למה השטן לא רוצה
שתצומו עבור חזרה בתשובה!

כן, אני נותן דרשה נוספת על הפסוק הזה. אבל הערב אומר עליו דברים נוספים. אני בטוח שאני עושה עכשיו את הדבר הנכון, בגלל שבמשך מספר ימים הותקפתי על ידי השטן! היה לי קשה להכין את הדרשה הזו יותר מכל דרשה אחרת בשנה או בשנתיים האחרונות. בנקודה מסויימת הרגשתי כאילו אני מותקף ישירות על ידי השטן. אני מכיר כמה אנשים (אפילו כמה מטיפים) שאולי יחשבו שאני מגזים. אבל אני לא. אני בטוח שהייתי תחת מתקפה ישירה של שדים מאז ליל יום ראשון שעבר. מאז שלימדתי על הפסוק הזה בליל יום ראשון שעבר, הייתי חולה, וריק מבחינה רוחנית. ואז לפתע היה לי ברור שאלוהים רצה שאלמד פעם נוספת על מרקוס ט' 29. אבל השטן עשה מאמצים רבים כדי לבלבל אותי ולוודא שאני לא עושה את זה.

בליל יום ראשון האחרון ("צום ותפילה בעידן אובמה") נתתי לכם 6 סיבות למה אסור להוריד את המילה "ובצום" מהסוף של מרקוס ט' 29. המילה הזו הוסרה מכל התרגומים החדשים. הטקסט היווני שהמילה הזו הוסרה ממנו היה כתב היד סינייטיקוס, שטישנדרוף (1815-1874) גילה במנזר סנטה-קתרינה שבחצי האי סיני, כ-400 מייל מאלכסנדריה. זה אזור שהגנוסטיקה שגשגה בו, יד ביד עם דחייתה את העולם הפיזי והתמקדותה במה שלא חומרי.

מנזר סנטה-קתרינה נבנה ב-548 לספירה. כתב היד סינייטיקוס הועתק בכתב יד בערך בשנת 360 לספירה. נראה שזו עדות לכך שכתב היד הזה הועבר לשם ממקום אחר, אולי מאלכסנדריה עצמה. ככל שאני חוקר את זה יותר, אני משוכנע יותר שהנזירים הגנוסטיים השמיטו את המילה "ובצום" בגלל שהיא לא התאימה להשקפותיהם.

אנחנו צריכים להסתכל על בעיה כזו בגישה משיחית, בגישה שלוקחת את השטן והשדים מאוד ברצינות. האם זה צירוף מקרים שכתב היד סינייטיקוס התגלה ב"אחרית הימים" של הדור הזה? האם זה צירוף מקרים שכתב היד הזה התגלה בתקופה שה"החלטיות" החליפה את החזרה בתשובה בקהילות שלנו? האם זה צירוף מקרים שתורות השדים הסתננו לקהילות שלנו בדיוק באותו הזמן שכתב היד הזה קודם ברחבי עולם? האם זה צירוף מקרים שה"החלטיות" של פיני, ישועת הטבילה של הקמפבליטים, שלושת האלילים של המורמונים, המתקפות על התנ"ך מצד הליברלים, פעולות הצדקה של עדי יהוה, או שמירת השבת של הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי התהוו תוך 50 שנה במאה ה-19? האם זה צירוף מקרים שהתחיה הגדולה האחרונה בעולם המערבי התרחשה בשנים 1857-1859, בדיוק באותה תקופה שטישנדרוף גילה את כתב היד סינייטיקוס? האם זה צירוף מקרים שמעולם לא הייתה תחיה גדולה בעולם המערבי מאז שהמילה "ובצום" הוסרה בעקבות הגילוי של כתב היד סינייטיקוס? איך אלה יכולים להיות צירופי מקרים? לא, התקופה הזו ראתה כמה מהמתקפות הגדולות ביותר בהיסטוריה כנגד האמונה המשיחית – והסרת המילה "ובצום" היא אחת מהן!

