זוהי נבואה ברורה על לידת הבתולין של המשיח – שנמצאת בתנ"ך. ישנם אנשים שיש להם בעיה עם הדוקטרינה המשיחית הגדולה הזו. אך הבעיה האמתית שלהם היא שהם אינם מאמינים בניסים משום סוג. חילונים הומניסטים גנבו מהם את ההיתכנות של ניסים – וגנבו מהם את אלוהים עצמו!

הקרנו את סרטו של בן סטיין "מגורש" בקהילה שלנו לפני זמן מה. החלק המעניין ביותר בסרט, עבורי, היה הראיון של ד"ר סטיין עם ד"ר ריצ'ארד דווקינס. ד"ר דווקינס הוא האבולוציוניסט החשוב ביותר בימינו. הוא מוכיח את התהליך האבולוציוני כשהוא הולך אחורה דורות. אך, כמו כל האבולוציוניים, הוא מתמודד עם הדילמה כיצד להסביר את תחילת החיים. מר סטיין לוחץ אותו חזק לקיר בשאלה הזו. אתם יכולים לראות את השפה של דווקינס רועדת בצילום תקריב. סטיין לוחץ אותו – "מאיפה הגיעו החיים בהתחלה?" אגלי זיעה מופיעים על מצחו של דווקינס. לבסוף דווקינס אומר שחייזרים מפלנטה אחרת כנראה באו ו"זרעו" חיים בכדור הארץ. ד"ר סטיין קופץ על זה. "האם אתה מתכוון שחייזרים מפלנטה אחרת יכלו להביא חיים לכדור הארץ?" אני חושב שדווקינס שכח שהוא מצולם כשאמר, "כן". לאחר מכן הוא ניסה לרדוף את ד"ר סטיין כדי לגרום לו להוציא בעריכה את החלק הזה של הסרט. אך החוזה שהוא חתם עליו מנע ממנו לנצח במקרה הזה.

איזה אבסורד! אנשים קטנים בחלליות הביאו את החיים הראשונים לפלנטה! זה נשמע כמו סיפור מדע בדיוני לילדים! אפילו אם הרעיון הטיפשי של דווקינס היה נכון, זה עדיין לא מסביר איך החיים התחילו בפלנטה האחרת! אז ראינו, בסרטו של ד"ר סטיין, את ההסברים המאולצים והמוזרים שהחילונים ההומניסטים צריכים להמציא על מנת להתעלם מנס של בריאת החיים שאלוהים עשה בפלנטה שלנו.

ק. ס. לואיס אמר, "אני משתמש במילה נס כשאני מתכוון להתערבות של כוח על-טבעי בטבע". ושוב, ק. ס. לואיס אמר, "אם אנחנו מאמינים בקיומו של אלוהים, האם איננו חייבים להאמין בקיומם של ניסים? למעשה כן, למעשה כן". (ניסים, עמ' 105, 9).

ק. ס. לואיס התכוון שאם ישנו אלוהים ניסים הם אפשריים. אתה לא צריך אנשים קטנים ירוקים שיגיעו ויביאו חיים על כדור הארץ. אם ישנו אלוהים הוא יכול לברוא חיים יש מאין (משום דבר). ישוע אמר, "מאלוהים לא ייפלא כל דבר" (מרקוס י' 27).

אמי נושעה בגיל 80. לא הייתה שום סיבה לחשוב שהיא תיוושע אי פעם. כלל וכלל לא. אני יכול להיכנס לפרטים ולספר לכם מדוע אני יודע שהישועה שלה הייתה נס, אך לא אעשה זאת הערב. אני אספר לכם על הנס שהתרחש לפני הישועה שלה. הייתי בניו יורק עם משפחתי. אמי הייתה שלושת אלפי מיילים משם, כאן בלוס אנג'לס. התפללתי, ואז פתאום, באמצע התפילה שלי, ידעתי שאמי תיוושע. התקשרתי לד"ר קייגן וביקשתי ממנו ללכת ולהדריך אותה למשיח. הוא פחד ללכת, כיוון שהיא צרחה עליו כשניגש אליה בפעמים הקודמות. אך אני התעקשתי שאלוהים אמר לי שהפעם היא תיוושע. אז הוא נסע למקום בו היא גרה והדריך אותה, די בקלות, למשיח – וכל חייה השתנו. כן, זה היה נס. אך זה לא היה הנס שרציתי להדגיש כאן. אך ידעתי פתאום שהיא תיוושע? הייתי שלושת אלפי מיילים ממנה. לא דיברתי איתה בטלפון. אך ידעתי זאת. כיצד? זה היה נס. אלוהים אמר לי באופן ניסי. זה כל כך פשוט.

