פטרוס – נקרא, הוכח ושב בתשובה

אתם מוזמנים לשאול את המטיף הממוצע מתי פטרוס שב בתשובה. קדימה! עשו את זה! כמעט כולם יגידו שפטרוס שב בתשובה כשהמשיח קרא לו ללכת אחריו (מתי ד' 19). רק מעטים יגידו שפטרוס שב בתשובה כשאמר, "אתה הוא המשיח, בן אלוהים חיים", וישוע ענה "בשר ודם לא גילה לך את זאת, כי אם אבי שבשמיים" (מתי ט"ז 16, 17). אבל באף אחד משני המצבים הללו לא רואים את החזרה בתשובה של פטרוס. אם פטרוס שב בתשובה בכך שהלך אחרי ישוע, אז תהיה זו ישועה על ידי מעשים – אז היא לא יכולה להיות החזרה בתשובה של פטרוס. אם פטרוס היה שב בתשובה בכך שהודה שישוע הוא המשיח, בן אלוהים, תהיה זו חזרה בתשובה על ידי אמונה בלימוד, על ידי הארה. השדים גם ידעו את מה שנגלה לפטרוס, בגלל שאנחנו קוראים, "וגם שדים יצאו מרבים, והם קוראים ואומרים: 'אתה הוא (המשיח) בן-האלוהים'...כי ידעו אשר הוא המשיח" (לוקס ד' 41). אז ההבנה של פטרוס לא הייתה טובה יותר מההבנה שהייתה לשדים! אחרי לימוד מדוקדק אין לנו ברירה אלא לומר שפטרוס עדיין לא שב בתשובה. הוא מעד פה ושם, ניסה להיות משיחי, מבלי לשוב עדיין בתשובה.

התמונה שמצטיירת לנו מפטרוס רלוונטית היום לאוונגליסטים רבים כל כך! בדומה לפטרוס, הם מועדים פה ושם – מנסים ללכת אחרי המשיח! יש להם ידע כלשהו על מי הוא המשיח, אבל מצב החזרה בתשובה שלהם לא יותר מזהיר ממצבו של פטרוס לפני יום הראשון של הפסחא. מטיפים רבים עדיין לא שבו בתשובה בעצמם! הם מנסים ללכת אחרי המשיח. הם יודעים שהוא בן האלוהים. אבל הם עיוורים למציאות של החזרה בתשובה. אני חושב שזו אחת הסיבות העיקריות לכך שיש היום כל כך מעט לימוד על הבשורה. רועי קהילות רבים מבזבזים את זמנם בניסיון ללמד את האנשים שלא שבו בתשובה כיצד לחיות חיי משיחי! זה מגוחך! איך אדם ש"מת בחטאים" יכול לחיות חיי משיחי? (אפסים ב' 1, 5).

מטיפים רבים חוששים לתת למישהו אחר ללמד את בקהילה שלהם את הבשורה! פעם הזמינו אותי ללמד את הבשורה בקהילה בדרום. זה היה ביום האם. בגלל שהייתי אורח בקהילה, חשבתי שכדאי שאתן דרשה מאוד עדינה, כדי שלא אפריע לאף אחד. חשבתי שכדאי שרק אתן את עדות הישועה של אמי. דיברתי רק במשך 12 עד 15 דקות. סיפרתי לקהילה כיצד אמי המתוקה בטחה בישוע ונושעה. אם הייתם רואים את התגובה של הקהילה, הייתם חושבים שבטח הטפתי על הגיהנום במשך שעתיים שלמות! רועה הקהילה ואשתו ממש ברחו מהקהילה, מבלי שאפילו לחצו את ידי. חברי הקהילה עמדו והסתכלו על אשתי ועלי, כאילו לימדתי אותם משהו מוזר שהם מעולם לא שמעו קודם לכן! בסוף, אישה מבוגרת אחת באה ולחצה את ידי. היא חייכה ואמרה, "זו הייתה דרשה נהדרת. לא שמעתי דרשה כזו במשך שנים!" זו לא הייתה דרשה בכלל! זו בסך הכל הייתה עדות באורך של 12 או 13 דקות על ישועתה של אמא זקנה ומתוקה!

