הצלה או דין גיהנום

הקיסר נרון העלה את רומא באש בשנת 64 לספירה. נרון (54-68 לספירה) היה אדם אכזרי ואיש צמא דם. הוא הרג מספר אנשים ממשפחתו שלו. כאשר רומא נשרפה האנשים חשדו שהוא זה שהצית את האש. הוא היה צריך למצוא מישהו אחר להאשים. הוא האשים את המשיחיים בהצתת האש! בתחילת המאה השניה טקיטוס (56-117) אמר, "אלו שהתוודו שהם משיחיים נעצרו... במותם הם...כוסו בעורות של חיות פרא, נקרעו לגזרים על ידי כלבים, נצלבו או נשרפו – כך שכשירדה החשיכה הם נשרפו כמו לפידים בלילה" (טקיטוס, רשומות היסטוריות 15:44, תחילת המאה השניה). מספר חודשים לאחר שהשליח פטרוס כתב את האיגרת השניה לפטרוס. אז מספרת המסורת שפטרוס נצלב הפוך לפי בקשתו – כיוון שחש בלתי ראוי למות באותה הדרך בה מת ישוע.

מאות משיחיים מתו ברדיפות הפראיות והנוראיות. נרון קשר משיחיים לעמודים ושרף אותם כדי להאיר את הגן שלו! ממש לפני שפטרוס נעצר ונצלב הוא כתב את האיגרת השניה לפטרוס.

בשניה לפטרוס השליח מדבר על ההשראה והסמכות של התנ"ך (השניה לפטרוס א' 19-21). הוא מזהיר אותנו כי "יהיו מורי שקר גם בכם" (השניה לפטרוס ב' 1-3). הוא מזכיר לנו שאלוהים שפט את "המלאכים אשר חטאו" (ב' 4), שאלוהים "את ערי סדום ועמורה הפך לאפר" (ב' 6). אך הציל "את לוט הצדיק אשר הלאוהו אנשי בליעל ההם [בדרכי זימתם]" (ב' 7). ואז השליח נותן לנו את הקטע שלנו,

"יודע ה' להציל את חסידיו מניסיון ולחשוך את הרשעים ליום המשפט להשיב גמולם להם" (השניה לפטרוס ב' 9).

לפני שאני מתחיל לדבר על הקטע הזה אני רוצה שתדעו כמה שונא השטן את השניה לפטרוס. השטן שונא את הספר הקטן הזה כמעט יותר מכל ספר אחר בברית החדשה. אתם לא צריכים ללכת להוליווד או ללאס וגאס כדי לראות את השטן בפעולה. כל מה שאתם צריכים זה לנסוע לסמינר פולר בפאסאדנה שבקליפורניה. היום כמעט כל הסמינרים המרכזיים באמריקה תוקפים את התנ"ך. והם שונאים את השניה לפטרוס כנראה יותר מכל ספר אחר בברית החדשה. כשלמדתי בסמינר הדרום-בפטיסטי צפונית לסן פרנסיסקו, המרצים שם כינו את השניה לפטרוס "זיוף". מרצים ליברלים אנטי-תנ"כיים אמרו את זה כבר שנים. אבל ד"ר א. ט. רוברטסון, החוקר הגדול של הברית החדשה בשפה היוונית, הגן על השניה לפטרוס. הוא הראה שיש ציטוטים והפניות לשם אצל אריסטידס (נפטר ב-134 לספירה), אצל ג'סטין מרטיר (נפטר ב-165 לספירה), אצל אירנאוס (130-202), אצל איגנטיוס (35-107), קלמנס הראשון (נפטר ב-99 לספירה), אתנסיוס (296-373), אוגוסטין (354-430) והמהפכן הגדול מרטין לותר (1483-1546), (ד"ר א. ט. רוברטסון, תמונות מילים בברית החדשה, כרך ו', ברודמן פרס, 1933, עמ' 139-146 – המגננה של ד"ר רוברטסון על השניה לפטרוס).

