הישועה והקריאה של ישעיהו

ספר ישעיהו רק מתחיל באמת בפרק הזה. הרבה פרשנים טוענים שזו היא הקריאה של ישעיהו להיות נביא – וזה אכן כך. אבל זה יותר מזה. אני משוכנע שזו גם הישועה של ישעיהו, באותה מידה כמו שזו הקריאה שלו לנבואה. זה קרה לעיתים קרובות למטיפים מן העבר. רק כאשר חוו ישועה, הם הבינו שאלוהים רצה שהם ילמדו אחרים. אבל אני חושב שהנקודה החשובה ביותר היא שהפסוקים האלה מראים לנו כיצד ישעיהו נושע. ואם אתם הולכים להיוושע, אתם גם צריכים לעבור חלק ממה שישעיהו עבר.

I. דבר ראשון, חייבת להיות מודעות לאלוהים.

אתם יכולים לבוא לקהילה במשך שנים, מבלי שתהיה לכם מודעות לאלוהים. אתם יכולים ללמוד את התנ"ך ולומר את מילותיה של תפילה במשך שנים, מבלי שתהיה לכם מודעות לאלוהים. המחשבה הזאת הכתה בי פעמים רבות בחיי.

לפני שהתחלתי ללכת לקהילה הבפטיסטית הסינית, הייתי חבר במשך מספר שנים בקהילה הבפטיסטית הקווקזית (לבנה). למרות שהייתי רק נער, אני זוכר את הצעירים שם, וכמעט לאף אחד מהם לא היה איזשהו יחס עם אלוהים. הדבר היחיד שהם עשו בשיעורי הילדים ביום ראשון הוא לקרוא את המטלות ולתת תשובות. אחרי זה הם קישקשו והעבירו פתקים מאחד לשני בזמן הדרשות. לא היו להם חיים. לא הייתה להם הבנה. לא היה בהם שום דבר רציני. לא יכולתי לדמיין אף אחד מהם הולך לבד למקום שקט ומתפלל. כולם היו "מוזרים לחיי אלוהים" (אפסים ד' 18).

מה הייתה הבעיה שלהם? אם נאמר את זה בבוטות – לא היה להם אלוהים. האם הם חשבו לפעמים על אלוהים? אין לי ספק שכן. אבל אלוהים היה בשבילם איזושהי תיאוריה מופשטת או איזושהי הרגשה פנימית.

יש איתנו כאן בקהילה אנשים שאין להם אלוהים. אתם יודעים, זה לא משהו יוצא דופן. זה נכון כמעט לכל האנשים באחרית הימים, בתרבות הפוסט-מודרנית. אם הייתם אומרים, "אלוהים מאוד אמיתי בשבילי. אלוהים הוא האישיות הכי חשובה בחיי", מה היו חושבים עליכם החברים שלכם מבית-הספר? מה היו חושבים עליכם האנשים במקום העבודה שלכם? האם הם לא היו מסתכלים עליכם במבטים נבובים? האם הם לא היו חושבים שאתם מוזרים? עכשיו אנחנו מגיעים למציאות! הם לא מכירים את אלוהים – וגם אתם לא! הבוקר הזה יש כאן צעירים שאין להם יותר מודעות לאלוהים ממה שיש לאלה שאתם מדברים איתם בכל יום בבית הספר או בעבודה.

אלוהים לא נמצא בתוכנו. זו נקודה חשובה. אם הייתם אומרים לחברים מהכיתה שאתם רוחניים, זה לא היה מזיז להם. אם הייתם אומרים להם ששמעתם על אלוהים בקהילה ביום ראשון, זה לא היה מזיז להם. אבל אם הייתם מסתכלים להם בעיניים ואומרים, "האלוהים שברא את העולם הוא האישיות הכי חשובה והכי אמתית בחיי", הם היו מסתכלים עליכם וחושבים שאתם מוזרים. למה? כי כתוב בתנ"ך,

"אין משכיל, אין דורש את אלוהים" (רומים ג' 11).

עוד כתוב בתנ"ך,

"לא ידע העולם את האלוהים בחכמה" (הראשונה לקורינתים א' 21).