בזמן שאשתי ואני נסענו משם חשבתי, "מה, זה היה עד כדי כך גרוע?" אנחנו נמצאים עמוק בדרום, בקהילה בפטיסטית פונדמנטליסטית בלתי-תלויה, והאנשים פה כל כך נסערו ו"נדהמו" מסיפור פשוט על ישועתה של אמי!

נתתי דרשה קצרה על הישועה שלי בקהילה בפטיסטית פונדמנטליסטית אחרת. לאחר מכן אישה מבוגרת אחת שאלה את אשתי אם היא תוכל להדריך את בעלה המבוגר למשיח. אשתי הציעה שכדאי שהיא תבקש מרועה הקהילה שלה להדריך את בעלה הזקן לישוע. האישה אמרה, "אה, הוא לא יעשה את זה. ביקשתי ממנו הרבה פעמים. אני חושבת שהוא פשוט מפחד לעצבן את בעלי".

ד"ר היימרס, האם זה עד כדי כך גרוע? כן, כן! זה באמת נורא! אפילו רועי הקהילה הטובים ביותר מברברים בלי סוף, מוציאים מילים מהפה, בלי פאתוס, בלי רגש, בלי חמלה – פשוט ממלאים חצי שעה בבוקר יום ראשון, מגישים דייסה מימית לנפשות מורעבות! רועי הקהילות האוונגליסטים הממוצעים מדברים כמו כמרים אפיסקופלים חצי-מתים. רועי הקהילות הבפטיסטים שלנו לא יותר טובים מהם. האנשים עוצמים את עיניהם ושוקעים בשינה במהלך מה שמכונה דרשות "הבהרה". אין להם איך לאתגר את הצעירים ואין להם תקווה לתת לאובדים. רועי קהילה כאלה הם לא יותר מאוצרים במוזיאון! לא יותר מקברנים רוחניים! שאלוהים יעזור לנו! הקהילות שלנו לא גוססות – הן כבר מתות! מי מלמד עכשיו את הבשורה האדומה-מדם? מי מרעים עכשיו בקולו "עליכם להיוולד מלמעלה"? מי מעז לעמוד עכשיו עבור המסר של הצלב והחזרה בתשובה של החוטאים? חלק מהנשים בגיל העמידה בקהילה לא תאהבנה את זה! אוי, אסור לנו לעצבן את הנשים הללו! בגלל זה הצעירים שלנו נוטשים את הקהילות כמו עכברים שמתרחקים בשחיה מספינה טובעת!

אני בטוח שהקהילות שלנו לעולם לא תוכלנה להשפיע על האומה שלנו ללא הדרשות הישנות על הבשורה! הקהילה שלנו מלאה בצעירים בגילאי הקולג'! מדי יום ראשון אני מלמד על חטא – על גיהנום – וחזרה אמתית בתשובה! הצעירים שבאים מהעולם פשוט מרותקים! הם אף פעם לא שמעו משהו כזה! ורבים מתוכם חזרו בתשובה. בשבועיים האחרונים היו לנו שבעה אנשים שחזרו בתשובה – צעירים מרקע לא-משיחי.

אחת הדרכים שבאמצעותה נוכל ללמוד על חזרות אמתיות בתשובה, היא ללמוד על החזרות בתשובה שיש בתנ"ך. זה מה שאני הולך לעשות הבוקר הזה. אנחנו נחשוב על החזרה בתשובה של שמעון פטרוס. פטרוס היה אחד המשיחיים הגדולים ביותר בכל הזמנים. אבל איך הוא נושע? איך הוא הפך למשיחי?

I. דבר ראשון, פטרוס נקרא.

כתוב בבשורת מתי,

"ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל, וירא, והנה שני אנשים אחים, שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו, משליכים מצודה בים כי דייגים הם. ויאמר אליהם, לכו אחרי ואשימכם לדייגי אנשים. ויעזבו מהרה את המכמרות וילכו אחריו" (מתי ד' 18-20).

