דימס עזבני!

דימס מוזכר על ידי שאול שלוש פעמים בברית החדשה. בפילימון א' 24 הוא מכונה ה'עוזר' של שאול. אבל בקולוסים ד' 14 הוא מוזכר רק בשמו. ד"ר מקג'י אמר,

כאשר שאול הזכיר לראשונה את דימס, הוא כינה אותר 'עוזר'. כאן [בקולוסים ד' 14] היא פשוט אומר, "ודימס"; אני חושב שזה מעיד על כך שבאותו הזמן שאול [לא היה] בטוח לגביו. מאוחר יותר דימס יעזוב את שאול. כמה שזה טראגי (ד"ר ג'. ורנון מקג'י, דרך התנ"ך, כרך V, עמ' 365; הערה על קולוסים ד' 14).

אז כשאנחנו מגיעים לפסוק שלנו, השליח אומר,

"כי דימס עזבני, באהבתו את העולם הזה" (השניה לטימותיוס ד' 10).

פירוש המילה היוונית שתורגמה ל"עזבני" הוא "לעזוב לצמיתות, מתוך כוונה לעזוב מישהו בסיטואציה מפחידה" (תנ"ך הלימוד של מקארת'ור).

אם תתמידו להיות משיחיים אמיתיים, אתם תראו אנשים שעושים את זה פעמים רבות. לפני שנים אחדות, ביום הולדתה של אשתי, הסתכלתי על כמה תמונות ישנות שלה. התמונות האלה צולמו לפני כ-25 שנה. אשתי נראית היום אותו דבר. אני נראה הרבה יותר מבוגר בגלל שצברתי עודף משקל מהטיפולים במחלת הסרטן שעברתי. באחת התמונות אשתי יושבת עם קבוצה של שנים-עשר אנשים. רק שלושה מתוך שני-עשר האנשים הללו עדיין נמצאים בקהילה שלנו – אליאנה, לזלי ומר. פרודהום. תעשת האחרים עזבו אותנו. מאחר ואני מכיר באופן אישי כל אחד מהאנשים הללו, אני רק יכול לומר את מה ששאול אמר,

"כי [הם] עזבוני, באהבתם את העולם הזה" (השניה לטימותיוס ד' 10).

זה נכון לגבי כל אחד מתשעת חברי הקהילה שהיו בתמונה ההיא. הם עזבו אותנו וחזרו לעולם. האם זה יקרה שוב? כן, כמובן שזה יקרה. למעשה, כל אדם שאוהב את העולם הזה יעזוב את הקהילה שלנו במוקדם או במאוחר. אלה שיישארו ללא ספק יראו את התמונה שמצולמת עכשיו – ויוכלו להסתכל על האנשים בה ולדעת אם הם גם עזבו אותנו "באהבתם את העולם הזה". גם אם אלוהים ישלח לנו התעוררות גדולה, ורבים יבואו הנה, עדיין יהיו אנשים שיעזבו אותנו, "באהבתם את העולם הזה".

אני לא אומר את זה כדי לגרום לכם להרגיש רע. אני רק אומר לכם את זה כדי שלא תופתעו כשזה יקרה. המילים הללו מופיעות בתנ"ך כדי להזהיר אותנו. זה לא קרה רק לשאול השליח. זה יקרה גם לכם וגם לי.

"כי דימס עזבני, באהבתו את העולם הזה".

מה הייתה הבעיה של דימס? לפי הפרשנות של מתיו הנרי, דימס "נקרא לעזוב את השירות שלו לטובת עיסוקי חול, שבהם היה מעורב בעצמו...המשיח והבשורה ננטשו ונשכחו, והוא התאהב בעולם. הערה: לעיתים קרובות, האהבה לעולם הזה היא תוצר של סטיה מהאמיתות ומהדרך של ישוע המשיח" (הערה על השניה לטימותיוס ד' 10).

ד"ר מקארת'ור טועה בעניין דם המשיח. אבל הוא אומר הרבה דברים אחרים שהם נכונים. ד"ר מקארת'ור אמר, "דימס היה תלמיד של מזג אוויר נוח, שאף פעם לא הביא בחשבון את המחיר שכרוך בהתמסרות אמיתית למשיח" (תנ"ך הלימוד של מקארת'ור, שם). הסוג הזה של האנשים מתואר במשל הזורע,

"...הם השומעים את הדבר ומקבלים בשמחה ושורש אין להם, רק לשעה מאמינים, ובעת הנסיון יסוגו אחור" (לוקס ח' 13).

