לוחמים בתפילה עבור הקרב של היום!

מה היה הדבר הכי חשוב שלמדתי אי פעם? הייתי אומר שזה היה כשלמדתי שהאמונה המשיחית היא אמיתית! למדתי שהאמונה המשיחית היא אמיתית בקהילה הבפטיסטית הסינית הראשונה של לוס אנג'לס, מד"ר טימותי לין. הוא היה מטיף נדיר, אדם שבאמת האמין באלוהים. כאשר אדם באמת מאמין באלוהים, זה מבדל אותו. זה עושה אותו שונה ממטיפים אחרים, ברמה אחרת לגמרי.

ד"ר טיתומי לין היה רועה קהילה מסין. הוא הגיע לאמריקה רק כשהיה כבר אדם בוגר. את מה שהוא האמין בו ולימד אותו אני מכנה "אמונה חיה". לא, הוא לא היה מה שהאנשים מכנים פנטקוסטלי או כריזמתי – אבל הוא האמין בהתמלאות-ברוח, בשדים, במלאכים, ב"מסרים" מאלוהים, בתשובות אמיתיות לתפילות אמיתיות, בצליחת רוח הקודש בתחיה. בקיצור, הוא האמין באמונה "חיה". הוא למד את זה כאדם צעיר בסין. אביו שימש כל חיו כרועה קהילה שם.

מספר אנשים אמרו לי, "אתה דומה לד"ר לין יותר מכל מטיף סיני שיצא מהקהילה שלו". ד"ר קגן אמר לי את זה שוב ביום חמישי שעבר. אני רואה את זה כמחמאה, בגלל שד"ר לין האמין באמונה "חיה".

היה לי באמת קשה להישאר שם כל השנים האלה, בגלל שרב הזמן הייתי הילד הלבן היחידי שם. אבל ידעתי שעלי להישאר, שזהו רצון אלוהים שאשאר. וזה היה המקום שבו למדתי את רב מה שאני יודע, מד"ר טימותי לין. אני לא מסכים איתו על כל נקודה ונקודה, אבל אני חושב כמוהו. אני מאמין באמונה חיה!

אם אתם רוצים להבין את החצי השני של פרק ו' באגרת אל האפסים, אתם באמת מוכרחים לחשוב כמו ד"ר טימותי לין. קראתי מספר פרשנויות מפרשנים שהלכו לאיבוד בחלק הזה. בדקות הקרובות אני אנסה להסביר לכם אותו. פנו בבקשה לאפסים ו' 10. זה בעמוד 1255 בתנ"ך הלימוד סקופילד. עימדו בבקשה בזמן שאני מקריא את פרק ו', פסוקים 10 עד 12.

אלה הם דבריו האחרונים של שאול השליח למאמינים באפסוס. הדברים שאמר למאמינים הראשונים האלה, מאוד רלוונטיים עבורנו גם היום.

I. דבר ראשון, השליח מדבר על מלחמה רוחנית.

"סוף דבר אחי, חזקו באדונינו ובעז גבורתו. לבשו כלי-נשק אלוהים, למען תוכלו עמוד נגד נכלי השטן. כי לא עם בשר ודם מלחמה לנו, כי עם שרים ושליטים, עם המושלים בחשכת העולם הזה, עם הרוחות הרעות אשר במרומים" (אפסים ו' 10-12).

אתם יכולים לשבת. השליח אומר לנו שאנחנו חיים בשדה קרב. החיים של המאמין הם חיים במלחמה. אנחנו נמצאים במלחמה נגד השטן ושדיו. ד"ר א. וו. טוזר כתב מאמר בשם, העולם הזה: מגרש משחקים או שדה קרב? (כרישצ'ן פובליקיישנס, 1988, עמ' 1-4). ד"ר טוזר כתב,

     בימים הראשונים...האדם ראה בעולם שדה קרב. אבותינו האמינו שהחטא, השטן והגיהנום מהווים כוח אחד, והאמינו שאלוהים, צדקה וגן עדן מהווים כוח גם כן. הכוחות האלה, מטבעם, מנוגדים אחד לשני באיבה עמוקה, רצינית, ושאינה ניתנת לגישור. אבותינו סברו, שעל האדם לבחור צד – הוא לא יכול להיות ניטרלי. עבורו זה עניין של חיים או מוות, גן עדן או גיהנום, ואם הוא בוחר להיות בצד של אלוהים, עליו לצפות שתיפתח נגדו מלחמה מצד אויביו של אלוהים. הקרב יהיה אמיתי וקטלני, ויימשך כל אימת שהחיים כאן [בארץ] יימשכו, שם, עמ' 2.