אמי עצמה לא האמינה בניסים. היא הייתה הומניסטית חילונית ואבולוציוניסטית. וכאן הגיע הנס השלישי. דבר ראשון, אלוהים אמר לי שהיא תיוושע. דבר שני, היא נושעה. אך הנס השלישי היה, במספר אופנים, הגדול ביותר – לפחות עבורי.

מספר חודשים לאחר שהיא נושעה, לקחתי אותה עם אליאנה והבנים שלנו לבקר בן דוד. היו אצלו כמה חברים שהיו שתיינים כבדים. אחת הנשים שלהם הייתה שתויה למחצה. היא ידעה שאני מטיף, אז היא התיישבה לשולחן, מולי, והתחילה להציק לי. "איך ניסים מתרחשים? איך הוא האכיל 5,000 אנשים עם מספר קטן של דגים? איך הוא קם מהמתים? איך ים סוף נחצה? הא, הא, הא!"

לא אמרתי מילה. לא רציתי להתחיל לריב בבית של בן דודי. אמי ישבה לידי. לפתע ראיתי את עיניה רושפות. מעולם אף אחד לא ענה לה בחזרה כשעיניה רשפו באופן הזה! היא הסתכלה על האישה השתויה ואמרה בקול גדול ורם, "את מאמינה באלוהים, האין זאת?" האישה המסכנה נרתעה. פניה החווירו, בקול נמוך היא אמרה, "ובכן, אממ...כן". אימא נעצה בה את מבטה ובקול אפילו רם יותר אמרה, "אם ככה, מה הבעיה שלך?" הייתה דממה מוחלטת בבית. זה היה סוף הוויכוח על ניסים!

אתם מבינים, אם אתם מאמינים באלוהים – כפי שהראה ק. ס. לואיס – אין לכם שום טיעון נגד ניסים! כפי שישוע אמר זאת, "מאלוהים לא ייפלא כל דבר". וזה מביא אותנו ללידת הבתולין של המשיח. אני עומד לתת לכם שתי "הוכחות" ללידת הבתולין של המשיח. אך ה"הוכחות" הללו ישכנעו אתכם רק אם אתם מאמינים באלוהים. הן לא ישכנעו מישהו שמסרב להאמין בקיומו של אלוהים.

I. דבר ראשון, יש הוכחה ללידת הבתולין של המשיח בתנ"ך.

הנבואה הראשונה על לידת הבתולין של ישוע הייתה בגן עדן, זמן קצר לאחר שאבותינו הראשונים חטאו נגד אלוהים. הם הקשיבו לפיתויו של השטן, וחטאו. ואלוהים אמר לשטן,

"ואיבה אשית, בינך ובין האישה, ובין זרעך ובין זרעה; הוא ישופך ראש, ואתה תשופנו עקב" (בראשית ג' 15).

כאן אלוהים נתן את הנבואה הראשונה על לידת הבתולין. זרע האישה ימחץ את ראש הנחש. הלותרני המלומד בתנ"ך ד"ר קלאוס ווסטרמן (1909-2000) אמר, "מזמנו של אירנאוס (130-202) המסורת המשיחית הבינה את הקטע הזה כנבואה על המשיח (ומרים). 'זרע האישה' מתייחס לצאצא יחיד [המשיח] שמחץ את ראש הנחש [שטן]...ההסבר הזה התחיל מאירנאוס ולאורך כל ההיסטוריה גם במסורית הקתולית וגם במסורת האוונגלית" (ד"ר קלאוס ווסטרמן, בראשית א'-י"א: פרשנות, אגסבורג, 1984, עמ' 260).