ד"ר רוברטסון הראה ש"באיגרת הזו אין רעיונות מדהימים... היא דווקא מלאה בלימוד שמרני ומחנך" (שם, עמ' 140). ד"ר ג' ורנון מקג'י, מורה התנ"ך הידוע והאהוב ביותר באמריקה, אמר, "היום כבר ברור שפטרוס כתב את המכתב הזה" של השניה לפטרוס (ד"ר ג'. ורנון מקג'י, דרך התנ"ך, כרך ה', תומאס נלסון פובלישרז, 1983, עמ' 714).

אבל בבתי ספר כמו סמינר פולר הליברלים עדיין ממשיכים לקרוע אותו לגזרים! ד"ר הנרי מ. מוריס אמר, "ההתנגדות הזו [היא] בגלל הגינוי החזק [בשניה לפטרוס] של מורי השקר בקהילה... [השניה ל]פטרוס מזהיר מפני 'הגדות מחוכמות' (השניה לפטרוס א' 16), מורים צבועים המכחשים במשיח (השניה לפטרוס ב' 1), מורים יקרנים [אוהבי כסף] (השניה לפטרוס ב' 3, 15), מורים אנטינומים (השניה לפטרוס ב' 13, 19), ובמיוחד תורת האבולוציה ועיקרון האחידות (השניה לפטרוס ג' 3-6)" (ד"ר הנרי מ. מוריס, תנ"ך הלימוד של המגן, וורלד פובלישינג, 1995, עמ' 1401).

אין פלא שהשטן ומורי השקר שלו תוקפים את השניה לפטרוס. סיבה נוספת לשנאה של השטן כלפי השניה לפטרוס היא בגלל שמופיעה שם אחת משתי האמירות הכי חזקות אודות ההשראה והדיוק של התנ"ך, בשניה לפטרוס א' 19-21 (האמירה השניה נמצאת בשניה לטימותיוס ג' 15-17). אין פלא שהשטן שונא את השניה לפטרוס!

בשניה לפטרוס יש הרבה בשר! בספטמבר של שנת 1961 נרשמתי ללימודים בביולה קולג' (כיום אוניברסיטה). במהלך סמסטר הסתו הקולג' קיים סדרות בנות-שבוע של אסיפות בוקר בקפלה. הדובר המיוחד באותה שנה היה ד"ר צ'ארלס ג'. וודברידג'. ד"ר וודברידג' היה אחד מחברי הסגל המייסדים של סמינר פולר. הוא התפטר משם כמה שנים קודם לכן בגלל ששם לב שפולר הלך לכיוון של ליברליזם ודחיית הסמכות של התנ"ך. כמובן שהמנהלים בפולר דחו את זה. הם כינו את ד"ר וודברידג' עושה-צרות ובכינויים רעים נוספים. אבל אף אחד לעולם לא חוזר אחורה ומתנצל – במיוחד לא מקרב האוונגליסטים החדשים. חלפו להם למעלה מ-50 שנה, ומה שחזה ד"ר וודברידג' באמת קרה. היום פולר מייצרת מטיפים כמו בוב בל. הוא כתב ספר שבו טען שכולם (אפילו היטלר) ילכו לגן עדן. לאחרונה הוא גם כתב עוד ספר שבו הביע תמיכה במעשים המיניים המגונים והנתעבים ביותר. ד"ר וודברידג' ראה את זה בא כבר מלפני זמן רב, בסוף שנות ה-1950. מחיאות כפיים לד"ר צ'ארלס ג'. וודברידג'! (תרועה).

ד"ר וודברידג' הגיע לביולה ולימד אותנו באסיפות הקפלה מידי יום במשך שבוע. הוא לימד ישר מתוך השניה לפטרוס! זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי לימוד כזה! עד אז שמעתי רק מסרים בנושאים אקטואליים, בלי הרבה "בשר". אלוהים אדירים! ד"ר וודברידג' השיג את מלוא תשומת ליבי בזמן שחרש את השניה לפטרוס – הדיוק של התנ"ך בפרק א'; נביאי השקר בפרק ב'; המלאכים שחטאו וגורשו; המבול ושריפת סדום ועמורה! הוא פרש את כל זה לפנינו ולימד בגבורה. נושעתי ביום חמישי של אותו שבוע – ב-26 בספטמבר 1961 – הללו את שם ישוע!! מסלול חיי נקבע מאותו היום והלאה! כבר מהיום הראשון שבו נושעתי ידעתי שאלמד נגד המתקפות הליברליות על התנ"ך, על ישועה ועל חטא! ידעתי את זה אז, ואני יודע את זה הבוקר! הללו את שם ישוע!

