איך לעשות תלמידים!
תוכנית שבאמת עובדת!

לפני זמן רב לימדו אותי על מרכזיותה ועליונותה של הקהילה המקומית. אני לא זוכר מתי בדיוק שמעתי את זה – אבל זה בטח היה ממש מזמן, בגלל שאני לא זוכר זמן שבו לא האמנתי בכך. כל הדברים בברית החדשה מתרכזים בקהילה המקומית. ג'ים ג'נט אמר, "בברית החדשה נעשה שימוש במילה 'קהילה' כ-100 פעמים...הקהילה היא לא איזושהי מחשבה מאוחרת של אלוהים...מתקופתם של המשיחיים הקדומים, הקהילה המקומית הייתה יחידה שקיבלה את סמכותה מהשמיים, אשר דרכה אלוהים בחר לעבוד, וזו היחידה היחידה מסוגה" (ג'ים ג'נט, הקהילה המקומית: תכנית אלוהים על פני כדור הארץ, הוצאת סמירנה, 1994, עמ' 81, 83, 84).

המילה היוונית לקהילה היא "אֶקְלֶסִיָה" – שפירושה אסיפה של הקרואים – ההתכנסות של הצאן שאלוהים קרא אל מחוץ לעולם, שהתאחדו יחד במשיח באמצעות רוחו. אם נדייק בדברינו, אנחנו לא "הולכים לקהילה". אנחנו הנושעים מהווים קהילה בעצמנו! המשיח סיפר לנו על היווסדות הקהילה במתי י"ח 15-20. אבל דווקא בדברים שאמר לתלמידיו לאחר תקומתו לתחיה, המשיח מספר לנו מה קהילה אמורה לעשות, מה המטרה והמשימה שלה. במרקוס ט"ז 15 המשיח אומר,

"ויאמר אליהם, לכו אל כל העולם וקראו את הבשורה לכל הבריאה" (מרקוס ט"ז 15).

המצווה ללכת אל כל העולם חוזרת על עצמה מספר פעמים. אבל זה לא הנושא המרכזי בדבריו של ישוע לתלמידיו לאחר תקומתו מן המתים במתי כ"ח 19, 20. ד"ר וו. א. כריסוול אמר, "ישוע הטיל תפקיד...על קהילה בכל תקופה. מילות הציווי בדבריו הן 'לכו אל כל הגויים', או ליתר דיוק 'עשו תלמידים'" (תנ"ך הלימוד של כריסוול, הוצאת תומס נלסון, 1979; הערה על מתי כ"ח 19-20).

היו כאלה שאמרו שהמצווה הזו ניתנה רק לשליחים. זו השקפה מוטעית. מספיק לקרוא את ספר מעשי השליחים כדי לראות שכל הקהילות בברית החדשה האמינו שזו הייתה מצווה שניתנה להן – ולכל הקהילות. ד"ר כריסוול גם הראה ש"לכו אל כל הגויים" נאמר מתוך צווי ופירושו "עשו תלמידים" פשוטו כמשמעו. רועה הקהילה הותיק שלי, ד"ר טימותי לין, היה אחד המתרגמים של התנ"ך בגרסה האמריקאית הסטנדרטית החדשה. הוא לימד בסמינר התיאולוגי של טאלבוט והתקדם גם להיות נשיא הסמינר האוונגלי של סין. ד"ר לין סיפק את ההסבר שלו למתי כ"ח 19-20.

בדבריו של ישוע לתלמידיו אחרי תקומתו מן המתים יש ארבעה פעלים: "לכו", "עשו תלמידים", "וטבלתם", "ולימדתם". רק הפועל "עשו תלמידים" נאמר מתוך ציווי; כל השלושה האחרים הם פעלים שמתפקדים כתארים או שמות תואר. לפיכך, התרגום המדויק צריך להיות:

לכן כאשר תלכו, עליכם לעשות תלמידים מקרב כל הגויים, להטביל אותם בשם האב, הבן ורוח הקודש, ללמד אותם לציית לכל מה שציוויתי אתכם; והנה, אני תמיד איתכם, עד קץ הימים.