רוב האוונגליסטים המודרניים אינם טובים משאר העולם. אולי הם אפילו הולכים לקבוצת לימוד תנ"ך במכללה שלכם, אבל לא תשמעו אותם מדברים ברצינות על אלוהים. הבנות בדרך כלל הולכות לדבר ולקשקש על הא ועל דה. אם ישנם בנים כלשהם שם, הם בדרך כלל נמצאים שם על מנת "לבדוק" את הבנות. הם לא חושבים על אלוהים – לפחות לא על אלוהי התנ"ך! אם הייתם אומרים שאתם מוסלמים, או קתולים, או יהודים, או אפילו בפטיסטים, לא היה אכפת להם. אם הייתם אומרים, "אלוהים בתוכי, וגם בתוכך", זה בכלל לא היה מפריע להם. זוהי צורת המחשבה של העידן החדש. אבל אם הייתם אומרים, "אלוהים נמצא שם למעלה, מסתכל עלינו כאן למטה. הוא רואה את חטאינו ושופט אותנו", מה היה קורה? נכון שאז הם היו חושבים שאתם מוזרים?

עכשיו, בואו נלך צעד אחד קדימה. בואו נדבר עליכם. אתם כאן ועדיין לא נושעתם. מה אתם חושבים על אלוהים? נכון שאתם חושבים עליו לפעמים? אבל אם לא נושעתם אתם בטח חושבים עליו בצורה שגויה.

ישעיהו היה איש צעיר כאשר זה קרה לו. הוא למד את התנ"ך. הוא הגיע לאספות בבית המקדש. אך הוא לא הכיר את אלוהים בעצמו. הוא ידע דברים על אלוהים, אבל הוא לא הכיר את אלוהים מניסיון אישי. הוא היה כמו האב הקדמון איוב. איוב אמר על אלוהים,

"לשמע אוזן שמעתיך, ועתה עיני ראתך: על כן אמאס וניחמתי על עפר ואפר" (איוב מ"ב 5, 6).

איוב שמע על אלוהים. אבל כעת אלוהים דיבר עם "איוב מן הסערה" (איוב ל"ח 1; מ' 6). "ויען ה' את איוב מן הסערה ויאמר".

אני לא יודע כיצד להסביר זאת בשפה אנושית. אולי הדרך הטובה ביותר היא לספר לכם כמה סיפורים אמתיים. ד"ר קייגן היה אתאיסט. הוא לא האמין כלל באלוהים. ואז לילה אחד בשעה מאוחרת ד"ר קייגן היה בפאניקה. היה לו מבחן חשוב מאוד בבוקר למחרת, באוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס. אבל הוא לא הצליח להבין כלום מהחומר. הוא ידע שמחר הוא עומד להיכשל. לפתע ד"ר קייגן התפלל בפעם הראשונה בחייו. הוא אמר, "אלוהים, סלח לי". ואז הוא נרדם. הוא התעורר, בידיעה שהוא הולך להיכשל במבחן. כאשר הגיע לכיתה והסתכל על השאלות הוא ענה עליהן בקלות וקיבל את הציון הגבוה ביותר בכיתה. כך הוא ידע שאלוהים הוא אמיתי. באמת היה אלוהים, אחרי הכול.

כאשר הייתי בן חמש עשרה חוויתי טראומה עמוקה ממותה של סבתי, והאירועים הנוראיים שקרו בלילה לפני, בהלוויה שלה. ברחתי הרחק משם, לגבעות של פורסט לאון, גלנדייל. נפלתי על הקרקע, מתנשם וספוג בזיעה. ואז אלוהים בא אלי. אלוהים היה שם וידעתי את זה. המקרה הזה תמיד מזכיר לי את יעקב, שאלוהים בא אליו לילה אחד,

"וייקץ יעקב משנתו, ויאמר אכן יש ה' במקום הזה, ואנכי לא ידעתי: ויירא ויאמר, מה נורא המקום הזה!" (בראשית כ"ח 16,17).

