קח דוגמא מהמשיחיים התסלוניקים!

מר פרודהום קרא את הפרק הראשון של הראשונה לתסלוניקים לפני מספר רגעים. זה נותן לנו תמונה של הקהילה הראשונה שהייתה בעיר תסלוניקי. השליח פולוס כתב את האיגרת הזו בסביבות שנת 50 לספירה. זוהי האיגרת הראשונה שפולוס כתב. הוא כתב אותה לקהילה שהייתה רק בת כמה חודשים. לפי הכתוב בספר מעשי השליחים פרק י"ז, פולוס היה איתם למשך שלוש שבתות. הוא גורש עד מהרה מהעיר על ידי אספסוף של יהודים לא מאמינים שצעקו נגד פולוס וסילא – ואמרו, "הנה המדיחים את כל יושבי תבל באו גם הלום" (מעשי השליחים י"ז 6). הם אמרו שיסון, מנהיג הקהילה, עבר על חוקי הקיסר כשאמר שישנו מלך אחר ששמו ישוע. הם עצרו את יסון ומשיחיים נוספים, ולאחר מכן שחררו אותם. בפרק ג', פסוק 2 פולוס מבטיח להם לשלוח אליהם את טימותאוס "לחזק אתכם ולהזהיר" (הראשונה לתסלוניקים ג' 2).

עכשיו נסתכל על הפרק הראשון של הראשונה לתסלוניקים. נראה קהילה קטנה וחזקה באופן יוצא דופן, למרות שפולוס היה איתם רק במשך שלושה שבועות, ולמרות שהקהילה שלהם הייתה רק בת שנה. זו הייתה קהילה נפלאה, קהילה לדוגמה שעלינו לעשות כמיטב יכולתנו ללכת אחרי הדוגמה שהיא מציבה. הנה שמונה נקודות בפרק הראשון שהקהילה שלנו יכולה לקחת מהן דוגמה.

1 . דבר ראשון, הם היו באלוהים ובמשיח.

"פולוס וסלונוס וטימותיוס אל קהילת התסלוניקים באלוהים האב ובאדון ישוע המשיח חסד לכם ושלום מאת אלוהים אבינו ואדונינו ישוע המשיח" (הראשונה לתסלוניקים א' 1).

סלונוס הוא שם נוסף של סילא. אפילו שהם עבדו אלילים בעבר, כעת הם "באלוהים האב", "ובאדון ישוע המשיח". זה מה שפולוס העיד על הקהילה הזו. זו הדרך בה אתם "מצטרפים" אל הקהילה. זה לא באמצעות כתיבת שימכם על קיר בקהילה. זה באמצעות להיות "באלוהים" ו"במשיח". זה מה שהופך אתכם לחבר אמיתי בקהילה. ישוע התפלל על כך כאשר אמר, "למען יהיו כולם אחד כאשר אתה אבי בי אתה ואני בך והיו גם המה בנו כאחד" (יוחנן י"ז 21). אתה חייב להתחבר עם ישוע ולהתחבר עם אלוהים האב, כדי להצטרף לקהילה! אין דרך אחרת. או שאתם "בתוך" ישוע או שאתם "מחוץ" לישוע. לכן אנחנו אומרים לכם לבוא לישוע, לבטוח במשיח, להישען על המשיח. כשזה קורה, אתם הופכים לחברים בקהילה שלנו. אין דרך אחרת להצטרף לקהילה. ישוע אמר, "עליכם להיוולד מלמעלה" (יוחנן ג' 7). "לבוא" לקהילה זה לא כמו להיות "באדון ישוע המשיח" (הראשונה לתסלוניקים א' 1).

הקהילה האמתית מורכבת רק מאנשים שהם "באדון ישוע המשיח". כל אחד אחר הוא רק מבקר בקהילה, הוא לא באמת חלק ממנה. זה כמו תיבת נח. לקח לנח כמה עשרות שנים לבנות את התיבה. הרבה אנשים באו להסתכל על התיבה הענקית הזו. יכול להיות שהם הלכו סביבה, וחלקם אף נכנסו פנימה להסתכל, ואז עזבו. אבל כשהגיע המבול, הם לא היו "בתוך" התיבה. אז הם טבעו במבול הגדול. ישוע אמר, "וכימי נח, כן יהיה גם בואו של בן האדם" (מתי כ"ד 37). כאשר משפט אלוהים יבוא על העולם הזה, אתם תהיו חסרי תקווה, אלא אם אתם "באדון ישוע המשיח", כפי שהיו אנשי קהילת תסלוניקי.

