עיוורון שטני

הבוקר אני הולך לדבר על השטן. זו הייתה אחת הדרשות הקשות ביותר שאי פעם הכנתי. אני בטוח שהשטן בעצמו לא רצה שאדבר איתכם על זה היום. היה לי את ספרו של ד"ר וו. א. כריסוול והתכוונתי להיעזר בו כמקור. למדתי את הדרשות שלו על השטן והשדים, וחשבתי שאשתמש בחלק מדבריו בפתיח של הדרשה שלי. שמתי את הספר על השולחן. אבל כשהגיע הזמן שלי להכין את הדרשה, לא הצלחתי למצוא אותו! היה נראה כאילו הוא נעלם! הוא היה חייב להיות בחדר העבודה שלי, אבל בזבזתי קרוב ל-3 שעות בחיפושים אחריו, ולא הצלחתי למצוא אותו! אני בטוח שלשטן הייתה יד בדבר.

ואז אליאנה הגיעה הביתה. עצרתי והתפללתי שאלוהים יעזור לי למצוא אותו. אליאנה עברה על כל הספרים שהיו על הרצפה מסביב לשולחן שלי. בזמן שהיא עשתה את זה חשבתי לעצמי שכדאי שאחפש פעם נוספת במקום שראיתי אותו לאחרונה. כבר חיפשתי שם 3 פעמים, אבל ניסיתי שוב. שם הוא היה! הלב שלי קפץ משמחה! אלוהים ענה לתפילה שלי והראה לי איפה הספר היה!

מישהו יכול לומר שזה סתם משהו קטן – למצוא ספר. אבל לעיתים קרובות אנחנו רואים עד כמה השטן יסודי וקפדן ב"פרטים הקטנים". "שטן" הוא שמו בעברית. "שטן" – פירושו "יריב", פירושו "בר פלוגתא", "אויב" ו"מתנגד". המילה "שטן" מגיעה ממילה אחרת בעברית שפירושה "התקפה". שטן הוא האויב של אלוהים. הוא מתנגד לאלוהים. הוא תוקף את העבודה של אלוהים. והוא רב עוצמה. ד"ר וו. א. כריסוול היה הרועה של הכנסייה הבפטיסטית הראשונה של דאלאס, טקסס, במשך למעלה מ-60 שנה. היה לו דוקטורט ביוונית תנ"כית ובתיאולוגיה. הוא היה אלוף בהגנה על הדיוק של התנ"ך. הוא היה מטיף בפטיסטי דרומי נהדר, אחד המטיפים הגדולים ביותר של המאה ה-20. ד"ר כריסוול אמר,

     השטן עומד בקהילה הקדמית שלנו ומרצה באופן מזהיר. הוא מפקח על התהליכים החינוכיים, ומוודא שאלוהים נשאר בחוץ. השטן הוא האלוהים של העולם הזה.
     השטן אוהב דת... כל הסיפור של העולם העתיק מסופר במונחים של אלילי הבבלים, המצרים, היוונים והרומאים. בהודו יש היום 335 מיליון אלילים שסוגדים להם. השטן אוהב את זה. תעבדו כמה אלילים שתרצו, העיקר שתשאירו את האלוהים האמיתי מחוץ לסיפור. [השטן] אוהב את הדתות שיש בעולם. הוא אוהב את המיליונים הרבים שמשתחווים במקדשי הבוהה או השינטו. הוא אוהב את אלילי ההינדים, והוא אוהב שהמוסלמים משתחווים לאללה. מילונים רבים משתחווים לאלילים האלה, והוא מרוצה. העיקר שהאלוהים האמיתי יישאר מחוץ לסיפור.
      [השטן] הוא מלאך האור, שמסתיר היטב את מה שיקרה בסוף לאלה שהוטעו על ידו... הוא מייצג אדם מכובד. אתה מסתכל עליו. הוא מנהל מוכשר, לבוש בקפידה, ונמצא במקום גבוה בתאגיד ובחברה. האדם המכובד הזה מחזיק כוסית [ליקר] בידו. אבל [השטן] מסתיר את הביב ואת השיכור המתבוסס בקיאו ואת העצב בבתים ההרוסים והמשפחות ההרוסות והילדים המיותמים. הוא מבריק! [הוא אלוהי העולם הזה].
     הוא מהלל את הזוהר ואת העליזות של ברודוויי או של הוליווד או של לאס וגאס ואת כל פיתויי הפורנוגרפיה. אבל הוא מסתיר את העגבת ואת הזיבה ואת ההרפס ואת האיידס ואת הלבבות השבורים ואת הדמעות ואת הייאוש. זהו השטן [אלוהי העולם הזה]...
     הוא מזייף את הקהילה של האלוהים החי והמושיע, המשיח האדון. שאול השליח מתאר את הכנסייה המזויפת... "ואשר דימיון חסידות להם, ומכחשים בכוחה" (השניה לטימותיוס ג' 5)...הקהילה המזויפת מכירה את עמוקות השטן ולא מכירה בעמוקות אלוהים. השטן אוהב את זה. הוא אוהב דת בלי גואל...אל תדברו אל האובדים. אל תנסו להחזיר בתשובה את הלא נושעים. פשוט תעשו את זה יפה, פולחני ומבריק, העיקר שתשאירו את הגואל [המשיח] מחוץ לסיפור. זהו השטן. [זה אלוהי העולם הזה].
     בהיותו מבריק כזה, ומלאך אור שכזה, [השטן] מסתיר ביסודיות את מה שיקרה בסוף לאלה שהוטעו על ידו (ד"ר וו. א. כריסוול, "נפילתו של לוציפר", הדוקטרינות הגדולות של התנ"ך – חקר ותורת המלאכים, כרך ז', הוצאת זונדרוואן פובלישינג האוס, 1987, עמ' 93-95).