במילים אחרות, "לכו" זה לא ציווי [כאן], אבל "עשו תלמידים", וזה גם הנושא המרכזי בדבריו של ישוע לתלמידיו לאחר תקומתו מן המתים (ד"ר טימותי לין, הסוד לגדילת הקהילה, אף.סי.בי.סי, 1992, עמ' 59).

אלברט ברנס אמר את אותו הדבר, "פירוש המילה [לימדו] היא 'תלמדו' או 'עשו תלמידים'" (הערותיו של ברנס על הברית החדשה, בייקר בוק האוס, מהדורת 1983; הערה על מתי כ"ח 19). בתנ"ך בגרסה הבינלאומית החדשה זה מופיע כ"עשו תלמידים" (הגרסה הבינלאומית החדשה, מתי כ"ח 19). גם הפרשן הלותרני, ד"ר ר. צ'. ה. לנסקי, תרגם את זה באותו אופן, "לכן אחרי שהלכתם, תלמדו את כל הגויים" (הפירוש של בשורת מתי הקדושה, אוגסבורג פובלישינג האוס, מהדורת 1961, עמ' 1170). "עשו תלמידים" הוא תרגום שהופיע גם בפירושים של צ'ארלס ג'ון אליקוט וג'ון פטר ליינג'. וויליאם הנדריקסן אמר, "'לכן אחרי שהלכתם, עשו תלמידים' הוא ציווי בפני עצמו. זו הוראה מיידית, פקודה" (הבשורה של מתי, בייקר בוק האוס, מהדורת 1981, עמ' 999). לפיכך, הנושא בדבריו של ישוע לתלמידיו אחרי תקומתו מן המתים הוא המשימה והמטרה של הקהילה המקומית. כל מה שאנחנו עושים בקהילה המקומית אמור להתרכז בללכת ולעשות תלמידים, להטביל אותם וללמד אותם לקיים את כל מה שהמשיח ציווה. הקהילה המקומית צריכה להיות מרכז הכשרה ל"עשיית תלמידים מכל הגויים". כל מי שמקדיש תשומת לב יתרה לדרשות שלי, יודע שאני מעריך את ד"ר ג'ון ר. רייס.

אני לא מסכים איתו על כל דבר, אבל אני מאוד מסכים עם הדגש החזק שהוא שם על זכיה בנפשות. הקשיבו להסבר שהיה לד"ר רייס על דבריו של ישוע לתלמידיו לאחר תקומתו מן המתים במתי כ"ח 19, 20. ד"ר רייס אמר,

כמעט כל אחד יסכים שמדבריו של ישוע לתלמידיו לאחר תקומתו מן המתים עולה הדרישה שלזכיה בנפשות תהיה עדיפות, שזכייה בנפשות תהיה העיסוק העיקרי של המשיחיים, רועי הקהילות, והקהילות עצמן...["ואתם לכו אל כל הגויים, ולימדתם אותם"] שימו לב שכאן כוונת המילה "לימדתם" היא לא לבאר את הכתובים למאמינים. פירושה "לעשות תלמידים". המילה היוונית היא "מָתִ'יטֶפְסָאטֶה", כלומר "לעשות תלמיד"...אז הלימוד הראשון שצווה בדבריו של ישוע לתלמידיו לאחר תקומתו מן המתים הוא לעשות תלמידים (ד"ר ג'ון ר. רייס, למה הקהילות שלנו לא זוכות בנפשות, סורד אוף ד'ה לורד פובלישרס, 1966, עמ' 22).

המילה היוונית ל"תלמיד" מתוארת בצורה מושלמת על ידי וו. א. ויין – "תלמיד הוא לא רק תלמיד בלימודים [סטודנט], אלא [גם] חסיד; לכן נאמר עליהם שהם מחקים את מוריהם" (וו. א. ויין, מילון לביאור מילות הברית החדשה, פלמינג ה. רוול פובלישרס, מהדורת 1966, עמ' 316).

