הסימנים של הסוף – מעודכן ומורחב

השאירו את התנ"ך שלכם פתוח במקום הזה. הקטע הזה נקרא "האפוקליפסה הסינופטית". זוהי דרשה שהמשיח נתן על הר הזיתים. המשיח אמר לתלמידים שבית המקדש בירושלים יהרס. הם אמרו, "מתי תהיה זאת"? התשובה לשאלה הזו לא מופיעה במתי כ"ד. אבל המשיח ענה עליה, והתשובה מופיעה בבשורת לוקס,

"ונפלו לפי חרב והוגלו אל כל הגויים, והייתה ירושלים מרמס לגויים, עד אשר ימלאו עתות הגויים" (לוקס כ"א 24).

"ונפלו לפי חרב". זו נבואה על המצור של הגנרל הרומי טיטוס על ירושלים בשנת 70 לספירה – נבואה שהתגשמה 40 שנה אחרי שישוע נתן אותה. "ו[הם] הוגלו אל כל הגויים". ד"ר הנרי מ. מוריס אמר, "הנבואה היוצאת מן הכלל הזו החלה להתגשם בערך חצי מאה לפני שהתגשמה במלואה בשנת 135 לספירה" – אז ירושלים הוחרבה כליל בידי צבאותיו של אדריאנוס בשנת 135 לספירה, והיהודים נפוצו אל כל הגויים בעולם (ראו ד"ר הנרי מ. מוריס, תנ"ך הלימוד של המגן, וורלד פובלישרז, 1995, עמ' 1122; הערה על לוקס כ"א 20, 24).

ובכן, המשיח ענה על השאלה הראשונה שהם שאלו, "מתי תהיה זאת"? בית המקדש ייחרב ב-70 לספירה. היהודים יפוצו אל כל הגויים בעולם בשנת 135 לספירה.

אבל שאלו גם שאלה שניה, "מה אות בואך ואות קץ העולם"? המילה היוונית ל"עולם" היא "איון". פירושה "עידן" – ה"עידן" שאנחנו חיים בו עכשיו, העידן המשיחי, התצורה הנוכחית. אני בטוח שאנחנו חיים בתקופה שקרובה לסופו של העידן הזה. אנחנו חיים עכשיו באחרית הימים – קרוב לקיצו של העולם כפי שאנחנו מכירים אותו.

יש שלוש טעויות נפוצות בנוגע לסימנים של הקץ. הטעות הראשונה היא לנקוב בתאריך. כשאתם שומעים מישהו שנוקב בתאריך, תהיו בטוחים שהוא טועה. המשיח אמר,

"אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע, גם לא מלאכי השמים, גם לא הבן, מבלעדי האב. ראו, שקדו והתפללו, כי לא ידעתם מתי העת" (מרקוס י"ג 32, 33).

הטעות השניה היא לחשוב שכל הסימנים הם נחלת העבר. זה נקרא "פרטריזם". הרבה קלוויניסטים מודרניים עושים את זה. אבל הם טועים. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לקרוא במתי כ"ד 14. ברגע שתקראו שם, תבינו שהם טועים. אם כל הסימנים קרו בעבר הרחוק, בשחר ההיסטוריה המשיחית, אז פסוק 14 לא יכול להיות נכון!

"ותקרא בשורת המלכות הזאת בכל הארץ לעדות לכל הגויים, ואחר יבוא הקץ" (מתי כ"ד 14).

התלמידים הפיצו את הבשורה ברחבי האימפריה הרומית. אבל הם לא לימדו את הבשורה "בכל הארץ לעדות לכל הגויים" – הם בודאות לא לימדו את הבשורה בצפון ובדרום אמריקה, יפן, אוסטרליה, איי הים ובכל מקום אחר. הם בודאות לא לימדו את הבשורה "בכל הארץ לעדות לכל הגויים". זה הולך ומתגשם רק בימנו. "ואחר יבוא הקץ". הבשורה מופצת ממש עכשיו ברחבי העולם – לראשונה בהיסטוריה. למשל, אנשים באזורים הכי נידחים של העולם קוראים את הדרשות שלי באינטרנט ב-33 שפות. הנבואה הזו הולכת ומתגשמת רק עכשיו, באמצעות הרדיו, הטלוויזיה בלווין, הגל הקצר ובאמצעות אלפי שליחים. "ואחר יבוא הקץ". ובכן, הפרטריסטים טועים!