אבל ד"ר טוזר אמר שבימינו זה השתנה. הוא אמר, "הרעיון שהעולם הזה הוא מגרש משחקים ולא שדה קרב הולך ונהיה מקובל בקרב מרבית המאמינים הפונדמנטליסטים" (שם, עמ' 4).

אני חושב שאנחנו מוכרחים להודות שד"ר טוזר צדק. היום המאמינים האוונגליים לא רוצים לשמוע על השטן והשדים. הם לא רוצים לחשוב שהם חיילים בקרב קוסמי מול כוחות הרשע. אני חושב שהסיבה העיקרית לכך היא שרבים מהם לא נושעו. העיניים שלהם סגורות לעימות הרוחני הזה. כשהם שומעים את השליח אומר, "חזקו באדון", הם לא יודעים למה הוא מתכוון. למה הם לא יודעים? כי הם לא "באדון" – ובגלל שהם לא "בתוך" האדון ישוע, כנראה שהם לא יכולים לקבל ממנו כוח! ד"ר ס. ד. פ. סלמונד אמר שחיזוק "יכול להתבצע רק באחדות עם המשיח" ("האגרת אל האפסים", הברית החדשה ביוונית של הפרשן, כרך ג', אירדמנס, לא מתוארך, עמ' 382).

ד"ר ג'. ורנון מקג'י אמר, "לא תוכל לנצח את השטן בכוח שלך. שאול בהחלט משחק עם שתי המילים היווניות: הפאנופליאן [כלי נשק] של אלוהים דרושים כדי להתמודד עם המתודיאס [אסטרטגיות, תחבולות, שיטות] של השטן. 'חזקו באדון' – זה המקום היחיד שבו אני אתם נקבל כוח" (ד"ר ג'. ורנון מקג'י, דרך התנ"ך, כרך 5, תומס נלסון פובלישרס, 1983, עמ' 278, 279; הערה על אפסים ו' 10, 11).

קודם כל אתם חייבים לבוא למשיח באמונה כדי להיוושע. אחר כך אתם צריכים לבוא אליו בתפילה שוב ושוב כדי לקבל את "עז גבורתו", בתור חיילים של ישוע!

II. דבר שני, השליח מדבר על האויבים שלנו.

עמדו בבקשה בזמן שאני מקריא מאפסים ו' 12.

"כי לא עם בשר ודם מלחמה לנו, כי עם שרים ושליטים, עם המושלים בחשכת העולם הזה, עם הרוחות הרעות אשר במרומים" (אפסים ו' 12).

אתם יכולים לשבת.

המאמינים במאה ה-1 וה-2 לספירה היו מאוד מודעים לשדים ששאול דיבר עליהם בפסוק הזה. ד"ר מייקל גרין כתב בספרו בישור בקהילה הראשונה שהמאמינים הראשונים האמינו

שהעולם כולו והאטמוספירה העוטפת אותו מלאים בשדים; לא רק עבודת אלילים, אלא כל שלב וצורת חיים נשלטו על ידם. הם ישבו על כסאות וריחפו סביב עריסות. הארץ היא גיהנום הלכה למעשה, למרות שהמשיכה להיות הבריאה של אלוהים. לעת היתקלות עם הגיהנום ועם השדים שלו, עומדים לרשותם של המאמינים כלי נשק בלתי מנוצחים...המאמינים יצאו לעולם כמגרשי רוחות רעות...וגיבו בכך את הצהרת האמונה שישוע ניצח את הכוחות השטניים על הצלב, ושהוא בא לתת ישועה (ד"ר מייקל גרין, בישור בקהילה הראשונה, אירדמנס, 203, עמ' 263, 264).

בתקופתנו, ד"ר ג'. ורנון מקג'י אמר,

האויב הוא אויב רוחני. השטן הוא זה שמוביל את הכוחות השטניים שלו. כעת עלינו לזהות את מוקד הקרב. אני חושב שבמידה רבה הקהילה איבדה את קשר העין עם הקרב הרוחני (שם, עמ' 280; הערה על אפסים ו' 12).

