ולמה שהפסוק הנורא הזה ינחם אותי? בגלל שהוא מראה בבירור את מצב הקהילות באחרית הימים. אין למשיחיים טובים על מה לדאוג. זה מה שישוע אמר שיקרה באחרית הימים. פירוש המילה "פשע" הוא "הפקרות". ביוונית זה "אנומיה" – כלומר "הפרה" או "עבירה" על מצוות הברית החדשה. היא מרמזת שהקהילות באחרית הימים לא ייצמדו למצוות התנ"ך. בגלל ה"הפקרות" הזו, "תפוג אהבת הרבים". אחד התרגומים המודרניים אפילו מעצים את העניין, "תפוג אהבת הרוב" (ניו אינטרנשיונל ורז'ן). מילת המקור שתורגמה ל"אהבה" היא מאוד חשובה. היא תורגמה מהמילה היוונית "אגפה" – מילה שמשתמשים בה באופן בלעדי כדי לתאר אהבה משיחית. ויין מכנה אותה "המילה האופיינית של האמונה המשיחית". ד"ר הנרי מ. מוריס העיר על קהילת לודקיה של אחרית הימים, "יש היום המון קהילות גדולות ושופעות, אוונגליות, אשר נותנות משקל מזערי לתנ"ך...ודלילות ברוח" (תנ"ך הלימוד של המגן; הערה על חזון יוחנן ג' 17). הקהילות האוונגליות והפונדמנטליסטיות שמתוארות בחזון יוחנן ג' 17, "לא ידעו כי אומללות המה, ודוויות, ועניות, ועיוורות ועירומות".

אחד המבחנים הפשוטים ביותר שאפשר לעשות לקהילה הוא – האם יש בהן אהבת "אגפה"? האם אוהבים שם להיות בקהילה? האם אוהבים שם להיות בהתחברות עם אחיהם ואחיותיהם במשיח? הרוב לא אוהבים. אחת הטרגדיות הגדולות ביותר בקהילות הבפטיסטיות היא שהן מוותרות על אסיפות הערב בימי ראשון. זה כל כך נפוץ שד"ר קייגן לא הצליח למצוא קהילה בפטיסטית בדאלאס, טקסס, שמקיימת אסיפה ביום ראשון בערב! אולי יש אחת כזו, אבל הוא לא הצליח למצוא אותה! הקהילה הבפטיסטית הראשונה הנהדרת של ד"ר וו. א. כריסוול לא קיימה אסיפות בימי ראשון בערב. הקהילה הבפטיסטית הראשונה הנהדרת של ד"ר ג'. פראנק נוריס לא קיימה אסיפות בימי ראשון בערב. נראה שגם הקהילה הבפטיסטית הגלילית הנהדרת של ד"ר ג'ון ר. רייס, השוכנת בפרברי דאלאס, ביטלה את האסיפות בימי ראשון בערב. ד"ר קייגן אמר, "זה די מפתיע לגלות כמה מעט משיחיות אמתית של פעם נותרה אפילו במקום כמו דאלאס, טקסס – עמוק בתוך אזור רצועת התנ"ך".