ניתנה לנו אזהרה מיוחדת מפני פעילות השדים באחרית הימים. שאול השליח אמר,

"והרוח מגיד בפירוש, כי באחרית הימים יסורו מן האמונה לפנות אל הרוחות המתעות ואל תורות השדים" (ראשונה לטימותיוס ד' 1).

ד"ר הנרי מ. מוריס אמר,

"רוחות מתעות אלה, המשרתות את נסיכן, השטן, הם הכוחות הבלתי נראים שעומדים מאחורי עזיבת האמונה של אחרית הימים. מטרתן העיקרית היא לגרום לגברים ולנשים ללכת אחרי לוציפר, השטן, אבל עליהן לעשות זאת בדרכים ערמומיות ולא בדרכים גלויות" (ד"ר הנרי מ. מוריס, תנ"ך הלימוד של המגן, וורלד פובלישרז, 1995, עמ' 1345; הערה על הראשונה לטימותיוס ד' 1).

למרות שאני לא מסכים איתו בנושא דם המשיח, ד"ר מקארת'ור אמר שפעילות השדים הזו תגיע ל"שיא זמן קצר לפני שהמשיח יחזור" (תנ"ך הלימוד של מקארת'ור; הערה על הראשונה לטימותיוס ד' 1).

אני משוכנע ששדים הם "הכוחות הבלתי נראים העומדים מאחורי" הטעויות הגדולות של "אחרית הימים" – טעויות כמו "החלטיות", קמפבליזם, מורמוניזם, הכנסיה האדוונטיסטית של היום השביעי, ליברליזם, עדי יהוה, מדע משיחי, ואיסלם שהופחה בו רוח חדשה. השטן ידע שתפילה וצום היו כלים עוצמתיים בידיים של המשיחיים. השטן גם יודע שמרקוס ט' 29 ומתי י"ז 21 הם המקומות היחידים בברית החדשה שמספרים לנו על העוצמה והנחיצות של צום ותפילה. ללא שני הפסוקים האלה אין שום לימוד ישיר מפי ישוע בנושא צום. חישבו על זה! אין שום לימוד ספציפי על למה ואיך עלינו לצום, לאחר שהמילה "ובצום" הוסרה! האם זה צירוף מקרים שהקהילות שלנו הפכו להיות חלשות וחסרות כוח מאז שהמילה "ובצום" הוסרה? אני לא חושב ככה! בכלל לא!

בזמנים עברו רועי הקהילות הבינו שהשדים הם אלה שעמדו מאחורי אמונות השקר. כמו כן, בזמנים עברו המטיפים הבינו שבמקרים מסויימים השטן והשדים יהיו כל כך מבוצרים, שלא ניתן יהיה להתגבר עליהם רק באמצעות תפילה. במקרה כזה הם היו פונים לאזהרתו של המשיח, "המין הזה יצוא לא יצא, כי אם בתפילה ובצום" (מרקוס ט' 29). המבשרים והמטיפים הבולטים בתקופה שלפני המחצית השניה של המאה ה-19 ידעו שג'ון ווזלי (1703-1791) צדק כשאמר, "ישנם סוגים מסויימים של שדים שהשליחים כן הצליחו לגרש לפני כן מבלי לצום" – אבל "המין הזה של השדים לא יצא אלא בתפילה ובצום – איזו עדות יש כאן על היעילות של הצום, כשזה בא יחד עם תפילה עזה" (הערותיו של ווזלי על הברית החדשה, כרך א', בייקר בוק האוס, הדפסה מחודשת של 1983; הערה על מתי י"ז 21).

כל הרפורמים הגדולים צמו והתפללו – לותר, מלנצ'טון, קלווין, נוקס – כולם צמו והתפללו! צום ותפילה היו בשימוש אצל מטיפים גדולים כמו בוניאן, ווייטפילד, אדוורדס, הול האריס, ג'ון סניק, דניאל רולנד, מקצ'ייני, נטלטון ורבים אחרים. אבל עכשיו, במילותיו של ד"ר לויד-ג'ונס, "הקהילה מסוממת ומולכת שולל; היא ישנה, ובכלל לא מודעת לעימות [עם השטן]. (ד"ר מראין לויד-ג'ונס, המלחמה המשיחית, ד'ה באנר אוף טרות' טראסט, 1976, עמ' 106).