לא ד"ר קייגן ולא אנוכי נושענו במהלך החוויות ההן, אבל יכולנו לומר יחד עם איוב, "לשמע אוזן שמעתיך, ועתה עיני ראתך" (איוב מ"ב 5). זה לא אומר שבאמת ראינו את אלוהים. זוהי דרך ציורית לומר שלפני כן הוא שמע על אלוהים, אבל עכשיו הוא ידע שאלוהים הוא אמיתי ושהוא חוטא, ולכן אמר, "על כן אמאס וניחמתי" (המקור הנ"ל). והחוויה של ישעיהו הייתה זהה לזו של יעקב ואיוב – ולזו של ד"ר קייגן ושלי – כאשר הייתי בן חמש עשרה, לאחר ההלוויה הנוראית של סבתא שלי. ישעיהו אמר,

"ובשנת מות המלך עוזיהו, ואראה את אדוני יושב על כיסא רם ונישא, ושוליו [של גלימתו] מלאים את ההיכל" (ישעיהו ו' 1).

ד"ר ג'יי ורנון אמר,

בשנה בה מת המלך עוזיה, ישעיהו חושב, "המלך הטוב עוזיהו מת, והדברים הולכים [ומדרדרים] עכשיו. ישראל תיכבש. השגשוג ייגמר. יגיע שפל כלכלי, ולאחריו רעב". כאשר המחשבה הזו מנקרת במוחו, ישעיהו עשה את מה שכל אדם חייב לעשות – הוא הלך למקדש... במקדש אלוהים ישעיהו מגלה שהמלך האמיתי של העם לא מת. "ואראה את אדוני יושב על כיסא רם ונישא ושוליו מלאים את ההיכל" – אלוהים יושב על כיסא המלכות...אלוהים הוא רם ונישא, והוא לא יתפשר עם חטא (ד"ר ג'יי ורנון מקג'י, דרך התנ"ך, כרך III, הוצאת תומס נלסון, 1982; הערה לגבי ישעיהו ו' 1).

עכשיו הסתכלו בישעיהו ו' 3. השרפים, המלאכים, היו שם,

"וקרא זה אל זה ואמר, קדוש, קדוש, קדוש אדוני צבאות, מלוא כל הארץ כבודו" (ישעיהו ו' 3).

הם קראו. "קדוש, קדוש, קדוש אדוני צבאות". ד"ר וו. א. כריסוול, שהיה רועה הקהילה הגדול בדאלאס, טקסס, במשך קרוב לשישים שנה, אמר, "אני חושב שהם מתייחסים אל שלוש האלוהויות", שבשילוש הקדוש (ד"ר וו. א. כריסוול, ישעיהו: פרשנות, הוצאת זונדרוןאן פובלישינג האוס, 1977, עמ' 53).

קדוש, קדוש, קדוש!
   אדוני צבאות!
מוקדם בבוקר
   שירנו יעלה אלייך;
קדוש, קדוש, קדוש!
   מלא רחמים וגיבור!
אלוהים בשלוש ישויות,
   השילוש המבורך!

קדוש, קדוש, קדוש,
   למרות שהחשיכה מסתירה אותך,
ולמרות שאדם חוטא
   אולי לא יראה את כבודך,
אתה לבדך קדוש;
   אין כמוך
נאדר בכוח,
   באהבה, ובטהרה.
("קדוש, קדוש, קדוש" מאת רג'ינלד הבר, 1783-1826).

אם אין לכם מודעות לאלוהים – השילוש הקדוש של אלוהי הכתובים – אם אינכם מודעים לקדושתו, צדקתו, ורחמיו – איך תוכלו אי פעם לקוות להפוך למשיחיים אמתיים?

II. דבר שני, חייבת להיות תוכחה על חטא.

הסתכלו בישעיהו ו' 5,

"ואומר, אוי לי כי נדמיתי, כי איש טמא-שפתיים אנוכי, ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב, כי את המלך ה' צבאות ראו עיני" (ישעיהו ו' 5).