הוא מסתיר את חורבן החיים ללא המשיח. הוא מסתיר את הריקנות ואת הצער. הוא מסתיר את המוות חסר-האמונה ואת הקבר חסר התקווה. הוא מסתיר את המשפט האחרון של המתים הבלתי נושעים. הוא מסתיר את עינויי הנפש הנצחיים בלהבות ואת היגון הנצחי באגם האש! זהו השטן. זהו אלוהי העולם הזה!

וזו האישיות שלו, של השטן, כפי שמתאר השליח,

"וגם כי נעלמה בשורתנו, נעלמה היא מן האובדים: אשר אלוהי העולם הזה עיוור בהם את דעות הסוררים, לבלתי זרח להם נגה בשורת כבוד המשיח, אשר הוא צלם האלוהים" (השנייה לקורינתיים ד' 3-4).

I. דבר ראשון, מה נעלם מן האובדים.

הבשורה, "בשורת כבוד המשיח". זה מה שנעלם מהאובדים. בשורת המשיח היא משהו שמאוד פשוט ללמוד. אפשר ללמוד את העקרונות הבסיסיים של הבשורה בפחות מ-5 דקות. שאול השליח נתן את הבשורה ב-2 פסוקים קצרים בכתובים. הוא אמר,

"המשיח מת בעד חטאתנו כפי הכתובים; וכי נקבר וכי הוקם ביום השלישי כפי הכתובים" (ראשונה לקורינתיים ט"ו 3-4).

זה רק חלק ממשפט אחד! משפט אחד מתאר את הבשורה!

דבר ראשון, "המשיח מת בעד חטאתנו". היה זה המשיח שמת עבור חטאנו, ולא מישהו אחר. היה זה ישוע המשיח, שנשלח לכאן על ידי אלוהים. היה זה המשיח, שנולד ממרים הבתולה. היה זה המשיח, שנולד בלי חטא, שחי בלי חטא. היה זה המשיח, שאפילו הנציב פילטוס אמר עליו, "אני לא מצאתי בו כל עוון" (יוחנן י"ח 38). אין כל עוון! כמה שזה נכון. אפילו האויבים שלו לא הצליחו למצוא בו חטא או עוון. הם היו צריכים לשקר לגביו, ולהגיד עליו שהוא אמר כי יוכל לבנות מחדש את בית המקדש בשלושה ימים, דבר שהוא אף פעם לא אמר! זה היה שקר! הם היו חייבים לספר שקרים כדי שהריגתו יהיה דבר מתקבל על הדעת. היה זה ישוע המשיח, שמעולם לא שיקר, שכל הזמן רק עזר לאנשים. זה בן האלוהים המושלם, חסר החטא.