הוראותיו של המשיח "להתפלל ולצום" צריכות להיות מיושמות לא רק למטרת גירוש שדים, אלא גם בכל מקרה של חזרה בתשובה, במיוחד במקרים הקשים – ובאחרית הימים כל המקרים נראים יותר ויותר קשים! ד"ר לויד-ג'ונס אמר, "גם כשנדמה שאנחנו שולטים בעניינים, עלינו להכיר בעובדה שהאויב שלנו, השטן, [מפעיל] דיכוי וכוח נגד רבים. אנחנו חייבים להבין שאנחנו נלחמים על חיינו נגד כוח עצום כלשהו. אנחנו עומדים נגד אויב עוצמתי" (תובנות מהדרשה על ההר, חלק ב', אירדמנס, 1987, עמ' 148).

אנחנו נלחמים במלחמה רוחנית. כוחותיו של השטן הולכים ונעשים חזקים יותר. אנחנו מתפללים בעד החזרה בתשובה של האובדים, אבל כלום לא קורה. הם לא מרגישים את תוכחת החטא. הם לא מרגישים את הצורך שלהם במשיח. הם מסרבים לבוא אליו. מחשבותיהם אפלות, וכל ההבנה הרוחנית שלהם חשוכה. אנחנו ממשיכים להתפלל, אבל עדיין כלום לא קורה. מעט מאוד אנשים באים לקהילה ונשארים. אנחנו מרגישים שאנחנו קרובים להיכנע. אבל, רגע! יש עוד! ד"ר לויד-ג'ונס אמר,

"אני תוהה אם אי פעם קרה לנו שהיינו חייבים לקחת בחשבון גם את עניין הצום? האמת שלא, דווקא נראה שכל העניין נעלם מחיינו, ומכל החשיבה המשיחית שלנו" (תובנות מהדרשה על ההר, חלק ב', עמ' 34).

כאשר האחים ווזלי התפללו וצמו, דברים קרו. לרב ג'ון האפיל על אחיו צ'ארלס, אבל כאשר צ'ארלס ווזלי לימד, מדווח שפעמים רבות הייתה כמות גדולה עוד יותר של אנשים שחזרו בתשובה. אי אפשר שלא להרגיש את גבורת אלוהים יורדת כשצ'ארלס ווזלי שר!

הוא שובר את כוח החטא המבוטל,
   הוא משחרר את האסיר לחופשי;
דמו יכול לטהר את המטונף ביותר;
   דמו הועיל לי!

ישוע! השם שמרגיע את פחדינו,
   שמזמין את צערנו למרגוע;
הוא נעימה לאוזניו של החוטא,
   הוא חיים, בריאות ושלום!
("הו, שאלפי לשונות ישירו" מאת צ'ארלס ווזלי, 1707-1788;
      לצלילי המנגינה של "הו, היה פתוח אלי").

ישוע, אוהב נפשי, תן לי לעוף אל חיקך,
   כל עוד המים בקרבתי גועשים, כל עוד הסופה לא שקטה:
הסתר אותי, מושיעי, הסתר, עד שסופת החיים תחלוף;
   הדרך אותי למקום מבטחים, וקבל את נפשי לבסוף!
("ישוע, אוהב נפשי" מאת צ'ארלס ווזלי, 1707-1788).

אלה שיריו היפים של צ'ארלס ווזלי!

פנו איתי לישעיהו נ"ח. זה בעמוד 763 בתנ"ך הלימוד סקופילד. ישעיהו נ"ח, פסוק 6. עימדו בזמן שאני קורא אותו.

"הלוא זה צום אבחרנו, פתח חרצובות רשע, התר אגודות מוטה, ושלח רצוצים חפשיים, וכל מוטה תנתקו?"" (ישעיהו נ"ח 6).