אפילו כמה מהקהילות הכי פונדמנטליסטיות הולכות בכיוון הזה. לאחרונה נדהמתי לשמוע שקהילה מפורסמת בהתחברות הבפטיסטית הפונדמנטליסטית ויתרה על האסיפה ביום ראשון בערב. עכשיו הם מחלקים סנדוויצ'ים אחרי אסיפת הבוקר, ולאחר מכן מקיימים לימוד תנ"ך בשעה 13:30. מטיף אחד אמר, "הם מקבלים מספיק תנ"ך" – כאילו ש'לקבל תנ"ך' זו הסיבה היחידה שבגללה באים לקהילה! לבפטיסטים של פעם היו אסיפות בישור מדי יום ראשון בערב, והאנשים הביאו את האובדים לשמוע את הבשורה. לבפטיסטים של פעם הייתה התחברות נהדרת בימי ראשון בערב. אני מספיק מבוגר כדי לזכור את זה. עכשיו נראה כאילו כל מה שהם רוצים זה 'לקבל תנ"ך'. הם יכלו 'לקבל' אפילו עוד יותר תנ"ך אם הם היו נשארים בבית לשמוע את המסרים של ד"ר ג'. ורנון מקג'י ברדיו! אבל במתי כ"ד 12 לא כתוב, "ומפני אשר ירבה הפשע, הם יקבלו פחות תנ"ך". לא ולא! כתוב, "ומפני אשר ירבה הרשע, תפוג אהבת [האגפה של] הרבים". התחברות האגפה כמעט ולא קיימת בקהילות הבפטיסטיות שוויתרו על האסיפות בימי ראשון בערב. תוך מספר שנים או פחות הקהילות הללו יהפכו להיות עקרות ומתות, בדיוק כמו שקרה למתודיסטים המאוחדים ולפרסביטריאנים המאוחדים, שלפני 50 שנה ויתרו על אסיפות הערב בימי ראשון. זה נראה כמו משהו חכם לעשות, אבל זה הרג אותם! עם השנים הם איבדו מיליונים רבים של חברי קהילה. אין פלא שהבפטיסטים הדרומיים איבדו בשנה שעברה 250,000 חברי קהילה! לא הייתה שם התחברות, לא הייתה אהבה, ולכן גם לא הייתה לאנשים סיבה לבוא לקהילות שלהם. וגם מצבם של הבפטיסטים הפונדמנטליסטים לא טוב יותר.

כל זה קורה לקהילות בזמן שאמריקה מתפרקת מבחינה מוסרית ורוחנית. כוחות השטן ושדיו שולטים באומה שלנו, בשעה שהבפטיסטים מבטלים את האסיפות של ראשון בערב ומאפשרים לאנשים לצפות בזבל שיש בטלוויזיה וללכת לישון מוקדם! שאלוהים יעזור לנו! שבע הקהילות מספר חזון יוחנן הושמדו לחלוטין בידי המוסלמים. לא אופתע אם המוסלמים היו באים הנה ומשמידים גם את כל הקהילות הבפטיסטיות שלנו! מה יעצור אותם? אנשים שעצלנים מדי מכדי ללכת לקהילה בימי ראשון בערב בטוח לא יעצרו אותם! איך יוכלו?

הכוחות השטניים של השטן אחזו את אמריקה ואת אירופה בגרונן! הם חונקים את הקהילות שלנו למוות! באגרת השניה לטימותיוס ג' 1-5 מובא תיאור של האנשים באחרית הימים.

"וזאת תדע, כי באחרית הימים יבואו עתים קשות. כי יהיו האנשים אוהבי עצמם, ואוהבי בצע, ומתהללים, וגאים, ומגדפים, וממרים באבותם, וכפויי טובה, ולא חסידים, חסרי אהבה, ובוגדים, ומלשינים, וזוללים, ואכזרים, ושונאי טוב, ומוסרים ופוחזים, וגבוהי רוח, ואוהבי עדנים ולא אלוהים, ואשר דמות חסידות להם ומכחשים בכוחה, ואתה סור מאלה" (השניה לטימותיוס ג' 1-5).

הבוגדים המכונים "משיחיים" מערערים את היסודות המוסריים של אמריקה והמערב. הם אוהבים רק את עצמם. הם אוהבים רק כסף. הם מרדנים, כפויי טובה, לא חסידים. יש להם חזות של חסידים, אבל אין להם את כוח אלוהים.

עכשיו הקשיבו לשניה לטימותיוס ג' 12, 13.

"וכל החפצים בחסידות ולחיות במשיח ישוע המה ירדפו. ואנשים רעים וקוסמים יוסיפו סרה להיות מתעים ונתעים" (השניה לטימותיוס ג' 12, 13).

