חשיבות הקהילה המקומית

יש כמה אנשים שאומרים שאני מדבר יותר מדי על הקהילה המקומית. אבל אני לא חושב ככה. אני חושב שהאופן המיושן בו שמים הבפטיסטים דגש על הקהילה המקומית הוא בדיוק מה שהדור הזה זקוק לו. כבר שמענו הרבה רעיונות מבלבלים על גדילת הקהילה, שלא עזרו לנו. אנחנו צריכים לחזור ללימוד הבפטיסטי הותיק על הקהילה המקומית. אין משהו אחר שיוכל להקנות לנו יציבות בימים אלו של בלבול וכפירה.

"והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים" (מעשי השליחים ב' 47).

על מה מדבר הפסוק הזה? ראשית, אומר לכם על מה הוא לא מדבר. הוא לא מדבר על כיתתיות. הקהילה שהוא מדבר עליה לא הייתה מהזרם המתודיסטי או מהזרם הפרסביטריאני או מהזרם הקתולי. כשהפסוק הזה נכתב לא היו זרמים! שנית, הוא לא מדבר על הבניין של הקהילה. במאה הראשונה לספירה לקהילות לא היו בניינים. קראו את הברית החדשה ותראו את זה מאוד מהר. היום, כשאנשים מדברים על הקהילה, הם לעיתים קרובות מדברים על הבניין שלה. הם אומרים, "נכון שזו קהילה יפה?" הם מדברים על הבניין. אבל לקהילות לא היו בניינים כשהפסוק הזה נכתב. לא יכול להיות שהוא ידבר על בניין. האנשים במאה הראשונה נפגשו בבתים וקיימו שם את האסיפות שלהם! אז הפסוק שלנו לא יכול להתייחס לבניין קהילה! דבר שלישי, הוא מדבר בבירור על אנשים אמיתיים, שבאמת נפגשים יחדיו, במקום אמיתי, בקהילה המקומית! היא הייתה ידועה בתור "הקהילה אשר בירושלים" (מעשי השליחים ח' 1).

"והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים" (מעשי השליחים ב' 47).

אין הכוונה כאן שהאנשים הצטרפו לזרם כזה או אחר, או ל"בניין" קהילה, או שהתאחדו עם ה"קהילה האוניברסלית". ממש לא! זה פשוט כמו שזה נשמע. האדון הוסיף לקהילה בירושלים "את הנושעים"! פשוטו כמשמעו! פשוטו כמשמעו!

המילה "קהילה" באנגלית מתורגמת מהמילה היוונית "אֶקְלֶסִיָה". זו מילה שמורכבת ממילת היחס "אק" (מ) והפועל "קלאו" (לקרוא), שפירושו "הקרואים" (תנ"ך הלימוד של קריזוול, הערה על אפסים ה' 23).

ד"ר וו. א. קריזוול ציין ש"'קהילה' היא קבוצת אנשים, שנקראו מתוך חטא וחוסר אמונה לאמונה במשיח, והיוו עדות לאמונה הזו דרך טבילת המאמין והביאו את עצמם להתחברות מרצונם החופשי" (שם). זו הגדרה טובה. הקהילה היא קבוצת אנשים שנושעו והתכנסו ביחד כדי ליצור קבוצת התחברות. זה מה שמעשי השליחים ב' 47 מדבר עליו!

"והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים" (מעשי השליחים ב' 47).

זו הסיבה שלעיתים קרובות אני אומר, "למה להיות בודד? בוא הביתה – לקהילה! למה להיות אובד? בוא הביתה לישוע ותיוושע". האם אני מבלבל בין לבוא לקהילה לבין לבוא למשיח? בכלל לא! שוב ושוב אני אומר שלבוא למשיח ולבוא לקהילה הם שני דברים שונים. אם אתה בא לקהילה בלי לבוא למשיח, אתה תלך לגיהנום! רק המשיח יוכל להושיע אותך! לעיתים קרובות אני מצטט את מעשי השליחים ט"ז 31, "האמן באדון ישוע המשיח ותיוושע אתה". אנחנו אומרים את זה באופן ברור ביותר. ישועה וחברות בקהילה הם שני דברים נפרדים. למה להיות בודד? בוא הביתה – לקהילה! למה להיות אובד? בוא הביתה – למשיח! המוטו שלנו עושה את העניין, שישועה וחברות בקהילה הם שני דברים נפרדים, למאוד ברור.

"והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים" (מעשי השליחים ב' 47).

הבוקר אביא לפניכם שלוש נקודות פשוטות:

I. דבר ראשון, הגעה לקהילה תרפא את בדידותכם.

אתם צריכים להבין אל מי אני מדבר. אני מדבר אליכם! זה יוצא מילה-במילה לאתר שלנו – בכל העולם – ב-32 שפות. יכול להיות שיש אנשים שקוראים את זה ולא מרגישים בודדים. אני לא יודע. אבל אני כן יודע שרב הצעירים היום מרגישים בודדים.

הקהילה שלנו עושה הרבה בישור – בעיקר בקמפוסים של מספר קולג'ים חילוניים, ובמקומות אחרים באזור לוס אנג'לס ששם הצעירים נוהגים להתאסף. התוצאה היא שהבוקר הזה הקהילה הזו מלאה בילדי קולג' ותיכון – ואני מדבר אליכם! אני יודע שאתם בודדים כפי שאני הייתי לפני שהצטרפתי לקהילה. זה נכון לגבי כל הצעירים – וגם לגביכם – לפחות בחלק מהזמן. ואני אומר שאלוהים לא רוצה שתהיו בודדים. אלוהים אמר בגן עדן, "לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית ב' 18). אלוהים ברא את חוה מצלעו של האדם, כדי שלא יהיה לבדו (בראשית ב' 18, 21-22). אלוהים לא רצה שהאדם יהיה לבד. ואלוהים לא רוצה שאתם תהיו לבד. זו אחת הסיבות לכך שאלוהים יצר את הקהילה הבפטיסטית הזו לפי הברית החדשה – כדי שאתם לא תהיו בודדים.

"והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים" (מעשי השליחים ב' 47).

ילדה סינית שהייתה איתנו בסך הכל מספר שבועות כתבה לי את המייל הבא. האנגלית שלה לא מושלמת עדיין, אבל היא דיברה מליבה.

ד"ר היימרס, הלימוד שלך נפלא! אתה מלמד אותי לבטוח במשיח ולהיוושע! אתה גורם לי לדעת את האמת! אני רוצה לשמוע עוד מהלימוד שלך! אני רוצה להישאר בקהילה הזו לתמיד! אני מתפללת בדמעות עבור הקהילה שלנו, אני מתפללת שרוח הקודש תצלח על הקהילה שלנו! אני גם מתפללת שתשתפר יותר ויותר בלימוד שלך!!! הקהילה הזו היא באמת הבית השני שלי! למעשה זה יהיה ביתי העיקרי! הבית שחיפשתי כבר הרבה הזמן!

תודה!!!! תודה!!!! תודה!!!!!

אז אנחנו אומרים, "למה להיות בודד? בוא הביתה – לקהילה!" הילדה הזו שמעה אותי והיא באה לקהילה בכל שעה שהדלתות פתוחות!

האם זה לא בסדר לומר את זה? מישהו אולי יאמר, "אל תגיד דברים כאלה לילדים. הם עלולים לבוא לקהילה מהסיבה הלא-נכונה". ובכן, הייתי מעדיף שתבואו לקהילה מהסיבה הלא נכונה מאשר שלא תבואו בכלל! קרוב לוודאי שתיוושעו אם תמשיכו לבוא! ואז כבר תבואו מהסיבה הנכונה!

אם הגעה לקהילה עקב בדידותכם היא "סיבה לא-נכונה", אז אני בעצמי באתי מהסיבה הלא-נכונה. כשהייתי בן 13 השכנים שלנו הזמינו אותי לקהילה. באתי בגלל שהייתי בודד. המשכתי לבוא בגלל שהייתי בודד. מאוחר יותר חזרתי בתשובה. מה רע בזה? שום דבר לא רע בזה!