השגיאה השלישית היא לדחוף את כל הסימנים לעתיד, לתוך שבע השנים של הצרה הגדולה. הרבה דיספנסיישנליסטים מודרניים עושים את זה. אבל הם מתעלמים מהסימן הכי חשוב, בכך שהם דוחים את כל הסימנים לתקופת שבע השנים. המשיח נתן את תקופת נח כסימן. הוא אמר, "וכימי נח, כן יהיה גם בואו של בן האדם" (מתי כ"ד 37). לא צריך להיות תיאולוג גדול כדי לדעת ש"ימי נח" נמשכו הרבה יותר משבע שנים! התנ"ך מלמד שתקופת נח נמשכה 120 שנה (בראשית ו' 3). חנוך הזהיר מפני המשפט אפילו עוד קודם לכן (יהודה 14, 15). אני בטוח שהעולם התחיל לעשות את צעדיו בכיוון אחרית הימים במהלך עידן הנאורות במאה ה-18 (1730-1790). וההתעוררות של כפירת קץ-הזמנים התגברה במאה ה-19, עם עלייתה של הביקורת על התנ"ך, פיניזם ודרוויניזם. סימני קץ-הזמנים הפכו להיות מוחשיים יותר החל ממלחמת העולם הראשונה.

ובכן, סופו של העידן הזה לא "יקפוץ" עלינו פתע פתאום! השטן בוחש בקדירה כבר הרבה זמן. אבל רק עכשיו הסיר הזה עומד לגלוש לתוך כפירה כלל-עולמית ולתוך אחרית הימים של העולם הזה. כפי שלאונרד ראבנהיל אמר, "זו אכן אחרית הימים!"

התלמידים ביקשו סימן אחד לביאתו "ולקץ העולם [העידן]", אבל המשיח נתן להם הרבה סימנים. אני הולך לציין כמה מהסימנים שניתנו על ידי המשיח והשליחים, בחלוקה ל-3 קטגוריות.

I. דבר ראשון, יש סימנים בקהילות.

זה היה הסימן הראשון שישוע נתן, במתי כ"ד 4-5,

"ויען ישוע ויאמר להם, ראו פן יתעה אתכם איש, כי רבים יבואו בשמי לאמר: אני הוא המשיח והתעו רבים" (מתי כ"ד 4-5).

זה מתייחס בעיקר לשדים, שמציגים את עצמם כמשיח. שאול השליח הזהיר מפני "ישוע אחר, אשר לא הכרזנו" (השניה לקורינתים י"א 4). השליח גם אמר,

"הרוח מגיד בפרוש, כי באחרית הימים יסורו מן האמונה לפנות אל הרוחות המתעות ואל תורות השדים" (הראשונה לטימותיוס ד' 1).

כיום, ה"משיח-רוח" של הגנוסטיקה מושמע בהרבה קהילות. המשיח הגנוסטי הזה הוא רוח, לא המשיח בשר ועצמות מהכתובים. כתוב בתנ"ך, "כל רוח אשר איננו מודה בישוע (המשיח הבא בבשר) לא מאלוהים הוא" (הראשונה ליוחנן ד' 3). מבין כל התרגומים המודרניים של התנ"ך, רק בגרסת הקינג ג'יימס הפסוק הזה מתורגם כהלכה. המילה היוונית היא "אלית'וטה". המילה היא בזמן הווה, עדות למצב הנוכחי של המשיח (ראו בג'יימסון, פווסט ובראון). התנ"ך בגרסת הקינג ג'יימס המילה הזו מתורגמת נכונה, "המשיח הבא בבשר". הוא בא בעבר בבשר, הוא נשאר בבשר, בגוף הבשר והעצמות שקם לתחייה. לאחר שקם מן המתים, ישוע אמר, "כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם רואים בי" (לוקס כ"ד 39). והוא עדיין נמצא בגוף הבשר והעצמות שהוקם לתחיה – בשמיים. כתוב בתנ"ך, "ישוע המשיח, כמו שהוא אתמול, כן היום וגם לעולמים" (עברים י"ג 8). אז המשיח-רוח של היום הוא בעצם שד, "רוח מתעה" (הראשונה לטימותיוס ד' 1)! אפילו בקהילות הבפטיסטיות שלנו יש אנשים שחושבים שהמשיח הוא רוח. בכך הם מאמינים בשד ולא במשיח האמתי! ד"ר מייקל הורטון דיבר על המשיח-רוח הגנוסטי בספרו הנהדר, משיחיות חסרת משיח (הוצאת בייקר בוקס, 2008). השיגו אותו וקראו אותו!