הם מעולם לא נושעו באמת. אין להם שורש במשיח. אז כשמגיע ניסיון, הם נסוגים לאחור מקהילה, וחוזרים לדרכי העולם. זה קורה הרבה פעמים כשמגיע שינוי כלשהו. השינוי אצל דימס הגיע כששאול הושלך בכלא. הכל אצלו השתנה. והזמן הזה חשף את העובדה שלא היה לו שורש אמתי במשיח – והוא חזר לעולם ועזב את שאול.

ראינו את זה קורה בקרב צעירים שמסיימים קולג'. זה זמן של שינוי. הם חושבים שאף אחד לא עבר את זה לפניהם! "אוי, אוי! יש לי קריירה לפני! אתה לא מצפה ממני לסבול עבור המשיח ולהיות נאמן! זה היה רק כשהייתי ילד! עכשיו אני חייב להשקיע את מרצי בקריירה שלי. אתה לא מבין? זו הקריירה שלי!" הו כן, אני מבין מצויין! אתם יודעים, עברתי דברים דומים. ההבדל בינינו הוא שהמשכתי ללכת בעקבות שאול, ואילו אתם הסתבכתם עם העולם הזה. ההבדל הוא שאני נושעתי – ואתם רק קיבלתם "החלטה" מזוייפת ומלאכותית. בשעת מבחן לא היה לכם שורש! לי היה שורש במשיח, ולכם לא! פשוטו כמשמעו!

אפשרות נוספת היא שהניסיון מגיע לעיתים קרובות בזמן אחר של שינוי. הצעירים מתאהבים, מתחילים לצאת, ובזמן הזה הם זורקים את הקהילה וצוללים לתוך העולם.

אפשרות נוספת אחרת היא שזה יכול לבוא כשנולדים לכם ילדים. אתם חושבים, "אחרי הכל, יש לי ילד עכשיו!" אתה לא יכול לצפות ממני להיות נאמן לאדון עכשיו!" לא משנה שרובינו היו נאמנים והביאו את ילדיהם לכל אסיפה. אתם חושבים שאף אחד לא עבר את זה לפניכם! אבל הסיבה העיקרית היא שאין לכם שורש במשיח – יש לכם רק ישועה מזוייפת, לא אמיתית! אם תקחו את הנתיב הלא-נכון כשתסיימו את הקולג', לעולם לא תחזרו לדרך הנכונה. אולי תעשו כמה דברים בקהילה, אבל לעולם לא תהיו החיילים החזקים שיכולתם להיות עבור המשיח! החיילים שהייתים צריכים להיות! המשורר רוברט פרוסט אמר את האמירה המפורסמת,

אני צריך לומר זאת באנחה
לפני שנים רבות:
שתי דרכים התפצלו בעץ, ואני –
בחרתי במטוילת פחות,
וזה מה שעשה את כל ההבדל.
   ("הדרך שלא נבחרה" מאת רוברט פרוסט, 1874-1963).

ברגע שאתם בוחרים בדרך הלא-נכונה, אין דרך חזרה. במהלך 58 שנות השירות שלי מעולם לא ראיתי מישהו שעשה את זה! אפילו לא אחד! זכרו, דימס לעולם לא חזר לשאול – וגם אתם לא תחזרו! משמעות הדבר היא שעליכם להיות מאוד זהירים בבחירת הדרך שלכם בזמנים של שינוי. העולם מספר לכם שאתם יכולים להמציא את החיים שלכם מחדש פעמים רבות. אבל העולם משקר כשהוא אומר את זה. מעולם לא ראיתי חיים שהומצאו מחדש עד הסוף. זכרו את האישה שניסתה נואשות להמציא מחדש את חייה. היא דיברה על זה כל הזמן בתקופה ששכרתי חדר בביתה. אחרי מספר שנים של ניסיונות להמציא מחדש את חייה, היא בסוף השתגעה. סיפור אמיתי! ידידי, היו זהירים מאוד בבחירת הדרך שלכם! היא אמרה, "אם אלך בדרך המשיח, אאבד משהו! אאבד משהו יקר מאוד". והיא איבדה את דעתה – בדיוק כמו שדימס איבד את נפשו!

"כי דימס עזבני, באהבתו את העולם הזה".

