חיים של מאבק

הבוקר היה לנו זמן מבורך. הקהילה שלנו חוזרת לחיים. אבל יש לזה גם צד רציני. אנחנו לא נראה ניצחון אם לא נבין את הצד הרציני של זה באותה מידה שאנחנו מבינים את הצד השמח של זה.

ד"ר הנרי מ. מוריס אמר, "ערפל האי-ודאות התפוגג כאן במעט, כדי לתת לנו הצצה חטופה על הכוחות הרוחניים העצומים שפועלים נגד אנשי אלוהים. אלוהים יצר 'מקהלת רבבות מלאכים' (עברים י"ב 23)", וכנראה ששליש מהכמות הזאת מורכבת מרוחות שהלכו אחרי השטן במהלך מלחמתו הארוכה באלוהים (חזון יוחנן י"ב 4, 7). [כוחות שטניים] אלה מאורגנים בהיררכיה של נסיכויות וכוחות, והם שליטי החושך בעולם הזה" (ד"ר הנרי מ. מוריס, תנ"ך הלימוד החדש של המגן, וורד פובלישרס, 2006; הערה על אפסים ו' 12).

"כי לא עם בשר ודם מלחמה לנו, כי עם שרים ושליטים, עם המושלים בחשכת העולם הזה, עם הרוחות הרעות אשר במרומים" (אפסים ו' 12).

הפסוקים האלה מראים לנו שחיים משיחיים הם חיים של מאבק. אבל הרבה משיחיים שכחו את העובדה הזו, וחלקם נמצאים גם כאן בקהילה. ד"ר מרטין לויד-ג'ונס אמר, "עד כמה אנחנו רגילים לראות בחיים המשיחיים מאבק או קרב? ...לדעתי הקהילה המשיחית כבר לא רואה את האמת היסודית הזו של הברית החדשה...אני חושש ש[רבים מאיתנו] הפסיקו לראות בחיים המשיחיים חיים של מאבק...אם לא נילחם – נפסיד [נמות]; ניפול קורבן לאויב" (מרטין לויד-ג'ונס, נס החסד ומסרים נוספים, בייקר בוקס האוז, 1986, עמ' 105, 106).

יש לנו נטייה לחשוב שכל מה שאנחנו צריכים זה חזרה בתשובה. אנחנו חושבים שהחיים המשיחיים אחרי החזרה בתשובה הם "מצב מנוחה פסיבי" – כפי שד"ר לויד-ג'ונס טבע את זה (שם, עמ' 105). אין דבר שיכול להיות יותר רחוק מן האמת! לפי הפסוקים שקראנו אפשר לראות שאנחנו נמשיך להיאבק בשטן ובשדיו!

לפעמים אני שמח שפעם הייתי בעולם. ילדים שגדלו בקהילה מקבלים את זה כמובן מאליו. הם מקבלים הכל על מגש של כסף. הם לא צריכים להילחם כדי להיות בקהילה. אם הייתי גדל בקהילה, לא הייתי מבין כבר מההתחלה שאסור לי להישאר ללא הגנה, שהייתי במאבק נוראי – ושהייתי חלש מדי מכדי להתמודד לבד במאבק הזה! בגלל זה הפסוק שמלווה אותי כל חיי הוא, "את כל אוכל בעזרת (המשיח) הנותן לי כוח" (פיליפים ד' 13). עבורי, הפסוק הזה אומר שאני חלש מדי מכדי שאוכל לעבור את המאבק הזה, את הקרב הזה, את המלחמה הזו עם השטן. רק המשיח יכול לתת לי את הכוח לעבור קרב אחרי קרב. משהו פעם אמר לי שאני מחפש מאבקים. זה לא ממש נכון. העובדה היא שאני לא בורח ממאבקים כמו שרב המטיפים עושים. אם לא תברחו, אתם תעברו את המאבקים. למה? בגלל שהשטן הוא אמיתי! הרבה פעמים הייתי כל כך חלש וחסר אונים שהגעתי ממש עד סף כישלון. בזמנים האלה הייתי יכול רק ללחוש את הפסוק הזה ולהיצמד באמונה קלושה וחלושה למסר שעומד מאחוריו, "את כל אוכל לעשות בעזרת (המשיח) הנותן לי כוח". רק אדם חלש כמוני יכול להעריך את ההבטחה הזו!