ד"ר מרטין לויד-ג'ונס אמר את אותו הדבר. הוא אמר, "אחד הגורמים העיקריים למצבה החולה [הרע] של הקהילה היום הוא העובדה שהשטן נשכח...הקהילה מסוממת ומולכת שולל; היא בכלל לא מודעת למאבק" (המלחמה המשיחית, ד'ה באנר אוף טרות' טראסט, 1976, עמ' 292, 106).

אין פלא שהבפטיסטים הדרומיים איבדו 200,000 בשנה שעברה. והשנה הם מאבדים אפילו עוד יותר. אלה המכונים 'מבשרים' בורחים כעדר מהקהילה. הם מפחדים מדאע"ש, הם מפחדים מהמהפכה המינית, הם מפחדים מאיראן, הם מפחדים מאובמה, הם מפחדים מכל דבר! אבל אנחנו לא צריכים לפחד אם אנחנו לבושים בכוח המשיח!

III. דבר שלישי, השליח מדבר על כלי הנשק שלנו.

עימדו בבקשה, בזמן שאני מקריא את פסוקים 13 עד 17,

"על כן אחזו בכלי נשק אלוהים, למען תוכלו לקום ביום הרע, ולמלא צבאכם ולעמוד. עמדו נא חגורי האמת במתניכם, ולבושים שריון הצדק. ורגליכם מנעלות להיות מוכנים לבשורת השלום. ועל כל אלה תפשו את מגן האמונה, אשר תוכלו לכבות בו את חיצי הרשע הדולקים. וקחו את כובע הישועה וחרב הרוח, שהיא דבר האלהים" (אפסים ו' 13-17).

אתם יכולים לשבת.

שימו לב למה שהשליח אומר, "אחזו בכלי נשק אלוהים" – לא עשו, אלא אחזו. כל כלי הנשק הם חינם. ד"ר מקג'י אמר, "כל כלי נשק מדבר על המשיח". הוא האמת (פסוק 14א). הוא הצדקה שלנו (פסוק 14ב) הוא מדריך את רגלנו בדרכי הצדקה (פסוק 15). הוא המגן שלנו. הוא כובע הישועה שלנו (פסוק 16). כל אלה הן הגנות. זה אומר לנו שהמשיח הוא המגן שלנו. כאשר אתה בוטח בו, אתה נושע. המשיח מלביש אותך בהגנות האלה בזמן שאתה שוהה בנוכחותו. המשיח הוא המגן שלנו. כאשר אתה בוטח בו, אתה נושע, והמשיח מלביש אותך בהגנות האלה בזמן שאתה שוהה בנוכחותו.

לאחר מכן השליח אומר לקחת את "חרב הרוח, שהיא דבר האלוהים" (פסוק 17). זו הסיבה שעליכם ללמוד את התנ"ך ולשנן כמה שיותר ממנו. היו זמנים בחיי שפסוק ששיננתי בעבר צף בזכרוני, ועזר לי לנצח את השטן. לעולם לא אשכח את הלילה שבו המילים "חנן אותנו בידידו" (אפסים א' 6) צפו בזכרוני והצילו אותי מיאוש מוחלט. ככל שתשננו יותר פסוקי תנ"ך, כך תדעו יותר שחרב הרוח היא דבר אלוהים. פסוק חיי הוא מפיליפים ד' 13,

"את כל אוכל בעזרת המשיח הנותן לי כח".

למשך למעלה מ-50 שנה הפסוק הזה היה החרב שלי כנגד פחד וחולשה. פעמים רבות המזמור ה-27 היה החרב שלי בעת שהייתי בסיטואציות של יאוש, במיוחד שני הפסוקים האחרונים. אתם צריכים לשנן אותם. הם יעזרו לכם במאבק האמונה.

IV. דבר רביעי, בסופו של דבר, השליח מדבר על המאבק של הלוחם.

עמדו בבקשה בזמן שאני מקריא את פסוק 18 ו-19.

"התמידו בכל עת בתפילה ותחנונים ברוח, ושקדו והתאמצו להעתיר יחד בעד כל הקדושים. וגם בעדי, למען יינתן לי הדבר, בפתחי פי לגלות באומץ לב את סוד הבשורה" (אפסים ו' 18, 19).

אתם יכולים לשבת.

אני זוכר משהו שלאונרד ריינהיל אמר. אני לא זוכר איפה הוא אמר את זה, אבל זה נשאר במוחי. ריינהיל אמר, "תפילה היא מאבק". אין הכוונה שתפילה מכינה אותנו למאבק. לא! תפילה היא המאבק!

