני שהרוח מגיעה בזמן תחיה, "הקהילה חייבת להיפטר מכל הרגשות הרעים – מכל האיבה [שנאה, מרירות], קנאה, דעה קדומה [שפיטה של אחרים], ואי-הבנות [חוסר הסכמה, גאווה]. אל תתפללו עד ש[התוודיתם ו]יישרתם את כל ההדורים [עם האחרים בקהילה], ואם אתם מרגישים שאתם לא מצליחים לסלוח, רדו [על ברכיכם], ובקשו רוח של סליחה. ואז תקבלו אותה" (בריאן ה. אדוארדס, תחיה, אוונגליקל פרס, 2004, עמ' 113)... "בזמנים רגילים המשיחיים אוחזים בזה...אבל בתחיה אמתית החטאים הסודיים יעלו...למחשבותיהם של המשיחיים, ואלה לא ימצאו מנוחה עד שיתוודו על הכל" (אדוארדס, שם, עמ' 114).

בין השנים 1969-1970 הייתה בקהילה הבפטיסטית הסינית תוכחת חטא איומה בקרב המשיחיים. ראיתי את זה. לפעמים תוכחת החטא הייתה עצומה. אנשים בכו בצורה בלתי נשלטת. לא יכולה להיות תחיה [בקרב המשיחיים] ללא תוכחת חטא וצער. בצידו האחד של האודיטוריום מישהו החל להתייפח. ואז כולם התחילו לבכות. האסיפות נמשכו שעות ארוכות וכללו וידויים, בכי, תפילה ושירה. את אף אחד לא עניין מה האחרים יחשבו. הם היו פנים מול פנים עם אלוהים.

אין תחיה אמתית מבלי שתהיה למשיחיים תוכחת חטא עמוקה, לא נוחה ומשפילה. השקט הופר על ידי בכיים של המשיחיים שאלוהים נגע בהם. רועה הקהילה הסיני שלי, < href="" a>ד"ר טימותי לין, ידע מה לעשות. הוא איפשר לזה לקרות בגלל שמנסיונו בסין הוא ידע שזו פעולת אלוהים בקרב אנשיו. זו הייתה סדרת האסיפות הכי עוצמתית שאי-פעם ראיתי. כמה שאני מתפלל שנראה את אלוהים פועל ככה גם בקהילה שלנו. הייתה לנו "נגיעה של תחיה" כאשר ארבעה משיחיים קיבלו תוכחה על החטא שבלבבם והתוודו עליו. רוח הקודש ירדה ו-13 אובדים נושעו. אבל זה בכלל לא הזיז לכל שאר חברי הקהילה. אחרי שרק 13 אנשים נושעו ורק ארבעה משיחיים עברו תחיה, תחשבו מה היה קורה בקהילה שלנו אם 15 או 20 מכם היו מתוודים על חטאי לבבם, כמו שעשתה גב' ______? האם תתוודו על חטאיכם הערב? או שתחזרו הערב הביתה ללא שמחה? בלי וידוי? בלי דמעות? בלי לב חדש? קרים ומתים מתמיד?

מר קיו דונג לי אמר, "אני אחד מ"ה-39". אני נשארתי בקהילה בשעה שחבריי ואחרים עזבו במהלך הפילוג הגדול שהיה בקהילה. אני נושעתי. כאשר ד"ר היימרס אמר שאני נסוגותי לאחור, חשבתי 'מה עוד אני צריך לעשות? אני כבר נושע. מה עוד אני צריך?' לא הבנתי שאיבדתי את אהבתי הראשונה לישוע. ד"ר היימרס ציטט מחזון יוחנן ב' 4 ו-5. 'אך יש לי עליך, כי נטשת את אהבתך הראשונה. זכרה אפוא אי מזה נפלת, ושובה' (חזון יוחנן ב' 4, 5). ואז הבנתי שהיום אני לא באותו מצב שבו הייתי ביום שנושעתי. בזמנו, כשהייתי שר שירים כמו 'כמו שאני' ו'חסד מדהים', הייתי בוכה בדמעות של אושר. עכשיו אני סתם שר את המילים, בלי שום אהבה או שמחה. עכשיו אני מתפלל בקול רם, אבל תפילותיי הן סתם מילים, מילים טובות, סתם תפילות חסרות תוכן. עדיין התפללתי בסדר ובתוכחה, אבל התפללתי מבלי לצפות שאלוהים באמת יענה לי. התפילות בקול רם היו סתם מילים. הן היו תפילות חסרות תוכן. אז הבנתי שאני צריך להתוודות על חטאי, חטאי ליבי. זכרתי שכתוב בתנ"ך,

'ואם נתוודה את חטאתינו, נאמן הוא וצדיק לסלוח לחטאתינו ולטהרנו מכל עוון' (הראשונה ליוחנן א' 9).