אבל כאן מתעוררת השאלה – איך אנחנו מגייסים תלמידים חדשים? אני חושב שזו שאלה קריטית לזמן שלנו. גילינו שהרבה מהשיטות הישנות, שאולי עבדו בעבר, היום כבר לא גורמות לאנשים לבוא לקהילה המקומית. הן פשוט לא עובדות! חלוקת חוברות לא מביאה תלמידים חדשים לקהילה. תליית הזמנות על ידיות הדלתות לא עושה את זה. הליכה מדלת לדלת וקיום מה שמכונה "תפילת החוטא" עם האנשים לא עושה את זה. כל מי שברצינות מנסה את השיטות הישנות האלה, יודע שהן לא מביאות תלמידים חדשים לקהילה.

ממש כשרק שנושעתי קראתי את המגזין של ג'ון ווזלי. זו הייתה שיטתו של ג'ון ווזלי לצאת החוצה לשדות וללמד. לאחר מכן חלק מהאנשים היו באים אליו והוא היה מחלק אותם לקבוצות קטנות. חשבתי שזו היא הדרך לבשר. בגלל זה כל יום אחרי העבודה הייתי יורד לרחובות במרכז לוס אנג'לס ומלמד. אבל כמעט ולא היו לזה תוצאות. אני מקווה שהצלחתי להדריך זוג מבוגר למשיח בביתם, לאחר שהבעל שמע אותי מלמד ברחוב. אבל שני האנשים האלה היו הפרי היחידי אחרי שלימדתי ברחובות במשך שנתיים!

הדבר הבא שניסיתי היה חלוקת עלונים. אחרי שהקמנו את הקהילה הזו חילקנו עלונים באופן קבוע. אני מעריך שחילקנו קרוב לחצי מיליון עלונים כאלה. העלונים האלה היו העלונים שלנו, עם השם ומספר הטלפון של הקהילה. אבל אחרי כמה שנים, ואחרי שחילקנו עשרות אלפי עלונים, לא קלטנו אפילו אדם אחד לקהילה! אף אחד!

אחרי זה ניסינו ללכת מדלת לדלת וללמד על תוכנית הישועה. בסופו של דבר עשיתי קלטת, שבה אני מסביר איך להיוושע. האנשים שלנו השמיעו את הקלטת הזו למאות רבות של אנשים אובדים. מעט מאוד אנשים, בקושי מישהו, באו לקהילה! אף אחד מאלה שבאו לא היה צעיר. אני לא מצליח לחשוב על מישהו שגם נשאר איתנו!

בסופו של דבר ניסינו הזמנה פשוטה. לא לקחנו תנ"ך, עלונים או כל ספרות אחרת. התחלנו לשלוח את האנשים שלנו לקניונים, למכללות ולמספר רחובות נבחרים. הם היו פונים לאנשים ומנהלים איתם שיחה רגילה. הם היו מזמינים את האנשים לבוא לאירוע בקהילה הבפטיסטית שלנו. לאחר מכן הם היו שואלים לשמו הפרטי ולמספר הטלפון שלו. התרכזנו בצעירים. ד"ר טימות'י לין אמר, "לפי הסטטיסטיקות שלנו, אחוז האנשים בגילאים ה-40 ומעלה שמקבלים את המשיח הוא מאוד נמוך, במיוחד בקרב הסינים" (שם, עמ' 73). למעשה, המספר הזה אף נמוך עוד יותר בקרב אלה שאינם סינים! סטטיסטיקות אחרות מצביעות שכמעט כל החזרות בתשובה (90% אחוז או יותר) מתרחשות לפני גיל 30. מדהים אותי שבזמן האחרון כמעט כל המטיפים מרכזים את מירב מאמצי הצלת הנפשות שלהם באנשים מבוגרים יותר, בזמן שכל המחקרים מראים שהאוכלוסייה הזו היא בעלת שיעור ההתנגדות הגדול ביותר! ד"ר לין אמר שאנחנו צריכים להשקיע את רב האנרגיה בתלמוד אנשים צעירים. אז אנחנו מכוונים לאנשים בגילאים בין 16 ל-25. הרבה מטיפים בזמן האחרון רוצים תוצאות מידיות. בגלל זה הם בעיקר מחפשים לקבל מאמינים ש"התבשלו" בקהילות אחרות. הם גורמים לאנשים לעזוב את הקהילות הקודמות שלהם ולבוא איתם. ד"ר ג'יימס דובסון אמר שכמעט כל הגדילה בקהילות שלנו נובעת מניוד. זו סיטואציה טראגית. אין למטיפים ברירה אלא לעשות את זה, בגלל שהם לא יודעים איך לעשות תלמידים חדשים מהעולם האובד. להרבה מטיפים אין מושג איך למשוך את האובדים ולגרום להם להיוושע ולהפוך לתלמידים. אין להם מושג מה לעשות! הם יכולים רק "לגנוב כבשים" מקהילות אחרות! לא מפתיע שאין התעוררות!