ד"ר הנרי מ. מוריס אמר, "'זרע האישה, יכול [להתייחס] רק לצאצא עתידי של חווה שאין לו אב אנושי. ביולוגית, אישה אינה מייצרת זרע...בתנ"ך נהוג רק לדבר על זרע הגבר. הזרע המובטח הזה, אם כן, צריך להשתל באופן פלאי ברחם [של מרים]. בדרך זו, הוא [המשיח] לא יירש את הטבע החוטא שיפסול כל בן אחר של אדם מלהיות מושיע מחטא. לכן, נבואה זו מתייחסת בוודאות ללידה הבתולין העתידית של המשיח" (ד"ר הנרי מ. מוריס, תנ"ך הלימוד של המגן, הוצאת וורלד, 1995, עמ' 13; הערה על בראשית ג' 15).

הקטע הפותח שלנו גם הוא מהתנ"ך. הנביא ישעיהו אמר,

"הנה העלמה, הרה וילדת בן, וקראת שמו עמנו אל" (ישעיהו ז' 14).

המילה האנגלית "בתולה" מתורגמת כאן מהמילה העברית "עלמה". נעשה בה שימוש שבע פעמים בתנ"ך כדי להתייחס לאישה צעירה ורווקה. אדוורד א. הינדסון אמר, "[נעשה ב]זה שימוש תמיד כדי לציין בתולה. השימוש התנ"כי של עלמה הוא בבירור לעולם לא של אישה נשואה, אלא תמיד של רווקה" (אדווארד א. הינדסון, "עמנואל של ישעיהו", יומן החסד 10, סתיו, 1969, עמ' 7). המלומד הדגול ג'. גרשם מאכן אמר, "אין מקום מבין שבע ההופעות של עלמה בתנ"ך שבו המילה לא מתייחסת לאישה שאינה בתולה" (ד"ר ג'יי גרשם מאכן, לידת הבתולין של המשיח, בית הספרים בייקר, 1965, עמ' 288).

אך ההוכחה הטובה ביותר שכשכתוב "עלמה" הכוונה ל"בתולה" היא מהרבנים שחיו 200 שנה לפני המשיח. שבעים מהרבנים החשובים ביותר בעולם תרגמו את התנ"ך בעברית ליוונית, השפה שהייתה המדוברת ביותר על ידי היהודים בעולם הרומאי. הרבנים הללו נחשבו למלומדים הגדולים ביותר בעולם בשפה העברית באותה התקופה, 200 שנים לפני המשיח. הרבנים היהודים הללו תרגמו את המילה העברית "עלמה" בישעיהו ז' 14 עם המילה היוונית "פרתנוס" – שיכולה להתייחס אך ורק לבתולה – אישה שמעולם לא קיימה יחסי מין עם גבר. 70 הרבנים תרגמו את התנ"ך ליוונית. זה נקרא תרגום השבעים. ד"ר בן ווית'רינגטון השלישי אמר שאם "עלמה" לא מתכוון ל"בתולה" זה קשה עד בלתי אפשרי להבין את [הרבנים] המתרגמים של תרגום השבעים שהשתמשו במילה 'פרתנוס' כתרגום ביוונית" (ד"ר בן ווית'רינגטון השלישי, "הלידה של ישוע", המילון של ישוע והבשורות, הוצאת אינטרוורסיטי, 1992, עמ' 64).

כל ההוכחות הללו מראות שהרבנים צדקו כשתרגמו את ישעיהו ז' 14 כך

"הנה העלמה [בתולה], הרה וילדת בן, וקראת שמו עמנו אל" (ישעיהו ז' 14)

האישה היחידה בהיסטוריה שהייתה בתולה, והרתה מרוח הקודש על ידי כוח על טבעי, הייתה מרים, אימו של המשיח.

II. דבר שני, יש הוכחה ללידת הבתולין של המשיח בברית החדשה.

בבקשה חזרו בתנ"כים שלכם למתי א' 23.

"הנה העלמה הרה וילדת בן וקראו שמו עמנואל אשר פרושו האל עמנו" (מתי א' 23).

