הדם המטהר

THE CLEANSING BLOOD
(Hebrew)

מאת ד"ר ר. ל. היימרס, הבן
by Dr. R. L. Hymers, Jr.

דרשה זו ניתנה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
בערב יום אדוני, ה-4 באוקטובר, 2015
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord's Day Evening, October 4, 2015

דם ישוע המשיח בנו יטהרנו מכל חטא""
(הראשונה ליוחנן א' 7).

יוחנן היה נער כאשר ישוע קרא לו להיות תלמיד. אבל הוא היה איש צעיר נפלא. אפשר לראות את הקרבה שלו לישוע בגן של גת שמני. כאשר ישוע הלך עמוק יותר לתוך החשיכה הוא עזב את התלמידים האחרים בקצה הגן. הוא לקח רק את יוחנן ושניים נוספים איתו, כאשר הוא "[החל] להשתומם ולמוג: ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מוות עמדו פה ושקדו" (מרקוס י"ד 33,34).

כאשר החיילים באו לעצור את ישוע, התלמידים האחרים זנחו אותו וברחו. אך יוחנן צעד בכבדות לאורך הדרך לגולגולתא בבוקר לאחר מכן, הולך אחרי ישוע כאשר נשא את הצלב למקום הצליבה. כאשר האחרים התחבאו מפחד, הילד הזה היה היחיד ששמר על אמו של ישוע, כאשר צפתה בבנה מת על הצלב. כך יוחנן היה התלמיד היחיד שראה את ישוע מת באותו היום. האחרים התחבאו, עם דלתות נעולות.

ישוע הביט למטה מהצלב על יוחנן ואמו. הוא אמר ליוחנן לדאוג לה. הוא שמע את ישוע אומר, "אני צמא". הוא שמע את ישוע אומר "כולה" בעת שמת על הצלב. אבל אפילו אז יוחנן לא יכול היה להרחיק את עצמו מהמושיע הצלוב. יוחנן צפה כאשר אחד החיילים דקר בחנית את צדו של המשיח. "ואחד מאנשי הצבא דקרו בחנית בצדו ו[מיד] יצא דם ומים" (יוחנן י"ט 34). מאוחר יותר הוא כתב את זה בתשומת לב, "למען גם אתם תאמינו" (יוחנן י"ט 35).

כאשר אמי נפטרה לקחתי את אליאנה והבנים במכונית, ונסעתי לבית החולים כמה שיותר מהר. עשיתי כמה צעדים לתוך החדר וראיתי, לשנייה אחת, שגופה המסכן והשבור היה כבר בתוך שקית ניילון שניתן לראות מה שבתוכה. אמי הייתה ביישנית מאז ומתמיד ולא נתנה לאף אחד לראות אותה לא לבושה. כאשר ראיתי את כפות רגליה מבעד לשקית הפלסטיק, מיד דחפתי את הבנים חזרה למסדרון. אך שבריר השנייה שבו ראיתי את כפות רגליה נחקק במוחי לעד. זה היה לפני שמונה עשרה שנים. אני יכול לראות זאת בעיני רוחי כאילו זה קרה אתמול. וכך היה עם יוחנן. הוא ראה את החנית דוקרת את צדו של ישוע. הוא ראה את הדם פורץ מהפצע. הוא לעולם לא ישכח זאת. שישים שנה לאחר מכן, כאדם מבוגר מאוד, התלמיד האחרון שנותר בחיים, יוחנן עדיין דיבר על הדם של ישוע שראה באותו היום. ביד רועדת של אדם מבוגר, הוא כתב את המילים על דף מקלף, "ודם ישוע המשיח בנו יטהרנו מכל חטא" (הראשונה ליוחנן א' 7). מדוע דמו של ישוע היה כה חשוב ליוחנן?