ושוב, המשיח אמר,

"כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר, ויתנו אותות גדלות ומופתים, למען התעות אף את הבחירים, אם יוכלו" (מתי כ"ד 24).

שאול השליח הזהיר,

"כי בוא תבוא העת, אשר לא יכילו את הלקח הבריא, כי אם כאוות נפשם יאספו להם מורים לשעשועי אוזניים, ויטו אוזניהם מן האמת, ויפנו אל ההגדות" (השניה לטימותיוס ד' 3-4).

אני משוכנע שאנחנו חיים עכשיו בשלב המוקדם של הכפירה, "הנסיגה לאחור", ששאול השליח צפה בשניה לתסלוניקים ב' 3.

ואז, המשיח גם אמר,

"ומפני אשר ירבה הפשע, תפוג [תתקרר] אהבת הרבים" (מתי כ"ד 12).

המשיח צפה שתהיה כל כך הרבה הפקרות בקהילות, שאהבת ה"אגפה" בין חברי הקהילה תתקרר. כיום הרבה קהילות סגורות בימי ראשון בערב, פשוט בגלל שהתחברות אמתית ואהבה משיחית הם נחלת העבר. חברי הקהילה כבר לא אוהבים להיות יחד כפי שעשו הקהילות הראשונות (כמו במעשי השליחים ב' 46-47). ישוע גם צפה שבאחרית הימים תהיה פחות הפגעה בתפילה (כמו בלוקס י"ח 1-8). אין פלא שכיום יש כל כך מעט אסיפות תפילה. אסיפת הערב של יום רביעי (אם יש כזו בכלל!) הפכה מאסיפת תפילה למפגש ללימוד תנ"ך, עם תפילה אחת או שתיים שגרתיות בלבד. בטוח שזה סימן לקץ! "אך בן האדם בבואו, הימצא אמונה [אמונה להתפלל בהפגעה] בארץ?" (לוקס י"ח 8). אבל זכרו, ישוע אמר,

"וכהחל הדברים האלה לבוא, התעודדו ושאו ראשיכם, כי קרבה גאולתכם" (לוקס כ"א 28).

שירו את הבית השני בשיר מס' 3!

הלילה היה חשוך, החטא נלחם בנו;
   כבד משא הצער שנשאנו;
אבל עכשיו אנחנו רואים סימנים לביאתו;
   ליבנו עולץ בקרבנו, כוס השמחה רוויה!
הוא שוב בא, הוא שוב בא,
   בדיוק אותו ישוע, חדל אישים,
הוא שוב בא, הוא שוב בא!
   בעוצמה וברב תפארת, הוא שוב בא!
("הוא שוב בא" מאת מייבל ג'ונסטון קאמפ, 1871-1937).

II. דבר שני, יש סימנים של רדיפות.

ישוע אמר,

"אז יסגירו אתכם לצרה, והמיתו אתכם, והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי. ואז יכשלו רבים ומסרו איש את רעהו, ושנאו איש את אחיו" (מתי כ"ד 9-10).

ישוע אמר שוב,

"והייתם שנואים לכל למען שמי, והמחכה עד עת קץ הוא ייוושע" (מרקוס י"ג 13).

