חזרה אמיתית בתשובה – גרסת 2015

REAL CONVERSION – 2015 EDITION
(Hebrew)

מאת ד"ר ר. ל. היימרס, הבן
.by Dr. R. L. Hymers, Jr

דרשה זו ניתנה במשכן הבפטיסטי של לוס אנג'לס
בבוקר יום אדוני, ה-4 בינואר, 2015
A sermon preached at the Baptist Tabernacle of Los Angeles
Lord's Day Morning, January 4, 2015

"אמן אומר אני לכם, אם לא תשובו, להיות כילדים, לא תבואו אל מלכות השמים" (מתי י"ח 3).

ישוע אמר בפשטות, "אם לא תשובו...לא תבואו אל מלכות השמים". בכך, הוא הבהיר מעל כל ספק שעליכם לעבור דרך חזרה בתשובה. הוא אמר שאם לא תעברו דרך חזרה בתשובה "לא תבואו אל מלכות השמים".

הבוקר הזה אני הולך לדבר אתכם על מה שקורה למי שעובר דרך חזרה אמיתית בתשובה. שימו לב שאמרתי חזרה "אמיתית" בתשובה. דרך השימוש ב"תפילת החוטא", ובצורות רבות אחרות דסיז'יוניזם, מיליוני בני אדם חוו רק חזרה מזוייפת בתשובה.

יש לנו חברי כנסיה בודדים, כולל אשתי, שחזרו בתשובה מיד אחרי ששמעו את הבשורה שהושמעה בבירור. אבל אלה היו אנשים מבוגרים שנסיבות החיים הכינו אותם לכך היטב בטרם שמעו את הבשורה. לא היו שם ילדים קטנים. רב החזרות האמיתיות בתשובה שהיו לנו, במידה רבה, היו בקרב הצעירים שבאו למשיח אחרי מספר חודשים (ואפילו שנים) של שמיעת דרשות הבשורה. ספורג'ן אמר, "יכול להיות דבר כזה אמונה ממבט ראשון, אבל בדרך כלל מגיעים לאמונה בשלבים" (צ'. ה. ספורג'ן, מסביב לפשפש, הוצאת פילגרים פובליקיישנז, הדפסת חוזרת ב-1992, עמ' 57). הנה הם ה"שלבים" שרב האנשים עוברים דרכם.

I. דבר ראשון, אתם באים לכנסיה מסיבות אחרות שאינן חזרה בתשובה.

בפעמים הראשונות כמעט כולם באים לכנסיה מהסיבה ה"לא נכונה", כמו שעשיתי אני. באתי לכנסיה כשהייתי נער בגלל שהמשפחה שגרה בשכנות אלינו הזמינה אותי לבוא איתם לכנסיה. אז בשנת 1954 התחלתי להגיע לכנסיה בגלל שהייתי בודד, ובגלל שהשכנים ממול היו נחמדים אלי. זו בוודאי לא הסיבה ה"נכונה", נכון? באתי "קדימה" בסוף הדרשה הראשונה ששמעתי ונטבלתי מבלי לקבל ייעוץ בכלל, אפילו בלי שנשאלתי למה באתי קדימה. ככה נהייתי בפטיסט. אבל לא חזרתי בתשובה. באתי בגלל שהשכנים שלנו היו נחמדים אלי, ולא בגלל שרציתי להיוושע. בגלל זה, עברתי מאבק ארוך שנמשך שבע שנים לפני שלבסוף חזרתי בתשובה ב-28 בספטמבר 1961, בשעה ששמעתי את ד"ר צ'ארלס ג'. וודברידג' מטיף בקולג' ביולה (כיום אוניברסיטת ביולה). זה היה היום שבו בטחתי בישוע, והוא טיהר אותי והושיע אותי מהחטא.