יוסף היה מאורס למרים. לפני שהם נישאו היא "נמצאת הרה מרוח הקדש" (מתי א' 18). באופן טבעי יוסף חושב שהיא נאפה. הוא לא רוצה להשפיל אותה בכך שידחה אותה ולא יתחתן אתה. הוא חשב על הבעיה הזו כאשר נרדם. מלאך אלוהים הופיע בפניו ואמר לו, "אל תירא מקחת את מרים אשתך כי הנוצר בקרבה מרוח הקודש הוא". ואז המלאך מצטט מישעיהו ז' 14 ליוסף,

"הנה העלמה הרה וילדת בן וקראו שמו עמנואל אשר פרושו האל עמנו" (מתי א' 23).

דרך אגב, תרגום השבעים הועבר למתי א' 23 על ידי רוח הקודש. באופן זה המילה "פרתנוס" הפכה להיות מילה בהשראת דבר אלוהים.

החלטתי לעבור על הברית החדשה כדי לראות מה חשבו האנשים, שהכירו את ישוע בצורה הטובה ביותר, על לידת הבתולין שלו. שרבטתי על פיסת נייר מה אנשים שחיו איתו חשבו.

התחלתי עם יוסף, אביו החורג.

"וייקץ יוסף משנתו, ויעש כאשר ציווהו מלאך ה', ויאסוף את אשתו אל ביתו. ולא ידעה עד כי ילדה את בכורה, ויקרא את שמו ישוע" (מתי א' 24-25).

שנית, הייתה מרים. כמו יוסף, בתחילה היא לא האמינה בלידת הבתולין. היא אמרה, "איך יהיה הדבר הזה ואני אינני ידעת איש?" (לוקס א' 34).

"ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקודש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך, על כן קדוש יאמר לילוד בן האלוהים" (לוקס א' 35).

"כי לא ייפלא מאלוהים כל דבר" (לוקס א' 37).

ואז מרים עצמה האמינה בלידת הבתולין, כיוון שאמרה, "הנני שפחת ה', יהי לי כדברך".

"ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך, על כן קדוש יאמר לילוד בן האלוהים" (לוקס א' 35).

בנוסף, היה את ישוע עצמו. ישוע עצמו אמר,

"כי אהבה רבה אהב האלוהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען אשר לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולם" (יוחנן ג' 16).

ישוע אמר שהוא "בנו יחידו" של אלוהים. הבא בתור, הוא אלוהים עצמו. יוחנן המטביל הטביל את ישוע במימי נהר הירדן. ואז קול אלוהים דיבר מהשמיים ואמר, "זה בני ידידי אשר רציתי בו" (מתי ג' 17). ואז יוחנן המטביל אמר, "ואני ראיתי ואעידה כי זה הוא בן האלהים" (יוחנן א' 34). יוסף, מרים, ישוע עצמו, יוחנן המטביל ואלוהים האב – כולם אמרו שהוא היה בן אלוהים – ובכך הראו כי הוא נולד מבתולה.

"ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך, על כן קדוש יאמר לילוד בן האלוהים" (לוקס א' 35).

עברתי על הברית החדשה. ראיתי את השדים "צועקים לאמור מה לנו ולך ישוע בן האלוהים, הבאת הלם לענותנו בלא עת?" כן, אפילו השדים ידעו שהוא היה בן אלוהים שנולד מבתולה! כאשר ישוע שאל את תלמידיו, "ואתם מה תאמרו לי, מי אני?" פטרוס אמר, " אתה הוא המשיח בן אלוהים חיים" (מתי ט"ז 16). כך אמר גם יוחנן השליח, שהכיר אותו טוב מכולם. יוחנן השליח אמר, "ואלה נכתבו למען תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן אלוהים" (יוחנן כ' 31). ושוב יוחנן אמר, "ונתחברנו עם האב ועם בנו ישוע המשיח". כן, יוחנן השליח, שהכיר אותו הכי טוב, אמר שישוע היה בן אלוהים שנולד מבתולה. הוא קרא לישוע, "הבן היחיד" של אלוהים (יוחנן א' 18). כתוב שכששאול השליח נוש, "וימהר ויקרא בבתי כנסיות את ישוע לאמר כי הוא בן האלוהים הוא" (מעשי השליחים ט' 20). וכך האמינו גם כל תלמידיו, כי כולם ידעו שה"קדוש" שנולד מהבתולה מרים הוא "בן האלוהים" (לוקס א' 35). המילים האחרונות של ישוע על הצלב מאשרות זאת, כיוון שכתוב, "ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי" (לוקס כ"ג 46). ואז שר המאה שתלה אותו על הצלב נפל על ברכיו ואמר, "אכן האיש הזה היה בן האלוהים" (מרקוס ט"ו 39).