2. דבר שני, הייתה להם אמונה, אהבה ותקווה באדונינו ישוע המשיח.

הסתכלו על פסוק 3.

"בזכרנו תמיד לפני האלוהים אבינו את פעל אמונתכם ויגיעת אהבתכם וסבלנות תקוותכם לאדונינו ישוע המשיח" (הראשונה לתסלוניקים א' 3).

שאול השליח זכר שהמשיחיים בקהילת תסלוניקי פעלו מתוך אהבה משיחית. פועלם היה תוצר אמונתם במשיח. פועלם היה גם "יגיעת האהבה". הייתה להם גם סבלנות, סיבולת, שאת ההשראה להן הם קיבלו מ"תקוותם לאדונינו ישוע המשיח". בראשונה לקורינתים י"ג שאול אמר, "ועתה שלוש אלה תעמדנה: האמונה והתקוה והאהבה [המשיחית]; והגדולה שבהן היא האהבה" (הראשונה לקורינתים י"ג 14).

גילינו שאנשים יכולים לבוא לקהילה גם בלי אמונה, אהבה ותקווה במשיח. אבל הם לא החזיקו הרבה זמן בקהילה. הם באו לקהילה רק כדי למצוא חברים. הם נהנו מהכיף שבהתחברות עם אחרים בקהילה. אבל מאוחר יותר, "בעת הנסיון ייסוגו אחור" (לוקס ח' 13). זה קורה לעיתים קרובות בחלק הראשון של השנה החדשה. הם נהנים מאוד מהאירועים שמארגנת הקהילה לכבוד חג המולד והשנה החדשה. אבל אז מגיע חודש ינואר. ואז חלק מהכיף נעלם. עכשיו הם כבר לא מרגישים את אותה תחושת כיף שהרגישו בתקופת חג המולד. אז הם "נסוגים לאחור". זה מצביע על כך שהם באו לקהילה רק לשם הכיף והשעשוע. לא היה להם שום קשר עם המשיח. הם מעולם לא היו "באדון ישוע המשיח" אז הם נסוגים ולא נושעים ככה. ככה הם לא יוכלו להיות כמו אנשי קהילת תסלוניקי! אני מקווה שזה לא יקרה לכם.

3. דבר שלישי, הם נבחרו על ידי אלוהים.

הסתכלו על פסוק 4.

"כי ידענו, אחי חביבי, האלוהים את אשר נבחרתם" (הראשונה לתסלוניקים א' 4).

שאול מכנה אותם "אחי" (אחים), בגלל שהם נבחרו לישועה על ידי אלוהים. בשניה לתסלוניקים ב' 13 שאול דיבר פעם נוספת על בחירתם, "אשר מבתחילה בחר בכם האלוהים לישועה". מלכתחילה אלוהים בוחר באנשים לישועה. אנחנו לא בחרנו בו. הוא בחר בנו. בספר אפסים, שאול אמר, "כאשר בחר אותנו בו לפני מוסדות תבל" (אפסים א' 4). ישוע עצמו אמר, "לא אתם בחרתם בי, כי אם אנוכי בחרתי בכם" (יוחנן ט"ו 16).

זה מסתורין, לא משהו שהשכל שלנו מסוגל לגמרי להבין. אבל זה לגמרי נכון. לפני 57 שנה נקראתי ללמד. היו איתי בקהילה הרבה צעירים שהגיעו ממשפחות משיחיות טובות. אבל אפילו שהם הגיעו ממשפחות משיחיות טובות, הם מעולם לא נושעו, ובסוף גם עזבו את הקהילה. למרות כל היתרונות שהיו להם, הם מעולם לא נבחרו על ידי האלוהים לישועה. ולמרות כל זה, אני הייתי שם, ילד מסכן מבית שנהרס על ידי גירושין. לא רק שלא נפלתי – אלא הנה אני עומד כאן ומלמד את הבשורה, 57 שנים אחרי. איך אוכל להסביר את זה? אני לא יכול להסביר את זה. אני יכול רק לצטט את ישוע, "לא אתם בחרתם בי, כי אם אנוכי בחרתי בכם". ובגלל שהוא בחר בי, יכולתי לעמוד בהרבה זמנים קשים והרבה צער, מבלי לסגת לאחור! זה היה נכון גם לגבי המשיחיים מקהילת תסלוניקי. "כי ידענו, אחי חביבי, האלוהים את אשר נבחרתם".