מה איתכם? האם באתם לכנסיה בגלל שהייתם בודדים – או בגלל שהוריכם הביאו אותכם לכנסיה בתור ילדים? אם הבוקר אתם כאן בגלל מנהג, כמו ילד שגודל בכנסיה, זה לא אומר שחזרתם בתשובה. או האם באתם כמוני, בגלל שהייתם בודדים ומישהו הזמין אותכם, והאנשים היו נחמדים אליכם? אם כן, זה לא אומר שחזרתם בתשובה. אל תבינו אותי לא נכון. אני שמח שאתם כאן – בין אם בגלל מנהג של ילד כנסיה, או בין אם בגלל בדידות, כמו שהיה איתי כשהייתי בן 13. אלה הן סיבות מובנות לבוא לכנסיה – אבל הן לא תושענה אותכם. אתם חייבים חזרה אמיתית בתשובה כדי להיוושע. אתם חייבים באמת לרצות להיוושע על ידי ישוע. זו היא הסיבה ה"נכונה" – האחת והיחידה שתושיע אותכם מחיים בחטא.

זה לא רע להיות כאן בגלל מנהג או בגלל שאתם בודדים. פשוט זאת לא הסיבה הנכונה. אתם צריכים לרצות משהו יותר מזה כדי לחזור בתשובה, ולא רק בגלל שזה גורם לכם להרגיש טוב יותר לבוא לכנסיה.

II. דבר שני, אתם מתחילים להבין שבאמת יש אלוהים.

אולי לפני שבאתם לכנסיה כבר הבנתם שאלוהים קיים. אבל מה שיש לרב האנשים זו רק אמונה מעורפלת ולא ברורה באלוהים, לפני שלראשונה יצא להם להתעמת עם הבשורה. כנראה שגם זה היה המקרה שלכם, אם מישהו הביא אותכם לכאן.

אם גודלתם בכנסיה, אתם כבר יודעים הרבה על הכתובים. אתכם יכולים למצוא בקלות את המקום הנכון בתנ"ך. אתם מכירים את תוכנית הישועה. אתם מכירים הרבה פסוקים מהתנ"ך והרבה שירים. אבל אלוהים עדיין לא אמיתי ומעורפל עבורכם.

לכן, בין אם אתם חדשים כאן או בין אם אתם ילדי כנסיה, משהו מתחיל לקרות. אתם מתחילים להבין שבאמת יש אלוהים – ולא רק מדברים על אלוהים. אלוהים הופך להיות משהו מאוד אמיתי עבורכם.

הייתה לי אמונה עמומה ומעורפלת באלוהים מאז שהייתי ילד קטן. אבל לא הייתי מודע ל"אל הגדול והנורא" (נחמיה א' 5) מהתנ"ך עד גיל 15 – למעלה משנתיים אחרי שהתחלתי לבוא לכנסיה הבפטיסטית ההיא עם השכנים ממול. ביום שסבתא שלי נקברה ברחתי אל בין העצים של בית הקברות ונפלתי על הקרקע תוך שאני מתנשף ומזיע. לפתע אלוהים ירד אלי – וידעתי שהוא היה אמיתי, ושהוא היה כל יכול, אפילו מפחיד, בקדושתו. אבל עדיין לא חזרתי בתשובה.

האם עברתם משהו דומה? האם האלוהים מהתנ"ך הוא משהו אמיתי בשבילכם? זה חשוב מאוד. התנ"ך אומר,

"ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלוהים: כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלוהים [ז"א שהוא קיים]" (עברים י"א 6).

אמונה באלוהים דורשת כמות מסויימת של אמונה – אבל מהאמונה הזו לא תגיע הישועה. זו לא חזרה בתשובה. אמי נהגה להגיד, "תמיד האמנתי באלוהים". ואין לי ספק שהיא באמת האמינה. היא האמינה באלוהים מאז ילדותה. אבל היא לא חזרה בתשובה עד גיל 80. זה חשוב שהיא האמינה באלוהים, אבל צריך משהו יותר מזה כדי שאדם באמת יחזור בתשובה.

אז, מה שאני אומר, שכנראה באתם הבוקר לכנסיה בלי לדעת עד כמה אלוהים אמיתי. אז, אולי לאט, או אולי קצת יותר מהר, תראו שבאמת יש אלוהים. זה השלב השני, אבל זו עדיין לא חזרה בתשובה.

III. דבר שלישי, אתם מבינים שפגעתם והכעסתם את אלוהים עם החטא שלכם.

התנ"ך אומר, "אשר המה בבשר [ז"א אלה שלא חזרו בתשובה] לא יוכלו להיות רצויים לאלוהים" (רומים ח' 8). אז אתם מתחילים להבין, שבתור בני אדם שלא חזרו בתשובה, לא תוכלו להיות רצויים לאלוהים בגלל מעשיכם. בעצם, אתם מתחילים להבין שאתם חוטאים. כל יום לבבכם "הממאן לשוב תצבור לך עברה" (רומים ב' 5). התנ"ך אומר:

"אל זועם בכל יום" (תהילים ז' 12).