I. ראשית, זהו דם ישוע המשיח, בן האלוהים.

אתם יודעים, זה לא היה סתם דם של מישהו. ד"ר וו. א. כריסוול, שבמשך קרוב ל-60 שנה היה רועה הקהילה של הכנסייה הבפטיסטית הראשונה בדאלאס, טקסס, אמר,

הוא היה התגלות האלוהים בבשר. אין פסוק ששאול כתב, שמשמעותי יותר מדבריו לזקני אפסוס במעשי השליחים כ' 28, "כן שמרו את נפשותיכם ואת כל העדר אשר בו הקים אתכם רוח הקדש לפקידים לרעות את עדת האדון אשר קנה לו בדמו שלו". ההצהרה שזהו דם אלוהים שנשפך על הצלב נמצאת שם באופן בוטה, באופן מחפיר, בגסות, לפי אחדים [כמו ג'ון מקארת'ור]. למעשה היה זה אלוהים בבשר, שהובל על ידי הרוח להקריב את הקורבן לכפרתנו...לכן בעוז, דם ישוע...מטהר את המצפון שלנו ממעשים מתים לשירות לאלוהים החי...דם המשיח, שדרך הרוח הנצחית הקדיש את עצמו לאלוהים, טיהר אותנו, ניקה אותנו, רחץ אותנו, עשה אותנו שלמים. (ד"ר וו. א. כריסוול, "דם ישוע", המשיח הרחום, הוצאת ספרי קרישנדו, 1976, עמ' 72).

מקארת'ור אמר על מעשי השליחים כ' 28, "פולוס האמין כל כך חזק באחדות של האב והאדון ישוע שהוא יכול היה לדבר על מותו של המשיח כעל שפיכת דמו של אלוהים – שאין לו כלל גוף ולכן גם לא דם" (תנ"ך הלימוד של מקארת'ור; הערה על מעשי השליחים כ' 28). בכך, אומר בעצם ד"ר מקארתור, שפולוס טעה, ושלאלוהים "אין דם". זוהי הצהרה מסוכנת, כי נראה שהיא מערערת את דוקטרינת השילוש. אנו דוחים את דבריו של מקארת'ור. אנחנו עומדים יחד עם שאול ועם ד"ר כריסוול, שאמר, "זהו דם אלוהים שנשפך על הצלב" (שם).

II. שנית, זהו דם ישוע המשיח שמטהר אותנו מכל חטא.

השליח יוחנן אמר,

"דם ישוע המשיח בנו יטהרנו מכל חטא" (הראשונה ליוחנן א' 7).

ד"ר מקג'י אמר, "המילה יטהרנו היא בלשון עתיד – דם ישוע פשוט ימשיך לנקות אותנו מכל חטא" (דרך התנ"ך, הערה על יוחנן א' 7). הכוונה כאן היא שדמו של ישוע עדיין קיים כיום. זמן העתיד של הפועל "מטהר" מראה לנו שגם בעתיד, דמו של ישוע יהיה זמין לטהר אותנו. מקארת'ור לא האמין בזה. הוא אמר, "הדם הפיזי של המשיח, לכשעצמו, אינו מנקה מחטא" (הפרשנות של מקארת'ור לברית החדשה על הספר אל העברים, עמ' 237). זה שקר!

"דם ישוע המשיח בנו יטהרנו [בלשון עתיד] מכל חטא" (הראשונה ליוחנן א' 7)

ד"ר מרטין לויד-ג'ונס אמר,

בשורתנו היא בשורת הדם; הדם הוא היסוד; בלעדיו אין דבר (דרך הריצוי, אפסיים ב', באנר אוף טרות' טראסט, עמ' 240).

ושוב, ד"ר לויד-ג'ונס אמר,

המבחן האולטימטיבי שבודק אם אדם באמת מלמד את הבשורה או לא, הוא לבחון את הדגש שהוא שם 'על הדם'. זה לא מספיק לדבר על הצלב ועל המוות; המבחן הוא 'הדם' (שם, עמ' 331).