תנו לי להגיד לכם משהו נוסף. אם אתם לא מהנבחרים, אנחנו לא יכולים לעשות דבר כדי להושיע אתכם. יתרה מכך, אין דבר שאתם יכולים לעשות כדי להושיע את עצמכם! זוהי הסיבה בגללה ישנם אנשים שיכולים לשמוע את הבשורה במשך שנים מבלי להיוושע. אין להם אוזניים לשמוע, או לב לבטוח בישוע. הם אף פעם לא "תופסים את זה". פיליפ צ'אן אמר שמחשבותיו המשיכו להסתובב במעגלים, בניסיון לגלות כיצד להיוושע. ואז בוקר אחד אלוהים פתח את ליבו והוא בטח בישוע. אבל לאלו שלא נבחרו לעולם לא יהיה רגע כזה. מחשבותיהם ימשיכו להסתובב במעגלים , מנסות להבין את הכול – עד שלבסוף הם ימותו וישקעו אל להבות הגיהינום. בחירה היא לא החלטה שאתה יכול לעשות. הבחירה היא "של אלוהים". כפי שכתוב בפסוק 4.

4 . דבר רביעי, הם לא קיבלו את הבשורה רק בלימוד מילים אלא גם בגבורה.

בבקשה הסתכלו בפסוק 5.

"באשר בשורתנו לא באה לכם בדבור לבד כי גם בגבורה וברוח הקדש ובדעת נכונה מאד כאשר ידעתם את אשר היינו בתוככם למענכם" (הראשונה לתסלוניקים א' 5).

פולוס קורא לזה כאן "בשורתנו" כי הוא וסילא, השותף שלו, הם אלו שהטיפו אותה. במקומות אחרים הוא קורא לה "בשורת אלוהים" (רומים א' 1) וגם "בשורת המשיח" (הראשונה לתסלוניקים ג' 2).

הבשורה באה אל התסלוניקים בגבורה. בראשונה לקורינתיים פולוס אמר,

"ודברי וקריאתי לא לפתות באמרי חכמת בני אדם כי אם בתוכחת הרוח והגבורה" (הראשונה לקורינתים ב' 4).

ד"ר מרטין לויד ג'ונס אמר, "השליח...לא תלוי במתנות אנושיות או בשיטות או תחבולות. זה היה 'בתוכחת הרוח והגבורה'" (העושר הבלתי ניתן לחקירה שבמשיח, עמ' 56).

האנשים בתסלוניקי לא באו עם התנ"כים שלהם פתוחים, ורשמו לעצם הערות! זו לא הדרך לבשר. זה מכשול לבישור. כך גם מקרנים. כך גם תרגומים מודרניים. אני הייתי גורם להם להעיף את העטים, לכבות את המקרנים, ולהטיף עם משיחה מהתנ"ך בגרסה עתיקת היומין של קינג ג'יימס. עלינו להישען על רוח הקודש ולא על גימיקים מודרניים! הטיפו לאנשי תסלוניקי בגבורת רוח הקודש ואז הם נושעו באופן עמוק. אני לא יכול ללמד אתכם כיצד להיוושע. זוהי הסיבה בגללה אנחנו מתפללים בקביעות לנוכחות אלוהים, ולנוכחות רוח הקודש. רק הוא יכול לפתוח את האמיתות הללו ולמשוך אתכם למשיח. האנשים הללו נושעו מהטפה בהשראת הרוח, לא על ידי לימוד תנ"ך יבש כמו מדבר שאנחנו שומעים מרוב המטיפים כיום! ישנו רעב לדבר אלוהים בגלל שאין לנו את גבורת הרוח בדרשות שלנו, כפי שהייתה להם.

5 . דבר חמישי, הם הלכו בעקבות הדוגמה של פולוס וסילא, בכך שעברו רדיפות.

הסתכלו בפסוק 6.