אלה האנשים שהקהילה שלנו מנסה להרוויח למען המשיח! איך נוכל לעשות את זה! מבחינה אנושית הדבר הזה בלתי אפשרי! אנחנו משקיעים את הנשמה כדי לגרום להם לבוא לקהילה – אבל משחקי הוידאו והסרטים המוזרים כל כך טמטמו את מוחם, שבפעמים הראשונות שהם באים, הם אפילו לא מסתכלים עלי בזמן שאני מלמד. הם מסתכלים על הידיים שלהם במבט נבוב. האצבעות שלהם מתעוותות בגלל שאין להם סמארטפון לשחק בו! המוח שלהם ריק כמו המורלוקים מהספר "מכונת הזמן" של ה. ג'. וולס. הם מתים כמו הזומבים שהם רואים בטלוויזיה בשעות הערב המאוחרות!

בואו נפנה עכשיו ללוקס, פרק ד' 18-19. זה מה שישוע המשיח בא לעשות עבור הצעירים החוטאים של היום. אני אקריא. ישוע אמר,

"רוח ה' עלי, יען משח אותי לבשר ענוים, שלחני לחבוש לנשברי-לב, לקרוא לשבוים דרור, ולעיוורים פקח-קוח, לשלוח רצוצים חופשים, לקרוא שנת-רצון לה'" (לוקס ד' 18-19).

ישוע בא לעשות את הדברים האלה עבור הצעירים של היום. אבל כוחות השטן פועלים כל כך חזק, שהחסד המושיע של המשיח לא מגיע לרובם. אנחנו צריכים את הכוח שבנוכחות אלוהים, אחרת לעולם לא נוכל לעזור להם! אפשר להביא אותם לקהילה באוטובוסים – אבל רק מעטים מאוד יחוו את החסד המושיע של ישוע! מעטים מאוד יוושעו – אם אלוהים לא יישלח לקהילה שלנו כוח שחזק יותר מהכוח של השטן!

ופה נכנס עניין הצום והתפילה! במרקוס ט', התלמידים לא הצליחו לעזור לבחור הצעיר. הוא היה אחוז שדים – בדיוק כמו רבים מהילדים שאנחנו מביאים לקהילה שלנו כדי לשמוע את הבשורה. הילד נשלט על ידי שדים. כתוב בתנ"ך שכל בחור צעיר אובד שאנחנו מביאים לקהילה – כל אחד מהם – עיוור ונשלט במידה מסויימת על ידי השטן – "שר ממשלת האויר, והוא הרוח הפועל כעת בבני המרי" (אפסים ב' 2). הבחור הצעיר ממתי ט' היה אחוז שדים גם כן. לא היה לתלמידים כוח לעזור לו. בואו נפנה למרקוס ט' 28, 29. בואו נעמוד ונקרא את שני הפסוקים האלה בקול רם.

"ויהי כאשר בא הביתה, וישאלוהו תלמידיו בהיותם אתו לבדם, לאמור: 'מדוע אנחנו לא יכולנו לגרשו?' ויאמר אליהם: 'המין הזה יצוא לא יצא, כי אם בתפילה ובצום'" (מרקוס ט' 28, 29).

אפשר לשבת. "המין הזה [של השד] יצוא לא יצא, כי אם בתפילה ובצום".

אני משוכנע שלרב לא נוכל לגרום לצעירים להיוושע על ידי תפילה בלבד. "המין הזה יצוא לא יצא, כי אם בתפילה ובצום". אתם יכולים להיות בטוחים לגמרי, שהמילה "ובצום" הייתה במקור היווני. נזירים גנוסטיים אחוזי שדים הוציאו את המילה הזו החוצה. גם אצל הקהילות המודרניות, במה שמכונה 'התנ"כים המודרניים' אין את המילה הזו. למה? בגלל שבאחרית הימים השטן רוצה לשדוד מהקהילות את כוח אלוהים שיכול להושיע את הצעירים שאחז בהם בלבול שטני – בגלל זה!

"המין הזה יצוא לא יצא, כי אם בתפילה ובצום" (מרקוס ט' 29).

אתם יכולים לשבת.