אחרי שגיליתם שבאמת יש אלוהים, אתם מתחילים להבין שפגעתם באלוהים בגלל החטא שלכם. פגעתם באלוהים גם בזה שלא אהבתם אותו. החטאים שעשיתם היו נגד אלוהים ומצוותיו. אז יתברר לכם שזה נכון. בזמן הזה חוסר אהבתכם לאלוהים יראה לכם כחטא גדול. אבל, יותר מזה, אתם תתחילו לראות שהטבע שלכם הוא חוטא, שאין בכם שום דבר טוב, שהלב שלכם חוטא.

השלב הזה בדרך כלל מכונה על ידי הפוריטנים כשלב ה"התעוררות". אבל לא יכולה להיות התעוררות בלי התחושה החדה של החטא ותוכחה-עצמית עמוקה. אתם תרגישו כמו שג'ון ניוטון הרגיש בשעה שכתב:

הו אדון, כמה שפל אנוכי, טמא ומלוכלך!
איך אוכל אפילו להעז להסתכן עם כזה מטען של חטא?

האם הלב המזוהם הזה הוא מקום משכנך?
אבוי, נחילים! בכל מקום, איזה רוע אני רואה!
("הו אדון, כמה שפל אנוכי" מאת ג'ון ניוטון, 1725-1807).

בשלב הזה תתחילו לחשוב לעומק על החטא הפנימי של מחשבותיכם וליבכם. אתם תחשבו, "ליבי חוטא מאוד, ורחוק מאוד מאלוהים". המחשבות האלה תפרענה לכם. המחשבות החוטאות שלכם וחוסר אהבתכם לאלוהים תגרומנה לכם להיות מודאגים וחסרי מנוח. הלב חסר החיים והקר כלפי אלוהים יציק לכם בשלב הזה. אתם תתחילו להבין שלאדם עם לב חוטא כמו שלכם אין תקווה. אתם תראו שזה הוגן ומתבקש שאלוהים ישלח אתכם לגיהנום – בגלל שמגיע לכם גיהנום. זה מה שתחשבו אחרי שבאמת התעוררתם והבנתם שפגעתם באלוהים והכעסתם אותו עם חטאיכם. שלב ההתעוררות הזה הוא שלב חשוב, אבל זו עדיין לא חזרה בתשובה. אדם שרואה עד כמה הוא חוטא כבר התעורר – אבל עדיין לא חזר בתשובה. חזרה בתשובה היא משהו מרחיק לכת הרבה יותר מתוכחת חטא גרידא.

לפתע תבינו שאתם לא רצויים לאלוהים, או שכזו מודעות תתפתח מסתם תורה להבנה מלאה יותר שאלוהים נפגע ושאתם מאוד לא רצויים לפניו. רק כאשר תהיו ערים לחלוטין לעובדה שאתם חוטאים וטמאים תהיו מוכנים ל"שלב" הרביעי והחמישי של החזרה בתשובה.

צ'ארלס ספורג'ן נהיה מודע לחטא שלו כשהיה בן 15. אביו וסבו היו מטיפים. הם חיו בימים בהם ה"דסיז'יוניזם" המודרני עדיין לא הפך חזרה אמיתית בתשובה למשהו עכור ומעורפל. אז, אביו וסבו לא "דחפו" אותו לעשות "החלטה שטחית עבור המשיח". במקום זה, הם חיכו שאלוהים יעשה בתוכו עבודה יסודית של תוכחה. אני חושב שהם פעלו נכון.

בגיל 15 ספורג'ן קיבל בסופו של דבר תוכחת חטא עמוקה. ספורג'ן הסביר את ההתעוררות של המודעות לטבע החוטא שלו במילים האלה:

לפתע פתאום, פגשתי את משה, נושא בידו את תורת אלוהים, וכשהוא הסתכל עלי, נראה שהוא בוחן אותי מכף רגל ועד ראש עם אש בעיניים. הוא [אמר לי לקרוא את] 'עשרת דיברות אלוהים' – עשרת הדיברות – וכשקראתי אותן נדמה היה כאילו הן התאחדו כולן להאשים ולהוכיח אותי בעיני אלוהים הקדוש.

