הספרים והספר

אחרי שאני ואשתי התחתנו נסענו קודם לישראל. בדרך חזרה עצרנו למספר ימים ברומא. בין שאר המקומות, הלכנו לותיקן, לבזיליקת פטרוס הקדוש, מקום מושבו של האפיפיור ומקומם של אוצרות אומנות רבים מלפני מאות שנים. תמיד רציתי לראות את תקרת הקפלה הסיסטינית. במקום הזה יצר מיכלאנג'לו (1475-1564) את אחת מיצירות האומנות הגדולות בעולם כולו. מתוארים שם האירועים הגדולים בתנ"ך, בריאת האדם, נפילת האדם, גירוש האדם ואשתו מגן עדן, וכן הלאה, לאורך התנ"ך. אלה הם ציורי קיר ענקיים שמכסים את התקרה. אחד האפיפיורים מינה את מיכלאנג'לו לכסות את הקיר הקדמי בציור קיר של המשפט האחרון. זהו מראה עוצר נשימה של האדון שולח את הארורים לעולם שמתחת לאדמה שהוא הגיהנום. אחד האנשים שנראה שוקע לתוך הלהבות מביט בך במבט של אימה ותדהמה על פניו. עמדתי והתבוננתי בציור הקיר הענק הזה, שמתאר את המשפט האחרון. תהיתי כמה פעמים במאות השנים האחרונות אחד האפיפיורים או הקרדינלים באמת עמד מול הציור הזה, ואז הטיף על המשפט האחרון. אני לא חושב שמישהו מהם עשה זאת!

הקהילות הבפטיסטיות והפרוטסטנטיות שלנו לא הרבה יותר טובות. האמת שאנחנו גרועים יותר. לפחות להם יש את הציור המפורסם הזה כדי להזכיר לאנשים. אם הייתה זו קהילה בפטיסטית, אחת מהנשים החשובות, כמו מפקחת שיעורי הילדים או מנהלת בית הספר המשיחי, הייתה כנראה חושבת שהציור הזה אכזרי מדי, מפחיד מדי מכדי להראות לילדים. אחר צהריים אחד רועה הקהילה היה נכנס לקהילה ורואה שהאישה הזו הזמינה מישהו שישפריץ שכבת צבע לבן על הציור! ציור המשפט האחרון של מיכלאנג'לו שרד יותר מ-450 שנה על הקיר ההוא בקפלה הסיסטינית. אני בספק אם אותן נשות-שיעורי-ילדים היו מאפשרות לציור הזה להישאר אפילו 4 שנים בקהילה בפטיסטית! או בקהילה אוונגליסטית!

אתם חושבים שאני קשה מדי עם הקהילות הבפטיסטיות והאוונגליות שלנו? אני כנראה לא מספיק קשה!!!

מתי הייתה הפעם האחרונה ששמעתם רועה בפטיסטי שמדבר על גיהנום? מתי הייתה הפעם האחרונה ששמעתם רועה אוונגלי או כריזמטי מדבר על גיהנום? אין פלא שלא חווינו התעוררות כלל-לאומית במשך יותק מ-150 שנה!

ד"ר מרטין לויד-ג'ונס היה תלמיד מצויין והוא גם סמכות מצויינת בנושא התעוררות. הוא אמר, "...עד שהגברים והנשים בקהילה המשיחית לא יהיו ענווים, ישפילו עצמם, וישתחוו לפני האלוהים הקדוש, הצדיק, כן, וגם הכועס, אני לא רואה תקווה להתעוררות" (ד"ר מרטין לויד-ג'ונס, התעוררות, הוצאת קרוסווי בוקס, 1987, עמ' 42). זו הסיבה שהמטיף הגדול הזה אמר, "אעשה ככל יכולתי כדי להזהיר אתכם ממראות האימים של הגיהנום. צער נצחי, אומללות נצחית, נבזות נצחית, עינויים בלתי פוסקים, זהו חלקם של אלה שמסתפקים רק בלהסכים ובלהנות מהבשורה, ואלה... שמעולם לא זנחו את כל השאר ואימצו אותה בלב שלם" (לויד-ג'ונס, דרשות אוונגליסטיות, הוצאת ד'ה באנר אוף טרות', 1990, עמ' 161).