פטרוס אמר על התנ"ך ש"דבר הנבואה יותר קיים" (השניה לפטרוס א' 19). פטרוס אמר שיקומו מורי שקר בקהילות ויכניסו כפירה וחורבן (השניה לפטרוס ב' 1-3). פטרוס אמר שאלוהים שפט את העולם כולו במבול, "וישמור רק את נוח קורא הצדק ושבעה עימו" (השניה לפטרוס ב' 5). פטרוס אמר שאלוהים שלח אש משמיים ו"את ערי סדום ועמורה הפך לאפר" (השניה לפטרוס ב' 6). פטרוס אמר כי אלוהים הציל "את לוט הצדיק" (השניה לפטרוס ב' 7). ועכשיו פטרוס נותן את הקטע שלנו,

" יודע ה' להציל את חסידיו מניסיון ולחשוך את הרשעים ליום המשפט להשיב גמולם להם" (השניה לפטרוס ב' 9).

כן, אדוני! פטרוס הוכיח את הקטע שלו! האדון ידע כיצד להציל את נוח והטביע את העולם האובד במימי המבול. האדון ידע כיצד להציל את לוט הצדיק, ולשרוף את העיר סדום עד אפר! אז,

"יודע ה' להציל את חסידיו מניסיון ולחשוך את הרשעים ליום המשפט להשיב גמולם להם" (השניה לפטרוס ב' 9).

במילים אחרות, יש לאלוהים היום בדיוק את אותו הכוח שהיה לו גם בימי קדם!

I. דבר ראשון, יש לאלוהים את הכוח להציל את חסידיו מניסיון.

"יודע ה' להציל את חסידיו מניסיון..."

אלוהים יודע מה הוא עושה – והוא יכול לעשות את זה! כשהייתי ילד אהבתי להקשיב לקולו האדיר של ג'ורג' בוורלי שיי ששר בעוצמה את המילים הללו,

אז נפשי תשיר, לך מושיעי ואלוהיי
כמה גדול אתה, כמה גדול אתה!
אז נפשי תשיר, לך מושיעי ואלוהיי
כמה גדול אתה, כמה גדול אתה!

אלוהים הוא כל יכול! אלוהים נמצא בשליטה. נכון, יש הרבה רוע בעולם. אבל הרוע כאן רק בגלל שאלוהים מרשה לו. למה הוא מרשה לו? אני לא יודע. פשוט ככה. אני לא יודע. אבל בדרכו הבלתי מובנת והנסתרת של אלוהים, הוא מרשה לרוע להיות פה.

"משפטיו מי יחקור ודרכיו מי ימצא" (רומים י"א 33).

"יודע ה' להציל את חסידיו מניסיון"! המאמינים הראשונים ברומא בודאות עברו פיתויים וניסיונות גדולים ונוראיים. כמו שכבר אמרתי, נרון שרף אותם בעודם בחיים, כשהם קשורים לראשי התרנים. כל לילה הוא האיר את גנו באמצעות מאמינים בוערים.

מישהו יגיד, "זו סתירה. הוא לא הציל אותם". אתם טועים. הוא הציל אותם "מניסיון". הוא נתן להם את הכוח לעבור ניסיונות, וגבורה לעבור את הלהבות! שיר גדול וישן מבטא את כל זה!!!

כאשר דרככם תעבור דרך אש הניסיונות,
   חסדי יהיה לכם, די והותר;
הלהבה לא תזיק לכם, אני רק מתכוון,
   לכלות את פסולתכם, ולזקק את זהבכם.
("איזה יסוד מוצק" מאת ג'ורג' קיית', 1638-1716,
      "קיי" במבחר השירים של ריפון, 1787).

