בחירה

במהלך מסעותיהם שאול ואנשיו הגיעו לאנטיוכיה שבפרובינציה הרומית פיסידיה. הם נכנסו לבית כנסת. המנהיגים של בית הכנסת הזה הזמינו את שאול לשאת דברים. כאשר מנהיגים יהודים הגיעו כל הדרך לאנטיוכיה, הם ביקשו מהם לשאת דברים, כנהוג. הם רצו לשמוע מילה על מה שקורה במרכז הדתי בירושלים. עבור שאול זו הייתה הזדמנות נהדרת ללמד. שאול נעמד והחל לדבר. הוא מנה מחדש את המאורעות ההיסטוריים של ישראל. הוא דיבר על ביאתו של ישוע, על מותו על הצלב ועל תחייתו מן המתים. כאשר שאול סיים, כמה מהיהודים והרבה מהגויים שקיבלו על עצמם את היהדות היו מעוניינים לשמוע יותר מן הבשורה

בשבת הבאה כמעט כל העיר הגיעה לשמוע את שאול מבשר את הבשורה הטובה של הישועה.

"וישמחו הגויים, כשמעם, ויהללו את דבר ה': ויאמינו כל אשר היו מוכנים לחיי עולם" (מעשי השליחים י"ג 48).

במילים אחרות, "ויאמינו כל אשר היו מיועדים לחיי עולם". אלוהים בחר כמה מהאנשים האלה מבעוד מועד. כעת אלוהים משך אותם למשיח בזכות האמונה. לוקס השתמש בביטוי הסביל "היו מיועדים" – "היו מוכנים" כדי להראות שאלוהים היה זה שפעל את פעולתו. רק אלוהים מעניק חיי נצח. זה אחד הביטויים המובהקים ביותר לפעולתו הריבונית של אלוהים בישועת החוטאים. אלוהים בוחר מי יוושע. הוא קורא להם. הוא מושך אותם. הוא מושיע אותם. "ויאמינו על אשר היו מוכנים [מיועדים] לחיי עולם". ד"ר וו. א. כריסוול אמר על הטקסט שלנו,

אלה שלא היו מיועדים לחיי עולם לא האמינו.

אלה שנבחרו האמינו ("בחירה: מטרתו הריבונית של אלוהים הושגה").

זה כזה פשוט! דוקטרינת הבחירה היא דוקטרינה תנ"כית. היא מופיעה לאורך כל התנ"ך.

אנחנו קוראים על נוח שחי בעולם של שחיתות, פשיעה וחטא נתעב. "ונוח מצא חן בעיני ה'" (בראשית ו' 8). נוח ומשפחתו ניצלו מהמבול בגלל שאלוהים בחר בם והושיע אותם בחסד. זו בחירה!

אנחנו קוראים על אברהם, שנקרא לצאת מאור כשדים, אחת הערים הכי עובדות אלילים של העולם העתיק. אלוהים קרא לאברהם לצאת מעבודת האלילים הזו והושיע אותו ועשה אותו לעם גדול. זו בחירה!

אנחנו קוראים על לוט שחי בעיר קשת-החטא סדום. העיר נידונה לעונש מוות. לוט לא רצה לעזוב את העיר,

"ויתמהמה, ויחזיקו האנשים בידו, וביד אישתו, וביד שתי בנותיו; בחמלת ה' עליו: ויוציאוהו, ויניחוהו מחוץ לעיר" (בראשית י"ט 16).

זו בחירה! "ותבט אישתו מאחריו, ותהי נציב מלח" (בראשית י"ט 26). למה זה קרה לאשת לוט? היא לא הייתה אחת מהנבחרים. בגלל זה היא מתה!

אנחנו קוראים על בני ישראל במצרים, בעבדות. אלוהים שלח את משה כדי להוציא אותם. במעמד הסנה הבוער במדבר, אלוהים אמר למשה,

"וארד להצילו מיד מצרים, ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה, אל ארץ זבת חלב ודבש" (שמות ג' 8).

זו בחירה! וזה מופיע שוב ושוב לאורך הכתובים בברית הישנה.

בתקופתו של ישעיהו הנביא עם ישראל הפך להיות עובד אלילים ומרושע. בזמן הזה, הנביא אמר,

"לולא ה' צבאות הותיר לנו שריד, כמעט כסדום היינו, לעמורה דמינו" (ישעיה א' 9).

רק השארית ניצלה. גם זו בחירה!

