איך הפכה סין להיות כוח עולמי!

היום אנחנו חוגגים בקהילה את ראש השנה הסינית. ראש השנה הסינית הוא החג הסיני הכי חשוב. הוא החל כ-2000 שנה לפני הספירה, כאשר השליט חואנג די הציג את לוח השנה הראשון. לוח השנה הסיני סופר כל שנה בדומה ללוח השנה המערבי. אבל בשונה מלוח השנה המערבי, לוח השנה הסיני מבוסס על מחזורי הירח. לוח השנה המערבי מבוסס על תנועת כדור הארץ סביב השמש. כדור הארץ מקיף את השמש במהלך שנה אחת, וזה מה שיוצר את העונות, הקיץ, הסתו, החורף והאביב.

לוח השנה הסיני מבוסס על תנועה הירח סביב כדור הארץ. הירח לא מקיף את כדור הארץ בדיוק 12 פעמים בשנה. זאת הסיבה שראש השנה הסינית נחגג בתאריכים שונים בכל שנה, בדומה לפסח ביהדות, והפסחא בנצרות. ראש השנה הסינית יכול לחול בכל זמן בין סוף ינואר לאמצע פברואר. השנה, ראש השנה הסינית יחול מחר, ב-8 בפברואר. באופן מסורתי נהוג לחגוג אותו במשך מספר ימים, כך שזה בסדר לחגוג היום את ראש השנה.

לפי הסינים, לוקח לירח 60 שנה להשלים מחזור מלא, וכל מחזור כזה מורכב מ-5 מחזורים בני 12 שנה כל אחד. לכל שנה בלוח השנה הסיני יש שם של יונק, זוחל או עוף – העכבר, השור, הנמר, הארנב, הדרקון, הנחש, הסוס, הכבש, הקוף, התרנגול, הכלב והחזיר. השנה (2016 לספירה) היא שנת הקוף. ראש השנה נחגג בצורות שונות גם במדינות שהיו נתונות תחת השפעתה של סין, לרבות קוריאה, קמבודיה, ווייטנאם, מונגוליה, תאילנד, אינדונזיה, מלזיה, הפיליפינים, סינגפור, טאיוון, קהילות סיניות בעולם ואפילו ביפן, עד שב-1873 היא אימצה את לוח השנה המערבי.

סין היא אחת האומות הגדולות בעולם. בסין יש את האוכלוסייה הגדולה בעולם – כמעט 1.4 מיליארד, יותר מפי 4 מאוכלוסיית ארה"ב. סין צברה כוח פוליטי, כלכלי וצבאי גדול. עם שקיעתם של ארה"ב והמערב, סין תהפוך במהרה להיות המדינה המובילה בעולם.

יש נבואה בתנ"ך על התעוררות רוחנית גדולה בסין. כ-700 שנה לפני המשיח, ישעיהו ניבא, "הנה אלה מרחוק יבואו; והנה אלה מצפון ומים, ואלה מארץ סינים" (ישעיהו מ"ט 12). הנבואה הזו הולכת ומתגשמת דרך התפשטות האמונה המשיחית בסין. יש שם היום יותר מ-130 מיליון משיחיים. "סינים" הוא השם הקדום לסין. ד"ר הנרי מ. מוריס ומלומדים רבים אחרים זיהו את המילה "סינים" בתור סין. (תנ"ך הלימוד של המגן; הערה על ישעיהו מ"ט 12). הנבואה הזו הולכת מתגשמת עכשיו. מידי יום ראשון בבוקר יותר אנשים הולכים לקהילות בסין מאשר בארה"ב, קנדה ואירופה – יחד! צעירים סינים רבים באו לקהילה שלנו. חלקם בטחו במשיח, ואנחנו מודים לאלוהים עליהם!

לסין יש היסטוריה ארוכה. הציביליזציה התחילה בסין, ליד הנהר הצהוב, כ-2,000 שנה לפני הספירה, תחת שושלת שיה. הציביליזציה הסינית התחזקה תחת שושלת שנג כ-1,600 שנה לפני הספירה.

היו בסין אנשים שחיו 200 שנה אחרי המבול בתקופת נח. אלוהים שפט את המין האנושי במבול. העולם כוסה במים. רק נח ומשפחתו ניצלו בתיבה. מפלס המים ירד. נח ומשפחתו יצאו מן התיבה. פתחו בבקשה את התנ"כים שלכם בבראשית ט' 1. זה בעמוד 16 בתנ"ך הלימוד סקופילד. אלוהים אמר להם, "פרו ורבו, ומלאו את הארץ" (בראשית ט' 1).