זכרתי שדוד התפלל, 'השיבה לי ששון ישעך' (תהילים נ"א 14). זכרתי שהוא אמר, 'זבחי אלוהים רוח נשברה, לב נשבר ונדכה, אלוהים, לא תבזה' (תהילים נ"א 19)."

מר לי היה אחד מ"ה-39" שהציל את הקהילה שלנו מפשיטת רגל. הוא היה שמש נאמן בקהילה. הוא ישב מאחורי על הבמה הזמן שלימדתי. הוא היה דוגמא לאנשים שלנו. הוא אמר, "מה עוד אני צריך לעשות?" ואז אלוהים הראה לו שהוא צריך להתוודות על החטאים של ליבו. הוא בא קדימה והתוודה על חטאיו. הוא בכה כל כך חזק, שפניו האדימו. ואלוהים סלח לו והחזיר לו את השמחה ללב. עכשיו הוא מתפלל בדמעות ובשמחה שאבדו לו. הוא אמר, "התפילות שלנו חסרות תוכן. החיוכים שלנו דומים לחיוכים של בובות שעווה, חיוכים מזויפים, בשעה שאנחנו לוחצים את ידיהם של האנשים בקהילה. אין אהבה אמתית. רק חיוכים מזויפים."

מר לי הוא מנהיג בקהילה. אבל איך אפשר להנהיג את הקהילה, אם אבדה אהבתכם הראשונה? כל שתוכלו זה להדריך את בני הנוער לאותה דתיות ריקה שיש לכם. כל מנהיג בקהילה שלנו צריך להתוודות על חטאיו, אחרת אין תקווה לקהילה שלנו. בעבר אמרתי ש"אנשים שמבקרים אצלנו חושבים שהקהילה שלנו מדהימה. הם לא מבינים שכל מה שיש לנו זה רק דתיות מזוייפת ולא אהבה אמתית. הקהילה שלנו תהיה בקרוב עוד קהילה אוונגלית מתה, אלא אם המנהיגים וחברי הקהילה יחושו את הצורך באלוהים, יתוודו על חטאיהם בדמעות ויחודשו בדם ישוע, ששפך את דמו כדי לרפא את ליבנו ולתת לנו אהבה קדושה, כמו שהייתה לנו פעם, ביום שנושענו." ישוע אמר, "בזאת ידעו כולם כי תלמידים אתם לי, תשכון אהבה ביניכם" (יוחנן י"ג 35). אחים ואחיות, כל עוד רבים מאיתנו, מבוגרים וצעירים כאחד, לא יתוודו על חטאיהם, אף פעם לא תהיה בקהילה שלנו אהבה אמתית".

אני מתפלל שהערב תקשיבו לי ותתוודו על חטאיכם. בואו נעמוד ונשיר את "חקרני אל".

"חקרני, אל, ודע לבבי:
בחנני ודע שרעפי:
ודע לבבי;
בחנני ודע שרעפי;
וראה אם דרך עוצב בי,
ונחני בדרך עולם"
   (תהילים קל"ט 23, 24).

ועכשיו בואו נשיר את "מלא את כל חזוני".

מלא את כל חזוני, רוקן מחטא
   אשר מאפיל על האור שזורח בפנים.
תן לי לראות את פניך המבורכים,
   לשמח נפשי בחסדך האינסופי.
מושיע שמיימי, מלא את כל חזוני,
   עד שרוחי תזרח בתפארתך.
מלא את כל חזוני, שאראה
   את דמותך הקדושה משתקפת בתוכי.
("מלא את כל חזוני" מאת אויס בורגסון כריסטיאנסן, 1895-1985).

אנא, אל תפחדו לבוא לדוכן ולהתוודות על חטאיכם. אנא אל תפחדו לבוא. אנא עשו למען עתידה של הקהילה שלנו.

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

הדרשות הכתובות אינן מוגנות בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בהן ללא רשותו של ד"ר היימרס. לעומת
זאת, הדרשות המצולמות של ד"ר היימרס וכל שאר הדרשות המצולמות מהקהילה שלנו מוגנות בזכויות
יוצרים, וניתן להשתמש בהן ברשות בלבד.

שיר הסולו שבוצע על ידי מר בנימין קינקייד גריפית':
"החיה את פועלך" (מאת אלברט מידליין, 1825-1909).