כאשר אנשינו חוזרים מ"בישור", הם מוסרים לטלפנים שלנו את השמות ואת מספרי הטלפון שקיבלו. הטלפנים למדו איך להתקשר לאנשים האלה ולהזמין אותם להיות איתנו. אנחנו אומרים להם בדיוק למה הם מגיעים – אני אדבר, ואז תהיה לנו חגיגת יום הולדת וארוחה משותפת. תמיד יש מישהו שיש לו יום הולדת בטווח של כמה ימים! אחרי שהאנשים החדשים באו במשך מספר שבועות, אנחנו מזמינים אותם ללכת לבישור. אנחנו לא מחכים שהם יחזרו בתשובה. אנחנו לוקחים דוגמא מישוע. הוא קרא לשמעון פטרוס, לתומא הספקן, ולאחרים ללכת אחריו, לפני שהם הבינו את הבשורה ונושעו. יהודה איש קריות היה תלמיד במשך 3 שנים מבלי שנושע אי פעם. לפיכך, הם נהיו תלמידים לפני שנושעו! זו השיטה שישוע השתמש בה. וזו השיטה היחידה שניסיתי ועובדת!

בנוסף, ישוע לא הכניס אותם "בעדינות" לתוך התלמידות. הוא זרק אותם לזה! שימו לב לאופן שהוא קרא לתלמידים הראשונים. נאמר לנו שישוע ראה את שמעון פטרוס ואת אנדריי דגים. ישוע אמר להם, "בואו אחרי" והם עזבו מיד את רשתותיהם והלכו אחריו. (ראו מתי ד' 19, 20). אחר כך ישוע ראה את יעקב ואת יוחנן בסירה קטנה. הוא קרא להם. "ויעזבו מהרה את האניה... וילכו אחריו" (מתי ד' 21, 22). לא היה להם מושג מי הוא היה. הם אמרו, "מי אפוא הוא?" (מתי ח' 27). עד הזמן ההוא כבר היו לו שני עשר תלמידים. הם אפילו לא ידעו עדיין מי הוא היה. מה ישוע עשה? הוא שלח זוגות-זוגות לבשר! אחר כך הוא הוביל אותם לעימות אחד אחרי השני עם הפרושים. אחרי זה הם פגשו את השליט הצעיר העשיר. הוא שאל את ישוע מה עליו לעשות כדי לקבל חיי עולם. ישוע אמר, "לך, מכור את רכשך, ונתת לעניים, ושוב הלום והלכת אחרי" (השוו עם מתי י"ט 21). הצעיר העשיר הלך משם בעצב. הוא לא הפך לתלמיד.