הוא ראה, כשהיה בתוך החוויה הזו, שהוא חוטא בעיני אלוהים, וששום כמות של "דת" או "טוב" לא תוכל להושיע אותו. ספורג'ן הצעיר עבר תקופה של צער גדול. בהרבה דרכים הוא ניסה בכוחות עצמו להשיג שלום עם אלוהים, אבל כל נסיונותיו לעשות שלום עם אלוהים נכשלו. זה מוביל אותנו לשלב הרביעי של החזרה בתשובה.

IV. דבר רביעי, אתם מנסים להרוויח את הישועה שלכם, או ללמוד איך להיוושע.

אדם שעבר התעוררות ירגיש חוטא, אבל עדיין לא יפנה לישוע. ישעיהו הנביא תיאר בני אדם שנמצאים במצב הזה במילים, "כמסתר פנים ממנו... ולא חשבנוהו" (ישעיהו נ"ג 3). אנחנו כמו אדם, שידע שהוא חטא, אבל הסתתר מהמושיע, וניסה לכסות על חטאו על ידי עלי תאנה (בראשית ג' 7,8).

בדומה לאדם, החוטא שעבר התעוררות מנסה כל מיני דברים כדי להושיע את עצמו מחטא. הוא מנסה "ללמוד" איך להיוושע. אבל מגלה ש"למידה" לא מועילה לו, שהוא כמו אלו ש"לומדות תמיד ולעולם אינן יכולות לבוא לידיעת האמת" (השניה לטימותיוס ג' 7). או שיחפש "הרגשה" במקום את ישוע עצמו. אנשים שמחפשים "הרגשה" עושים את זה במשך חודשים, בגלל שאף אחד לא נושע על ידי "הרגשה". ספורג'ן היה ער לחטא שלו. אבל הוא לא האמין שיוכל להיוושע רק מלבטוח בישוע. הוא אמר,

לפני שבאתי למשיח, אמרתי לעצמי, "בטוח שזה לא יכול לעבוד ככה, שאם אאמין בישוע, כמו שאני, אז אוושע? אני אמור להרגיש משהו; אני אמור לעשות משהו" (שם).

וזה מוביל אותנו לשלב החמישי.

V. דבר חמישי, בסופו של דבר אתם באים לישוע, ובוטחים רק בו.

בסופו של דבר ספורג'ן הצעיר שמע מטיף אומר, "הביטו אל משיח... אין טעם להסתכל על עצמכם... הביטו אל המשיח". אחרי כל המאבק המהומה והכאב הפנימי שלו – ספורג'ן בסופו של דבר הביט אל ישוע ובטח בו. ספורג'ן אמר, "נושעתי על ידי דם [ישוע]! יכולתי לרקוד כל הדרך הבייתה".

אחרי כל המאבק והספק, הוא הפסיק לחפש הרגשה, או כל דבר אחר בתוך עצמו. הוא פשוט בטח בישוע – ואז ישוע הושיע אותו מיד. ברגע אחד הוא טוהר מחטא בזכות דמו של ישוע המשיח! זה פשוט, ויחד עם זאת זו גם החוויה הכי עמוקה שייצור אנושי יכול לעבור. זו, ידידי, חזרה אמיתית בתשובה! התנ"ך אומר, "האמן באדון ישוע המשיח, ותיוושע" (מעשי השליחים ט"ז 31). ג'וזף הארט אמר,

הרגע בו חוטא מאמין,
ובוטח באלוהיו הצלוב
את סליחתו באחת מקבל,
כפרה מלאה בזכות דמו.
("הרגע בו חוטא מאמין" מאת ג'וזף הארט, 1712-1768).

מסקנה

ישוע אמר,

"אם לא תשובו, להיות כילדים, לא תבואו אל מלכות השמים" (מתי י"ח 3).

בדומה לדמות המרכזית בספר מסעות ההלך, אל תסגלו לעצמיכם שום "החלטה שטחית עבור המשיח". לא! לא! וודאו שהחזרה שלכם בתשובה היא אמיתית, שכן אם לא חזרתם באמת בתשובה, "לא תבואו אל מלכות השמים" (מתי י"ח 3).