"והייתם להלכי בעקבותינו ובעקבות אדונינו כי קבלתם את הדבר בתוך עני רב בחדוות רוח הקדש" (הראשונה לתסלוניקים א' 6).

הם החלו ללכת בעקבותיהם (או לעשות כמעשיהם) של שאול וסילא, ושל המשיח – למרות ה"עני רב" (או הסבל רב). הייתה להם שמחה בסבלם, שמחה שניתנה על ידי רוח הקודש. שאול השליח אמר,

"חביבי בבואכם בתוך כור עני למען נסותכם, אל נא תתמהו כאלו קרה אתכם מקרה זר: כי אם-שמחו על-אשר חלק לכם בעינויי המשיח למען גם-תשמחו ותעלצו בהגלות כבודו" (הראשונה לפטרוס ד' 12-13).

ד"ר תומאס הייל אמר, "לפי הברית החדשה, לסבול רדיפות עבור המשיח היא פריווילגיה ממלאת שמחה (מעשי השליחים ה' 41; הראשונה לפטרוס ד' 13). קהילה שסובלת רדיפות בשמחה [נהיית] קהילה חזקה, עם עדות עוצמתית" (ד"ר תומאס הייל, הפרשנות השימושית של הברית החדשה, קינגסוויי פובליקיישנז, 1997; הערה על הראשונה לתסלוניקים א' 6).

הקהילה שלנו התחזקה אחרי שעברנו פילוג נוראי בקהילה. בגלל זה קיבלנו כל כך הרבה "שמחה ברוח הקודש". מטיפים שמבקרים כאן מופתעים לגלות עד כמה אנחנו שמחים! הגענו לזה בגלל שעברנו דרך אש הסבל, כמו שעברה גם הקהילה בתסלוניקי!

הדרך היחידה להפוך להיות משיחי חזק, היא לעבור ניסיונות. לימוד תנ"ך לבדו לא בונה משיחיים חזקים. הסבל בניסיונות הוא זה שעושה אותנו לחזקים. אין שום דרך אחרת! שאול השליח אמר למשיחיים החדשים באנטיוכיה, "רק בצרות רבות [סבל רב] בוא נבוא אל מלכות האלוהים" (מעשי השליחים י"ד 22). קשיים, לחצים, וסבל לא רק בונים משיחיים חזקים – הם גם מפרידים בין המוץ לחיטה. בגלל שכאשר מגיע אפילו לחץ קטן, אלה שלא נושעו עוזבים את הקהילה וחוזרים לעולם – כפי שאנחנו רואים לעיתים קרובות. אבל אלה שעברו ניסיונות הפכו להיות משיחיים חזקים, כמו מר סלזאר, מר פרודהום, גב' ביבוט, ד"ר קייגן, מר גריפית', אישתי, ד"ר צ'אן ורבים אחרים בקהילה שלנו – כל האנשים שנמנים עם ה"39", אשר שמרו על הקהילה שלנו במהלך פילוג הקהילה הגדול שעברנו. אם אתה רוצה היות כמוהם, גם אתה צריך לעבור כמה קשיים! אלוהים משתמש בקשיים כדי לבנות משיחיים חזקים! שיר ישן ונהדר אחד אומר הכל,

גם כאשר דרכך תעבור בנתיבי אש,
חסדי, די והותר, יעמוד לרשותך;
הלהבה לא תפגע בך; תכננתי שרק
הפסולת שלך תישרף, והזהב שלך ייצרף.
   ("איזה יסוד איתן" מאת ג'ורג' קיית', 1638-1716;
      "קיי" באוסף השירים של ריפון, 1787).

אני יודע שזה נכון לגבי החיים שלי. הניסיונות והסבל שעברתי כדי להפוך להיות רועה קהילה היו בית הספר האמיתי שלי. למדתי להיות רועה קהילה דווקא מהניסיונות! אני מודה לאלוהים עבור בית הספר של הצלב, שעיצב את כל המשיחיים הנהדרים בקהילה הנפלאה שלנו!

6. דבר שישי, הם הפכו למודל לחיקוי למשיחיים אחרים.

הסתכלו בפסוק 7,

"עד היותכם למופת לכל המאמינים אשר במקדוניא ובאכיא" (הראשונה לתסלוניקים א' 7).