אתם יכולים לשבת. אנא סמנו את הפסוק הזה בתנ"כים שלכם. הפסוק הזה מתאר את הדרך הנכונה לצום. הוא גם מראה את סוג הצום שאלוהים היה רוצה שהמשיחיים יצומו. אני רוצה שתשננו אותו. זה הפסוק החדש שאנחנו צריכים לזכור, ישעיהו נ"ח 6. צום שרצוי בעיני אלוהים

(1) יכול להתיר את מוטות [כבלי] החטא.
(2) יכול להסיר משאות כבדים.
(3) יכול לשחרר את האסורים לחופשי.
(4) יכול לשבור כל עול.

ארתור וואליס אמר, "צום יחזק את המפגיע [לוחם בתפילה] להמשיך בלחץ עד שהאויב [השטן] יאלץ לשחרר את אחיזתו באסיר. זה [האופן בו אלוהים נותן] שחרור מהכוח של השטן" (ארתור וואליס, צום כרצון אלוהים, מהדורת 2011, עמ' 67). אני רוצה שאלה שכבר שיננו את הפסוקים במלאכי ישננו כעת את ישעיהו נ"ח 6.

ביום שבת הקרוב יהיה לנו יום צום נוסף בקהילה. אני רוצה לתת לכם מספר דגשים לגביו:

1.   תשמרו על הצום שלכם בסוד (במידת האפשר). אל תלכו ותספרו לאנשים (אפילו לקרוביכם) שאתם צמים.

2.   הקדישו זמן לקריאה בתנ"ך. קראו כמה חלקים מספר מעשי השליחים (עדיף קרוב להתחלה).

3.   שננו את ישעיהו נ"ח 6 במהלך הצום של יום שבת.

4.   התפללו שאלוהים יכבד את הצום בכך שיענה על תפילותינו.

5.   התפללו עבור חזרה בתשובה של הצעירים שלנו, שעדיין לא נושעו (נקבו בשמם). התפללו שאלוהים יעשה איתם כמתואר בישעיהו נ"ח 6.

6.   התפללו שהמבקרים כאן היום (יום ראשון) בפעם הראשונה יגיעו שוב פעם גם ביום ראשון הבא. התפללו בשם, אם אפשר.

7.   התפללו שאלוהים יראה לי מה ללמד ביום ראשון הבא – בבוקר ובערב.

8.   התפללו עבור קבוצות התפילה הסגורות שיש לצעירים שלנו (יש 3 קבוצות כאלה). גשו לג'ון סמואל קגן אם אתם מתעניינים.

9.   שתו הרבה מים. בערך כוס מים אחת לשעה. בתחילת הצום אתם יכולים לשתות כוס קפה גדולה, אם התרגלתם לשתות קפה כל יום. אל תשתו משקאות קלים, משקאות אנרגיה וכו'.

10. אם יש לכם אי אילו שאלות בנוגע לבריאותכם, גשו לראות רופא. (אתם יכולים לבוא אל ד"ר קרייטון צ'אן או אל ד"ר ג'ודית' קגן בקהילה שלנו). אל תצומו אם יש לכם בעיות בריאות רציניות, כמו סוכרת או לחץ דם גבוה. נצלו את יום השבת רק כדי להתפלל עבור הבקשות הללו.

11. התחילו את הצום אחרי ארוחת הערב ביום שישי. אל תאכלו כלום אחרי ארוחת הערב ביום שישי עד הארוחה שתהיה לנו בקהילה ביום שבת בשעה 17:30.

12. זכרו שהדבר הכי חשוב להתפלל עבורו הוא שהצעירים האובדים בקהילה שלנו ייוושעו – וגם עבור הצעירים החדשים שבאים בזמן הזה, שיישארו איתנו באופן קבוע.

בסופו של דבר האדון ישוע המשיח יהיה זה שיתיר את כבלי הרשע, יסיר את המשאות הכבדים של החטא, יתן למדוכאים בידי השטן לצאת לחופשי, וישבור כל עול שטני. ישוע המשיח עושה את הפעולה הזו, אבל אנחנו חייבים להתפלל ולצום לאלוהים, שישוע ישחרר את גבורת רוח הקודש בקהילה שלנו, שיתן לנו ישועה ושחרור בקרב האנשים החדשים והילדים האובדים בקהילה! אנחנו נחלק לכם עותק מודפס של הדרשה הזו, כדי שתיקחו הביתה. קראו אותה שוב פעם, ועברו על 12 הנקודות בכל פעם שאתם מתפללים ביום שבת.