האדם היחיד שלעג לכך שהוא בן האלוהים היו האנשים הרשעים שצלבו אותו. האנשים הרשעים הללו תכננו "לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת גם אמר כי האלוהים הוא אביו" (יוחנן ה' 18). הם צעקו עליו כשסבל, "אם בן האלוהים אתה רדה מן הצלב" (מתי כ"ז 40). אך אם הוא היה יורד מהצלב זה היה מראה בדיוק את ההיפך. זה היה מראה שהוא לא בן האלוהים!

בן אלוהים הקדוש, שנולד מבתולה, ירד מהשמיים, לתוך רחמה של מרים, נולד כדי למות על הצלב על מנת לשלם את העונש על חטאינו.

אבל אני עדיין לא התייחסתי לסוף הקטע שקראנו. אתן את ישעיהו ז' 14 כפי שהוא מצוטט מתרגום השבעים במתי א' 23,

"הנה העלמה הרה וילדת בן וקראו שמו עמנואל אשר פרושו האל עמנו" (מתי א' 23).

זוהי המשמעות של עמנואל. המשמעות היא "אלוהים עמנו". זה מי שהיה הילד שנולד מבתולה. הוא "אלוהים עמנו".

ידעתי שישנו אלוהים כאשר הייתי ילד קטן, והתחבאתי מאחורי הפרחים בחצר האחורית של סבתי. דיברתי איתו, אך לא הכרתי אותו. רק ידעתי שחייב להיות אלוהים שברא את הפרחים היפיפיים והמדהימים האלו! ידעתי שישנו אלוהים כאשר עמדתי לבדי, רחוק במדבר של אריזונה – כאשר הגשם נפל על האדמה החרבה – עם ריח נפלא ועשיר של האדמה ששותה את הגשם. חייב היה להיות אלוהים שעשה את כל הפלאים הללו. אך לא הכרתי אותו. ידעתי שישנו אלוהים כאשר נפלתי, מזיע ובוכה, על הדשא, ביום שבו סבתי נקברה. יכולתי להרגיש את אלוהים יורד למטה. חייב היה להיות אלוהים. אך לא הכרתי אותו.

אבל בוקר אחד, ישוע ירד אלי והושיע את נפשי. זה ההבדל! שמו הוא עמנואל – אלוהים עמנו! דמו מטהר אותנו. דברו מנחם אותנו. נוכחותו מרגיעה את פחדינו. ישוע – העמנואל שלנו – אלוהים עמנו! אני אוהב את שיר החג השמח של צ'רלס ווסלי (1707-1788)!

המשיח, מהולל על ידי הרקיע;
   המשיח, האדון הנצחי!
באחרית הימים תראו אותו מגיע,
   פרי בטן של רחם בתולה:
מוסתרת בבשר נראתה האלוהות;
   מבורך בהתגלמות האלוהית,
שמח כאדם לשכון עם אנשים,
   ישוע, העמנואל שלנו.
הקשיבו! המלאכים המבשרים שרים,
   "כבוד למלך הנולד".
")הקשיבו, המלאכים המבשרים שרים" מאת צ'רלס ווזלי, 1707-1788).

אני מתפלל שתבטחו בישוע ותיוושעו מעונש ומחטא, ותטוהרו מכל עוון על ידי דמו הקדוש. אבא שבשמיים, אני מתפלל שמישהו יגיע לבנך וייוושע על ידו הלילה. אמן!

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קטע הכתובים שהוקרא לפני הדרשה על ידי מר אבל פרידהום: מתי א' 18-25.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג'מין קינקייד גריפית':
"הקשיבו, המלאכים המבשרים שרים" (מאת צ'רלס ווזלי, 1707-1788).