חלק אולי יתמהו, "זה אמתי? האם זה מתאים להיסטוריה של סין? איך יכל המין האנושי לגדול מ-8 אנשים למיליונים תוך 200 או 300 שנה – כך שאנשים בנו ערים בסין, הודו, מצרים וכל מקום אחר?" הבוקר אני רוצה לענות על השאלות הללו.

דבר ראשון, תחשבו על מה שקרה לפני המבול. לפני למעלה מ-6000 שנה אלוהים אמר להורים הראשונים שלנו, "פרו ורבו, ומלאו את הארץ" (בראשית א' 28). אלוהים אמר להם ללדת ילדים ולמלא את הארץ.

אדם וצאצאיו מילאו את הארץ. בתקופה ההיא האנשים חיו עד גיל 800 או 900. הסביבה הייתה טובה יותר ממה שהיא עכשיו. הארץ היית מכוסה בשכבה של אדי מים שהגנו מפני הקרינה הקוסמית. לא היה גשם. במקומו, "אד יעלה מן הארץ, והשקה את כל פני האדמה" (בראשית ב' 6). זה היה כמו חממה, מקום נחמד לחיות בו. הצמחים והחיות שגשגו. גם האנשים. הם חיו עד גיל 900 או יותר. כתוב בתנ"ך "ויהיו כל ימי אדם אשר חי, תשע מאות שנה, ושלושים שנה" (בראשית ה' 5).

אבל האדם חטא, והביא את החטא והמוות על המין האנושי. בגלל זה בנו הבכור של אדם, קין, הרג את אחיו הבל (בראשית ד' 8). אלוהים אמר לקין, "נע ונד תהיה בארץ" (בראשית ד' 12). קין נדד הרחק אל עבר "ארץ נוד, קדמת עדן" (בראשית ד' 16). המשמעות המילולית של "ארץ נוד" היא "ארץ השוטטות". ד"ר מ. ר. דיהאן אמר, "המסורת מייחסת לקין את הנדידה לעבר הודו, סין וארצות מרוחקות אחרות" (ימי נח, זונדרוואן, 1971, עמ' 33). קין בנה עיר הרחק מהוריו (ראו בבראשית ד' 17).

קין ברח. הבל מת. נולד לאדם וחוה בן נוסף בשת שת (בראשית ד' 25). נולדו להם "בנים ובנות" (בראשית ה' 4). במהלך 930 שנותיו נולדו לאדם הרבה כאלה. לפי המסורת היהודית, היו לאדם וחוה 56 ילדים!

שת חי 912 שנה. נולדו לו "בנים ובנות" (בראשית ה' 7, 8). אנוש, בנו של שת, חי עד גיל 905. נולדו לו "בנים ובנות" (בראשית ה' 10, 11). קינן, בנו של אנוש, חי עד גיל 910. נולדו לו "בנים ובנות" (בראשית ה' 13, 14). בבראשית ה' מצויינים השמות והגילאים של האנשים החשובים באותה תקופה. רובם חיו יותר מ-900 שנה. היו להם הרבה ילדים. המין האנושי מילא את הארץ.

בזמן המבול היו בעולם מיליונים רבים, ואולי אפילו מיליארדים של אנשים. הם התפשטו ברחבי חלקים גדולים בעולם. זה מתאים לאופי הכלל עולמי של המבול. המבול כיסה את כל הארץ בגלל שבני האדם כיסו את כל הארץ!

הם מילאו את הארץ בתור חוטאים. "וירא ה', כי רבה רעת האדם בארץ, וכל יצר מחשבת לבו, רק רע כל היום" (בראשית ו' 5). "ותשחת הארץ לפני האלוהים, ותמלא הארץ חמס" (בראשית ו' 11).

אלוהים שפט את המין אנושי במבול. המים כיסוי את הארץ למשך 150 יום (בראשית ז' 24). רק נח ומשפחתו, שמונה נפשות, נשארו בתיבה. השאר טבעו והלכו לגיהנום. מי המבול הלכו ופחתו. התיבה נחתה על הרי אררט שבארמניה (בראשית ח' 4). כאשר נח ומשפחתו יצאו מן התיבה, אלוהים אמר להם, "פרו ורבו, ומילאו את הארץ" (בראשית ט' 1).

מצווה דומה אלוהים נתן גם לאדם וחוה. קל היה למלא אותה. עדיין האנשים חיו במשך מאות שנים – אבל לא כמו בתקופה שלפני המבול, בגלל ששכבת האדים נעלמה. אבל זוג יכל להביא לעולם 20 או 30 ילדים ואף יותר.

בואו נעמוד ונשיר את "הללי, נפשי, את מלך השמיים".