הייתה לי הזכות להכיר באופן אישי אדם שממש אפשר לומר עליו שהוא קדוש מעונה. שמו היה ריצ'רד וורמבראנד. הוא היה המאמין הכי גדול שאי פעם הכרתי, והכרתי אותו די טוב. רועה הקהילה וורמבראנד היה כלוא במשך 14 שנה בבית הכלא הקומוניסטי בגלל שבישר את הבשורה. הסוהרים הקומוניסטים העבירו אותו דרך מסכת עינויים בסגנון ימי הביניים. היו בגופו 18 פצעים כתוצאה ממגע עם ברזל מלובן. לאורך שנות הסבל הוא חילק את הבשורה עם הרבה אסירים אחרים שסבלו, ורבים מהם נושעו. שמו אותו בבידוד למשך שנתיים. שם הוא מעולם לא שמע קול אנושי. הוא כמעט והשתגע מהסמים שהם שמו לו בתוך המזון שהוגש לו. בסוף הוא החל להטיף את הבשורה לאחרים שהושמו מפעם לפעם בתאים הסמוכים לתא שלו. הוא העביר להם פסוקי תנ"ך ותפילות על ידי נקישות בקוד מורס.

בסופו של דבר שמו אותו ב"חדר מס' 4" – "חדר המוות". הם השאירו אותו שם, כשהוא גוסס משחפת. אין אחד שאי פעם יצא מ"חדר מס' 4" בחיים. הם נשלחו לשם כדי למות. אבל רועה הקהילה וורמבראנד המשיך לחיות. באותו "חדר מוות" הוא הדריך לישוע המשיח אסיר גוסס אחד אחרי השני. הוא אמר, "היה נראה כאילו התא להט מהקרבה-עצמית ומאמונה מתחדשת. ברגעים האלה היה נדמה שהמלאכים סובבים את כולנו".

כשאני מרגיש עצוב או מדוכדך אני לוקח לעיתים קרובות את ספרו של ריצ'רד וורמבראנד מעונה עבור המשיח וקורא כמה עמודים. בשבוע שעבר קראתי שוב פעם ספר אחר שלו, מתחת לפני השטח של אלוהים (ליבינג סקריפייס בוק קומפני, 2004). הספרים האלה נוראיים. הם מפרטים אודות עינויי המאמינים. אבל הם תמיד מעודדים אותי. אני מעודד מהיכרותי עם האדם הזה, ריצ'רד וורמבראנד, שחווה על בשרו את הפסוקים שלנו. הפסוק האלה מאוד מעודד אותי, "יודע ה' להציל את חסידיו מניסיון..." (השניה לפטרוס ב' 9).

עשרות אלפי מאמינים מעונים ונרצחים בידי המוסלמים ממש עכשיו, בתקופה שלנו. כל שעליהם לעשות כדי להינצל ממוות הוא להגיד את המילים האלה: "אין אלוהים מלבד אללה ומוחמד הוא נביאו". אבל הם מסרבים להגיד את זה ולהפוך למוסלמים. הקהילות שלהם נשרפות. הבתים שלהם נשרפים. ראשם של רבים מהם נערף. רבים אחרים נשרפים בעודם בחיים. ובכל זאת הם מסרבים לוותר על אמונתם בישוע. ורבים בעולם המוסלמי פונים למשיח, אפילו שזה מאוד מסוכן עבורם. אתם יכולים לקרוא כמה מהסיפורים שלהם בקישור הבא www.persecution.com. הם יודעים מניסיון את מה שרב חברי הקהילות בעולם המערבי לא יודעים – "יודע ה' להציל את חסידיו מניסיון...".

גם כשאקרא לכם ללכת במים העמוקים,
   נהרות הצער לא יעלו על גדותיהם
כי אני אהיה עימכם, לברך את ניסיונותיכם;
   ואטהר אתכם תוך כדי מצוקותיכם העמוקות ביותר.

