כי תצומו

ישוע עצמו צם לפני שהחל בשירות שלו על הארץ. ישוע אמר שתלמידיו יצומו גם אחרי שיעלה חזרה השמיימה. הוא אמר,

"ואז יצומו" (מתי ט' 15).

ד"ר ג'ון ר. רייס אמר שזה מצביע על כך שבמשך עשרה ימים הם צמו והתפללו לפני התחיה בחג השבועות. אני חושב שזה חייב להיות נכון! שאול השליח צם והתפלל במשך 3 ימים לפני שנושע (מעשי השליחים ט' 9, 11). חברי הקהילה באנטיוכיה צמו כדי לדעת את רצון אלוהים (מעשי השליחים י"ג 2). ושוב "צמו והתפללו" כאשר שלחו את שאול ואת בר-נבא כשליחים (מעשי השליחים י"ג 3). שאול השליח אמר על עצמו שהוא היה "בצומות הרבה" (השניה לקורינתים י"א 27). ובפסוק שלנו ישוע אומר לנו שאנחנו צריכים לצום. הוא אמר, "כי תצומו" (מתי ו' 16). הוא אמר, "ואז יצומו" (מתי ט' 15).

יש לי הערכה רבה לד"ר ג'. ורנון מקג'י. בשנות ה-60 למדתי את כל התנ"ך, מתחילתו ועד סופו, והקשבתי לפירושים המפורטים שלו ברדיו. באשר לפסוק שלנו, "כי תצומו", ד"ר מקג'י אמר, "בימינו יש ערך גדול לצום בקרב המאמינים, אין לי ספק בכך" (ד"ר ג'. ורנון מקג'י, דרך התנ"ך, תומאס נלסון פובלישרז, 1983, כרך ד', עמ' 38).

יש אנשים שחושבים שלפי הקטע במתי ו' 16-18, ישוע לימד נגד צום. אבל הם טועים. לפי ההערה בתנ"ך הסקופילד, הוא לימד נגד "אקסטרנליזם". הוא לימד נגד צום צבוע, כזה שיראה על ידי אחרים. אבל הוא בכלל לא לימד נגד צום אמיתי. אלא להיפך – הוא אמר, "כי תצומו", ואז הוא אמר להם איך לעשות את זה, ולמה הם צריכים לעשות את זה. ישוע לא אמר, "אם תצומו". ממש לא! ישוע אמר, "כי תצומו".

יש לצום ערך היום. אבל גם בתקופתו, קונן פרשן התנ"ך המפורסם מתיו הנרי ש"זה מה שזה...מוזנח בקרב המאמינים" (הערה על מתי ט"ז 16). בערך 25 שנה אחרי מותו של מתיו הנרי, ג'ון ווזלי החיה את המנהג, תוך שהוא אומר לאנשים לקחת דוגמא מהמאמינים הראשונים ולצום פעמיים בשבוע. כך נולדה ההתעוררות הגדולה הראשונה, בתקופה של התעניינות מחודשת בצום ותפילה. שורשיו של הדגש המחודש על צום נעוצים בדבריו של המשיח,

"כי תצומו" (מתי ו' 16).

התנ"ך מלמד גם שיש היום סיבות רבות לצום בזמן שאנחנו מתפללים. הערב אתן לכם שלוש מהן.

I. דבר ראשון, אנחנו צריכים לצום ולהתפלל לאלוהים, כדי להתגבר על כוחו של השטן.

פנו בבקשה למרקוס ט' 28-29. עמדו וקראו את שני הפסוקים הללו בקול רם.

"ויהי כאשר בא הביתה, וישאלהו תלמידיו בהיותם איתו לבדם לאמור, מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו? ויאמר אליהם, המין הזה יצוא לא יצא כי אם בתפילה ובצום" (מרקוס ט' 28-29).