בואו נעשה את הקהילה הזו למקום שמח! בואו נעשה אותה למקום השמח ביותר עלי אדמות! בואו נשיר את שירי הבשורה הנהדרים! בואו נלמד את דרשות הבשורה הותיקות – ונצעק "אמן"! בואו נשב ונאכל ארוחת ערב (לא ארוחת צהריים! כי ארוחת צהריים זה משהו שלוקחים בשקית!). בואו נקיים "ארוחת ערב בשטח הקהילה", כפי שהותיקים עשו! בואו נקיים התחברות כמו שעשו פעם. בואו נשיר את השיר, "בואו הביתה לארוחת ערב". זה הבית השלישי של השיר האחרון שבדף השירים שלכם! שירו אותו!

נראה שלאנשי העיר הגדולה לא אכפת;
אין להם הרבה מה להציע ואין אהבה מיותרת.
בואו הביתה לישוע וראו,
יש אוכל על השולחן וחברות לחלק!
בואו הביתה לקהילה ואיכלו, התאספו להתחברות מתוקה;
זה יהיה לגמרי פינוק, כשנשב לאכול!
   ("בוא הביתה לארוחת ערב" מאת ד"ר ר. ל. היימרס, הבן,
      לצלילי "על כנפי יונה").

בימי אסיפות הבישור של המאה ה-18 וה-19 לספירה, הרבה צעירים באו בשביל "ארוחה בשטח" – ואז אלוהים שלח את כוחו, והילדים שבאו לאכול ארוחת ערב נשארו ושמעו את הדובר הולם בדוכן ומנופף בתנ"ך שלו באוויר – וצועק את בשורת המשיח. אנחנו זקוקים לזה היום!

"צא אל הדרכים ואל הגדרות, ופצר בהם לבוא, למען ימלא ביתי" (לוקס י"ד 23).

כן, הגעה לקהילה תרפא את בדידותכם. למה להיות בודד? בוא הביתה – לקהילה! שירו את הפזמון הזה שוב!

בואו הביתה לקהילה ואיכלו, התאספו להתחברות מתוקה;
זה יהיה לגמרי פינוק, כשנשב לאכול!

II. דבר שני, אבל, הגעה לקהילה לא תושיע אתכם.

מבשר זקן אחד נהג לומר, "הליכה לקהילה לא תהפוך אותך למאמין יותר מאשר שהליכה למוסך תהפוך אותך לרכב". הוא צדק בנקודה הזו. הוא דיבר על אנשים שחשבו שקיבלו ישועה בכך שהלכו לקהילה מידי יום ראשון. אבל היום אין הרבה אנשים כאלה בלוס אנג'לס. מעט מאוד אנשים "מודרניים" בעיר שלנו חושבים ככה. היום יש להם תקוות שוא אחרות לישועה.

אבל יכול להיות שיש מישהו שיושב אינו הבוקר הזה וחושב ככה, כמו ילד קהילה אובד. יכול להיות שתאמרו בלבבכם, "אני בא עכשיו לקהילה. אני בסדר". ממש לא! אסור לך לחשוב ככה! הליכה לקהילה לא תהפוך אותך למאמין יותר מאשר שהליכה למוסך תהפוך אותך לרכב! מישהו שמע אותי אומר את זה ואמר, "אז אני לא אבוא לקהילה". זה רעיון שבא מהשטן! אם לא תהיו בקהילה, לא תיוושעו – אבל אם תהיו בקהילה, אתם תשמעו את הבשורה, וסביר להניח שתיוושעו! אתם חייבים לבוא לקהילה כדי לשמוע את לימוד הבשורה!

המשיח אמר, "עליכם להיוולד מלמעלה", (יוחנן ג' 7). עליכם לחוות את הלידה מחדש כדי להיוושע.

הישועה היא מכוח החסד בלבד. אין מעשה אנושי שיוכל להושיע אותך – אפילו לא הגעה לקהילה. הדרך היחידה לחזור בתשובה היא לבוא ישירות אל ישוע המשיח, בן אלוהים. ישוע אמר,

"פנו אלי כל העמלים והטעונים, ואני אניח לכם" (מתי י"א 28).

הישועה היא מכוח החסד בלבד, דרך האמונה במשיח לבדו. עליכם לבוא אל ישוע ולהאמין בו בכל ליבכם, "כי בלבבו יאמין האדם, והייתה לו לצדקה" (רומים י' 10). נושעתם בכך שבאתם אל ישוע המשיח. הנוכחות לבדה בקהילה לא תושיע אתכם.