ד"ר תומאס הייל אמר,

בגלל שהמשיחיים התסלוניקים האלה עברו רדיפות בכזו שמחה, והלכו אחרי המשיח בכזו נאמנות, הם הפכו למודל לחיקוי [דוגמאות], מופת, לכל [המשיחיים] האחרים שחיו במקדוניה, הפרובינציה הצפונית של יוון. בואו ניקח גם אנחנו דוגמא מהמשיחיים התסלוניקים האלה! ואז...גם אנחנו נהיה מודל לחיקוי עבור אחרים (שם; הערה על הראשונה לתסלוניקים א' 7).

7. דבר שביעי, הם היו ציידי-נפשות.

הסתכלו הפסוק 8,

"כי מאתכם נשמע קול דבר יהוה לא במקדוניא ואכיא לבד כי בכל מקום יצאה אמונתכם לאלוהים ואין לנו צרך לדבר עוד דבר" (הראשונה לתסלוניקים א' 8).

קול דבר ה' "נשמע" בכל מקום מסביבם. הם הרוויחו נפשות והביאו אותן לקהילה. הם היו ציידי-נפשות מוכווני-משימה. דרך אגב, כדי לעשות את זה הם לא היו צריכים שנים על גבי שנים של לימוד תנ"ך. ד"ר הייל אמר, "זכרו, הקהילה הזו הייתה בת פחות משנה בזמן ששאול כתב את האגרת הזו" (שם; הערה על הראשונה לתסלוניקים א' 8).

אחת הדרכים הכי טובות להיבנות כמשיחי חזק היא להיות צייד-נפשות באופן מיידי, ממש עכשיו! אלה שמביאים שמות מהבישור גדלים מהר להיות חזקים. אבל אלה שסתם באים לקהילה אף פעם לא נראה שהם משיחיים בוגרים. חלקכם צריכים לחשוב על זה! האם זו הבעיה שלכם? אף פעם לא הכרתי משיחי חזק באמת, שהוא לא היה צייד-נפשות – אחד שעוזר לאובדים לבוא לקהילה ולהיוושע. אם אתם לא מעוניינים בבישור, אני חושב שלעולם לא תהיו משיחיים חזקים. זו דעתי אחרי ותק של 57 שנים בשירות.

8. דבר שמיני, הם יכלו לעשות את כל זה בגלל שהם חוו חזרה אמיתית בתשובה ישוע.

הסתכלו על פסוקים 9 ו-10,

"כי פיהם המגיד מה היה מבואנו אליכם ואיך עזבתם האלילים ושבתם לאלוהים לעבד אל חי ואמתי: ולחכות לבנו מן השמים אשר העירו מן המתים לישוע המצילנו מן החרון הבא" (הראשונה לתסלוניקים א' 9-10).

הם שבו לאלוהים מן האלילים, כדי לשרת אלוהים חי ואמיתי. כדי להיוושע, עליכם לשוב מהחטאים שבחייכם. אבל זה לא הכל. עליכם לשוב מהחטא למשיח, כי ישוע אמר, " לא יבוא איש אל האב, בלתי על ידי" (יוחנן י"ד 6). אם לא תרצו לשוב מחייכם האנוכיים והחוטאים למשיח, לעולם לא תיוושעו, אפילו אם תבואו לקהילה הזו כל חייכם! כדי שתטוהרו מן החטא בדמו הקדוש, עליכם לשוב ולבטוח בישוע! אז תקוותכם תהיה המשיח לבדו, ותוכלו לצפות לביאתו השניה של המשיח בתקווה ובשמחה!

כמה שאני מתפלל שתקחו אתכם הביתה את העותק המודפס מהדרשה הזו, ותקראו אותו – לא פעם אחת, אלא הרבה פעמים! כמה שאני מתפלל שתהיו למשיחיים נהדרים כמו האנשים מהקהילה בתסלוניקי! אמן. ד"ר צ'אן, הדרך אותנו בבקשה בתפילה.

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קטע הכתובים שהוקרא לפני הדרשה על ידי מר אבל פרידהום: הראשונה לתסלוניקים א' 1-10.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג'מין קינקייד גריפית':
"לחיות עבור ישוע" (מאת תומס א. צ'ישולם, 1866-1960) .