אתם יכולים לשבת. כפי שאמרתי בדרשה הקודמת, אני חושב שזו הייתה טעות להוציא את המילה "ובצום" במרקוס ט' 29 מרב התרגומים המודרניים. אני חושב שזו שגיאה, שנובעת מביקורת טקסטואלית קלוקלת. לצערי המילה "ובצום" הוסרה מרב התרגומים המודרניים. הם הושפעו משני כתבי יד עתיקים שנכתבו בידי כמרים גנוסטיים, שהשאירו את המילה הזו בחוץ. זה אחד הגורמים הכי משמעותיים לכך שהצום ירד מסדר היום של המאמינים במערב, שעכשיו קוראים את התרגומים שמבוססים על כתבי היד המפוקפקים האלה. אין פלא שיש לקהילות שלנו כוח מועט כל כך מול השטן! ד"ר ג'ון ר. רייס אמר, "בואו לא נפקפק בכך שהילד הזה באמת אחוז שדים. רוחות רעות סובבות אותנו" (פרשנות של הבשורה לפי מתי, סורד אוף ד'ה לורד פובלישרז, מהדורת 1980, עמ' 364; הערה על מתי י"ז 14-21). כתוב בתנ"ך,

"כי לא עם בשר ודם מלחמה לנו, כי עם... הרוחות הרעות אשר במרומים" (אפסים ו' 12).

היום מאוד קשה לבנות קהילות על ידי בישור. יש אפילו כאלה שאומרים שהבישור באמריקה כבר מת. נדמה לי שבימינו הכוח של השטן חזק מאוד. נדמה לי שאנחנו זקוקים לכוח אלוהים כדי לנצח את "הרוחות הרעות אשר במרומים". בואו נצום ונתפלל לאלוהים שישבור את כוחו של השטן! זה נראה לגמרי הגיוני שבימים אלה של כפירה ושל קרירות בקהילות, יש לשטן כזה כוח על אנשים רבים כל כך שאנחנו מנסים להרוויח עבור המשיח. שירו את שיר מס' 6, "למד אותי להתפלל", הבית השני, "כוח בתפילה".

כוח בתפילה, אדון, כוח בתפילה,
   כאן החטא, הצער והדאגה של הארץ;
אנשים אובדים ומתים, נפשות ביאוש;
   תן לי כוח, כוח בתפילה!
("למד אותי להתפלל", מאת אלברט ס. ריץ', 1879-1966).

נראה לי שכוח בתפילה קשור באופן ישיר לצום, בגלל שישוע אמר,

"כי תצומו" (מתי ו' 16).

II. דבר שני, אנחנו צריכים לצום ולהתפלל לאלוהים, שיתערב ויביא תחיה.

לא, אני לא חושב שכל דבר תלוי בתחיה. אבל ברחבי אמריקה לא הייתה לנו תחיה מאז 1859 – ותחיות מקומיות בקהילות נהיו נדירות שמעטים מאוד ראו אחת כזו היום, במדינה שלנו. אני זוכר את קן קונולי אומר, "אנחנו חיים בדור שמעולם לא ידע תחיה מה היא". אבל שאול השליח ידע מה היא תחיה! אלוהים בא ובירך את האסיפות שהוא קיים לאורך ספר מעשי השליחים. אם כן, אנחנו לא צריכים להיות מופתעים, כאשר אנחנו קוראים ששאול היה

"בצומות הרבה" (השניה לקורינתים י"א 27).

לדברי ההיסטוריון המשיחי, ד"ר שאף, "המאמינים הראשונים קבעו את ימי רביעי ובמיוחד את ימי שישי כימי צום" (ד"ר פיליפ שאף, ההיסטוריה של הקהילה המשיחית, אירדמנס פובלישינג קומפני, מהדורת 1976, כרך ב', עמ' 379). ג'ון ווזלי החיה את המנהג הזה בתקופת ההתעוררות הגדולה הראשונה.