אמן! בגלל זה אנחנו צריכים לצום ולהתפלל! ככה מקבלים את גבורת המשיח! ככה מביאים אנשים לישועה. ככה פותחים את הדלת לכוח ולחסד של אלוהים! ככה מנצחים את השטן ואת צבא-השדים שלו!

"המין הזה יצוא לא יצא, כי אם בתפילה ובצום" !!

הללויה! אלוהים נתן לנו חרב כדי להביס את האויב. והחרב הזו היא "צום ותפילה". בואו נפתח עכשיו בישעיהו נ"ח 6.

"הלוא זה צום אבחרהו, פתח חרצובות רשע, התר אגדות מוטה, ושלח רצוצים חופשים, וכל מוטה תנתקו?" (ישעיהו נ"ח 6).

אתם יכולים לשבת. הפסוק הזה מראה לנו שאלוהים בחר בצום כדי להביא את גבורת המשיח לחוטאים האובדים. צום ותפילה פותחים את חרצובות הרשע, מתירים אגדות מוטה – משלחים רצוצים לחופשי – ומנתקים כל מוטה שטנית! צום ותפילה הם אלה שמביאים את מוסר המשיח לאנשים אחוזי השדים שהשטן עיוור! ישוע אמר,

"רוח ה' עלי, יען משח אותי לבשר ענוים, שלחני לחבוש לנשברי-לב, לקרוא לשבוים דרור, ולעיוורים פקח-קוח, לשלוח רצוצים חופשים, לקרוא שנת-רצון לה'" (לוקס ד' 18-19).

צום ותפילה הם אלה שגורמים למוסר המשיח להיות מוכר לחוטאים הנשלטים בידי השטן!

ארתור וואליס אמר, "בספר ישעיהו אלוהים מגלה, שהטבע של הצום שהוא בחר בו הוא שחרור...בודאות יש לו יישום במובן הרוחני. האנשים כבולים, אבל לא בכבלים מפלדה או באזיקי ברזל, אלא בשלשלאות רשע בלתי נראות. [אלה שצמים] לא נלחמים בדיכוי חברתי אלא בדיכוי רוחני, אפילו שטני...בעלי העין החדה יוכלו להבחין שרבים מהאנשים שאנחנו פוגשים במהלך חיינו מדוכאים על ידי השטן, מופרעים על ידי שדים, קשורים על ידי כוחות שהם אינם מבינים ושאינם יכולים להשתחרר מהם" (צום שאלוהים בחר, עמ' 63, 64). צום ותפילה יכולים לסייע בשבירת הכבלים שכובלים גברים ונשים בעבדות לשטן. צום הוא כלי נשק עוצמתי, שניתן לנו מאלוהים כדי לשבור את אחיזתו של השטן בליבם של האנשים.

בזמן שאנחנו צמים, אנחנו צריכים להתפלל לאלוהים שישלח תוכחת חטא עמוקה. תוכחת החטא אף פעם לא באה לאנשים באופן טבעי. באופן טבעי, כל האנשים מצדיקים את עצמם. נדרשת פה פעולה של רוח הקודש. כאשר רוח הקודש פועלת, האנשים מתחילים לשנוא את החטא שלהם וזונחים את מעשיהם הרעים. הם חשים תוכחה על הלבבות החוטאים שלהם. כשאנחנו צמים, אנחנו צריכים להתפלל לאלוהים שישלח תוכחת חטא עמוקה יותר. אנשים שרק "מנסים ללמוד איך להיוושע" צריכים לבוא תחת תוכחת חטא עמוקה על הלבבות החוטאים והמרדנים שלהם. אלוהים יכול להשתמש בצום ובתפילה כדי להביא תוכחה כזו. בלי תוכחה אין לבשורת המשיח שום משמעות עבורם. זו הבעיה של רבים מ"ילדי הקהילות". לילה אחד ספרתי כמה כאלה יש. רק מעטים מהם בחרו ללכת אחרי המשיח. אף אחד מהאחרים לא קיבל תוכחה על החטא ועל החיים שלהם בעולם. אנחנו מוכרחים לצום ולהתפלל שאלוהים יוכיח אותם, ישבור את ליבם ויעשה אותם לתלמידים ענוים של ישוע!