ד"ר מריל פ. אונגר היה פרופסור ותיק בסמינר התיאולוגי של דאלאס. הוא כתב ספר יוצא מן הכלל שנקרא דמונולוגיה תנ"כית (קרנל פובליקיישנס, הדפסה מחודשת של 1994). שמעתי בעבר כמה מטיפים מהעולם שאומרים על הספר הזה שהוא מסוכן. אני חושב שאותם מטיפים הם אלה שמסוכנים! איך הם יכולים ללמד מבלי להיות מודעים בקביעות לשדים, לרוח הקודש ולכוחה של התפילה? אין פלא ש-200,000 בפטיסטים דרומיים ברחו מהקהילות שלהם בשנה שעברה! אין פלא שקהילות בפטיסטיות-בלתי-תלויות רבות כל כך מבטלות את אסיפות הערב בימי ראשון! אין פלא שהקהילות הבפטיסטיות שלנו איבדו 88% מהצעירים שלהם לטובת העולם! מטיפים שלא חושבים על שדים ושלא חושבים על כוחה של התפילה, חסרי אונים מול הכפירה המשתוללת בקהילות שלנו. אבל החוקר המפורסם ד"ר ווילבור מ. סמית חשב לטובה את ספרו של אונגר על דמונולוגיה. ד"ר סמית אמר, הרגשתי כי [זה] אמור להיות בידיים של כל משרת בבשורה היום" (מבוא לספרו של ד"ר אונגר, עמ' 11). אני חושב שד"ר אונגר צדק לגמרי. אם אתם קוראים את זה, או צופים בזה באתר שלנו, אני מעודד אותכם לקנות עותק את ספרו של אונגר ולתת אותו לרועה קהילה שאין לו אותו.

ד"ר אונגר אמר נכונה, "התפילה [באפסים ו' 18, 19] לא נחשבת כחלק סל המשאבים של הלוחם...או כלי נשק אחר...התפילה באפסים ו' היא המאבק עצמו, שבו האויב [השטן] מנוצח [מובס], הניצחון מושג, ולא רק עבור עצמנו, אלא גם בהפגעה עבור אחרים" (שם, עמ' 223; הערות על אפסים ו' 19, 20; הדגשות שלי).

רועה הקהילה הבריטי פול קוק כתב את אש משמיים (אוונגליקל פרס בוקס, 2009). כל אחד צריך לקרוא אותו. הוא אמר, "עלינו להתפלל שוב ושוב עבור אספקה רעננה של רוח הקודש...זה אומר שאנחנו חייבים להתמיד בתפילה ובבקשה. הקהילה הראשונה עשתה את זה, וגם אנחנו צריכים. פעולת אלוהים כולה תלויה בזה...התלהבות [עוצמה] רעננה מרוח הקודש...[אנחנו חייבים] להתמיד בחיפוש אחר אספקה רעננה של גבורת הרוח" (רב. פול א. קוק, אש משמיים: זמנים של תחיה יוצאת מגדר הרגיל, שם, עמ' 120, 121).

זה אחד הנושאים המרכזיים שאתם צריכים להתפלל עבורם כל יום – ובמיוחד ביום הצום שלנו, ביום שבת. ד"ר ג'ון ר. רייס אמר, "כוח רוח הקודש בא בתגובה לצום ותפילה" (ד"ר ג'ון ר. רייס, תפילה: לבקש ולקבל, סורד אוף ד'ה לורד פובלישרס, 1970, עמ' 225).

"התמידו בכל עת בתפילה ותחנונים ברוח, ושקדו והתאמצו להעתיר יחד בעד כל הקדושים" (אפסים ו' 18).