לא, אני לא חושב שצום ותפילה יביאו תחיה באופן אוטומטי. אני גם לא חושב שיש ימים מסוימים שנועדו להיות ימי צום ותפילה. אני לא רואה את זה בתנ"ך. אבל אני לא רואה כיצד נוכל לחוות היום תחיה אם לא יהיו לנו כמה ימים של צום ותפילה. ד"ר ג'ון ר. רייס אמר,

לכל אורך התנ"ך קדושי האלוהים הגדולים ביותר צמו לעיתים קרובות. לרב, הצום קשור לתפילה שנעשית בלב שלם, לאבל, להתוודות, לחיפוש אחר שחרור מאויבים או אחר חוכמה ממעל. משה צם...בהר סיני, גם המושיע שלנו צם...במדבר. יהושוע, דוד, עזרא, נחמיה, דניאל, תלמידיו של יוחנן המטביל, חנה, השליחים שאול ובר-נבא ואחרים צמו והתפללו. קדושי האלוהים קיבלו מענה לתפילותיהם בזמן שחיכו לאלוהים בצום ובתפילה. מאז ימי התנ"ך אנשי התפילה גדולים ביותר צמים ומתפללים לעיתים קרובות. המאמין נמצא בחברה טובה כאשר הוא צם ומתפלל...המושיע לא רק צם [בעצמו], אלא גם לימד את תלמידיו לצום. הם צמו אחרי ש[עלה ו]נלקח מהם (ד"ר ג'ון ר. רייס, תפילה – לבקש ולקבל, סורד אוף ד'ה לורד פובלישרז, מהדורת 1970, עמ' 215).

ד"ר רייס דיבר גם על "תחיה שהובאה על ידי צום ותפילה" (שם, עמ' 227).

למרות זאת, אסור לנו לחשוב שצום ותפילה יכולים "לגרום" לתחיה לבוא. רב. יאן ה. מוריי אמר נכונה,

אלוהים בחר לעשות מהתפילה אמצעי לברכה, כך שהתגשמות מטרותיו לא תהייה תלויה בנו, אלא שתעזור לנו להבין את התלות המוחלטת שלנו בו... הבנה שכזו את התפילה, לא רק שלא תוביל לבדלנות או לפטליזם, אלא תגרום למודעות לרוח הקודש ולמה שהכותב המצוי מכנה "צום ותפילה...קיצוני" (רב. יאן ה. מוריי, היום שבועות? הבסיס התנ"כי להבנת התחיה, ד'ה באנר אוף טרות' טראסט, 1998, עמ' 69).

נכונה נאמר ש"כאשר אלוהים מתכוון לברך את אנשיו, קודם כל הוא מניע אותם להתפלל". ג'ון ווזלי רואה את זה בצורה אחרת,

בואו נעשה כך שהצום יהיה עם עינינו על האדון...מכוונות אליו. בואו נעשה כך שהתכלית שלנו תהיה אך ורק לפאר את אבינו שבשמיים (האנציקלופדיה החדשה של ציטוטים משיחיים, בייקר בוקס, 2000, עמ' 360).

צום ותפילה הם לא ה"גורמים" לתחיה. אלוהים הוא הגורם. בצום ובתפילה אנחנו מתקרבים יותר לאלוהים, וכשהוא רואה לנכון, הוא שולח את התחיה. זה הכל בידיים של אלוהים. ועדיין, זה גם נכון שבזמנים של תחיה תפילותיהם של האנשים תהפוכנה להיות עשירות וחיות יותר בזמן שהם צפים ומתפללים. היה זה בזמן שאלוהים שלח תחיה, כאשר ג'ון ווזלי שאל,

האם קבעתם ימים כלשהם לצום ולתפילה? הסעירו את כס החסד, והתמידו בכך, ורחמים ממעל ירדו (מכתביו של ג'ון ווזלי, עמ' 340).