חייתי כבר במשך שלושת-רבעי מאה. כשאתה חי כל כך הרבה זמן, אתה יכול לראות טורים של פרצופים שחלפו על פניך במהלך החיים. טור אחרי טור של פרצופים! עשות, מאות אלפים! טור אחרי טור אחרי טור של פרצופים. ומה הם אומרים? תוך כדי זה שהם חולפים על פני בחשיכה, הם אומרים, "תגיד, אתה משוגע? אין משהו בעולם ששוה לאבד את הנפש שלך עבורו! תאבד את הנפש שלך בשביל זה!" זה מה שהנפשות הללו לוחשות לי תוך כדי זה שהן יורדות לחשיכה.

אתם אולי תגידו, "כל החיים עוד לפני". אתם לא תקשיבו לי כשאומר לכם שזה רק לכמה חודשים. החיים חולפים כל כך מהר, שכאשר תעמדו על סיפו של הלילה הנצחי, אתם לא תבינו לאן הם הלכו לכם, ואז כבר לנצח יהיה מאוחר מדי להמציא את חייכם מחדש! אף אחד לא עשה את זה, אחרי שסירב ללכת בדרך שלא בחר בה. זכרו, דימס לעולם לא חזר! אני הולך לספר לכם כמה סיפורים על אנשים כמוהו.

אביה היה מטיף. היא ניגנה בפסנתר בקהילה שלו. היא הייתה בחורה פשוטה, לא משהו מיוחד. וכשהגיע בחור רע שהסתכל עליה, היא הלכה איתו, שכחה מהאמונה שמעולם לא הכירה באמת, והלכה איתו, עד שהוא שבר את ליבה, והיא נאבקה לפרנס את שניהם. עכשיו כבר לא יכולתי לעזור לה. היא כבר הייתה מבוגרת מדי ועצובה מדי מכדי שתהיה מסוגלת להקשיב לדברי. סחבתי אותה בגשם על הגב והבאתי אותה לבית החולים, שם נפטרה. ליבה מת כבר לפני שנים רבות. אני שומר את הפסנתר שלה בסלון ביתי, כדי להזכיר לעצמי את הדרך שהיא לא בחרה בה.

הוא עזב ראשון את החווה, כיוון שהיה הבן הבכור. הוא ידע מה שהוא רוצה, והשיג את זה, התחתן עם בחורה עשירה והרוויח הרבה כסף בעצמו. אשתו העקרה כל כך רצתה בת קטנה, שהוא קנה לה אחת. היה לו המון כסף. הוא חשב שהוא יוכל לקנות הכל! ואז אשתו נפטרה. ואז גם הילדה נפטרה. ואז הוא נשאר לבדו בבית הגדול שלו. מצאו אותו נעול בחדר השינה שלו, כשהוא משותק משבץ ואקדח בידו. הלכתי לבקר אותו בבית החולים. הוא לא יכל לדבר. לקחתי את ידו כדי להתפלל עבורו. הוא צעק כמו חית פרא, כל כך חזק שלא הייתי מסוגל לחשוב. הפעם הבאה שראיתי אותו הייתה כשהוא שכב בתוך ארון קבורה יקר. זבוב נחת על פניו. הוא היה כל כך עשיר, אבל לא היו לו חיים שיכלו לגרש את הזבוב. אני שומר את הציור שלו בסלון ביתי, כדי להזכיר לעצמי את הדרך שהוא לא בחר בה.

אתם אומרים, "כל החיים עוד לפני". אתם לא תקשיבו לי כשאומר לכם שזה רק לכמה חודשים. החיים חולפים כל כך מהר, שכאשר תעמדו על סיפו של הלילה הנצחי, אתם לא תבינו לאן הם הלכו לכם, ואז כבר לנצח יהיה מאוחר מדי להמציא את חייכם מחדש! אף אחד לא עשה את זה, אחרי שסירב ללכת בדרך שלא בחר בה. דימס לעולם לא חזר לשאול.

ביום ראשון שעבר ד"ר קייגן סיפר לכם על החיים שלי. הוא אמר שהיו אלה "שנים של קרבות, בגידות ומכשולים". לכם זה בטח נראה שחיים של רועה קהילה הם חיים קשים מדי, ארוכים מדי ומלאים בצרות. חשבתם שמי שלקח את הפיצול הלא נכון בדרך של החיים זה כנראה אני. אולי זה גם מה שדימס חשב כשראה את שאול כבול בשרשראות וסובל בכלא. אשתי ואני ביקרנו בכלא החשוך ההוא ברומא. ממש נכנסו לתא שבו שאול כתב את האגרת השניה לטימותיוס. דימס בטח נחרד מהמחשבה שהוא עלול למצוא את עצמו שם גם כן. אז הוא עזב את השליח. ושאול כתב את המילים הנוראיות הללו,

"כי דימס עזבני, באהבתו את העולם הזה".