לזלי ביקשה ממני לכתוב את סיפור חיי. כתבתי בערך 150 עמודים – אבל אז עצרתי ושמתי את זה בצד. חשבתי שאף אחד לא ירצה לקרוא ספר כל כך מדכא – בגלל שזה יהיה סיפור של מאבק, מלחמה, כמעט הפסד – חיים ארוכים של מאבק, עם מעט מאוד נקודות אור! בסופו של דבר אמרתי לאלוהים שלא אוכל לסיים את כתיבת הספר, אלא אם תהיה התעוררות בקהילה שלנו – כדי שיהיה לו סוף טוב. נראה שאלוהים ענה לי ואמר, "או.קיי רוברט, שים את כתיבת הספר בצד וחכה להתעוררות – ואם לא אביא התעוררות, אז אתה לא צריך לסיים אותו".

אבל לפעמים אני שמח שלא גדלתי בנוחות של קהילה שמבשרת את הבשורה. התקופה שבה הייתי בעולם האובד והבודד הכינה אותי למלחמה ארוכה, בגלל שכבר מלכתחילה ידעתי שיהיה לי קשה מאוד לחיות חיים של מאמין, ושבכל צעד שאעשה אזדקק לכוחו של המשיח, אחרת אובד לנצח! זה למה באמת נהייתי רועה קהילה. אחרי שנושעתי, ידעתי שאני צריך להיות בלב המאבק. אם לא הייתי ממשיך להילחם, הייתי נופל מהאמונה. ידעתי את זה כבר מהרגע שבו נושעתי לראשונה בגיל 20. אחרים אולי יכלו לחיות חיים נוחים, אבל אני הייתי חייב להמשיך להילחם – כמו ישוע, כמו שאול, כמו גיבורי האמונה בעברים י"א! ידעתי למה התכוון שאול כשאמר לטימותיוס,

"הילחם המלחמה הטובה, מלחמת האמונה, ואחוז את חיי העולמים אשר נקראת להם" (הראשונה לטימותיוס ו' 12).

וגם כשהשליח אמר לבחור הצעיר הזה,

"וקבל הרעות כגיבור חיל במלחמת ישוע המשיח" (השניה לטימותיוס ב' 3).

הייתי חייב לקבל את הרעות. הייתי חייב להילחם את המלחמה הטובה – כחיל במלחמת ישוע המשיח! לא הייתה לי דרך אחרת להצליח בתור משיחי. דרך אגב, הרבה פעמים אנחנו חושבים במונחים של פסיכולוגיה במקום במונחי התנ"ך. אם היינו הולכים לפי התנ"ך, היינו יודעים למה המשיחי צריך להילחם.

ערב אחד, אחד הצעירים בקהילה שלנו אמר לי שאני מדבר הרבה על עצמי. הוא המשיך ואמר, "אני מתאר לעצמי שאתה עושה את זה בגלל שזו קהילה של צעירים". זו הייתה תובנה מעניינת. לעיתים קרובות אני מספר על חיי בתור צעיר, כדי למצוא נקודות שיעזרו לצעירים בקהילה שלנו. אסור לי לעמוד על הדוכן ולתת לכם הרצאה על תיאולוגיה – או סתם לפרש כמה פסוקים בודדים מהתנ"ך. אני אקריא לכם את הפסוק,

"כי לא עם בשר ודם מלחמה לנו, כי עם שרים ושליטים, עם המושלים בחשכת העולם הזה, עם הרוחות הרעות אשר במרומים" (אפסים ו' 12).

ועכשיו אני אגיד לכם גם מה הוא אומר. וגם אגיד לכם איך הוא הפך להיות חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. אני אומר לכם, "חיי המאמין הם חיים של מאבק, מההתחלה ועד הסוף – חיים של מלחמה רוחנית עם השטן ושדיו". אני מקווה שאתם לא חושבים שהצרות בחיים שלכם נגמרות אחרי שנושעתם! זו רק ההתחלה של המאבק ומלחמה!

ד"ר ה. ל. ווילמינגטון מאוניברסיטת ליברטי אמר,

בזמן השירות של ישוע בארץ, הייתה התפרצות גדולה של פעילות שטנית...לפי שאול [הראשונה לטימותיוס ד' 1-3], עלינו לצפות לפעילות שטנית דומה גם [רגע לפני] ביאתו השניה של האדון. מאחורי תנועות פופולריות רבות פועלים כוחות שטניים (ד"ר ה. ל. ווילמינגטון, עיתות הזמנים, טינדייל האוס פובלישרז, 1983, עמ' 45).