ד"ר כ. ל. קגן הוא הרועה-שותף של הקהילה שלנו. לפני שד"ר קגן נושע הוא הלך לקהילה של ג'ון מקארת'ור, מידי יום ראשון למשך כשנה. ד"ר קגן אמר, " לפני שנושעתי הייתי נתון תחת הלימוד שלו. הוא היה רועה הקהילה שלי. הוא לימד אותי את התנ"ך... עד היום אני יכול לזכור לפרטי פרטים חלקים גדולים מזה. למרות זאת, לא נושעתי תחת הלימוד שלו...המנהיגות הדסיז'יוניסטית של ד"ר מקארת'ור נתפשה בעיני כישועה מתוך מעשים...אני מאמין שעלינו להיות ברורים לגבי דם המשיח בלימוד הבשורה שלנו...אם אנחנו רוצים ללמד דרשות בישור חזקות שאלוהים יוכל להשתמש בהן להושיע נפשות רבות" (להטיף לאומה גוססת, המשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס, 1999, עמ' 183, 184).

אני מסכים לחלוטין עם ד"ר לויד-ג'ונס ש"זה לא מספיק לדבר על הצלב ועל המוות [של המשיח]... המבחן האולטימטיבי שבודק אם אדם באמת מטיף את הבשורה או לא, הוא לבחון את הדגש שהוא שם 'על הדם'". אמן! אני שמח שד"ר לויד-ג'ונס אמר את זה! לימדתי את הבשורה במשך כמעט 58 שנה. מניסיון אני יודע שחוטאים אובדים צריכים לשמוע שישוע יכול לטהר אותם מכל חטא דרך דמו. לרוב, הם לא ייוושעו דרך דרשות על הגיהנום, או דרך דרשות על נבואות התנ"ך – זה יכול להיות בסדר בשביל ההתחלה, אבל כאשר אנחנו "מתחילים לדבר לעניין" – עניין הישועה עצמה – אנו חייבים ללמד דרשה על דמו של המושיע. דרשות על הדם הן לא רק לאנשים אובדים. לפעמים אני חושב, "הו אלוהים! איך אוכל לחיות אפילו יום אחד בלי הדם של הבן!" בזמנים של עצב, אין דבר שמשמח אותי כמו דם ישוע המשיח! זה הלחם והחמאה שלי בזמנים של צער ודיכאון.

אני מהלל אותו על הדם המטהר,
   איזה מושיע נפלא!
שריצה את נפשי לאלוהים;
   איזה מושיע נפלא!
איזה מושיע נפלא הוא ישוע, ישוע שלי!
   איזה מושיע נפלא הוא ישוע, אדוני!

לא שרתי את השיר העתיק הזה כבר שנים רבות, אבל בלילה אחד הוא חזר אלי! שרתי אותו שוב ושוב, עד שליבי נמלא בשמחה! שירו אותו עימי! זה זיר מספר 7 בדף השירים שלכם.

אני מהלל אותו על הדם המטהר,
   איזה מושיע נפלא!
שריצה את נפשי לאלוהים;
   איזה מושיע נפלא!
איזה מושיע נפלא הוא ישוע, ישוע שלי!
   איזה מושיע נפלא הוא ישוע, אדוני!
("איזה מושיע נפלא!" מאת אלישע א. הופמן, 1839-1929).

חיפשתי את השיר הזה בשירונים שלי ולא מצאתי אותו. אבל אז מצאתי את העותק הישן שלי של השירון הבפטיסטי מלפני 50 שנה, השירון שהשתמשנו בו בקהילה הבפטיסטית הסינית הראשונה. ושם הוא היה! זה היה כמו לפגוש חבר ותיק אחרי שנים רבות. דמעות עלו בעיני כאשר שרתי אותו. עכשיו שירו אותו לאט!

כל מיני אנשים שנקראים "מומחים" אמרו לי שאני צריך ללמד דרשות "עיוניות" שבנויות משרשרת ארוכה של פסוקים מהתנ"ך! אבל אני לא יכול להקשיב ל"מומחים"! אולי אני צריך, אבל אני לא יכול! אני חייב למצוץ את הלשד מהעצם של פסוק אחד – או חלק מפסוק – כפי שעשו אבותינו הקדומים, הפוריטנים והמבשרים הדגולים שהלכו אחריהם – כמו ווייטפילד, ווזלי, ו'ון סניק, דניאל רואולנד, והאוול האריס – שאלוהים יברך אותו! – ג'וזף פארקר, וספורג'ן, מלך המטיפים. בדומה להם, אני חייב ללמד מפסוק אחד או שניים – או רק חלק מפסוק. אני לא יכול לתת לדרשה שלי לנדוד מנושא אחד לאחר. אני רוצה את הבשר, ואני רוצה את הלשד שבעצמות! זה מה שמזין את נפשי – ואת שלכם! הלשד שבעצמות!