זה היה מספיק קל! או ככה זה נראה לפחות. הם מיד עזבו את רשתות הדייגים שלהם והלכו אחרי המשיח. למה היה לפטרוס כל כך קל לעשות את זה? כתוב בתנ"ך,

"עמך נדבות ביום חילך" (תהילים ק"י 3).

אלה שאלוהים בחר להושיעם, מקבלים את הרצון לעשות את הצעד הראשון, כמו שפטרוס עשה.

בזמן שכתבתי את המשפט הזה, אשתי הביאה לי גלויה מהמחסן. מיד זיהיתי אותה. היה שם תצלום מהקהילה הראשונה שלי בהאנטינגטון פארק. חותמת הדואר שעלה הגלויה הייתה משנות ה-50 המאוחרות, לפני שנושעתי. הגלויה הייתה מהמפקחת על בית הספר של יום ראשון, הגב' בוקר. היא כתבה,

בוב היקר,

אני מקווה שאתה לא חולה, כמו רבים מאיתנו. אנחנו מתגעגעים אליך, אז בוא תחזור בבקשה, ולא משנה מה הייתה הסיבה שבגללה התרחקת.

       גב' בוקר

האישה הטובה הזאת ניסתה לשכנע אותי לחזור לקהילה. הייתי אז נער, ועשיתי שטויות פה-ושם. אבל שמתי לב לתאריך שהיה על הגלויה. כמה חודשים מאוחר יותר אי אפשר היה לעשות שום דבר שיגרום לי להתרחק מהקהילה. מה קרה בחודשים הללו? אני יכול רק לומר שאלוהים קרא לי בקריאה אפקטיבית. קיבלתי רצון ביום חילו.

"עמך נדבות ביום חילך" (תהילים ק"י 3).

אחרי שאלוהים משך אותי, לא הייתי צריך את גב' בוקר ולא אף אחד אחר, שינסה לגרום לי לחזור לקהילה. אחרי שכוחו של אלוהים משך אותי, אי אפשר היה להוציא אותי מהקהילה גם עם להקה של סוסי פרא!

וככה זה היה גם עם פטרוס. בשלב הזה הוא עוד לא נושע. גם אני לא נושעתי בזמן שגב' בוקר שלחה לי את הגלויה הזו. גבורת אלוהים גרמה לי לרצות – וכך היה עם פטרוס. עדיין הוא היה אובד כמו שאני הייתי, אבל אלוהים גרם לו לרצות ללכת אחרי ישוע. וכך פטרוס עזב מיד את רשת הדייגים והלך אחרי ישוע. אבל זה לא אומר שהוא נושע כבר.

האם תהיתם אי פעם למה הצעירים שאנחנו מביאים לקהילה, נכנסים פנימה כל כך מהר? בגלל שגבורת אלוהים משכה אותם פנימה. אבל זה לא אומר שהם כבר נושעו. ישוע אמר, "רבים הם הקרואים, ומעטים הנבחרים" (מתי כ' 16; כ"ב 14). אלוהים קורא לאנשים רבים. הוא קורא לכם גם הבוקר הזה. נתתם לנו את שמכם ואת מספר הטלפון שלכם. בגלל זה שלחנו רכב שיאסוף אתכם. "רבים הם הקרואים" – כמו שאתם נקראתם. "ומעטים הנבחרים". אני לא מבין את זה עד הסוף. אבל מניסיוני הארוך אני יודע שאם נבחרתם על ידי אלוהים, הוא ימשוך אתכם אליו, וישמור אתכם שם, יחזיק אתכם שם, עד שתחזרו בתשובה. אם לא נבחרתם על ידי אלוהים, במוקדם או במאוחר תעזבו את הקהילה – כי "רבים הם הקרואים, אך מעטים הנבחרים"!