כעת אתן מספר מילים עבור אלה שעדיין לא נושעו. ישוע מת על הצלב כדי לשלם את המחיר הגבוה עבור החטא שלך, כדי שאתה לא תישפט בגלל חטאך. ישוע קם מן המתים באופן פיזי, בגוף בשר ודם. הוא עשה את זה כדי שיוכל לתת לך חיי נצח. ישוע עלה חזרה לשבת לימין האב ברקיע השלישי. תוכל לבוא אליו באמונה והוא יושיע אותך מחטא וממשפט! שאלוהים יברך אותך. אמן. ד"ר צ'אן, הדרך אותנו בתפילה בבקשה.

המאמר שלהלן הוא מאמר בנושא כתב היד סינייטיקוס, שנלקח מפרסום של "מסמר אחד קטן" בבלוג של "המועצה הפוריטנית", מה-24 בדצמבר 2013.
http://www.puritanboard.com/showthread.php/81537-Sinaiticus-is-corrupt

להלן הסיפור על האופן בו מצא טישנדורף את כתב היד סינייטיקוס:

בשנת 1844, במהלך מסע לחיפוש כתבי יד בחסותו של מלך סקסוניה, פרידריך אוגוסטוס, טישנדורף הגיע למנזר סנטה-קתרינה, שליד הר סיני. שם הוא הבחין בכמה מסמכים עתיקים-למראה בתוך סל מלא ניירות, שהיו מוכנים לשימוש להדלקת הכיריים, הוא הוציא אותם וגילה שהיו אלה 43 דפי קלף של הגרסה הספטואג'ינטית. כמה מהמתנגדים לגרסת הקינג ג'יימס טענו שכתבי היד האלה לא נמצאו ב"פח אשפה", אבל הם כן. כך בדיוק תיאר זאת טישנדורף. "נתנו לי סל רחב ומלא בניירות קלף; והספרן סיפר לי ששתי ערימות דומות כבר הושלכו לתוך הלהבות. מה גדלה הפתעתי למצוא בתוך ערימת הניירות..." (סיפור הגילוי של כתב היד סינייטיק, עמ' 23). ג'ון בורגון, שחי כשטישנדורף מצא את כתב היד סינייטיקוס וגם ביקר אישית בסנטה-קתרינה כדי לחקור כתבי יד עתיקים, העיד שכתבי היד "שכבו בתוך פח האשפה של המנזר" (התיקון המתוקן, 1883, עמ' 319, 342).

בהחלט נראה לי שהנזירים האורתודוקסיים החליטו כבר הרבה זמן לפני כן, שמספר ההשמטות והשינויים שערכו בכתב היד הפכו אותו לחסר תועלת, ולכן איחסנו אותו בארון בגדים כלשהו, ששם הוא נותר ללא שימוש למשך מאות שנים. למרות זאת טישנדורף קידם אותו במרץ ובתפוצה רחבה, והציג אותו בתור טקסט מדויק יותר מכתבי היד שהרכיבו את טקסטוס רספטוס. בנוסף, הוא הניח שמקורו במאה ה-4 לספירה, אבל מעולם לא מצא שום הוכחה ממשית לכך שכתב היד מתוארך לפני המאה ה-12.

קחו בחשבון את העובדות והמוזרויות הללו בנוגע לכתב היד סינייטיקוס:

1.    הסינייטיקוס נכתב על ידי שלושה סופרים שונים ותוקן מאוחר יותר על ידי כמה אחרים. (זו הייתה המסקנה של המחקר הנרחב שנערך על ידי ה. ג'. מ. מיילן וט.ק. סקיט מהמוזיאון הבריטי, שפורסם ב'סופרים ותיקונים של כתב היד סינייטיקוס', לונדון, 1938). טישנדורף מנה 14,800 תיקונים בכתב היד הזה (דיויד בראון, ד'ה גרייט אנשילס, 2000). ד"ר פ. ה. א. סקריבנר, שפרסם את 'השוואה ביקורתית מלאה של כתב היד סינייטיקוס' בשנת 1864, העיד: "כתב היד מלא בשינויים בעלי אופי מובהק של תיקון – שהוכנסו לתוכו על ידי לפחות עשרה עורכים שונים, חלקם התפרשו באופן שיטתי על כל עמוד, חלקם באופן מזדמן, או שהוגבלו לחלקים נפרדים של כתב היד, תוך שרבים מהם נעשו במקביל לכתביו של הסופר הראשון, וגם במרבית המקרים השתייכו למאה ה-6 או ה-7". לכן, ברור שהסופרים מהמאות שחלפו לא ראו בסינייטיקוס מקור לטקסט נקי. הסיבה לכבוד הרב שרוחשים מבקרי הטקסט המודרניים היא בגדר תעלומה.

2.    מופגנת מידה רבה של חוסר תשומת לב בהעתקה ובתיקון. "כתב היד סינייטיקוס 'שופע בטעויות סופר בהיקף שאין כמותו, שלשמחתנו דווקא די נדירים במסמכים בעלי חשיבות ממעלה ראשונה'. בהרבה מקרים 10, 20, 30 ,40 מילים הושמטו בחוסר תשומת לב מופגן. לעיתים קרובות אותיות ומילים, אפילו משפטים שלמים, נכתבו פעמיים, או שהתחילו בכתיבתם אך מיד הפסיקו; בד בבד עם שגיאה גסה, שבה פסקה שלמה מושמטת בכך שהיא מסתיימת באותן המילים שבהם מתחילה הפסקה הבאה, שמופיעה בברית החדשה לא פחות מ-115 פעמים" (ג'ון בורגון, התיקון המתוקן). ברור שהסופרים שהעתיקו את כתב היד סינייטיקוס לא היו אנשים נאמנים לאלוהים שנהגו בכתובים בכבוד הרב ביותר. בהשוואה לטקסט היווני המקובל, סך כל המילים שהושמטו בסינייטיקוס מהבשורות לבדן הוא 3,455 (בורגון, עמ' 75).

3.    מרקוס ט"ז 9-20 הושמט מכתב היד סינייטיקוס, אבל היה שם במקור ונמחק.

4.    כתב היד סינייטיקוס כולל את הספרים החיצוניים (עזרא ב', טוביה, יהודית, מכבים א' וד', חוכמת שלמה, בן סירא) ועוד שני כתבים כופרים, איגרת בר-נבא והרועה הטוב. האיגרת החיצונית של בר-נבא מלאה בכפירה ובסיפורי משלים דמיוניים, שטוענים, לדוגמא, שאברהם ידע יוונית ושטבילה הכרחית לישועה. הרועה הטוב הוא ספר גנוסטי שמציג את הכפירה ש"רוח המשיח" צלחה על ישוע בזמן הטבילה שלו.

5.    ולבסוף, כתב היד סינייטיקוס (יחד עם כתב היד ותיקנוס), מפגין השפעה גנוסטית ברורה. המילים מיוחנן א' 18 "הבן היחיד" שונו ל"האלוהים היחיד", ובכך מונצחת הכפירה העתיקה של אריוס שמפרידה את ישוע המשיח הבן מאלוהים עצמו, על ידי הקשר הברור בין "האלוהים" מיוחנן א' 1 לבין "הבן" מיוחנן א' 18. אנחנו יודעים שאלוהים לא נולד; הבן הוא זה שנולד כהתגלמותו של אלוהים.

אם המסר הזה בירך אותך, בבקשה שלח/י אימייל לד"ר היימרס וספר/י לו - rlhymersjr@sbcglobal.net (לחץ/י כאן) אפשר לכתוב לד"ר היימרס בכל שפה, אבל עדיף באנגלית אם אפשר.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאת הכתובים לפני הדרשה שנעשתה על ידי מר אבל פרידהום: מרקוס ט' 17-29.
שיר הסולו שבוצע על ידי מר בנימין קינקייד גריפית':
      "אהיה אמיתי" (מאת הווארד א. וולטר, 1883-1918).