רק רוח אלוהים יכולה לגרום לאנשים לחזור בתשובה. לעיתים קרובות צום ותפילה גורם לאנשים טיפשים להבין שהם צריכים את דם המשיח כדי שיהיו טהורים בעיני אלוהים שונא-החטא. צום ותפילה הם הכלים שאלוהים נתן לנו כדי לבקש מרוח הקודש לעשות את הפעולה הזו הלבבות המרדנים של החוטאים שנמצאים בקרבנו!

ד"ר ג'ון ר. רייס אמר, "יש זמנים שבהם אנחנו צריכים להפנות עורף לכל דבר אחר בעולם ולהתחיל לדרוש את פני אלוהים. זמנים כאלה צריכים להיות זמנים של צום ותפילה" (תפילה: בקשה וקבלה, עמ' 216).

אני חושב שאלו מכם שכבר נושעו, הבינו שאנחנו צריכים בקהילה שלנו עוד מרוח הקודש. אנחנו צריכים את נוכחותה בשעה שאנחנו מתפללים. אנחנו צריכים אותה כדי שתדריך אותנו מה לעשות עם החיים שלנו. אנחנו צריכים אותה כדי שתראה לרועה הקהילה מה עליו ללמד. אנחנו צריכים אותה כדי שתעשה אותנו ללוחמי תפילה. אנחנו צריכים אותה כדי שתמשוך פנימה את האובדים ותשאיר אותם בפנים גם אחרי שיוושעו. אנחנו צריכים אותה כדי שתביא להתעוררות בקרבנו, התעוררות שכבר הרבה זמן מבוששת לבוא. אנחנו צריכים אותה בעצמנו, שתכופף אותנו, תשבור אותנו, ותעצב אותנו לעשות את רצונה. לעיתים קרובות אנחנו שרים,

אנחנו מתפללים, בואי, רוח אלוהים חיים,
אנחנו מתפללים, בואי, רוח אלוהים חיים,
המיסי אותי, עצבי אותי, שברי אותי, כופפי אותי.
אנחנו מתפללים, בואי, רוח אלוהים חיים.
   ("רוח אלוהים חיים" מאת דניאל אייברסון, 1899-1977;
      שונה על ידי ד"ר היימרס).

השיר הקטן הזה יהיה תפילה אמתית כשאנחנו צמים ומתפללים עבור זה. אלה מכם שמאמינים וחיים ברוח, יודעים שאנחנו צריכים שרוח הקודש תבוא להיות בקרבנו – ותשנה את הלבבות של הצעירים שלנו, שחיים בעולם, גם את ילדי הקהילה שחיים בעולם וגם את הילדים מחוץ לקהילה שחיים בעולם. לכן אני מבקש שתקדישו את יום השבת הבא לצום ותפילה – עד שנתכנס כאן בקהילה בשעה 17:30 לאסיפת תפילה. אחרי אסיפת התפילה תהיה לנו ארוחה קלה. ביום השבת הבא לא יהיה בישור בערב, אלא רק זמן של תפילה אחרי יום של צום. עשינו המון בישור – אבל לא ראינו הרבה פרי מזה לאחרונה. פול ג'. קוק כתב בספרו אש משמיים, "הבישור לבדו לא יוכל להביא לתוצאות שיחזיקו לזמן רב, אלא אם הוא בא יחד עם רוח הקודש" (עמ' 108). הוא אמר שהמתודיסטים הראשונים "ידעו שהפריחה בקהילות שלהם והברכה שקיבלו נבעה מכך שאלוהים ירד וביקר אותם". הוא אמר, "הגברים והנשים הפשוטים והמאמינים האלה חיפשו את הפעולה הנפלאה של אלוהים בקרבם. הם האמינו שללא פעולת אלוהים לא יהיה להם את הכוח לעשות מאומה בשמו. זה מסביר למה הם התפללו כל כך הרבה ובכזאת רצינות" (עמ' 105). "הם האמינו שהפצה הבשורה ובריאות הקהילה תלויים לחלוטין בחסדו ובכוחו של אלוהים, ובגלל זה הם התפללו כל כך הרבה" (עמ' 28).