ישוע סיפר לתלמידים שלו שהוא הולך לירושלים כדי להיצלב. לא היה להם מושג למה הוא התכוון. כבר עברו 3 שנים והם עדיין לא הבינו את הבשורה! הם למדו להיות תלמידים לפני שנולדו מחדש! כשישוע נעצר ונלקח להיצלב, הם כולם ברחו, ובסוף הסתתרו בעלית הגג. ביום ראשון בערב, ישוע, שקם לתחיה, בא אליהם. הם שמחו מאוד לראות אותם חי! אז הוא נפח עליהם ואמר, "קחו לכם את רוח הקודש" (יוחנן כ' 22). ד"ר ג'. ורנון מקג'י אמר, "אישית, אני מאמין שבאותו הרגע שהאדון נפח עליהם ואמר, 'קחו לכם את רוח הקודש', האנשים האלה התחדשו [נולדו מחדש]". לפני כן רוח אלוהים לא שכנה בתוכם" (ד"ר ג'. ורנון מקג'י, דרך התנ"ך, כרך ד', עמ' 498; הערה על יוחנן כ' 22).

אני חושב שד"ר מקג'י צדק לחלוטין. אבל אם אפילו אם אתם לא לגמרי מסכימים עם הנקודה האחרונה, ברור שהמשיח תלמד את השליחים בדרך שונה לחלוטין מאיך שהקהילות שלנו עושות את זה היום. לפני הכל הוא עשה אותם לתלמידים.

במאות השנים האחרונות ניסינו קודם כל "להדריך" אנשים למשיח. ורק אחרי זה ביצענו עליהם "מעקב". המשיח עשה את זה בדיוק ההיפך. תקוותי היא שיהיו כאלה שיזנחו את השיטה הכושלת הזו – וישובו לדרך שבה ישוע עשה תלמידים. ואם אתה איתנו היום, אני מבקש ממך להפוך להיות תלמיד של ישוע המשיח. בואו לקהילה שלנו! קחו את הצלב ולכו אחרי ישוע! בואו ביום ראשון בבוקר וגם בערב! בואו גם לאסיפות התפילה בשבת בערב! תלמדו לחיות חיים רציניים באמונה. אחרי כן תבטחו בישוע ותיוולדו מחדש – ותטוהרו מכל חטא בדמו. אמן.

אני מבקש ממך לבוא איתנו. אני מבקש ממך להפוך להיות תלמיד של המשיח – כזה שלומד ממנו והולך בעקבותיו. אני מבקש ממך לבוא לקהילה שלנו, ביום ראשון בבוקר, ביום ראשון בערב – וביום שבת בערב, לתפילה ולבישור. בוא איתנו והמשיח יעשה אותך ל"דייג אדם"! הוא יעשה אותך לזוכה בנפשות – דייג אדם! ישוע אמר, "לכו אחרי ואשימכם לדייגי אנשים" (מתי ד' 19). שירו את הפזמון הזה איתי!

אעשה אתכם לדייגי אדם,
   דייגי אדם, דייגי אדם,
אעשה אתכם לדייגי אדם
   אם תלכו אחרי.
אם תלכו אחרי, אם תלכו אחרי,
   אעשה אתכם לדייגי אדם
אם תלכו אחרי!
    ("אעשה אתכם לדייגי אדם" מאת הארי ד. קלארק, 1888-1957).

הביאו אותם, הביאו אותם,
   הביאו אותם משדות החטא;
הביאו אותם, הביאו אותם,
   הביאו את התועים אל ישוע.
("הביאו אותם" מאת אלכסינה תומאס, המאה ה-19).

המשיח מת על הצלב כדי לשלם את המחיר עבור החטא שלך. הוא שפך את דמו היקר כדי לטהר אותך מכל חטא. הוא קם מן המתים כדי לתת לך חיי נצח. בטח בישוע והוא יושיע אותך. בוא איתנו לזכות בנפשות. אמן.

אם המסר הזה בירך אותך, בבקשה שלח/י אימייל לד"ר היימרס וספר/י לו - rlhymersjr@sbcglobal.net (לחץ/י כאן) אפשר לכתוב לד"ר היימרס בכל שפה, אבל עדיף באנגלית אם אפשר.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאת הכתובים לפני הדרשה שנעשתה על ידי מר אבל פרידהום: מתי כ"ח 16-20.
שיר הסולו שבוצע על ידי מר בנימין קינקייד גריפית':
"הביאו אותם" (מאת אלכסינה תומאס, המאה ה-19).