לפי הפסוק שלנו,

"והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים" (מעשי השליחים ב' 47).

אתם באמת "מתווספים לקהילה" בכך שאתם נושעים. ואתם נושעים רק בכך שאתם בוטחים בישוע.

"האמן באדון ישוע המשיח ותיוושע אתה" (מעשי השליחים ט"ז 31).

בואו נשיר את הבית השלישי ואת הפזמון של "בוא הביתה לארוחת ערב".

נראה שלאנשי העיר הגדולה לא אכפת;
אין להם הרבה מה להציע ואין אהבה מיותרת.
בואו הביתה לישוע וראו,
יש אוכל על השולחן וחברות לחלק!
בואו הביתה לקהילה ואיכלו, התאספו להתחברות מתוקה;
זה יהיה לגמרי פינוק, כשנשב לאכול!

III. דבר שלישי, הגעה לקהילה תחשוף אתכם ללימוד הבשורה.

שאול השליח אמר,

"איך יאמינו במי שלא שמעו את שמעו? ואיך ישמעו ואין מגיד?" (רומים י' 14).

היה זה הלימוד של פטרוס שאלוהים השתמש בו כדי להושיע את האנשים בחג השבועות (מעשי השליחים ב' 37-41). הם נוספו לקהילה (מעשי השליחים ב' 41, 47).

"וביום ההוא נוספו כשלושת אלפי נפש" (מעשי השליחים ב' 41).

הם נוספו לקהילה בכך שנושעו בעקבות הלימוד של פטרוס.

אני מאמין בלימוד הבשורה! אני מלמד את הבשורה בקהילה הזו פעמיים, מידי יום ראשון. אני יודע שלימוד הבשורה הוא מחוץ לאופנה במרבית הקהילות היום. אבל פחות אכפת לי להיות "באופנה"! אני חייב להמשיך ללמד כדי שאתם הצעירים תיוושעו! אני לא חושב שאי פעם נראה תחיה, אם לא נחזור ללימוד בשורה כמו-פעם באסיפות שלנו מידי יום ראשון!

שאול אמר לקהילה בקורינתוס,

"אנחנו משמיעים את המשיח הצלוב" (הראשונה לקורינתים א' 23).

אחדים יתנו איזה סיפור כדי לבדר את האנשים. אחרים יתנו הסברים ארוכים על הכתובים. אחרים יתנו "מסרי השראה" בני 15 דקות. "ואנחנו משמיעים את המשיח הצלוב" (הראשונה לקורינתים א' 23). כאן במשכן הבפטיסטי אנחנו עדיין "משמיעים את המשיח הצלוב" (הראשונה לקורינתים א' 23). "ואנחנו משמיעים את המשיח הצלוב". לא משנה מה האחרים עושים, אנחנו נמשיך ללמד את הבשורה מידי יום ראשון!

האם זה לא יעשה את האנשים שלנו לרדודים? זה בטוח לא עשה את האנשים שלנו לרדודים! יש לנו בקהילה הזו כמה מהמאמינים המצויינים ביותר שאי פעם הכרתי. רובם נושעו בעקבות לימוד הבשורה שלי, מידי יום ראשון, בבוקר וברעב. הם הואכלו בלימוד הבשורה שלי, מידי יום ראשון, בוקר וערב. הם גדלו להיות מאמינים מצויינים בעקבות לימוד הבשורה שלי, מידי יום ראשון, בוקר וערב.

המזכיר שלנו, מר גריפית', נושע בעקבות לימוד הבשורה שלי – והוא איש אלוהים מצויין. הרועה-עוזר שלנו, ד"ר צ'אן, נושע בעקבות לימוד הבשורה שלי, והוא איש אלוהים מצויין. ד"ר קגן, הרועה-שותף שלנו, הגיעה לכאן זמן קצר לאחר שנושע, ובילה 38 שנה בלשמוע אותי מלמד את הבשורה מידי יום ראשון בבוקר ובערב. הוא אחד המאמינים הכי טובים שאי פעם תפגשו. מלבד ד"ר קגן ומר פרודהום, כל אחד מהמנהיגים בקהילה שלנו נושע בעקבות לימוד הבשורה שלי. הם לא שמעו שום דבר מלבד דרשות על הבשורה, ביום ראשון בבוקר ובערב, במשך כל חיי האמונה שלהם. הם מאמינים נהדרים. הם הפכו להיות מאמינים חזקים בעקבות לימוד בשורה מיושן!