דבר שני, "המשיח מת בעד חטאתנו". המשיח מת על הצלב במקומנו, כדי לשלם את המחיר על חטאינו. פטרוס השליח אמר,

"כי גם המשיח עונה פעם אחת על חטאתנו, הצדיק בעד הרשעים" (ראשונה לפטרוס ג' 18).

הנביא ישעיהו אמר על המשיח,

"הוא מחולל מפשעינו" (ישעיהו נ"ג 5).

"ה' הפגיע בו את עוון כולנו" (ישעיהו נ"ג 6).

זה המשיח, המחליף שלנו. הוא מת במקומנו – כדי לשלם עבור החטאים שלנו בעיני אלוהים.

דבר שלישי, "נקבר ו... הוקם ביום השלישי". הוא באמת מת על הצלב. גופתו המתה הושמה בקבר. הם חתמו את הקבר והשאירו את גופתו שם. אבל ביום השלישי הוא קם מן המתים. הוא קם באופן פיזי מן המתים – כדי לתת לנו חיים,

"למען לא יאבד כל המאמין בו, כי אם יחיה חיי עולמים" (יוחנן ג' 15).

זו היא הבשורה! פשוטה כמו שהיא נשמעת!

"המשיח מת בעדינו, בהיותנו עוד חטאים. ועתה אשר נצדקנו בדמו, מה מאוד ניוושע בו מן הקצף... אף כי ניוושע עתה בחייו, אחרי אשר נרצינו" (רומים ה' 8-10).

זו היא הבשורה. ילד יוכל ללמוד את העובדות הללו תוך חמש דקות! אלה מכם שבאו לקהילה הזו פעמיים או שלוש כבר יודעים את העובדות הללו. אתם כבר למדתם את העובדות של הבשורה. ועדיין... ועדיין... ועדיין, לא נושעתם. אתם יודעים את הבשורה, אבל לא נושעתם. "וגם כי נעלמה בשורתנו, נעלמה היא מן האובדים" (השנייה לקורינתיים ד' 3).

II. דבר שני, למה הבשורה נעלמה מן האובדים.

התשובה נמצאת בפסוק שלנו, "אשר אלוהי העולם הזה עיוור בהם את דעות הסוררים" (השנייה לקורינתיים ד' 4). השטן מכונה "אלוהי העולם הזה". ביוחנן י"ב 31 השטן מכונה "שר העולם הזה". בראשונה ליוחנן ה' 19 כתוב לנו,

"כל העולם ברע הוא" (הראשונה ליוחנן ה' 19).

וכך זה מתורגם בהערת האמצע של תנ"ך הסקופילד,

"כל העולם נמצא בידי הרע".

והתנ"ך בגרסת הניו אמריקן סטנדרט מתרגם את זה כך,

"כל העולם נמצא בידי כוחו של הרשע".

הפסוקים הללו מבהירים לנו שהמערכת העולמית (היקום) יחד עם המנהיגים חסרי-האלוהים, דתות השקר, אנשים מרושעים, ותפישות מעוותות, נשלטים על ידי השטן. התפישות, הדעות, המטרות וצורות ההסתכלות של הרב המכריע של האנשים נשלטים על ידי רוח-העולם של דורנו. אליקוט קרא לזה "רוח שנאה ושקר ואנוכיות [אשר] כמעט מגדירים את השטן" (הפרשנות של אליקוט לתנ"ך כולו, כרך ז', הוצאת זונדרוואן, ללא תאריך, עמ' 375; הערה על השנייה לקורינתיים ד' 4).

ואליקוט אמר ש"אלוהי העולם הזה נמצא בניגוד עם [פעולת] אלוהים" (שם). זו המשמעות השם "שטן" – יריב, מתנגד, אויב, אופוזיציונר.

אולי לא קלטתם את זה, אבל כל מי שלא נושע הוא בעצם מתנגד לאלוהים. כל אחד! ללא יוצאים מן הכלל! אלה שעושים את עבודת הבישור הטלפוני שלנו יודעים את זה מניסיון. הם אף פעם לא פוגשים מישהו שבא לקהילה ונושע ללא מאבק – לעיתים קרובות מאוד זה מאבק טיטני, קרב איתנים! וזה עוד עם אלה שבפועל באים לקהילה! הם באים רק תוך כדי מאבק. אבל הרב המכריע לא יבוא בכלל! זה נכון במיוחד לאמריקאים הלבנים – אבל, בצורה כזו או אחרת, זה נכון גם לכל קבוצה אתנית! אפילו אמא סינית "נחמדה" תאמר, "בסדר, היא יכולה לבוא. אבל אל תטבילו אותה!" הם אומרים דברים מהסוג הזה לעיתים כל כך קרובות שאתם מתחילים להבין שבתוך ליבם הם מתנגדים לאלוהים. מחשבותיהם נשלטות על ידי אלוהי העולם הזה, כפי שאליקוט אמר את זה, "רוח של שקר ואנוכיות" (שם).