נדמה לי שהפעילות השטנית הולכת ומתרחבת משנה לשנה בקצב הולך וגובר. זה היה מספיק גרוע בתקופת הקולג' שלי, אבל עכשיו אני לא רואה איך אדם יכול להיות בבית ספר חילוני או באוניברסיטה מבלי להיחשף לפיתויים, שמקורם בצורה כזו או אחרת במה שד"ר ווילמינגטון כינה "השפעה שטנית". המטרה של השטן היא לשאוב אתכם לתוך העולם והחטא. "לכן האומר בנפשו: 'אני עומד', ירא פן ייפול" (הראשונה לקורינתים י' 12). אם לא נילחם בשטן, מהר מאוד נתחיל לאבד קשר עם אלוהים. המקום שבו הדבר הזה בא לידי ביטוי הוא קודם כל חיי התפילה שלכם. אם אתם לא מתפללים כפי שהתפללתם לפני כן, זה סימן ודאי לכך שאתם מתנגדים לאלוהים, או שאתם נכנעים לפיתוי כלשהו. האזינו למה שד"ר טוזר אמר,

בשנים עברו...אבותינו האמינו שהשטן והחטא כוח אחד המה, והאם האמינו שאלוהים, הצדקה, מלכות השמיים מהווים כוח אחר...הכוחות האלה תמיד יהיו מנוגדים אחד לשני באיבה עמוקה, רצינית ובלתי מתפשרת. האדם...צריך לבחור צד – הוא לא יכול להיות ניטרלי. עבורו זה יהיה חיים או מוות, גן עדן או גיהנום, ואם יבחר [להיות] בצד של אלוהים, עליו לצפות לפתיחה במלחמה עם אויבי אלוהים. המלחמה תהיה קשה ואמתית, ותימשך כל עוד אנחנו חיים כאן [עלי אדמות]...הוא מעולם לא שכח באיזה עולם הוא חי – זה היה שדה קרב, שרבים נפצעו ונהרגו בו...כוחות הרשע נחושים להרוס אותו, בעוד המשיח בא כדי להושיע אותו בכוח הבשורה. כדי לקבל שחרור, הוא צריך לעבור לצד של אלוהים באמונה ובצייתנות. זה מה שאבותינו האמינו בו, וזה מה שלדעתי גם התנ"ך מלמד.
     היום זה כבר ממש לא ככה...האנשים לא רואים בעולם שדה קרב, אלא מגרש משחקים. לא באנו לכאן כדי להילחם; באנו לכאן כדי לשחק [לבלות זמן איכות ולחיות חיים נוחים]...אנחנו מאמינים שזה [מה ש]האדם המודרני [חושב]... הרעיון שהעולם הוא מגרש משחקים ולא שדה קרב מקובל...בקרב מרבית המשיחיים הפונדמנטליסטים היום (ד"ר א. וו. טוזר, "העולם הזה: מגרש משחקים או שדה קרב?").

עכשיו, אל תחשבו שהכוונה היא שאנחנו לא אמורים לעשות שום כיף! כמובן שאנחנו עושים כיף! כמובן שיש לנו התחברות! כמובן שיש לנו ארוחות ומסיבות ביחד! כמובן אנחנו משחקים יחד בפארק. אבל כל אלה לא עומדים בפני עצמם. תוך כדי כל ההתחברות והכיף, אנחנו צריכים לזכור שמתחוללת עכשיו מלחמה – והחיים של המשיחי הם חיים של מאבק ומלחמה! אפשר לקחת פסק זמן למשהו כייפי, אבל לאחר מכן אנחנו צריכים לחזור לקרב.

בגלל זה הצעירים בקהילה שלנו מקדישים מידי שבוע שעה שלמה לתפילה. תפילה היא חיונית מאוד, אחרת השטן ינצח אותנו!

בגלל זה אנחנו יוצאים החוצה להביא את האובדים לקהילה שלנו כדי שישמעו את הבשורה. בישור הוא חיוני מאוד, אחרת השטן ינצח אותנו!

בגלל זה אני חייב לתת מסרים חזקים מהדוכן הזה. מסרים חזקים חיוניים מאוד, אחרת השטן ינצח אותנו!

ועוד דבר אחד. לאחרונה שמתי לב לחולשה שהתגלתה בלימוד שלי, ואני מבקש את סליחתכם שלא שמתי לב לזה בשלב מוקדם יותר! כמו שאמרתי, המלחמה בחיי המשיחי לא נגמרת אחרי הישועה! אדרבה! הישועה היא רק תחילתה של המלחמה! ישוע אמר, "שיקדו והתפללו, פן תבואו לידי נסיון" (מרקוס י"ד 38). אתם יכולים לבוא לקהילה, ואפילו לעשות רושם שנושעתם, אבל אם לא תשקדו ותתפללו, אתם תבואו לידי ניסיון ותיפלו במלכודת. אתם תהפכו להיות חלק מהעולם ותאבדו את שמחת הישועה.