הללי, נפשי, את מלך השמיים, לרגליו הביאי את תודותייך;
   פדוי, מרופא, מחודש, ונסלח, למי כמוך אביא הלל?
הללו אותו! הללו אותו! הללו את המלך הנצחי.
   ("הללי, נפשי, את מלך השמיים", תהילים ק"ג;
      מאת הנרי פ. לייט, 1793-1847).

אתם יכולים לשבת.

היה קל להתפשט לכל העולם. מזג האוויר היה קר יותר אחרי המבול. המדענים מכנים את התקופה הזו "עידן הקרח". רב המים נכלאו בלוחות של קרח. ההרים נמחצו כלפי מעלה ומפלס האוקיינוסים ירד. היה קל לעבור מאסיה לצפון אמריקה. מפלס המים בין רוסיה ואלסקה ירד. היה גשר יבשתי בין רוסיה לאלסקה. מדענים הראו שהילידים ה"אינדיאנים" – מאלסקה ועד דרום אמריקה, קשורים לסינים.

יש סיבה נוספת לכך שהיה כל כך קל למלא את העולם תוך 200 או 300 שנה. האנשים כבר הכירו את הגיאוגרפיה של העולם. לפני המבול הם הכירו את איך שנראתה הארץ. האבות הקדמונים שלהם היו נדדו להודו ולסין. הם ידעו לאן הם הולכים!

היה קל למלא את הארץ פעם נוספת. זה לקח יותר זמן ממה שזה היה אמור להיות. מאוחר יותר אסביר מדוע. אבל כאשר האנשים נפוצו ברחבי העולם, הם מילאו חלקים גדולים ממנה, ועשו את זה מהר! בני נח היו שם, חם ויפת (בראשית י' 1). שם הוא האב הקדמון של הגזע השמי, אנשי המזרח התיכון. אברהם הוא צאצא של שם. דרך בנו יצחק, אברהם הוא אבי היהודים. דרך בנו ישמעאל, אברהם הוא אבי הערבים. גם הערבים וגם היהודים הם בני הגזע השמי.

יפת הוא אביהן הקדמון של האומות באירופה ואסיה. אחד מבניו הוא גומר, אביהן הקדמון של אומות רבות במערב אירופה. בנו האחר, מגוג, הוא אביהם הקדמון של הרוסים והאוקראינים. נכדו של יפת הוא תרשיש, שהוא האב הקדמון של הספרדים. הסינים הם צאצאיו של יפת.

חם הוא האב הקדמון של הגזע החמי, המרכיב את האומות באפריקה. אחד מבניו של חם הוא מצרים (בראשית י' 6), שעל שמו נקראה המדינה הראשונה באפריקה שיושבה בידי בני אדם.

צאצאיו של נח מילאו את הארץ תוך זמן קצר. אבל זה לא קרה באופן מיידי! כבר מלכתחילה הם סירבו לציית לאלוהים. כתוב בברית החדשה, "מחשבת הבשר [הבלתי-נושעים] רק שנאת אלהים" (רומים ח' 7). טבעו של האדם החוטא הוא למרוד באלוהים. האנשים סירבו להתפשט ולמלא את הארץ. מה בעצם קרה?

אחד מבניו של חם היה כוש, שהיה אביו של נמרוד (בראשית י' 6-9). נמרוד היה אדם גאה ורשע. הוא הקים ממלכה שנשלטה מהעיר בבל, שבארץ שנער (נקראה מאוחר יותר בבל). תחת מלכותו של נמרוד, האנשים החלו לסרב לרעיון למלא את הארץ. הם אמרו, "הבה נבנה לנו עיר, ומגדל וראשו בשמים, ונעשה לנו שם, פן נפוץ על פני כל הארץ" (בראשית י"א 4). הם לא רצו למלא את הארץ. הם רצו לבנות עיר עם מגדל, מרכז כוח כדי להפגין את ההוד וההדר שלהם.

אבל אלוהים שפט אותם. הוא עצר את בניית המגדל שלהם. עד אז כולם דיברו באותה שפה. "ויהי כל הארץ שפה אחת, ודברים אחדים" (בראשית י"א 1). אלוהים אמר,

"הבה נרדה, ונבלה שם שפתם, אשר לא ישמעו, איש שפת רעהו. ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ, ויחדלו לבנות העיר. על כן קרא שמה בבל, כי שם בלל ה' שפת כל הארץ, ומשם הפיצם ה', על פני כל הארץ" (בראשית י"א 7-9).