אבל דימס טעה, וגם אתם טועים. הדרך הזו, על אף היותה קשה, הביאה לי שמחה, הביאה לי אישה כל כך נפלאה שקשה לתאר במילים, וחברויות שלעולם לא היו לי אם הייתי בוחר בפיצול הלא נכון בדרך של החיים – כשהייתי עדיין נער.

אריק בות'-קליבורן היה נכדו של וויליאם בות', המייסד של צבא הישועה הותיק, ובנו של מטיף. אריק נסע לאפריקה כחלק מהשליחות של 'אסמבלי אוף גוד'. הוא נפטר שבועיים בלבד אחרי שהוא, אשתו ההריונית לוסילי וביתם הקטנה הגיעו לשדה השליחות. הוא היה רק בן 29 במותו. מאוחר יותר אשתו כתבה את סיפור מותו הטראגי בספר "צייתן עד מוות". היא סיפרה על האסיפה שהיא ואריק נכחו בה לפני נסיעתם לאפריקה. הם התפללו ושרו שיר שנכתב על ידי אימו של אריק,

לרגליך אפול
אמסור לך את כל כולי
לסבול, לחיות או למות
עבור אדוני הצלוב.

אשתו של אריק סיפרה בסיפרה על ההלוויה שלו. ילידים אפריקנים שמעולם לא שמעו את הבשורה הגיעו במאות כדי לראות קבורה משיחית. היא כתבה, "ואז, לאחר תפילה קצרה, שמו את המכסה על ארון הקבורה והחלו לדפוק את המסמרים. אתם יכולים לתאר את הכאב שפילח את ליבי עם כל דפיקה של הפטיש". ואז היא אמרה, "אני מבינה שהצלחת השליחות הנוכחית נובעת בעיקר מצבא הקדושים שהקריבו את חייהם בשדה [השירות] בעד הנפשות האובדות שהם אהבו כל כך. נאמר כבר בעבר שלקבר בודד במקומות נידחים יש לעיתים השפעה מתמשכת יותר על החיים והלבבות של המקומיים מאשר מאמצים שנמשכים חיים שלמים; צלב עץ פשוט שניצב על סוללת עפר קטנה מדבר בצורה משכנעת יותר מאלף מילים".

אריק בות'-קליבורן היה רק בן 29 כשהגיע לשדה השליחות, למקום שבו האמונה המשיחית הייתה דבר לא מוכר. הוא חי רק שבועיים אחרי שהגיע לשם. הדרשה היחידה שהוא נתן היא החיים שלו, דרשה שניתנה על ידי מישהו אחר במהלך הלוויה שלו, כאשר מאות ילידים לא-נושעים הקשיבו לה.

אבל הלוויה הקטנה הזו הייתה למעשה תחילתה של האמונה המשיחית בבורקינה פאסו. היום ב'אסבלי אוף גוד' שבאזור זה של אפריקה, זוכרים את אריק בות'-קליבורן כגיבור האמונה, שנתן את חייו כדי ללכת בעקבות קריאתו של אלוהים. היום אין עוררין על כך ש'אסמבלי אוף גוד' הוא הזרם הפרוטסטנטי הגדול ביותר שם. למעלה מ-4,500 קהילות ונקודות כינוס משרתות למעלה מ-1.2 מיליון אפריקנים משיחיים. חייו הקצרים של אריק גרמו לאלפי אנשים להכיר את המשיח, באזור באפריקה שהאדם הלבן עדיין לא הגיע אליו לפני כן.

כשקראתי את הסיפור הזה לפני ימים אחדים, חשבתי על זה שאני צריך לספר לכם אותו. יום אחד המשיח יגמול לכם על כל קושי שתעברו. הלוואי שתפנו מהדרך הקלה שדימס בחר בעת שעזב את השליח והשאיר אותו לבד בכלא. הלוואי שתפנו מהדרך הקלה, ותבחרו בדרך שלא רבים הלכו בה לפניכם. תסתכלו על השניה לטימותיוס ד' 17. הקשיבו למה שאמר שאול השליח אחרי שדימס עזב אותו בעודו כבול,

"ואדוני הוא עזרני, וחיזקני, למען תושלם על ידי הבשורה, וישמעוה כל הגוים..." (השניה לטימותיוס ד' 17).