בואו נצום ונתפלל שאלוהים יבוא לקהילה שלנו בגבורה וישנה את הלבבות של הצעירים שלנו שנמצאים בעולם, גם את ילדי הקהילה וגם את הילדים החדשים. אם אתם במיטבכם, בבקשה המנעו מאכילת מזון מכל סוג שהוא עד לאחר אסיפת התפילה שתתקיים כאן בקהילה ביום שבת הבא בשעה 17:30. אם אתם לא במיטבכם כדי לצום, פשוט התפללו במהלך היום, ובקשו שרוח אלוהים תרד על הקהילה שלנו. אם אתם לא בטוחים שאתם בריאים מספיק כדי לצום, בבקשה גשו קודם כל לד"ר צ'אן או לד"ר ג'ודית קייגן. הם יגידו לכם אם אתם בריאים מספיק כדי לצום. אם התרגלתם לשתות קפה או תה, אתם יכולים לשתות כוס אחת או שתיים כדי להימנע מכאב ראש. בשאר הזמן שתו רק מים. הקפידו לשתות הרבה מים במהלך היום, במיוחד אם אתם עובדים. שתו כוס מים כל שעה בערך. בואו נעמוד ונשיר את שיר מספר 6.

בזמן שאנחנו הולכים עם האדון לאור דברו,
   איזה הדר הוא שופך בדרכנו!
בזמן שאנחנו עושים את רצונו הטוב, הוא עדיין נשאר איתנו,
   וגם עם כל מי שבוטח ומציית.
בטח וציית, כי אין דרך אחרת
   לשמוח בישוע, אלא רק לבטוח ולציית.

לעולם לא נוכל לבחון את תענוגות אהבתו
   עד שאת הכל נניח על המזבח;
בגלל שהחסד שהוא מקרין, והשמחה שהוא מעניק
   שמורים לאלה שבוטחים ומצייתים.
בטח וציית, כי אין דרך אחרת
   לשמוח בישוע, אלא רק לבטוח ולציית.

אז בהתחברות מתוקה לרגליו נשב.
   או שלצידו נלך בדרך;
נעשה את שיאמר, נלך לאן שישלח;
   לעולם לא נפחד, אלא רק נבטח ונציית.
בטח וציית, כי אין דרך אחרת
   לשמוח בישוע, אלא רק לבטוח ולציית.
("בטח וציית" מאת ג'ון ה. סאמיס, 1846-1919).

הערב, קחו איתכם את הדרשה הזו הביתה. בכל לילה בשבוע הקרוב קראו אותה שוב פעם לפני שאתם הולכים לישון. שירו את הפזמון ואת השיר בזמן שאתם מתפללים לפני השינה. קראו אותה שוב פעם ביום שבת ושירו את השיר ואת הפזמון בזמן שאתם מתפללים במהלך היום. שירו שוב את הפזמון,

אנחנו מתפללים, בואי, רוח אלוהים חיים,
אנחנו מתפללים, בואי, רוח אלוהים חיים,
המיסי אותי, עצבי אותי, שברי אותי, כופפי אותי.
אנחנו מתפללים, בואי, רוח אלוהים חיים.

אם עדיין לא נושעתם, אנחנו מתפללים שתחזרו בתשובה ותבטחו בישוע. דמו יטהר אתכם מכל חטא. תקומתו מן המתים תתן לכם חיים נצחיים. בטחו בו והוא יושיע אתכם מחטא ומהמשפט העתיד לבוא. אמן.

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קטע הכתובים שהוקרא לפני הדרשה על ידי מר אבל פרידהום: מתי י"ז 14-21.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג'מין קינקייד גריפית':
"בואי, נפשי, חליפתך מוכנה" (מאת ג'ון ניוטון, 1725-1807).