הקמתי את הקהילה הזו באפריל 1975 – ועברתי 40 שנה של מאבקים עצומים, עימות מייסר, בלתי נגמר, עם רוח העולם, עם אלה שלבבותיהם נשלטים על ידי השטן, המתנגד והאויב של אלוהים ואנשיו. באפסים ב' 2 השטן מכונה, "שר ממשלת האויר, והוא הרוח הפועל כעת בבני המרי". זה השטן! זה אלוהי העולם הזה! זה האויב של האלוהים האמיתי! הוא פועל בכל לב אנוש כדי למנוע ממנו להפוך למאמין אמיתי. זו לא רק הדיעה שלי. תקשיבו לד"ר מרטין לויד-ג'ונס, המטיף הבריטי, שנחשב לאחד המטיפים הגדולים במאה ה-20. ד"ר לויד-ג'ונס אמר,

השטן תמיד מנסה לבלבל אותנו. הוא רוצה להרוס את פעולת אלוהים... בכל מיני שיטות ערמומיות, הוא מחדיר את החשיבה שלו (ד"ר מרטין לויד-ג'ונס, ברכה רוחנית, הוצאת קינגסוויי פובליקיישנס, 1999, עמ' 158).

במקום אחר ד"ר לויד-ג'ונס אמר על השטן, "המאמץ הגדול שלו הוא להפריד גברים ונשים מאלוהים". "[השטן] הוא המתנגד הגדול ביותר של אלוהים: הוא שונא את אלוהים בכל ליבו" (אמונה אמיתית, כרך ד', הוצאת ד'ה באנר אוף טרות' טראסט, 1966, עמ' 42). השטן – הוא זה שמעוור את ליבך ומוודא שהבשורה תוסתר ממך.

III. דבר שלישי, כיצד הבשורה נעלמה מן האובדים.

ד"ר לויד-ג'ונס אמר, השטן תמיד מחכה לבלבל אותנו". הבשורה מלאת הדר, נפלאה, נותנת לנו חופש ותקווה. השטן לא רוצה שיהיה לך שום דבר מכל זה! בפסוק שלנו נאמר שהוא "עיוור בהם את דעות הסוררים, לבלתי זרח להם נגה בשורת כבוד המשיח...". השטן "תמיד מחכה לבלבל אותנו". אני הולך לתת לכם כמה דרכים בהן השטן מבלבל את האנשים ומוודא שהם לא יבטחו בישוע. אני לא צריך לתת הרבה דרכים, בגלל שהשטן לא משתמש בכל כך הרבה דרכים. הוא לא צריך הרבה דרכים בגלל שהוא יודע שהוא יוכל לחכות לכם ולשעבד אתכם בתוך טריקים ספורים בלבד. הנה שלושת הטריקים העיקריים שלו, שהוא משתמש בהם כדי לוודא שלא תיוושעו.

1. השטן שותל את עצמו במחשבותיכם וגורם לכם לחשוב, "יש פה יותר מדי מה להפסיד. זה בסדר לבוא לקהילה, אבל אם אהפוך למאמין אמיתי, אצטרך לוותר על יותר מדי דברים". ישוע ענה למחשבה השטנית הזו בשאלה. אם השטן אומר לכם "יש פה יותר מדי מה להפסיד", ישוע עונה, "מה ייתן איש פדיון נפשו?", "מה יסכון לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו?" (מרקוס ח' 36, 37). אם תיקחו את כל מה שהעולם מציע לכם ותאבדו את נפשכם, ייגזר עליכם מוות נצחי, בלי שמחה, בלי אושר, בלי תקווה – חסר תקווה לגמרי לנצח נצחים.