"דם ישוע המשיח בנו יטהרנו מכל חטא" (הראשונה ליוחנן א' 7).

השטן בא ולחש לי, " אם תעשה את זה, הם לא יחשבו שאתה מטיף דגול". ואני השבתי לו מיד – "מה אכפת לי אם הם יחשבו שאני 'מטיף דגול' או לא? לא אכפת לי מזה בכלל". המטרה שלי, התשוקה שלי, הכבוד שלי והשמחה שלי, היא לראות חוטאים אובדים שמגיעים אל המעיין, ומטוהרים מכל חטא על ידי דמו היקר של ישוע המשיח.

אני מכיר שני מטיפים בפטיסטים שהם אנשים אובדים. חייהם מצביעים על כך שהם מעולם לא נולדו מחדש, מעולם לא חזרו בתשובה ומעולם לא נושעו. אני יודע שהראשון קורא הרבה מהדרשות שלי. ראיתי את המטיף האובד השני ב"הצגת" גופתו של רועה קהילה סיני, חבר יקר מזה שנים רבות. אחרי שראיתי את גופתו יצאתי מהחדר. נפגשתי פנים אל פנים עם המטיף האובד. הכרתי אותו שנים רבות. האדם המסכן איבד הכול כשניסה לספק את תשוקותיו הפראיות. לחצתי את ידו. שאלתי על בריאותו. ואז אמרתי, "הייתי רוצה שתקרא את הדרשות שלי באינטרנט". הוא חייך ואמר, "את צוחק עלי? אני קורא אותן מהאתר בכל שבוע!" ליבי ניתר בשמחה! האדם המסכן הזה היה חבר שלי למשך חצי עשור! אסור לי לאכזב אותו! אסור לי לאכזב אתכם! אסור לי אפילו לחשוב על להיות "מטיף דגול". אסור לי לאכזב אותו! אני מוכרח לומר לחוטאים האובדים בכל מקום,

"דם ישוע המשיח בנו יטהרנו מכל חטא" (הראשונה ליוחנן א' 7).

אני יודע איך זה מרגיש להיות אובד! אני אפילו יודע איך זה מרגיש להיות מטיף אובד – בגלל שבמשך שלוש שנים הייתי גם אני מטיף אובד, מגיל 17 כש"נעניתי לקריאה להטיף" ועד שנושעתי בגיל 20. זו הרגשה נוראית להיות אובד ככה. זה כמו גיהינום עלי-אדמות, שערי ההתחברות עם אלוהים סגורים בפניך, אף פעם לא בטוח, אף פעם לא יודע בוודאות, תמיד מפחד מהאבדון, תמיד מרשיע את עצמך! הו, ידידי היקר, התקשר אלי. אני לא אנדה אותך – וגם לא אפנה אליך את גבי. התקשר אלי ואעשה כמיטב יכולתי להראות לך דרך אחרת, את דרך הריצוי – את הדרך לטהרה ולחיים חדשים – את הדרך של דם ישוע המשיח, בן האלוהים! במשך שלוש שנים החמצתי את הדרך הזו. אולי החמצתם אותה במשך זמן ארוך אף יותר. למה לחכות עוד? אתם יודעים שיש לכם את דם המשיח. אז בואו ורחצו בו. הנביא אמר לנעמן המצורע, "הלוך ורחצת שבע פעמים בירדן, וישב בשרך לך וטהר (השווה מלכים ב' פרק ה' 10, 14). ואני אומר לכם הלילה, "הלוך ורחצתם פעם אחת בדם ישוע, ותהיו טהורים לנצח נצחים!"