אלוהים בלבל את שפתם. פירוש השם "בבל" הוא "בלבול". האנשים לא הצליחו להבין אחד את השני. כל אדם יכל לדבר רק עם אלה שדיברו בשפתו. הם לא הצליחו לסיים את בניית המגדל. החברה שלהם התפרקה. כל אחד נפרד ועזב עם האנשים איתם הם יכלו לדבר – קרובי משפחה. הם מילאו את הארץ – בכוח. כתוב בתנ"ך שבימים הללו "נפלגה הארץ" (בראשית י' 25).

זה קרה בערך 100 שנים לאחר המבול. המין האנושי היה כאיש אחד. והוא עדיין כזה! כתוב בתנ"ך שאלוהים, "ויושב כל עממי בני אדם מדם אחד על כל פני האדמה" (מעשי השליחים י"ז 26). בגלל זה כל אדם יכול להתחתן עם כל אישה ולהביא ילדים לעולם. כל המגוון הביולוגי של המין האנושי בא מנח ומשפחתו. אבל אחרי פרשת מגדל בבל, האנשים נחלקו לקבוצות קטנות יותר של לשונות. במשך מאות שנים, הם התחתנו רק בתוך הקבוצה שלהם. ואז כעבור זמן קצר קבוצת אנשים אחת לא דמתה לשניה. משם מגיעים הבדלי הגזע, השפות והאומות. חלק הלכו לאירופה ודיברו שם את שפתם. אחרים הלכו לאפריקה. חלק הלכו לסין ודיברו אחד עם השני בסינית.

התהליך הזה נמשך לפרק זמן קצר בלבד. קבוצות הלשונות הללו נפוצו ברחבי העולם. צאצאי יפת הלכו לאירופה, הודו, סין ובסוף גם ליבשת אמריקה. צאצאי חם הלכו לאפריקה. צאצאי שם מילאו את המזרח התיכון.

לכל מקום שהלכו, הם זכרו את המבול. זאת הסיבה שלשבטים מכל העולם יש אגדות על המבול. הילידים האמריקאים בצפון-מערב מספרים על אדם שבנה סירה. לאנשי איי פיג'י יש אגדה על המבול.

לכל מקום שהלכו, האנשים האמינו באל אחד. הם למדו את זה מנח ומבניו. השבטים בצפון אמריקה האמינו באלוהים שאותו הם כינו הרוח הגדולה. בשפה הפרוטו-אינדו-אירופאית, שהיוותה את הבסיס לשפות האירופאיות וההודיות, אנחנו שומעים על "דיוס-פאטר", "אלוהים-האב", אלוהים-האב שבשמיים. מדיוס-פאטר הגיעו השמות של האל היווני זאוס והאל הרומי יופיטר.

המונגולים האמינו בטנגרי, אלוהי-השמיים הגדול, שהגיע מאלוהים האב. הסינים הקדומים האמינו באל אחד. ד"ר ג'יימס לג' (1815-1897) היה פרופסור לספרות ולשפה הסינית באוניברסיטת אוקספורד. בספרו הדתות בסין, (צ'ארלס סקריבנר'ס סאנס, 1881), ד"ר לג' הראה שהדת המקורית בסין הייתה אמונה באל אחד, שאותו הם כינו שאנג טי (מלך השמיים). אלפיים שנה לפני הספירה, מאות שנים לפני שקונפוציוס ובודהה נולדו, הסינים עבדו אלוהים אחד – שאנג טי, מלך השמיים.

הדת המקורית בסין לא הייתה בודהיזם. בודהה הוא לא סיני! הוא חי בהודו. הבודהיזם הובא לסין מהודו. הדת המקורית בסין היא מונותיאיסטית, אמונה באל אחד – שאנג טי, מלך השמיים. מאוחר יותר, התווספו אמונות תפלות וכל מיני טעויות, אבל שאנג טי, מלך השמיים, היה האלוהים המקורי של סין! "הללי, נפשי, את מלך השמיים". בואו נעמוד ונשיר את זה!

הללי, נפשי, את מלך השמיים, לרגליו הביאי את תודותייך;
   פדוי, מרופא, מחודש, ונסלח, למי כמוך אביא הלל?
הללו אותו! הללו אותו! הללו את המלך הנצחי.

אפשר לשבת.

למה הסינים התרחקו מהאל האמיתי? בגלל שהם היו חוטאים. כל האנשים בעולם הם חוטאים. בני האדם הקדמונים בכל ארץ היו חוטאים. הם היו מלאי "שנאת אלהים" (רומים ח' 7). הם לא רצו את אלוהים. אז הם המציאו אמונות תפלות, אלילים ודתות שקריות. כתוב בתנ"ך,

"כי הכירו את האלוהים ולא כבדוהו כאלהים, וגם לא הודו לו, כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם, ויחשך לבם הנבער. ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים. וימירו את כבוד האלוהים, אשר הוא חי וקיים, בדמות צלם אדם, אשר הוא כלה והולך, צלם כל עוף, והולך על ארבע ורמש האדמה" (רומים א' 21-23).