בחסד לבדו נושעתי,
   זו בקשתי היחידה.
ישוע מת עבור כל חטאנו,
   וישוע מת עבורי.
("חסד! איזה צליל עליז" מאת פיליפ דודרידג', 1702-1751;
      פזמון של רועה הקהילה).

II. דבר שני, פטרוס הוכח.

אני מדלג על שלוש השנים שבהן הלך פטרוס אחרי ישוע. היו לפטרוס הרבה חוויות במהלך שלוש השנים הללו. אבל הדבר היחיד שבאמת הייתה לו השפעה על חייו היה הודאתו על ישוע. הזכרתי את זה קודם לכן, בתחילת הדרשה הזו. פטרוס אמר, "אתה הוא המשיח בן אלוהים חיים". "ויען ויאמר אליו...בשר ודם לא גילה לך את זאת, כי אם אבי שבשמים" (מתי ט"ז 16, 17).

קוראים לזה "הארה". זה יכול לקרות לפני חזרה בתשובה, במהלכה, ואחריה! במקרה של פטרוס, אלוהים גילה לו את האמת על המשיח לפני שחזר בתשובה. זה קרה גם לי. במשך שנים ראיתי את המשיח כאדם טוב, שהומת מות קדושים בידי אויביו. ימים ספורים לפני שחזרתי בתשובה, אלוהים גילה לי שישוע הוא אלוהים בדמות אדם. קיבלתי את ההתגלות הזו בזמן ששרתי את השיר של צ'ארלס ווזלי – "אהבה מדהימה, איך זה אפשרי, שאתה, אלוהי, תמות עבורי?" השיר הזה האיר את מחשבותיי, אפילו שעוד לא נושעתי. גם פטרוס לא!

בואו נפתח בלוקס י"ח 31-34 ונראה בבירור שפטרוס ושאר התלמידים עדיין לא נושעו.

"ויקח אליו את שנים-העשר ויאמר להם: הננו עולים ירושלימה, וכל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם ימלא. כי ימסר לגוים, והתלו בו, והתעללו וירקו בפניו, והיכוהו בשוטים והמיתוהו, וביום השלישי קום יקום. והם לא הבינו דבר מכל אלה, ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את אשר דיבר אליהם" (לוקס י"ח 31-34).

הייתה זו הפעם השלישית שישוע הסביר לפטרוס ולאחרים את הבשורה. המשיח יוכה בשוטים ויומת, וביום השלישי יקום מן המתים. זוהי הבשורה – המסר הבסיסי של האמונה המשיחית, כפי שהוכרזה בראשונה לקורינתים ט"ו 1-4. אבל פטרוס לא הבין שום דבר מכל אלה, והדבר הזה "נעלם" ממנו. פטרוס לא האמין בבשורה!

אם עדיין לא נושעתם – האם המקרה שלכם לא דומה לזה של פטרוס? "נקראתם" לקהילה הזו. הובאתם לפה על ידי הוריכם או על ידי מישהו אחר. הגעתם למסיבות יום ההולדת. מדי יום ראשון אכלתם איתנו ארוחת צהריים וארוחת ערב. אפילו שלחנו אתכם לבישור. מדי יום ראשון פעמיים שמעתם אותי מלמד. שמעתם אותי מדבר על צליבתו של המשיח, על דמו, על תקומתו מן המתים. אבל מחשבותיכם נדדו בשעה שדיברתי על דם המשיח ועל תחייתו. שמעתם את זה שוב ושוב, אבל זה לא "תפס" אתכם. זה לא נראה לכם כמו משהו אמיתי או חשוב כל כך! ולא משנה מה חשבתם – אף פעם לא היה ברור לכם למה הדברים האלה כל כך חשובים. אתם נמצאים במצב שפטרוס היה בו לפני שהוכח על חטא!

"והיכוהו בשוטים והמיתוהו, וביום השלישי קום יקום. והם לא הבינו דבר מכל אלה, ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את אשר דיבר אליהם" (לוקס י"ח 33-34).