2. השטן שותל את עצמו במחשבותיכם וגורם לכם לחשוב, "אני בא לקהילה כל יום ראשון. אני נמצא בקהילה בכל אסיפה. אני חושב שאני בסדר גמור". ספוג'ן אמר, "הם לא יקשיבו למשיח שאומר, 'אשר לא יאמין יאשם', לא משנה עד כמה הוא מוסרי. לא; הם ממשיכים ללכת...לחורבן בלב עליז וקל דעת. אין ספק שהאנשים האלה עוורו על ידי השטן".

3. השטן שותל את עצמו במחשבותיכם וגורם לכם לחשוב, "אני צריך לחוש רגש מסוים. אני יודע שרועה הקהילה אומר שאני לא אמור לחפש רגש. אבל אם אין לי רגש לא יהיה לי מה לומר לד"ר קגן בחדר. ד"ר קגן יאמר, 'ספר לי על זה'. לא יהיה לי מה לומר לו אם לא אחווה שום רגש". תקשיבו למה שאמר המטיף הבריטי הזקן ד"ר מרטין לויד-ג'ונס. הוא אמר, "לעיתים קרובות בעת התמודדות עם שאלות אחרי הישועה, צריך לציין שבשום מקום בברית החדשה לא כתוב 'כל המרגיש ייוושע', אלא 'כל המאמין', ...לכן [מספיק ש]תאמרו, 'אני חי ככה; זה לא משנה אם אני מרגיש משהו או לא; אנחנו לא נושעים בזכות הרגשות שלנו אלא בזכות האמונה שלנו'" בישוע (חיים באלוהים, הוצאת קרוסווי בוקס, 1995, עמ' 105).

עכשיו אני יודע שלא יעזור לכם כל מה שאגיד, אלא אם אלוהים יעזור לכם להבין שלא תוכלו להשתחרר מהשטן בכוחות עצמכם. אתם מוכרחים לראות שלא תוכלו לבחור במשיח. ד"ר מרטין לויד-ג'ונס אמר, "'אלוהי העולם הזה' הופך את זה לבלתי אפשרי [עבורכם]" (ביטחון, הוצאת באנר אוף טרות', 1971, עמ' 310). אם באמת תהיו כנים עם עצמכם, ועם אלוהים, לבכם יזעק, "אני אובד! הו, ישוע תושיע אותי". ברגע שכזה, ישוע יבוא אליכם, והוא יושיע אתכם.

תשמעו כמה קל היה למצורע שקראנו עליו בבשורת מרקוס לפני כמה ימים. הבן אדם בא לישוע, וירד על ברכיו. הוא אמר לישוע, "אם תרצה, תוכל לטהרני".

"וירחם עליו, וישלח את ידו... ויאמר, רוצה אנוכי; טהר... ויטהר" (מרקוס א' 41, 42).

הלוואי, שמישהו יבוא ככה לישוע הבוקר. "אם תרצה, תוכל לטהרני". "רוצה אני; טהר" – ויטהר. זו הבשורה! אלה הן החדשות הטובות של הישועה! זו תקוותכם היחידה! הרחק מהשטן ומהשקרים שלו! "ישוע, אם תרצה, תוכל לטהרני". "רוצה אני; טהר". אם תוכלו להאמין למילות השיר הקטן הזה מאת ספורג'ן, תיוושעו על ידי ישוע באופן מידי.

תולעת אשמה, חלשה וחסרת ישע,
   לזרועותיו של המשיח אני נופל;
הוא כוחי וצדקתי,
   ישוע שלי, אתה כל כולי.

המשיכו בדרכיכם ושמחו במשיח! אבא שבשמיים, אני מתפלל שמישהו כאן ייפול הבוקר הזה לזרועותיו של ישוע וייוושע. אמן.

ואני יודע, כן, אני יודע
   דם ישוע יכול לטהר את החוטא הנתעב ביותר,
ואני יודע, כן, אני יודע
   דם ישוע יכול לטהר את החוטא הנתעב ביותר
("כן, אני יודע!" מאת אנה וו. ווטרמן, 1920).

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאת הכתובים לפני הדרשה שנעשתה על ידי מר אבל פרידהום: השנייה לקורינתיים ד' 3-6.
     שיר הסולו שבוצע על ידי מר בנימין קינקייד גריפית': "כן, אני יודע!" (מאת אנה וו. ווטרמן, 1920).