כדי שתהיה לכם חזרה אמיתית בתשובה

1. אתם צריכים לבוא למקום של אמונה אמיתית בכך שיש אלוהים – אלוהים אמיתי שמשליך את החוטאים לגיהנום, ולוקח את הנושעים לגן עדן כאשר הם מתים.

2. אתם צריכים לדעת, עמוק בפנים, שאתם חוטאים שפגעו עמוקות באלוהים. אפשר שתמשיכו כך במשך תקופה ארוכה (או שלחלקכם זה יהיה קצר יותר). ד"ר קגן, הרועה-שותף שלנו, אמר, "במשך חודשים רבים אחרי שאלוהים הפך להיות אמיתי בשבילי נאבקתי בלילות ללא שינה. אני רק יכול לתאר את התקופה הזו בחיי כשנתיים של ייסורי נפש" (ד"ר כ. ל. קגן, מדרווין לעיצוב, הוצאת ווייטייקר האוז, 206, עמ' 41).

3. אתם צריכים לדעת שלא תוכלו לעשות שום דבר טוב שיעשה אתכם רצויים לאלוהים פגוע וכועס. שום דבר שתגידו, או שתלמדו, או שתעשו, או שתרגישו לא יוכל לעזור לכם. זה חייב להיות ברור במחשבות ובלב שלכם.

4. אתם צריכים לבוא לישוע המשיח, בן אלוהים, ולהיות מטוהרים מחטאיכם בזכות דמו. ד"ר קגן אמר, "אני עדיין זוכר, את המספר המדוייק של השניות, כאשר בטחתי [בישוע]...נדמה היה שבאפן מיידי ראיתי [את ישוע]...זה היה לגמרי בנוכחותו של ישוע המשיח והוא היה לגמרי זמין בשבילי. במשך הרבה שנים דחיתי אותו, למרות שהוא תמיד היה שם בשבילי, באהבה מציע לי ישועה. אבל בלילה ההוא ידעתי שהגיע הזמן שאבטח בו. ידעתי שעלי לבחור בו או לדחות אותו. באותו רגע, תוך שניות ספורות, באתי לישוע. הפסקתי להיות חסר אמונה הבוטח בעצמו. בטחתי בישוע המשיח. האמנתי בו. זה היה פשוט כמו שזה נשמע... ברחתי מזה כל חיי, אבל באותו הלילה הסתובבתי ופניתי ישר ומיד לישוע המשיח" (כ. ל. קגן, שם, עמ' 19). זו היא חזרה אמיתית בתשובה. זה מה שאתם צריכים לעבור כדי לשוב למשיח ישוע! בואו לישוע וביטחו בו! הוא יושיע אותכם ויטהר אותכם מכל חטא בדמו ששפך בצלב! אמן.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

התפילה לפני הדרשה בוצעה על ידי מר אייבל פרודהום.
שיר הסולו שבוצע על ידי מר בנימין קינקייד גריפית': "חסד מדהים" (מאת ג'ון ניוטון, 1725-1807)

מתאר

חזרה אמיתית בתשובה – גרסת 2015

REAL CONVERSION – 2015 EDITION

מאת ד"ר ר. ל. היימרס, הבן
by Dr. R. L. Hymers, Jr.

"אמן אומר אני לכם, אם לא תשובו, להיות כילדים, לא תבואו אל מלכות השמים" (מתי י"ח 3).

I. דבר ראשון, אתם באים לכנסיה מסיבות אחרות שאינן חזרה בתשובה.

II. דבר שני, אתם מתחילים להבין שבאמת יש אלוהים, נחמיה א' 5; עברים י"א 6.

III. דבר שלישי, אתם מבינים שפגעתם והכעסתם את אלוהים עם החטא שלכם,
רומים ח' 8; ב' 5; תהילים ז' 12.

IV. דבר רביעי, אתם מנסים להרוויח את הישועה שלכם, או ללמוד איך להיוושע,
ישעיהו נ"ג 3; בראשית ג' 7,8; השניה לטימותיוס ג' 7.

V. דבר חמישי, בסופו של דבר אתם באים לישוע, ובוטחים רק בו, מעשי השליחים ט"ז 31.