בואו נעמוד ונפתח את התנ"כים שלנו בלוקס כ"ב 31. זה בעמוד 1108 בתנ"ך הלימוד סקופילד.

"ויאמר האדון: שמעון, שמעון, הנה שאל לו השטן לזרות אתכם כחיטים. ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך, ואתה כאשר תשוב בתשובה, חזק את אחיך. ויאמר אליו: אדוני, הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים, גם למוות. ויאמר: אני אומר לך פטרוס, לא יקרא תרנגול היום, עד כי כחשת בי שלוש פעמים, לאמור לא ידעתיו" (לוקס כ"ב 31-34).

אתם יכולים לשבת.

קראתי ספר מעניין בשם שמעון פטרוס בכתובים ובזיכרון (בייקר אקדמיק, 2012) הוא נכתב על ידי ד"ר מרקוס בוקמיול, פרופסור לחקר התנ"ך והאמונה המשיחית הראשונה באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה. החוקר המפורסם הזה מגיע ישר לנקודה. הוא מראה לנו ללא מורא, שפטרוס היה עדיין אדם לא-נושע בלילה שלפני צליבתו של ישוע. הוא לגמרי צודק! פרשנים אחרים מתחמקים מתשובה ישירה או שמדלגים על זה. אבל לא ד"ר בוקמיול. הוא מסביר את זה בבירור! בואו נשמע אותו.

"ויאמר האדון: שמעון, שמעון, הנה שאל לו השטן לזרות אתכם כחיטים. ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך, ואתה כאשר תשוב בתשובה, חזק את אחיך" (לוקס כ"ב 31-32)

ד"ר בוקמיול אמר,

"אפשרות לראות פה בבירור ייחוס למאבק [הקרב ובא] של פטרוס בשטן, שבמהלכו הוא יעבור מבחן קשה [וייכשל], ומכאן הדיבור על 'שיבה'. ראוי להדגיש כאן שלביטוי 'כאשר תחזור חזרה', כפי שמתורגם על ידי מתרגמים רבים, אין אזכור ביוונית" (ד"ר בוקמיול, שם, עמ' 156, 157).

לכן התרגום של הניו אינטרנשיונל ורז'ן, הניו-אמריקן סטנדרט ורז'ן, האינגליש סטנדרט ורז'ן ותרגומים מודרניים אחרים של התנ"ך הם לא נכונים. "לביטוי 'כאשר תחזור חזרה', כפי שמתורגם על ידי מתרגמים רבים, אין אזכור ביוונית". ד"ר בוקמיול ממשיך ואומר שהמילה היוונית "אפיסטרפסס" צריכה להיות מתורגמת כאן כ"תשוב בתשובה". אז, שוב, אני רואה שהתנ"ך בגרסת הקינג ג'יימס הוא הנכון, ואילו שאר התרגומים המודרניים הם מבלבלים! אבל ד"ר בוקמיול ממשיך,

"מתי, היכן וכיצד תתרחש שיבתו [בתשובה] של פטרוס? פה בעצם אנחנו מגיעים ללב הבעיה. אפילו בלילה האחרון של שירותו, לפי לוקס, ישוע [עדיין] מדבר על חזרתו בתשובה של פטרוס בלשון עתיד" (שם, עמ' 156).

"החזרה בתשובה של פטרוס מתוארת בלוקס כ"ב 32 בלשון עתיד" (שם).

"כאשר תשוב בתשובה [בעתיד]" (שם, עמ' 156). "נראה שישוע צופה שחזרתו בתשובה של פטרוס תקרה בעתיד" (שם, עמ' 158).

אבל פטרוס בטוח שהוא לא צריך לשוב בתשובה. הוא אומר,

"אדוני, הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים, גם למוות" (לוקס כ"ב 33).

ישוע עונה, "פטרוס, לא יקרא תרנגול היום, עד כי כחשת בי שלוש פעמים, לאמור לא ידעתיו" (לוקס כ"ב 34). פטרוס חושב שיוכל להתייצב נגד השטן ולחיות עבור המשיח מבלי לשוב בתשובה (אפיסטרפסס). כמה שהוא טעה! כמה שאתם טועים!