בברית החדשה אנחנו שוב קוראים על החסד הריבוני, הבוחר של אלוהים. אנחנו קוראים ברומים,

"וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד... ועתה מה הוא? את אשר ביקש ישראל לא השיג; רק הנבחרים הם השיגו, והנשארים השמינו לבבם" (רומים י"א 5,7).

אנחנו קוראים באפסים,

"יעדנו לו לבנים על ידי ישוע המשיח, כחפץ רצונו... והודיענו את סוד רצונו, כעצתו היעוצה בו: על דבר הנהגתו במלאת העיתים לקבץ את הכל תחת המשיח, הן מה שבשמיים, הן מה שבארץ; אשר גם לקחנו בו: נחלתנו אנחנו, המיועדים לה מאז במחשבת פועל הכל בעצת חפצו" (אפסים א' 5,9-11)

אנחנו קוראים בשניה לתסלוניקים,

"אבל אנחנו חייבים להודות לאלוהים בכל עת בעבורכם, אחי חביבי האדון, אשר האלוהים בחר בכם מראשית לישועה בקידוש הרוח ובאמונת האמת: לזאת קרא אתכם בבשורתנו, לנחלת כבוד אדונינו ישוע המשיח" (שניה לתסלוניקים ב' 13-14).

אלוהים בוחר, אלוהים קורא, אלוהים בוחר את אנשיו. לא משנה מה יגיד כל פוליטיקאי, או מה יאמר כל בית משפט בינלאומי, או מה יגידו מחבלים מוסלמים, אלוהים הבטיח את ארץ ישראל לאברהם ולזרעו לעולם. הארץ הזו שייכת להם. זה בגלל מטרת הבחירה של אלוהים שמעם ישראל תישאר שארית שתחזור לארץ שאלוהים נתן להם. אין שום אומה או מחבל שיוכלו לקחת אותה מהם. זו בחירה!

יש אנשים הטוענים שאם אתם מאמינים בבחירה לא תוכלו להרוויח נפשות. אני מניח שהם רואים מספר קלוויניסטים שלא מרוויחים נפשות. אבל ד"ר מרטין לויד-ג'ונס אמר שהם אינם קלוויניסטים אמיתיים, הם אימצו את אמונתם רק בתור "פילוסופיה". אנשים שבאמת האמינו בבחירה היו מרוויחי הנפשות הגדולים ביותר לאורך הדורות – ווייטפילד, המבשר הגדול; וויליאם קרי, השליח החלוץ; אדונירם ג'ודסון, השליח האמריקאי הראשון; ד"ר דיויד ליווינגסטון, השליח לאפריקה; צ'. ה. ספורג'ן, המטיף הבפטיסטי הגדול ביותר בכל הזמנים – כל האנשים האלה האמינו בבחירה!

התחלתי את הקהילה הזו באפריל לפני 40 שנה. לא תמיד האמנתי בבחירה. חשבתי שכל זה תלוי בי. זה כמעט גרם לי להישבר מלשאת את המשא הזה! אבל כשהתחלתי לראות את האמת הגדולה הזו, על חסד הבחירה של אלוהים, עבודת הבישור הפכה לעונג עבורי, ואני מקווה שגם כך היא עבורכם! לא תוכלו להיכשל! יצאנו החוצה לרחובות ולקניונים של העיר הגדולה והמרושעת הזו – והחוכמה האנושית עשויה לומר, "אתם לא יכולים לעשות את זה. זה לא יקרה! כל מה שתביאו לקהילה יתפרק לחתיכות!" אבל זה הוא קולו של השטן! דבר ה' אומר,

"ויאמינו כל אשר היו מוכנים לחיי עולם" (מעשי השליחים י"ג 48).

אנחנו לא יכולים להיכשל! הנבחרים יכנסו וישארו לעולם! הנבחרים ייוושעו! לכו והשיגו אותם! עשו זאת! עשו זאת! עשו זאת! המשיח יתפאר בהם! הנבחרים ייוושעו! "הביאו אותם". שירו את זה!

הביאו אותם, הביאו אותם,
   הביאו אותם משדות החטא;
הביאו אותם, הביאו אותם,
   הביאו את התועים לישוע.
("הביאו אותם" מאת אלכסנה ת'ומאס).

השטן יאמר, "אף פעם לא תהיה כאן התעוררות! ניסיתם את זה בעבר! זה לעולם לא יקרה!" אבל בתוך תכלית הבחירה של אלוהים זה יכול לקרות! ואני מאמין שזה יקרה! אלוהים יכול לעשות את מה שאנחנו לא יכולים! אדון, שלח התעוררות! שירו את זה!