לא, לימוד בשורה לא יעשה אתכם לרדודים – אלא אם זה לימוד בשורה רדוד! ד"ר מרטין לויד-ג'ונס לימד את הבשורה מידי יום ראשון בערב בקהילה הנהדרת שלו בלונדון – ולעיתים קרובות גם ביום ראשון בבוקר. הוא נחשב לאחד המטיפים הגדולים ביותר של המאה ה-20. לא מזמן שמעתי הקלטה של אחת מהדרשות שלו על הבשורה. זה היה פשוט נהדר! מחשמל! אלוהים ישתמש בסוג כזה של לימוד בשורה לא רק כדי להושיע אותך – אלא גם כדי לבנות אותך כמאמין חזק.

לימוד הבשורה יגרום לך להיוושע, ויבנה אותך כמאמין, בדיוק כמו שהיה בימי התנ"ך. כל דרשה בספר מעשי השליחים, חוץ מאחת, הייתה דרשת בשורה. שאול השליח אמר,

"כי לא אמרתי לדעת בתוככם דבר, בלתי אם ישוע המשיח, והוא הנצלב" (הראשונה לקורינתים ב' 2).

כן, בואו הביתה לקהילה. אבל גם הקשיבו ללימוד ובואו לישוע. חזרו בתשובה וביטחו בישוע המשיח. דמו יטהר אתכם מכל חטא! הוא מת על הצלב כדי לשלם עבור החטא שלכם. הוא קם מן המתים כדי לתת לכם חיי נצח! בואו אליו וביטחו בו – ותיוושעו! הקשיבו ללימוד שלי, כפי שעשו האנשים בחג השבועות, וישוע המשיח יושיע גם אתכם! שירו את השיר האחרון בדף השירים שלכם, "בוא הביתה לארוחת ערב".

בואו הביתה לישוע, השולחן ערוך;
בואו הביתה לארוחת ערב ובואו נבצע לחם.
ישוע איתנו, אז בואו נאמר,
בואו הביתה לארוחת ערב ובואו נבצע לחם!
בואו הביתה לקהילה ואיכלו, התאספו להתחברות מתוקה;
זה יהיה לגמרי פינוק, כשנשב לאכול!

ההתחברות מתוקה וחבריך יהיו שם;
נשב ליד השולחן, ליבנו מלא בשמחה.
ישוע איתנו, אז בואו נאמר,
בואו הביתה לארוחת ערב ובואו נבצע לחם!
בואו הביתה לקהילה ואיכלו, התאספו להתחברות מתוקה;
זה יהיה לגמרי פינוק, כשנשב לאכול!

נראה שלאנשי העיר הגדולה לא אכפת;
אין להם הרבה מה להציע ואין אהבה מיותרת.
בואו הביתה לישוע וראו,
יש אוכל על השולחן וחברות לחלק!
בואו הביתה לקהילה ואיכלו, התאספו להתחברות מתוקה;
זה יהיה לגמרי פינוק, כשנשב לאכול!

בואו הביתה לישוע, השולחן ערוך;
בואו הביתה לארוחת ערב ותאכל.
החברים שלך יחכו, אז בואו נאמר,
בואו הביתה לארוחת ערב ובואו נבצע לחם!
בואו הביתה לקהילה ואיכלו, התאספו להתחברות מתוקה;
זה יהיה לגמרי פינוק, כשנשב לאכול!
   ("בוא הביתה לארוחת ערב" מאת ד"ר ר. ל. היימרס, הבן,
      לצלילי "על כנפי יונה").

ד"ר צ'אן, הדרך אותנו בבקשה בתפילה.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קטע הכתובים שהוקרא לפני הדרשה על ידי מר אבל פרידהום: מעשי השליחים ב' 41-47.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינקייד גריפית':
"ברוך הקשר המלכד" (מאת ג'ון פוסט, 1740-1817).