זה קרה לכל המין האנושי. זה קרה במצרים, בבבל, באירופה, בהודו, וזה קרה גם בסין. משם הגיעו דתות השקר של העולם. אנשים מלאי חטא דחו את האמת ואימצו את כל סוגי השקר. האור התעמעם. החשיכה גדלה. מן האדם לא באה הישועה.

אלוהים הוא זה שבא אלינו. אלוהים הביט ממרום על העיר החוטאת אור כשדים. ואז הוא אמר לאדם בשם אברהם, "לך-לך מארצך...ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית י"ב 1-3). אלוהים אמר לו, "יש לי קריאה עבורך". אברהם האמין באלוהים האמיתי. הוא הפך להיות אבי העם היהודי, עמו הנבחר של אלוהים עלי אדמות.

אלוהים השתמש בעם היהודי כדי לתת לנו את התנ"ך. ואלוהים שלח את בנו ישוע להיוולד מעלמה בשם מרים. בישראל ישוע גדל והגיע לבגרות. בישראל ישוע מת על הצלב כדי לשלם על החטא שלנו. הוא נתן את דמו כדי למחות את חטאנו. הוא קם מן המתים כדי לתת לנו חיים. ישוע מת בעד כל המין האנושי – לא רק עבור היהודים, אלא גם עבור הסינים וכל העולם! המשיח "הוא כפרה...על חטאת כל העולם" (הראשונה ליוחנן ב' 2). האמונה המשיחית היא האמונה האמיתית היחידה לאנושות. היא לא "האמונה של האמריקאים". רב האמריקאים הם לא משיחיים אמיתיים. המשיח לא בא בשביל אומה או תרבות אחת. יש משיחיים בכל מדינה בעולם, בגלל שהמשיח מת "בעד חטאת כל העולם" – עבור הסינים, הקוריאנים, ההיספנים, האפריקאים – ועבורכם! אנשים מסין ומכל העולם בוטחים בישוע. ישוע קורא לכם, "פנו אלי" (מתי י"א 28). בואו לישוע. בטחו בו.

האדם לעולם לא יוכל למצוא את אלוהים בכוחות עצמו. כתוב בתנ"ך, "החוקר אלוה תמצא?" (איוב י"א 7). למעשה, אין אחד שרוצה למצוא את אלוהים. כתוב בתנ"ך, "אין דורש את אלוהים" (רומים ג' 11). אלוהים הוא זה שבא אלינו כדי להושיע אותנו, החוטאים.

לפני שהעולם נברא, אלוהים תכנן לשחרר כמה אנשים על הארץ. מאז ומעולם זו הייתה תכניתו של אלוהים לשלוח את בנו ישוע כדי למות בעד החוטאים. כתוב בתנ"ך שישוע הוא, "שה הטבוח מיום היוסד תבל" (חזון יוחנן י"ג 8). זו הייתה תכניתו של אלוהים עבור אנשיו בכל מקום. המשיח מת בעד כל אלה שהוא מושיע אותם.

כתוב בתנ"ך, "בזאת הודיע [הראה] האלוהים את אהבתו אלינו, אשר משיח מת בעדנו ואנחנו עוד חטאים" (רומים ה' 8). כתוב בתנ"ך, "זאת היא האהבה, לא שאנחנו אהבנו [לא אהבנו] את האלוהים, כי אם הוא אהב אותנו, וישלח את בנו לכפרה [תשלום הפיצוי] על חטאתינו" (הראשונה ליוחנן ד' 10). אלוהים אוהב אותך כל כך, שהוא שלח את בנו ישוע כדי למות על הצלב כדי לשלם עבור חטאך. ישוע שפך את דמו כדי למחות את חטאך. אני מתפלל שבקרוב תבטחו בישוע.

בואו נעמוד ונשיר את זה שוב – "הללי, נפשי, את מלך השמיים".

הללי, נפשי, את מלך השמיים, לרגליו הביאי את תודותייך;
   פדוי, מרופא, מחודש, ונסלח, למי כמוך אביא הלל?
הללו אותו! הללו אותו! הללו את המלך הנצחי.

אמן.

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קטע הכתובים שהוקרא לפני הדרשה על ידי מר אבל פרידהום: רומים א' 21-23.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג'מין קינקייד גריפית':
"ישוע ימלוך" (מאת ד"ר אייזק וואטס, 1674-1748).