בחורה צעירה, בחור צעיר, הלוואי שתלכו בעקבות שאול! הלוואי שהחזון של שאול יהיה גם החזון שלכם! הלוואי שתעזרו לנו לבנות כאן קהילה גדולה שתהיה העיר על ההר, שמאירה לכל העולם, וש"ישמעו כל הגויים" את הבשורה! בחור צעיר, תחשוב מה הקהילה שלנו יכלה להיות, מה היא יכולה להיות, ובחסד אלוהים, מה היא תהיה! אישה צעירה, תני למשיח את הכי טוב שלך!

תנו למשיח את הנעורים ואת הכוח שלכם! תהיו כמו אריק בות'-קליבורן! תנו את דם חייכם למשיח. אל תשמרו שום דבר לעצמכם! תנו למשיח את כל מה שיש לכם! כנסו לשירות! לכו לשדה השירות שלכם! תנו לעולם לקרוא לכם טפשים! לכו והביאו צעירים שישמעו את הבשורה! תנו למשיח את ¬הכי טוב שלכם! בואו נעמוד ונשיר את שיר מס' 7 מדף השירים שלכם.

מושיע, אני מתפלל, מלא את כל חזוני, תן לי רק לראות את ישוע היום;
   גם כי תובילני בגיא, תפארתך שאינה דוהה תנחני.
מושיע שמיימי, מלא את כל חזוני, עד שרוחי תזרח בתפארתך.
   מלא את כל חזוני, שאראה את דמותך הקדושה משתקפת בתוכי.

מלא את כל חזוני, שמור כל רצון לתפארתך; לנפשי היה השראה,
   עם שלמותך ואהבתך הצף את דרכי באור ממרום.
מושיע שמיימי, מלא את כל חזוני, עד שרוחי תזרח בתפארתך.
   מלא את כל חזוני, שאראה את דמותך הקדושה משתקפת בתוכי.

מלא את כל חזוני, רוקן מחטא אשר מאפיל על האור שזורח בפנים.
   תן לי לראות את פניך המבורכים, לשמח נפשי בחסדך האינסופי.
מושיע שמיימי, מלא את כל חזוני, עד שרוחי תזרח בתפארתך.
   מלא את כל חזוני, שאראה את דמותך הקדושה משתקפת בתוכי.
("מלא את כל חזוני" מאת אויס בורגסון כריסטיאנסן, 1895-1985).

הישארו לעמוד בבקשה.

כל הסיפורים שסיפרתי לכם הבוקר הזה הם אמיתיים. האישה שעזבה את הקהילה של אביה והתחתנה עם בחור רע שהרס את חיה הייתה אימו של אבי החורג. הבחור העשיר שנעל את עצמו בחדר השינה שלו עם אקדח ביד היה הדוד שלי, אחיו הבוגר של אבי. האישה שאיבדה את דעתה עדיין בחיים, אז לא אנקוב בשמה.

פעם כל האנשים האלה היו צעירים, כמוכם. אבל הם נתנו לחיים לחלוף מבלי שנושעו על ידי ישוע. הם אמרו "לא" לישוע פעמים רבות כל כך, שזה הפך להרגל, הרגל כל כך חזק שאלוהים עצמו השאיר אותם לגורלם.

בחור צעיר, בחורה צעיר, התוודו! עזבו את החיים הרעים שלכם – ובואו לישוע המשיח, בן האלוהים. בטחו בו. הוא ימחה בדמו את כל חטאיכם. הוא מחכה לכם במלכות השמיים, לימין האלוהים. בטחו בישוע והינצלו מחיים מבוזבזים ומנצח חסר תקווה!

מבקש מכולם לעצום עכשיו את העיניים. אם אתם רוצים לפנות אלינו בנוגע לביטחון בישוע, אני מבקש שתלכו עכשיו בעקבות ד"ר קייגן וג'ון קייגן לחלקו האחורי של האודיטוריום הזה. הם יקחו אתכם למקום שקט שבו תוכלו לדבר ולהתפלל. אמן.

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קטע הכתובים שהוקרא לפני הדרשה על ידי מר אבל פרידהום: השניה לטימותיוס ד' 10-17.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג'מין קינקייד גריפית':
"עדיף שיהיה לי את ישוע" (מילים מאת ריאה פ. מילר, 1922; לחן מאת ג'ורג' בברלי שיאה, 1909-2013).