אתם רואים, תפילה היא המאבק. אני רוצה שתתפללו בפרט ובשם (אם אפשר) עבור האובדים. אני רוצה שתתפללו שרוח הקודש תמשוך אותם לקהילה שלנו, תפקח את עיניהם לאמת הבשורה, תוכיח אותם על החטא, תמשוך אותם למשיח לשם טיהור מחטא בדמו היקר. תפילה היא המאבק. אני גם רוצה שתתפללו שאלוהים יראה לי מה ללמד, ושאלוהים ישתמש בלימוד בלבבות של הלא-מאמינים, ושיפיח כוח בזמן של ההתחברות. בתפילות המשותפות, תראו שאתם מוסיפים את המשקל שלכם כשמשהו מוביל. תראו שמחשבותיכם יתמקדו במה שהאדם מתפלל עליו – ותאמרו "אמן" בסוף כל בקשה. כמו כן, תראו שאתם מתפללים מספר פעמים במהלך יום הצום שלנו בשבת. אני נותן לכם שוב את הנושאים הבסיסיים לתפילה בשבת, בזמן שאתם צמים. אמן. אתם לוחמי תפילה בקרב מול השטן! אתם אנשים נהדרים! שאלוהים יברך אתכם!

אני לא יכול לסיים בלי לומר כמה מילים לאלה שעדיין אובדים. ישוע מת על הצלב כדי להושיע את החוטאים מפני חרון אלוהים. ישוע קם מן המתים כדי לתת לחוטאים חיים חדשים וחיי נצח. אבל הדברים האלה לא יהיו אמיתיים עבורכם ללא פעולת רוח הקודש.

לכן, כל השבוע, כאשר אנחנו מתפללים, התפללו עבור לחם לחוטאים. התפללו שאלוהים ישלח את רוח הקודש, שתרד על האסיפות שלנו, שתאיר את הלבבות החשוכים שלהם, ושתגרום להם להרגיש את אשמת החטא שלהם, והצורך העצום שלהם באדון ישוע המשיח! הסתכלו עכשיו בלוקס י"א 13. זה בעמוד 1090 בתנ"ך הסקופילד. עמדו בבקשה בזמן שאני מקריא.

"הן אתם הרעים יודעים לתת מתנות טובות לבניכם, אף כי האב מן השמים יתן את רוח הקודש לשואלים מאיתו?" (לוקס י"א 13).

זו רשימת הנושאים לתפילה לשבוע הזה, ובמיוחד ליום שבת.

1.  שמרו על הצום שלכם בסוד (במידת האפשר). אל תלכו ותספרו לאנשים שאתם צמים.

2.  הקדישו זמן לקריאה התנ"ך. קראו כמה חלקים מספר מעשי השליחים (עדיף קרוב להתחלה).

3.  שננו את ישעיהו נ"ח 6 במהלך הצום של יום שבת.

4.  התפללו שאלוהים יביא לנו 10 אנשים חדשים או יותר שיישארו איתנו.

5.  התפללו לחזרה בתשובה בקרב הצעירים הלא-נושעים שלנו. התפללו שאלוהים יעשה להם ככתוב בישעיהו נ"ח 6.

6.  התפללו שאלה שבאו היום (יום ראשון) בפעם הראשונה, יימשכו לכאן גם ביום ראשון הבא. התפללו עבורם בשם, אם אפשר.

7.  התפללו שאלוהים יראה לי מה לדבר ביום ראשון הבא – בבוקר ובערב.

8.  שתו הרבה מים. בערך כוס מים אחת לשעה. בתחילת הצום אתם יכולים לשתות כוס קפה גדולה, אם התרגלתם לשתות קפה כל יום. אל תשתו משקאות קלים, משקאות אנרגיה וכו'.

9.  אם יש לכם אי אילו שאלות בנוגע לבריאותכם, גשו לראות רופא. (אתם יכולים לבוא אל ד"ר קרייטון צ'אן או אל ד"ר ג'ודית' קגן בקהילה שלנו). אל תצומו אם יש לכם בעיות בריאות רציניות, כמו סוכרת או לחץ דם גבוה. נצלו את יום השבת רק כדי להתפלל עבור הבקשות הללו.

10. התחילו את הצום אחרי ארוחת הערב ביום שישי. אל תאכלו כלום אחרי ארוחת הערב ביום שישי עד הארוחה שתהיה לנו בקהילה ביום שבת בשעה 17:30.

11. זכרו שהדבר הכי חשוב להתפלל עבורו הוא שהצעירים האובדים בקהילה שלנו ייוושעו – וגם עבור הצעירים החדשים שבאים בזמן הזה, שיישארו איתנו באופן קבוע.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאת הכתובים לפני הדרשה שנעשתה על ידי מר אבל פרידהום: אפסים ו' 10-19.
שיר הסולו שבוצע על ידי מר בנימין קינקייד גריפית':
     "אני מתפלל עבורך" (מאת ס. אומאלי קלאף, 1837-1910).