המודעות לשילוש האלוהי הקדוש גרם לנביא לראות את חטאו, "איש טמא-שפתיים אנוכי". לעולם לא תחוו את סוג ההרשעה הזה אם אלוהים לא יתגלה אליכם כ"שופט כל הארץ". ד"ר דייוויד וולס הוא תיאולוג רפורמטור. הוא אמר,

הנביא נהיה מודע בצורה נוראית [לסכנה] לאופן בו אופיו של אלוהים רואה את האנשים. אין אחד שיכול לעמוד באורו. כולם נהרסים על ידיו כיוון שזהו סוג אור שמסיט את האלומה שלו נגד כל מה שמוטעה, סוטה, אנוכי, חסר אמונה, כפוי טובה, וחסר משמעת...ישעיהו ראה זאת בחזונו ומיד הכריז, כשראה את עצמו לאורו של אלוהים, 'אוי לי! כי נדמיתי; כי איש טמא-שפתיים אנוכי, ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב; כי את המלך אדוני צבאות ראו עיני!' (ישעיהו ו' 5). זהו רק מקום אחד מיני רבים שמדבר על המציאות הכואבת והמפחידה של טהרתו המוחלטת של אלוהים (ד"ר דייוויד פ. וולס, האומץ להיות פרוטסטנטי, הוצאת אירדמנס, 2008, עמ' 125).

ד"ר וו. א. כריסוול אמר,

צריך את עיני הנפש כדי לראות את אלוהים, את אוזני הלב כדי לשמוע את אלוהים. עבור אלו שעיוורים, הוא לא קיים. לאלו שחרשים, הוא לא מדבר. לאלו שיש עיניים לראות, אוזניים לשמוע, לב להרגיש, אלוהים נוכח בכבוד לפנינו לעד. בחזונו של ישעיהו, הוא חש עצמו חוטא ובלתי ראוי. כל אדם שנמצא בנוכחות אלוהים, ימצא את עצמו מוצף על ידי שיטפון של חוסר ערך וטומאה ששוטף אותו (כריסוול, המקור הנ"ל, עמ' 54)

יום אחד תפגשו את אלוהים פנים אל פנים. אם לא תיוושעו כאן, בחיים האלו, אז במותכם תפגשו אותו במשפט. האלוהים שתפגשו לא יהיה האלוהים שאתם מדמיינים. והוא לא יהיה האלוהים של כל דת אחרת בעולם. אתם תיפגשו פנים אל פנים עם אלוהי התנ"ך. והוא ישפוט אתכם על חטאיכם, במיוחד על החטאים בליבכם ובמחשבותיכם. ישנה רק דרך אחת שחטאכם ייסלח, והיא דרך מותו של המשיח במקומכם – על הצלב. ויש רק דרך אחת שחטאכם יטוהר והיא דרך דם המשיח שנשפך על הצלב. ד"ר מרטין לויד ג'ונס אמר, "בשורתנו היא בשורה של דם; הדם הוא הבסיס; ללא הדם אין דבר" (דרכו של אלוהים לריצוי, אפסים ב', דה באנר אוף טרות' טראסט, עמ' 240).

עכשיו הסתכלו בפסוק 8.

"ואשמע את קול אדוני אומר, את מי אשלח ומי ילך לנו? ואומר, הנני, שלחני" (ישעיהו ו' 8).

כעת ישעיהו נקרא ללמד. "הנני, שלחני". והוא ילך וילמד את האחרים על מה שהוא עצמו חווה.

אתם תיוושעו רק אם תבטחו בישוע ותטוהרו של ידי דמו הקדוש. תוכלו לעמוד מול אלוהים רק אם טוהרתם מחטאכם על ידי דם ישוע, בנו. בשמיים אנחנו הולכים לשיר שיר חדש, "כי אתה נשחטת, ובדמך קנית לאלוהים" (חזון יוחנן ה' 9). הבוקר הזה אני מפציר בכם לבטוח בישוע ולהיטהר בעיני אלוהים על ידי דמו! אמן. ד"ר צ'אן, בבקשה הדרך אותנו בתפילה.

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קטע הכתובים שהוקרא לפני הדרשה על ידי מר אבל פרידהום: ישעיהו ו' 1-8.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג'מין קינקייד גריפית':
"הלל לאלוהי אברהם" (מאת דניאל בן-יהודה, המאה ה-14) .