הם עצרו את ישוע וגררו אותו לביתו הכהן הגדול. "פטרוס הלך אחריו מרחוק" (לוקס כ"ב 54). פטרוס ישב בין האנשים שהיו בחוץ. בחורה צעירה אחת אמרה, גם זה היה עימו [עם ישוע]" (לוקס כ"ב 56). פטרוס אמר, "לא ידעתיו". כעבור זמן-מה מישהו אמר, שפטרוס היה אחד מתלמידיו של המשיח. פטרוס אמר, "בן אדם, לא מהם אנכי". כעבור שעה אדם כלשהו הצביע לעבר פטרוס ואמר, "אמנם גם זה היה עמו". פטרוס אמר, "בן אדם, לא ידעתי מה אתה אומר". ובעודו מדבר, קרא התרנגול.

אשתי ואני הלכנו למקום בירושלים שכל זה קרה שם. המדריך הראה לנו היכן עמד ישוע והיכן עמד פטרוס. וישוע סובב את ראשו והביט בפטרוס. ופטרוס הביט בעיניו של ישוע.

"ויצא פטרוס החוצה, וימרר בבכי" (לוקס כ"ב 62).

ועכשיו, בסופו של דבר, פטרוס נמצא תחת תוכחת החטא. אין סיכוי שתהיה לכם חזרה אמתית בתשובה אם לא תחוו תוכחה, לפחות כמו שפטרוס חווה.

"ויצא פטרוס החוצה, וימרר בבכי" (לוקס כ"ב 62).

III. דבר שלישי, פטרוס שב בתשובה.

פתחו בבקשה בלוקס כ"ד 34. הפסוק הזה לא נראה משמעותי, אבל ד"ר בוקמיול אומר ששם פטרוס חזר בתשובה. "ישוע מביט בפטרוס ומוכיח אותו על חטאו (לוקס כ"ב 61), וההתגלות של ישוע שראה פטרוס בבוקר חג הפסחא (לוקס כ"ד 34) מוציאה אותו מחושך לאור" (בוקמיול, עמ' 163). גם שאול השליח מספר לנו על המפגש שהיה לפטרוס עם ישוע בבוקר חג הפסחא. שאול כותב, "ונראה אל כיפא [פטרוס] ואחריו אל שנים-העשר" (הראשונה לקורינתים ט"ו 5).

למה התנ"ך מספר לנו כל כך הרבה על קריאתו של פטרוס, המעידה שלו, חוסר אמונתו, העיוורון שלו לבשורה ולסבל של ישוע? למה הוא מקדיש פרק שלם כדי לספר לנו על פטרוס שמכחש במשיח וממרר בבכי תחת תוכחת החטא? ואחר כך, אחרי כל זה, הוא נותן לנו רק פסוק קטן אחד כדי להראות את חזרתו בתשובה של פטרוס? "והוקם...ונראה אל שמעון [פטרוס]". למה – בגלל שהמעידה והתוכחה הם הדברים החשובים ביותר בחזרה אמתית בתשובה. כל עוד לא תובאו למקום שבו "תצאו החוצה ותמררו בבכי" על חטאכם, יהיה לכם סיכוי קלוש מאוד. כל עוד לא תרגישו את מה שפטרוס הרגיש, הבשורה תישאר חסרת משמעות עבורכם! כמעט בוודאות אתם תמותו בחטאים שלכם. בטרם תבטחו בו ותטוהרו בדמו מחטאכם, עליכם להרגיש את הצורך שלכם בישוע. אמן.

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קטע הכתובים שהוקרא לפני הדרשה על ידי מר אבל פרידהום: לוקס כ"ב 31-34.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג'מין קינקייד גריפית':
      "חסד! איזה צליל עליז" (מאת פיליפ דודרידג', 1702-1751; פזמון של רועה הקהילה).