רדיפות נוראיות מתחוללות עכשיו במקומות רבים בעולם. לחצו כאן כדי לקרוא על זה באתר www.persecution.com. אפשר לראות לחצים הולכים וגוברים על משיחיים אמיתיים גם בעולם המערבי. רועי קהילות נאמנים מותקפים על ידי גורמים שמנסים לגרום לפילוג בקהילות. הורים רודפים את ילדיהם על כך שהם משיחיים. וזה מזעזע לראות מה אנשים עושים להוריהם המבוגרים, שהם משיחיים רציניים! רבים מהם למעשה סגורים בבית, לגמרי לבדם, ואף פעם לא זוכים לביקור מצד ילדיהם הלא-משיחיים. הרבה רועי קהילות אומרים לי שהם חושבים שבקרוב המשיחיים באמריקה צפויים לחוות רדיפות גדולות עוד יותר. אבל זכרו, ישוע אמר,

"אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים, ואם ינדו אתכם, וחרפו וינאצו את שמכם כשם רע למען בן-האדם. שמחו ביום ההוא ורקדו, כי הנה שכרכם רב בשמיים, כי כדבר הזה עשו אבותיהם לנביאים" (לוקס ו' 22-23).

אם אתם חושבים שאני מגזים מדי, תקשיבו לכתבה שפוקס ניוז עשו לפני מספר שנים על פרנקלין גראהם. פרנקלין גראהם הוא בנו של האוונגליסט המפורסם בעולם בילי גראהם. פוקס ניוז כתבו,

האוונגליסט פרנקלין גראהם עוזב בטריקת דלת, ומתפטר מהמפלגה הרפובליקנית

פוקס ניוז, ה-22 בדצמבר, 2015

http://www.foxnews.com/politics/2015/12/22/evangelist-franklin-graham-slams-quits-gop.html?intcmp=hppop

האוונגליסט פרנקלין גראהם הודיע ביום שלישי על התפטרותו מהמפלגה הרפובליקנית, בעקבות העברת התקציב שהובילה בשבוע שעבר, תוך שהוא מכנה אותו "בזבזני", ומשווה את ההורות המתוכננת למחנות הריכוז הנאציים.

גראהם אמר,

"בושה לרפובליקנים ולדמוקרטים על העברת תקציב כל כך בזבזני בשבוע שעבר", לדבריו. "ולקינוח, מימון ההורות המתוכננת!".

גראהם, שבעבר נטש את שתי המפלגות, שיתף את התסכול שלו מעל דפי הפייסבוק.

"לראות ולשמוע את הדיבורים הנונשלנטיים בעניין ההורות המתוכננת, על מכירת חלקי תינוקות מעוברים שעברו הפלה, בחוסר כבוד מוחלט כלפי החיים האנושיים, מזכיר את [ד"ר] יוזף מנגלה ואת מחנות הריכוז הנאציים!", הוא כתב. "הדברים האלה היו צריכים להספיק כדי לסגור את הברז למימון שלהם, אבל שום דבר לא נעשה כדי לקצץ ב-2,000 עמודי התקציב שעומד על 1.1 טריליון דולר".

גראהם, שתמך במועמד הרפובליקני המבטיח לנשיאות, דונאלד טראמפ, ותמך בקריאתו השנויה במחלוקת למנוע את כניסתם של המוסלמים לארה"ב, אמר שהוא איבד אמון במערכת הפוליטית.

"אין לי אמון במפלגה הרפובליקנית, במפלגה הדמוקרטית או במסיבת התה שיעשו את מה שהכי טוב עבור אמריקה", הוא כתב.

וואו! איזו הצהרה, ממנהיג אוונגליסטי! שירו אותו שוב – שיר מס' 3 – בית שני!

הלילה היה חשוך, החטא נלחם בנו;
   כבד משא הצער שנשאנו;
אבל עכשיו אנחנו רואים סימנים לביאתו;
   ליבנו עולץ בקרבנו, כוס השמחה רוויה!
הוא שוב בא, הוא שוב בא,
   בדיוק אותו ישוע, חדל אישים,
הוא שוב בא, הוא שוב בא!
   בעוצמה וברב תפארת, הוא שוב בא!

III. דבר שלישי, יש את הסימן של הבישור הכלל-עולמי.

שימו לב איך שלפתע זה נשמע מעודד, בתוך כל הסימנים הנוראיים האלה,

"אז יסגירו אתכם לצרה, והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגויים למען שמי. ואז יכשלו רבים, ומסרו איש את רעהו, ושנאו איש את אחיו. ונביאי שקר רבים יקומו, והתעו רבים. ומפני אשר ירבה הפשע, תפוג אהבת הרבים. והמחכה עד עת קץ הוא ייוושע. ותקרא בשורת המלכות הזאת בכל הארץ לעדות לכל הגויים, ואחר יבוא הקץ" (מתי כ"ד 9-14).