אין ספק שכל אחד שיודע דבר-מה על ההיסטוריה המשיחית מכיר את השם ג'ון ווזלי! ווזלי (1703-1791) היה מה שאנחנו מכנים "כהן אפיסקופלי". אבל אלוהים השתמש בו כמנהיג של אחת ההתעוררויות הלאומיות הגדולות ביותר בהיסטוריה, התעוררות המתודיסטים. הקשיבו למה שג'ון ווזלי אמר על גיהנום.

"הרשעים... צריכים להישלח לגיהנום, אפילו כל האנשים ששכחו מאלוהים. הם 'יענשו בניתוק נצחי מנוכחות של אלוהים ומתפארת כוחו'. הם יושלכו אל תוך 'אגם האש הבוער בגופרית', שמלכתחילה 'הוכן לשטן ולמלאכיו'; שם ינשכו את לשונותיהם בכאב ובייסורים, יגדפו את אלוהים ויביטו למעלה. שם נמצאים הכלבים של הגיהנום – גאווה, זדון, נקמה, זעם, אימה, יאוש – שימשיכו לטרוף אותם ללא הרף. שם 'עשן עינוים יעלה לעולמי עד, ולא ימצאו מנוחה, יומם ולילה'! 'אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה.'" (ג'ון ווזלי, "בית הדין הגדול", מעשיו של ג'ון ווזלי, כרך ה', הוצאת בייקר בוק האוס, מהדורת 1979, עמ' 179).

בזמן מותו היו 80,000 בני אדם באגודות המתודיסטיות שתחת השגחתו (שם, עמ' 45). ב-1834 היו שם 619,771 חברים. המבשר הגדול הזה לא חשש לדבר על גיהנום, ובאותה מידה גם על חזרה אמיתית בתשובה כחובה לכל אחד החפץ להגיע לגן עדן. היום הכנסיה המתודיסטית המאוחדת מתפוררת לאבק בגלל שוויתרה על הדרך שלפיה נהג ווזלי להטיף! הם חייבים לחזור לנושאים שווזלי דיבר עליהם כדי לשמור על קיומם. אבל אל תהיו במתח! ההיסטוריה מראה שבוגדים כמעט תמיד נשארים בוגדים!

עכשיו הקשיבו לספורג'ן. ד"ר ג'ון בראון דיבר על ספורג'ן בהרצאה באוניברסיטת יל בשנת 1899. הוא שיבח את השירות של ספורג'ן במילים "הצלחה שאין לה מקבילות באנגליה מאז ימי ווייטפילד וווזלי". ד"ר וו. א. קריזוול, הרועה של הקהילה הבפטיסטית הראשונה בדאלאס, טקסס, פעמיים נשיא הועידה של הבפטיסטים הדרומיים, אמר, "ספורג'ן היה אחד המטיפים הגדולים של כל הזמנים, והמסר שלו רלוונטי ומתאים לכל הדורות". עכשיו, הקשיבו למה שספורג'ן הגדול אמר על הגיהנום.

"המשפט הזה ישליך גם את הגוף וגם את הנפש אל תוך אגם האש... גיהנום הוא מקום שנעדר את נוכחות אלוהים – מקום בו החטא מתפתח, מקום בו כל תשוקה היא חסרת רסן, כל תאווה היא חסרת מעצורים – מקום בו אלוהים מעניש יומם ולילה את אלה שחטאו יומם ולילה – מקום בו אין שינה, אין מנוחה או תקווה – מקום בו כל טיפת מים נדחית, למרות שהצמא צורב את הלשון – מקום בו הנאה אינה קיימת, מקום בו השחר לא עולה, מקום בו מעולם לא שמעו על דבר כמו נחמה – מקום בו הבשורה נדחית, מקום בו הרחמים שומטים את כנפיהם ומתים... מקום של שריפה ושל סערה – מקום, שכמותו הדימיון לא יכול לתאר. הלוואי שאלוהים יעשה כך שזה יהיה מקום שלעולם לא תראו... אתה תמות, חוטא, והבריחה מהגיהנום תהפוך להיות בלתי אפשרית; אתה אובד, אם כך, לנצח... תחשבו! תחשבו! יכול להיות שזו האזהרה האחרונה שאי פעם תשמעו" (צ. ה. ספורג'ן, "התחיה הראשונה", דוכן המשכן המטרופוליטני, כרך ז', הוצאת פילגרים פובליקיישנז, דפוס חוזר 1986, עמ' 352).