אדון, שלח התעוררות,
   אדון, שלח התעוררות,
אדון, שלח התעוררות,
   ותן לה להתחיל בי!

אבל יש בתנ"ך אזהרה חמורה שתקפה עבורנו היום. והיא,

"רק הנבחרים הם השיגו, והנשארים השמינו לבבם" (רומים י"א 7).

"השיגו" מתייחס לישועה, והפסוק הזה תקף לגבינו בקהילה שלנו.

למה הבחירה משיגה ישועה? בגלל שאלוהים נתן להם אוזניים לשמוע, ועיניים לראות. הם מקשיבים בתשומת לב לדרשות. הם רואים את החטאים שלהם. הם בוטחים במשיח. זה פשוט כמו שזה נשמע. "והנשארים השמינו לבבם". אני מקווה שזה לא נכון לגביכם, אבל אני חושש שזה עלול להיות. "רק הנבחרים הם השיגו, והנשארים השמינו לבבם".

אתם רואים, "הנשארים" שמעו את כל זה בעבר, ולפיכך, הם סגרו את ליבם לזה. הם כבר צפו בסרט על הצלקות של הרועה וורמברנד, אותן קיבל מגחלים לוהטות, בעת שעונה עבור המשיח. הם כבר צפו בו בעבר. ומאז שהם צפו בו, ליבם סגור אליו. הם לא שומעים, והם לא חושבים על מה שאומר הרועה וורמברנד! הם כבר שמעו את ד"ר צ'אן מדבר – הרבה פעמים. גם הפשטות המוחלטת של ליבו, וגם הכנות והרצינות השקופה של דרשותיו לא נוגעים בהם. הם כבר שמעו אותו מדבר ומתפלל, כך שליבם סגור למה שהוא אומר. הם כבר שמעו אותי מדבר – הרבה, הרבה פעמים. גם קולי הרועם לא יוכל לחדור את חומות ההתנגדות שלהם. הם כבר שמעו את הגינויים ואת הטענות שלי. גם הדרשות שלי לא נוגעות בהם. ליבם סגור למה שאני מלמד.

אבל הנבחרים אינם כאלה. כאשר הם שומעים את הרועה וורמברנד בוידאו ההוא, הם מוכים ביראת כבוד ובתדהמה. הם מקשיבים לו כאילו היה שאול השליח, שזה עתה השתחרר מהכבלים והחושך של הכלא הרומי. הם שומעים את ד"ר צ'אן כאילו היה הרופא לוקס, שזה עתה חזר ממפגש עם אלוהים. הם שומעים את קולי הרועם מדבר כאילו הייתי לותר, המכריז את חוקי תורת אלוהים, ואת הנחמה שנמצאת בפצעים המדממים של המשיח.

"רק הנבחרים הם השיגו, והנשארים השמינו לבבם" (רומים י"א 7).

לפני שהרועה וורמברנד הושם במאסר בצינוק הייתה לו הזדמנות לדבר עם אסירים אחרים במחנה הריכוז הקומוניסטי ההוא. אדם אחד, סטנקו שמו, אמר לו,

[ג'ורג'] ברנארד שו אמר פעם שבילדותם בני האדם חוסנו במנות קטנות של האמונה המשיחית, כך שרק לעיתים רחוקות הם נדבקים בדבר האמיתי (ריצ'רד וורמברנד, בעולם התת-קרקע של אלוהים, הוצאת ליווינג סקריפייז בוק קו., הדפסת חוזרת 2004, עמ' 120).

האם זה קרה לכם? האם חוסנתם? האם קיבלתם כל כך הרבה מנות קטנות של האמונה המשיחית כך שאתם לא יכולים לקבל את הדבר האמיתי?

כדי לחוות שינוי אמיתי אתם חייבים לראות הכל בעיניים חדשות ולשמוע הכל באוזניים חדשות. האמיתות שאתם קוראים עליהן בתנ"ך חייבות להפוך להיות בעלות ערך עבורכם. השווי של נפשכם, חטאי ליבכם, הזוועה בלהיות מנותקים לעד מהמשיח – הדברים האלה חייבים לאחוז את נפשכם בדרך חדשה, אחרת לא תהיה לכם ישועה.