אנחנו יודעים מניסיון שלא נוכל לחוות ימים של תחיה, כפי שג'ון ווזלי תיאר, עד שאלוהים עצמו ייתן לנו קודם כל כוח בתפילה. אלוהים עצמו הוא היוצר של התפילה שמסעירה את "כס החסד, [עד] שרחמים ממעל ירדו". אלוהים הוא היוצר של צום ותפילה אינטנסיביים בזמן תחיה. נוכל לצום ולהתפלל באופן שרצוי לפני אלוהים ושיגרום לו לשלוח תחיה, רק אם נראה בו את היוצר והמשלים שלה.

כוח בתפילה, אדון, כוח בתפילה,
   כאן החטא, הצער והדאגה של הארץ;
אנשים אובדים ומתים, נפשות ביאוש;
   תן לי כוח, כוח בתפילה!
("למד אותי להתפלל", מאת אלברט ס. ריץ', 1879-1966).

III. דבר שלישי, אנחנו צריכים לצום ולהתפלל שהאנשים יוושעו.

ישוע אמר,

"כי תצומו" (מתי ו' 16).

אלוהים אמר לנביא ישעיהו,

"הלוא זה צום אבחרנו, פתח חרצובות רשע, התר אגודות מוטה, ושלח רצוצים חפשיים, וכל מוטה תנתקו?" (ישעיהו נ"ח 6).

הילד שהתלמידים לא הצליחו לעזור לו היה כבול "חרצובות רשע". התלמידים לא יכלו לעזור לו כי,

"המין הזה יצוא לא יצא כי אם בתפילה ובצום " (מרקוס ט' 29).

אתם לא חושבים שחלק שהאנשים שבאים לקהילה נמצאים במצב דומה? האם השטן הוא לא "...אל העולם הזה, עיוור בהם את מחשבות חסרי האמונה"? (השניה לקורינתים ד' 4). אתם לא חושבים שאלוהים מדבר עלינו כשהוא אומר,

"הלוא זה צום אבחרנו, פתח חרצובות רשע, התר אגודות מוטה, ושלח רצוצים חפשיים, וכל מוטה תנתקו?" (ישעיהו נ"ח 6).

אני חושב שזה הפסוק שהיה לצ'ארלס ווזלי בראש בעת שכתב את,

הוא שובר את כוח החטא המבוטל,
   הוא משחרר את האסיר לחופשי;
דמו יכול לטהר את המטונף ביותר;
   דמו הועיל לי.
("הו, שאלפי לשונות ישירו" מאת צ'ארלס ווזלי, 1707-1788).

עימדו בבקשה ושירו אותו לצלילי המנגינה של "הו, היה פתוח אלי".

הוא שובר את כוח החטא המבוטל,
   הוא משחרר את האסיר לחופשי;
דמו יכול לטהר את המטונף ביותר;
   דמו הועיל לי.

אתם יכולים לשבת.

הו, כמה שאנחנו חייבים לצום ולהתפלל שהמשיח יעשה את זה בחיים של חלק מהאנשים כאן שעדיין לא נושעו! הו, כמה שאנחנו חייבים להתפלל שהמשיח ישבור את כוח החטא שמחזיק אותם באחיזתו של השטן ושל העולם! הו, כמה שאנחנו חייבים להתפלל לצום ולהתפלל שהמשיח

"פתח חרצובות רשע, התר אגודות מוטה, ושלח רצוצים חפשיים...!" (ישעיהו נ"ח 6).

שירו את שירו של צ'ארלס ווזלי שוב פעם!

הוא שובר את כוח החטא המבוטל,
   הוא משחרר את האסיר לחופשי;
דמו יכול לטהר את המטונף ביותר;
   דמו הועיל לי.

ג'ון ווזלי, אחיו של צ'ארלס, אמר את זה נכונה בזמן התחיה,

האם קבעתם ימים כלשהם לצום ולתפילה? הסעירו את כס החסד, והתמידו בכך, ורחמים ממעל ירדו (שם).