יכולתי להמשיך ולתת לכם ציטוטים על גיהנום מפי לותר, בוניאן, אדוארדס, ווייטפילד, מודי, ד"ר ג'ון ר. רייס, ומטיפים גדולים רבים אחרים לאורך הדורות. אבל זה מספיק. תרשו לי פשוט לומר שרועה קהילה שאף פעם לא מדבר על גיהנום הוא אדם לא נאמן, לא נאמן לכתובים, וגם לא אדם שמישהו צריך להקשיב לו. למה? בגלל שהוא לא דיבר על "עצת אלוהים כולה" (מעשי השליחים כ' 27). הוא לא הטיף כמו שאול, או פטרוס, או ישוע המשיח עצמו – שדיברו על המשפט יותר מכל אחד אחד שתועד התנ"ך. אל תקשיבו לאדם כזה! אם אתם לא יכולים לבטוח בו בנושאים כמו משפט וגיהנום, איך תוכלו לבטוח בו בכל נושא אחר?

אבל עכשיו בואו נחזור לטקסט. עמדו בבקשה ואקרא אותו שוב.

"ואראה את המתים, הקטנים עם הגדולים, עומדים לפני הכיסא; וספרים נפתחים: ויפתח ספר אחר, אשר הוא ספר החיים: וישפטו המתים על פי הכתוב בספרים, כמעשיהם. ויתן הים את מתיו; והמות והשאול נתנו את מתיהם: וישפטו איש איש כמעשיהם. והמות והשאול הושלכו באגם האש. והוא המות השני" (חזון יוחנן כ' 12-14).

אתם יכולים לשבת. בבקשה שימרו על התנ"ך שלכם פתוח במקום הזה.

זה נקרא "המשפט האחרון" בגלל שלא יהיו יותר משפטים אחריו. זה האחרון. המשיח ישב על הכסא הלבן הגדול. במעשי השליחים י"ז 31 ובפסוקים אחרים אפשר לראות שהמשיח יהיה השופט. המשיח כבר לא יהיה המושיע יותר. זמן הישועה כבר יחלוף. המשיח כבר לא יושיע חוטאים יותר. עכשיו הוא ישפוט את החוטאים האובדים. המשפט הזה לא נועד לקבוע מי נושע ומי אבוד. זה נקבע במהלך החיים. אם אתה מת כאדם אובד, אתה תשפט במעמד הזה. פסוק 12 מדבר רק על מותם של הלא נושעים. ככתוב,

"ואראה את המתים, הקטנים עם הגדולים, עומדים לפני הכיסא; וספרים נפתחים: ויפתח ספר אחר, אשר הוא ספר החיים: וישפטו המתים על פי הכתוב בספרים, כמעשיהם" (חזון יוחנן כ' 12).

אומרים לנו שיהיו "ספרים" ושיהיה "ספר החיים". ה"ספרים" הם תיעוד של כל "מעשיכם" לאורך חייכם. "המתים, הקטנים עם הגדולים, עומדים [יעמדו] לפני הכסא" (כ' 12). העשירים והמפורסמים יהיו שם. ה"קטנים" יהיו שם גם כן. אין אדם לא-נושע שיוכל להימלט מהמשפט. אלה שטבעו או נקברו בים יהיו שם עם גוף שהוחזר לחיים. הגופות שלהם התפוררו במימי הים. אבל אלוהים הרכיב מחדש את האטומים, והקים אותם בגוף שהיה להם כדי שיעמדו למשפט. הקברים בארץ יתנו את מתיהם, והשאול (מקום משכנם של המתים), המקום שאליו הלכו רוחות המתים, "יתנו את מתיהם". הרוחות והגופות שלהם יאוחדו מחדש, והם יעמדו לפני הכסא הלבן הגדול. לאלוהים לא תהיה בעיה לעשות את זה. הוא כל יכול. עכשיו האזינו שוב פעם לפסוק 12,

"ואראה את המתים, הקטנים עם הגדולים, עומדים לפני הכיסא; וספרים נפתחים: ויפתח ספר אחר, אשר הוא ספר החיים: וישפטו המתים על פי הכתוב בספרים, כמעשיהם" (חזון יוחנן כ' 12).