"בשורת המלכות" היא פשוט "הבשורה" במרקוס י"ג 10, ככתוב, "והבשורה צריכה להיקרא בראשונה לכל הגויים". בתוך כל הכפירה והרדיפות, המשיח אמר לפתע, שבשורת המלכות הזאת תיקרא בכל הארץ, "ואחר יבוא הקץ" (מתי כ"ד 14).

איזו נבואה! היום יש מעט מאוד מקומות בעולם שהבשורה לא יכולה להיקרא בהם. הבוקר הזה הבשורה מופצת ברחבי העולם – באינטרנט, ברדיו, בגל הקצר, בטלוויזיה בלווין ובאמצעות אלפי שליחים. מתי כ"ד 11-14 הולך ומתגשם בדור שלנו! כמה מוזר, שלמרות שהקהילות במערב מפסיקות לקיים את אסיפות התפילה ואת אסיפות הערב, תהיה התפרצות של הבשורה בעולם השלישי – בסין, בדרום-מזרח אסיה, מספר מדינות באפריקה, בקרב אנשי ההמונג והמנודים בהודו! כפירה ותחיה – מתקיימים במקביל אחד לשני – בדיוק כמו שצפה ישוע! איזה פרדוקס מוזר! ולמרות זאת, זה בדיוק מה שקורה, בדיוק כמו שהמשיח צפה שזה יהיה!

"ונביאי שקר רבים יקומו, והתעו רבים. ומפני אשר ירבה הפשע, תפוג אהבת הרבים. והמחכה עד עת קץ הוא ייוושע. ותקרא בשורת המלכות הזאת בכל הארץ לעדות לכל הגויים, ואחר יבוא הקץ" (מתי כ"ד 11-14).

הללויה! ישוע בא! שירו את זה שוב!

הלילה היה חשוך, החטא נלחם בנו;
   כבד משא הצער שנשאנו;
אבל עכשיו אנחנו רואים סימנים לביאתו;
   ליבנו עולץ בקרבנו, כוס השמחה רוויה!
הוא שוב בא, הוא שוב בא,
   בדיוק אותו ישוע, חדל אישים,
הוא שוב בא, הוא שוב בא!
   בעוצמה וברב תפארת, הוא שוב בא!

האם אתם מכירים את המשיח? האם תהיו מוכנים כשהוא יבוא? האם נושעתם? "הקדשה מחודשת" לא תעזור לכם אם אתם אובדים. יש כאלה שאומרים שהם חוזרים למשיח, כמו שהבן האובד חזר לאביו. אבל לא כתוב בתנ"ך בשום מקום שהבן האובד אי פעם נושע, מעד, ואז הקדיש מחדש את חייו. לא! התנ"ך פשוט אומר שהוא היה אובד! אביו של הבן האובד אמר את זה!

"כי זה בני היה מת, ויחי, ואבד, וימצא" (לוקס ט"ו 24).

אתם מוכרחים לבוא למשיח רק כשאתם בטוחים שאתם אובדים! מי שלא בטוח שהוא אובד, פשוט לא יבוא לישוע, לא יבטח בו לבדו, לא יחווה חזרה אמיתית בתשובה, לא יטוהר מחטא בדמו של המשיח ולא יתחדש בתחית המשיח. עליכם לדעת שאתם אובדים לפני שתוכלו להיוושע!

הו אלוהים, כמה שאנחנו מתפללים שאיזו נפש אובדת, ששומעת או קוראת את הדרשה הזו, תקבל תוכחת חטא ותבטח בישוע המשיח בנך. אמן. לחצו כאן כדי לקרוא את "שיטת החסד" מפי המטיף הגדול ג'ורג' ווייטפילד (1714-1770).

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קטע הכתובים שהוקרא לפני הדרשה על ידי מר אבל פרידהום: מרקוס י"ג 1-13.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג'מין קינקייד גריפית':
"הלוואי וכולנו היינו מוכנים" (מאת לארי נורמן, 1947-2008) .