"דם ישוע המשיח בנו יטהרנו מכל חטא" (הראשונה ליוחנן א' 7).

ג'ון סאנג היה בחור סיני צעיר ומבריק שהגיע לאמריקה ללימודים. אך הוא הרגיש שהוא היה כישלון. הוא נכשל בלהיות מה שאביו רצה שיהיה. הוא נכשל עם הבחורה שהוא פגש בסמינר. הוא נכשל בלמצוא שלום. הוא עונה בידי האשמה. הוא היה במאבק רוחני אכזרי. ואז, ערב אחד בחודש פברואר, הוא ראה את החטאים בחייו פרושים לפניו. בתחילה היה נראה שאין דרך להיפטר מהם ושהוא צריך ללכת לגיהינום. הוא ניסה לשכוח את חטאיו, אבל לא הצליח. הם ממש פילחו את ליבו. הוא הלך לבגאז' של הרכב שלו ודלה משם את התנ"ך שלו. הוא פתח בצליבה של ישוע בלוקס כ"ג. הסצנה של ישוע שגוסס על הצלב עבור חטאיו הייתה כל כך מוחשית, שהיה נדמה לו שהוא נמצא לרגלי הצלב, מתחנן להיטהר מחטאו באמצעות הדם היקר. הוא המשיך לבכות ולהתפלל עד חצות. ואז שמע קול בליבו שאמר, "בני, נסלחו חטאייך". הוא הרגיש שכל מעמסת החטא נפלה באחת מכתפיו. תחושה של הקלה אמיתית מילאה אותו והוא זינק על רגליו וצעק "הללויה!" הוא מיהר החוצה למסדרון של המעונות כשהוא צועק ומהלל את אלוהים על השחרור (מבוסס על הביוגרפיה של ג'ון סאנג מאת לסלי ט. ליאול, התאחדות השליחים מעבר לים של משימת השליחות הפנים-ארצית בסין, מהדורת 1965, עמ' 33, 34). הוא הפך להיות המבשר הגדול ביותר שסין ידעה אי פעם!

"דם ישוע המשיח בנו יטהרנו מכל חטא" (הראשונה ליוחנן א' 7)

הערב אני מפציר בכם לבוא לישוע. שימו בצד את כל הספקות והפחדים שלכם. בואו למושיע. היטהרו בדמו היקר. אמן. ד"ר צ'אן, בבקשה הדרך אותנו בתפילה.

אם הדרשה הזו בירכה אתכם, ד"ר היימרס ישמח לשמוע מכם. כשאתם כותבים לד"ר היימרס, אתם צריכים להגיד לו מאיזו מדינה אתם, אחרת הוא לא יוכל לענות על המייל שלכם. אם הדרשות הללו בירכו אתכם, שילחו לד"ר היימרס מייל וספרו לו על כך, אבל אל תשכחו לציין מאיזו מדינה אתם. כתובת המייל של ד"ר היימרס היא: rlhymersjr@sbcglobal.net. (לחץ כאן). אפשר לכתוב לד"ר היימרס בכל שפה, אבל עדיף באנגלית אם אפשר. אם אתם רוצים לכתוב לד"ר היימרס מכתב, הכתובת שלו היא: P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. אתם יכולים להתקשר אליו לטלפון מס' 352-0452 (818).

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קטע הכתובים שהוקרא לפני הדרשה על ידי מר אבל פרידהום: לוקס כ"ג: 39-47
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג'מין קינקייד גריפית':
"איזה מושיע נפלא!" (מאת אלישע א. הופמן, 1839-1929).

מתאר

הדם המטהר

THE CLEANSING BLOOD

מאת ד"ר ר. ל. היימרס, הבן

"ודם ישוע המשיח בנו יטהרנו מכל חטא"
(הראשונה ליוחנן א' 7).

(מרקוס י"ד 33, 34; יוחנן י"ט 34, 35)

I. ראשית, זהו דם ישוע המשיח, בן האלוהים, מעשי השליחים כ' 28.

II. שנית, זהו דם ישוע המשיח שמטהר אותנו מכל חטא, הראשונה ליוחנן א' 7.