אם נכון לעכשיו לא נושעתם, במהלך החיים האלה, אתם תשפטו "על פי הכתוב בספרים, כמעשי[כ]ם", על פי כל מה שעשיתם במהלך החיים האלה.

ד"ר ג'. וו. ורנון מקג'י אמר, "אדם על ערש דווי אמר לי, 'מטיף, אתה לא צריך לדבר איתי על העתיד. אני אקח את הסיכון. אני מאמין שאלוהים יהיה הוגן וצודק ויאפשר לי להראות את מעשיי'". ד"ר מקג'י אמר ,"אתה צודק. הוא הוגן וצודק, והוא יאפשר לך להראות את מעשיך. זה מה שהוא אומר שהוא יעשה. אבל יש לי חדשות בשבילך: במשפט אף אחד לא יוושע, בגלל שאתה לא יכול להיוושע בזכות מעשיך... המעשים הקטנים שלך לא יהיו שווים מאומה" (דרך התנ"ך, כרך ה', הוצאת תומאס נלסון פובלישרז, 1983, עמ' 1060; הערה על חזון יוחנן כ' 11).

כן, יהיה לכם ניסיון "הוגן". "הספרים" מכילים את כל מה שעשיתם בחיים האלה. ד"ר מקג'י השווה את "הספרים" לקלטת וידאו של חייכם. הוא אמר, "החיים שלכם הם על קלטת, ולמשיח יש את הקלטת הזו. כאשר הוא יקרין אותה, תוכלו לשמוע אותה [וגם לצפות בה]. וזה לא ישמע לכם טוב, בשום מצב. האם אתם רוצים לעמוד בפני אלוהים ולראות אותו מקרין את הסרט של חייכם? אני חושב שהוא יקרין אותו על מסך טלוויזיה כדי שתוכלו לצפות בו גם אתם. אתם חושבים שחייכם יכולים לעמוד במבחן? אני לא יודע מה אתכם, אבל אני [הייתי] נכשל... היה זה סמואל ג'ונסון [המילונאי הגדול] שאמר, 'כל אדם יודע על עצמו משהו שלא היה מעז לספר לחבר היקר ביותר'. אתם מכירים את עצכם, לא? אתם יודעים דברים שהסוויתם והסתרתם, ושלא תגלו בעד שום הון שבעולם. [אלוהים] הוא יוציא אותם לאור במשפט הזה; בזמן שאתם מראים את [המעשים הטובים] הקטנים שלכם, הוא יספר לכם על עצמכם" (מקג'י, שם). ד"ר מקג'י אמר, "כס המשפט הלבן הגדול הוא המשפט של האובדים. המונים [של אנשים] ירצו להישפט לפי מעשיהם. זו ההזדמנות שלהם. המשפט הוא צודק, אבל אף אחד לא יוושע בזכות מעשיו [הטובים]" (שם).

שימו לב שאלוהים מדבר על "הספרים", ואז הוא מדבר על "ספר החיים". "ספר החיים" מכיל בתוכו את שמותיהם של כל אלה שנושעו על ידי ישוע, כל מי ש"בדם [המשיח] נקנה לאלוהים" בחיים האלה (חזון יוחנן ה' 9). רק אלה שנושעו על ידי ישוע בחיים האלה, וטוהרו בדמו בחיים האלה, רק שמותיהם של אלה ייכתבו ב"ספר החיים".

שימו לב שיש רק "ספר חיים" אחד – אבל יש הרבה "ספרים" שמכילים את התיעוד של כל החטאים של אלה שמעולם לא נושעו! אני זוכר ששמעתי מטיף אחד אומר, "יש הרבה 'ספרים' בגלל שרב האנשים הם אובדים. אבל יש רק 'ספר חיים' אחד, בגלל שרק מעטים נושעים". ובכן, בואו נסתכל על פסוק 15,

"וכל איש אשר לא נמצא כתוב בספר החיים הושלך באגם האש" (חזון יוחנן כ' 15).