חלקכם כבר לא באים יותר לאסיפות התפילה שמתקיימות בימי חמישי בערב. היזהרו! כבר עשיתם צעד אחד בכיוון העולם! חיי המשיחי הם חיים של מאבק עם העולם, הבשר והשטן. אם תשכחו את זה, מהר מאוד תפלו למלכודת של השטן ותסחפו – לחשכת העולם הזה. יש כאלה שאומרים, "אל תגיד את זה! אל תגיד את זה! זה עלול להרתיע את האנשים!" אם זה המצב, אז נראה לי שדווקא כן צריך להרתיע אותם! "רבים הם הקרואים, ומעטים הנבחרים" (מתי כ"ב 44). אם אני לא ארתיע אותם, מישהו אחר יעשה את זה! רק הנבחרים ייוושעו, ללא קשר למה שאני אגיד במהלך דרשה שכזו!

רבים נסחפו בפילוג הגדול, שכמעט עלה בחייה של הקהילה שלנו. אל תלכו שבי, כמו שהם הלכו שבי. שום דבר לא השתנה! "כי ירד אליכם המלשין בחמה גדולה, מדעתו כי תקצר עתו" (חזון יוחנן י"ב 12). ברגע שתתנו את עצמכם לעולם, השטן יקהה את מצפונכם. ואז שום דבר ממה שנגיד לכם לא ישכנע אתכם לחזור אלינו! מעולם לא ראינו אפילו אדם אחד כזה חוזר אלינו! אף לא אחד! "שיקדו והתפללו, פן תבואו לידי נסיון" (מרקוס י"ד 38).

בנוסף, אפשר שאתם גדלים בחסד או שאתם נסוגים לאחור! אי אפשר להימצא במקום ניטרלי! וכמו שד"ר טוזר אמר, העולם הוא "שדה קרב, שרבים נפצעים ונהרגים בו" (שם).

"כי לא עם בשר ודם מלחמה לנו, כי עם שרים ושליטים, עם המושלים בחשכת העולם הזה, עם הרוחות הרעות אשר במרומים" (אפסים ו' 12).

כן, השטן הוא אמתי. אם לא נושעתם, הוא שם במוחכם מחשבות מוזרות. הוא מספר לכם "סיפורים ומעשיות" כדי שלא תבטחו בישוע. לפעמים הוא אפילו גורם לאנשים לפחד מביטחון בישוע. אפילו שאין בזה היגיון – הם מאמינים לו – ודוחים את ישוע. הלוואי שאתם תעמדו בפיתויים של השטן ותבואו עכשיו לישוע. רק ישוע יוכל לטהר אתכם מכל חטא, בזכות דמו היקר. רק ישוע יוכל להושיע אתכם, ולהגן עליכם מהרשע של האומה והעולם שלנו. בואו נעמוד ונשיר את שיר מס' 7.

משיחי, התראה אותם על אדמת הקודש,
   כיצד סובבים אותך כוחות החושך?
משיחי, קום והשמד אותם, בניצחון חסר פשרות,
   בזכות הכוח הבא מן הצלב הקדוש.
קדימה, חיילים משיחיים, צעדו בסך למלחמה,
   עם צלבו של ישוע ההולך לפניכם.

משיחי, התרגיש כיצד הם פועלים בפנים,
   מנסים, מפתים, מושכים ומדרבים אלי חטא?
משיחי, לעולם אל תנום; לעולם אל תשפיל מבט;
   שנס מותנך לקרב, שקוד, התפלל וצום.
קדימה, חיילים משיחיים, צעדו בסך למלחמה,
   עם צלבו של ישוע ההולך לפניכם.

משיחי, התשמע כיצד ידברו יפה,
   "צום והיה ערני תמיד. שקוד והתפלל תמיד".
משיחי, ענה בעוז, "אתפלל כל עוד אני חי",
   שלום יבוא לאחר קרב, ולילה יסתיים ביום.
קדימה, חיילים משיחיים, צעדו בסך למלחמה,
   עם צלבו של ישוע ההולך לפניכם.

"יודע אני היטב את צרתך, עבדי הנאמן.
   אתה חלש מאוד; וחלש הייתי גם אני.
אבל יבוא יום שבו העמל הזה יעשה אתכם שייכים לי,
   וקיצו של הצער יהיה סמוך לכסאי".
קדימה, חיילים משיחיים, צעדו בסך למלחמה,
   עם צלבו של ישוע ההולך לפניכם.
("משיחי, התראה אותם?" תורגם על ידי ג'ון מ. ניל, 1818-1866;
      לצלילי המנגינה ובשילוב הפזמון של "קדימה, חיילים משיחיים").

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קטע הכתובים שהוקרא לפני הדרשה על ידי מר אבל פרידהום: אפסים ו' 10-18.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג'מין קינקייד גריפית':
"קומו, חיילי המשיח" (מאת צ'ארלס ווזלי, 1707-1788;
לצלילי המנגינה של "להכתיר אותו עם כתרים רבים").