ד"ר קגן ואנוכי ראינו הרבה אנשים שחשבנו שלעולם לא יוושעו, שלפתע התעמתו עם חטאיהם ועם ליבם הרשע. ראינו אותם בוכים על חטאיהם. ראינו אותם בוטחים במשיח. ראינו חוצים את הגבולות של העולם הזה ונפגשים עם המשיח באמונה במציאות רוחנית. לא נוכל להסביר בצורה הגיונית את האמונה הפתאומית הזו, ואת המפגש האנושי-אלוהי הזה. זה לא קרה בגלל משהו מיוחד שאמרנו או עשינו. אמרנו להם את אותן המילים שהם שמעו פעמים רבות בעבר. אבל לפתע אלוהים דיבר אל ליבם. הם הרגישו את העיוות של הטבע החוטא שלהם. הם רצו למשיח באמונה. הם נוקו מהחטא שלהם בדמו. הם נולדו מאלוהים. עכשיו הם הפכו להיות בישוע המשיח. זהו הנס של החזרה בתשובה. זה הפלא של הישועה. זו הסיבה שהמשיח בא לעולם כדי למות על הצלב. זו הסיבה שהוא שפך את דמו – כדי שחטאיכם יימחו לעד! זו הסיבה שהוא קם באופן פיזי מן המתים – כדי לתת לכם חיים.

"רק הנבחרים הם השיגו, והנשארים השמינו לבבם" (רומים י"א 7).

"הו רועה", מישהו יכול לומר, "אני לא רוצה שישמין לבבי. אני רוצה להיות אחד מהנבחרים". אז "הוסיפו והשתדלו לחזק את קריאתכם ובחירתכם" (השניה לפטרוס א' 10). אל תדחו את רוח אלוהים, שחודרת לתוככם וחושפת בפניכם את ליבכם המזוהם ומוליך השולל. אל תתנגדו לרוח הקודש בשעה שהיא מושכת אתכם למשיח. תצללו לתוך השטף של דמו.

אמי היה בתוך ומחוץ לכנסיה הרבה פעמים בחייה. בכל זאת מוחה היה מעורפל ולא ברור בנוגע לבשורה. היא לא יכלה להבין אותה. זה נראה לה זר ומוזר. היא הייתה אובדת. ואז היא שמעה את שני בניי שרים בחצר האחורית של ביתנו. הם היו רק בני שבע. היא שמעה אותם שרים,

האם נרחצת בדמו של השה?
האם בגדיך ללא דופי? האם הם לבנים כשלג?
האם נרחצת בדמו של השה?
   ("האם נרחצת בדמו של השה?" מאת אלישע א. הופמן, 1839-1929).

היא העירה לי על זה מאוחר יותר באותו יום. היא אמרה, "איזה מוזר שילדים קטנים שרים שיר כזה, 'אם נרחצת בדמו של השה?' איזה שיר מוזר!"

ובכל זאת, זמן קצר לאחר מכן, זה כבר לא נראה מוזר. היא באה לאדון ונולדה מחדש. היא אמרה לי, "ישוע הוא אמיתי, רוברט. הוא בא אלי, הוא הריח כל כך נקי ורענן". אני לא שמעתי אף אחד אומר את זה בעבר. אף פעם לא קראתי את זה בשום מקום. אני לא מכיר אף אחד שחווה חוויה כזו כמו שהיא חוותה בעת שנולדה מחדש. ועדיין זו החוויה של אמא שלי, כשהיא באה לישוע המשיח באמונה. היא "נרחצה בדמו של השה"!

אתם לא צריכים לצפות שתקרה לכם חוויה דומה לזו – אבל כשאתם באים למשיח באמונה פשוטה, גם אתם תירחצו בדמו של שה האלוהים, שלקח על עצמו את החטא של העולם. גם אם לא תהיה לכם חוויה דומה לזו שהייתה לה, ישוע מבטיח, "וביקשתם אותי, ומצאתם, כי תדרשוני בכל לבבכם" (ירמיה כ"ט 13). כאשר אתם בוטחים בישוע, גם אתם מתגלים כאחד הנבחרים! ד"ר צ'אן, בבקשה התפלל שמישהו יבטח בישוע היום.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאת הכתובים לפני הדרשה שנעשתה על ידי מר אבל פרידהום: מעשי השליחים י"ג 44-48.
שיר הסולו שבוצע על ידי מר בנימין קינקייד גריפית':
"מצאתי חבר" (מאת ג'יימס ג'. סמול, 1817-1888).