"אגם האש" הוא גיהנום נצחי, עינוי נצחי, סבל נצחי. אדון ישוע המשיח אמר שיש שתי דרכים, וכל אחד ילך באחת משתי הדרכים האלה. הוא אמר,

"בואו בפתח הצר: כי רחב הפתח, ומרווח הדרך, המביא לאבדון, ורבים אשר יבואו בו: ומה צר הפתח, ומוצק הדרך, המביא לחיים, ומעטים הם אשר ימצאוהו" (מתי ז' 13-14).

המשיח אמר, "מעטים הם אשר ימצאו את [הדרך הנכונה] שמביא לחיים". "מעטים הם אשר ימצאוהו". האם אתה אחד מהמעטים ששמותיהם נכתבו ב"ספר החיים"? הדרך היחידה להינצל מהמשפט ומהגיהנום – הדרך היחידה – זה לבטוח בישוע עכשיו, בחיים האלה. חזרו בתשובה מהחטא שלכם ופנו לישוע! כתוב בתנ"ך, "שובו מדרכיכם הרעים; ולמה תמותו?" (יחזקאל ל"ג 11). בספר מעשי השליחים "מספר רב האמינו, וישובו אל האדון" (מעשי השליחים י"א 21). שובו מדרכיכם האנוכיות, החוטאות – ושובו לאדון ישוע,

"אשר בו לנו הפדיום בדמו, וסליחת הפשעים" (אפסיים א' 7).

דם ישוע יכסה על כל פשעיכם, כך שאלוהים לא יראה אותם! בספר רומיים כתוב,

"אשרי... כסוי חטאה" (רומיים ד' 7).

דם ישוע "יכסה" על חטאיכם כך שאלוהים לא יראה אותם! ודם ישוע ימחה את חטאיכם כך שאלוהים לעולם לא יראה אותם! עוד כתוב בספר רומיים,

"ועתה אשר נצדקנו בדמו מה מאוד ניוושע בו מן הקצף" (רומיים ה' 9).

בחזון יוחנן א' 5 כתוב שהנושעים נושעו בגלל שישוע אוהב אותנו ו"בדמו גאלנו מחטאתינו". אמן! בואו נהלל את שם ישוע! ד"ר מרטין לויד-ג'ונס, המטיף הוולשי הגדול, אמר,

כל הפתרונות של העולם לא מספיקים כדי להשתחרר מהכבלים של חטאי, אבל הנה דם בן האלוהים, ללא דופי, חף מפשע, ואני מרגיש שהוא עוצמתי.

   יש כוח, כוח, כוח עושה פלא
   בדמו היקר של השה,

   דמו יכול להפוך את המגעיל ביותר לטהור,
   דמו הועיל לי.
        (צ'ארלס ווזלי)

זה העידוד והנחמה שלנו. (ד"ר מרטין לויד-ג'ונס, התחברות עם אלוהים, הוצאת קרוסווי בוקס, 1994, עמ' 144).

אדון, רבים חטאי, כחול הים,
אבל דמך, מושיעי, מספיק עבורי;
כי הבטחתך נכתבה, באותיות בהירות וזוהרות,
"אם יהיו חטאיכם כשנים, כשלג ילבינו".
כן, שמי נכתב שם, על דף בבירור ובלבן,
בספר מלכותך, כן, שמי שם נכתב!
   ("האם שמי נכתב שם?" מאת מרי א. קידר, 1820-1905).

האם יכולתם לומר את זה? האם יכולתם לומר את זה הבוקר הזה? האם חטאיכם נמחו בדם שישוע שפך על הצלב? בואו אליו באמונה והוא יעשה אתכם טהורים בעיני אלוהים! ד"ר צ'אן, בבקשה הדרך אותנו בתפילה. אמן.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאת הכתובים לפני הדרשה שנעשתה על ידי מר אבל פרידהום: חזון יוחנן כ' 11-15.
שיר הסולו שבוצע על ידי מר בנימין קינקייד גריפית':
"האם שמי נכתב שם?" (מאת מרי א. קידר, 1820-1905).