הלוואי שנעשה בדיוק את זה גם ביום שבת הבא! הלוואי שנוכל לצום ולהתפלל בבית עבור האובדים שבקרבנו! לא כולכם יכולים לצום, כמובן. אבל ככל שהזמן, הבריאות והנסיבות מאפשרות, אלה שיכולים לעשות את זה – שיצומו ויתפללו. לאחר מכן בואו נחזור לקהילה ביום שבת הבא בשעה 17:30, ונתפלל עבורם שוב, ואז נשבור את הצום עם ארוחה, ונחזור הביתה שמחים באלוהים! שירו של צ'ארלס ווזלי הוא אכן אמת! שירו אותו שוב!

הוא שובר את כוח החטא המבוטל,
   הוא משחרר את האסיר לחופשי;
דמו יכול לטהר את המטונף ביותר;
   דמו הועיל לי.

האם הערב יש כאן מישהו אובד? אנחנו התפללנו בשבילך. אתה צריך שישוע המשיח ישחרר אותך מאחיזתו של השטן ויטהר אותך מחטאך בדמו היקר. אנחנו מתפללים שתבטח במשיח ושתיוושע.

זו רשימת הנושאים לתפילה שתוכלו להתפלל עבורם ביום שבת, בשעה שאנחנו צמים ומתפללים עבור האובדים.

1.   שמרו על הצום שלכם בסוד (במידת האפשר). אל תלכו ותספרו לאנשים שאתם צמים.

2.   הקדישו זמן לקריאה התנ"ך. קראו כמה חלקים מספר מעשי השליחים (עדיף קרוב להתחלה).

3.   שננו את ישעיהו נ"ח 6 במהלך הצום של יום שבת.

4.   התפללו שאלוהים יביא לנו 10 אנשים חדשים או יותר שיישארו איתנו.

5.   התפללו לחזרה בתשובה בקרב הצעירים הלא-נושעים שלנו. התפללו שאלוהים יעשה להם ככתוב בישעיהו נ"ח 6.

6.   התפללו שאלה שבאו היום (יום ראשון) בפעם הראשונה, יימשכו לכאן גם ביום ראשון הבא. התפללו עבורם בשם, אם אפשר.

7.   התפללו שאלוהים יראה לי מה לדבר ביום ראשון הבא – בבוקר ובערב.

8.   שתו הרבה מים. בערך כוס מים אחת לשעה. בתחילת הצום אתם יכולים לשתות כוס קפה גדולה, אם התרגלתם לשתות קפה כל יום. אל תשתו משקאות קלים, משקאות אנרגיה וכו'.

9.   אם יש לכם אי אילו שאלות בנוגע לבריאותכם, גשו לראות רופא. (אתם יכולים לבוא אל ד"ר קרייטון צ'אן או אל ד"ר ג'ודית' קגן בקהילה שלנו). אל תצומו אם יש לכם בעיות בריאות רציניות, כמו סוכרת או לחץ דם גבוה. נצלו את יום השבת רק כדי להתפלל עבור הבקשות הללו.

10. התחילו את הצום אחרי ארוחת הערב ביום שישי. אל תאכלו כלום אחרי ארוחת הערב ביום שישי עד הארוחה שתהיה לנו בקהילה ביום שבת בשעה 17:30.

11. זכרו שהדבר הכי חשוב להתפלל עבורו הוא שהצעירים האובדים בקהילה שלנו ייוושעו – וגם עבור הצעירים החדשים שבאים בזמן הזה, שיישארו איתנו באופן קבוע.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאת הכתובים לפני הדרשה שנעשתה על ידי מר אבל פרידהום: מתי ו' 16-18.
שיר הסולו שבוצע על ידי מר בנימין קינקייד גריפית':
"אני מתפלל עבורך" (מאת ס. אומאלי קלאף, 1837-1910).