לפני שלושה שבועות חגגנו את יום השנה ה-40 לקהילה הזו. היה לנו זמן נפלא של הלל, ואפילו צחוק! אנשים שצפו בוידאו אמרו לי שיש לנו קהילה נפלאה! אבל הם לא יודעים את הסבל שעברנו כדי להוליד את הקהילה הזו. הם לא יודעים ש"ה-39", אלה ששילמו עבור הקהילה, עברו לעיתים קרובות כאב וצרות מפוצצות-מוח, בעת ש-400 איש עזבו אותנו. "ה-39" שילמו שניים וחצי מיליון דולר עבור הבניין הזה. עכשיו הניסיון הזה כבר מאחורינו. אלוהים העביר אותנו דרכו. אבל יהיו ניסיונות אחרים בעתיד, חלקם אולי אפילו גרועים יותר. אבל אנחנו לא מפחדים בגלל ש"יודע ה' להציל את חסידיו מניסיון..." (השניה לפטרוס ב' 9).

II. דבר שני, האדון חושך את הרשעים ליום המשפט.

"יודע ה' להציל את חסידיו מניסיון ולחשוך את הרשעים ליום המשפט להשיב גמולם להם" (השניה לפטרוס ב' 9).

בספרו הקלאסי על אפולוגטיקה, לכן עימדו, ד"ר ווילבור מ. סמית' הנפלא אמר את הדברים האלה על המשפט המתקרב,

הכתובים בהחלט מדברים על אירוע אחד של משפט העתיד לבוא, ואנחנו חטאנו בכך שהמסרים של היום כמעט ונעדרים את האמת שהיא אמנם נוראית אך נחשפה בצורה מופלאה... רבים מאיתנו...פחדו לעמוד ולהשתמש בשפת הכתובים בכל הנוגע ליום המשפט. אדונינו המבורך השתמש בביטוי "יום המשפט" שוב ושוב... פטרוס השליח מדבר על "יום המשפט", ועל "יום הדין ואבוד אנשי הרשע". יוחנן השליח מדבר על "יום המשפט" ועל "עת לשפוט המתים" (ד"ר ווילבור מ. סמית', לכן עימדו, וו. א. ווילה קו., 1945, עמ' 443).

יוחנן השליח דיבר על המשפט האחרון. הוא אמר,

"וארא את המתים, הקטנים עם הגדולים, עומדים לפני הכיסא וספרים נפתחים. וייפתח ספר אחר והוא ספר החיים. ויישפטו המתים מן הכתוב בספרים כמעשיהם. וישב הים את מתיו והמוות והשאול השיבו את מתיהם, ויישפטו איש איש כמעשיהם. והמוות והשאול הושלכו באגם האש, והוא המוות השני. וכל איש אשר לא נמצא כתוב בספר החיים הושלך באגם האש" (חזון יוחנן כ' 12-15).

הדרך היחידה להימלט מן העונש ב"אגם האש" היא להתוודות ולבטוח באדון ישוע המשיח. הוא מת על הצלב כדי לשלם את מלוא המחיר עבור החטא שלכם. הוא שפך את דמו היקר כדי לטהר אתכם מכל חטא. הוא קם מן המתים, בשר ועצמות, כדי לתת לכם חיים נצחיים. אבל עליכם לבטוח בו עכשיו, בחיים האלה. אחרי שתמותו, זה יהיה כבר מאוחר מדי להיוושע.

"יודע ה' להציל את חסידיו מניסיון ולחשוך את הרשעים ליום המשפט להשיב גמולם להם" (השניה לפטרוס ב' 9).

"חסידיו" הם אלה שמתוודים ובוטחים באדון ישוע המשיח. ה"רשעים" הם אלה שמסרבים לבטוח בו. אני מתפלל שתשובו לישוע לפני שיהיה מאוח

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאת הכתובים לפני הדרשה שנעשתה על ידי מר אבל פרידהום: השניה לפטרוס ב' 1-9.
שיר הסולו שבוצע על ידי מר בנימין קינקייד גריפית':
"אמונתם של אבותינו" (מאת פרידריך וו. פייבר, 1814-1863).