מכל מלמדי השכלתי!

לפני שאקרא את הקטע אני עומד לקרוא אי מייל שנשלח אליי בשבוע האחרון על ידי אדם שתומך פיננסית בשירות האינטרנטי שלנו. הוא אמר,

"אהבתי את דרשת יום הראשון שלך 'ספר ברוח אלוהים'. קיבלתי תובנות עמוקות יותר. תודה לך...אתה יודע, אינני חושב שרוב האנשים שמים לב שהלימוד שלך הוא 'ברמה של מכללה'!...אני סבור שבמלכות אלוהים, הוא מחשיב אותך ל'פרופסור לשעבר.' אני יודע שאני עושה זאת."

תודה, אדוני, על מילותייך הנעימות! אך אף פעם לא החשבתי את עצמי למלומד. תמיד חשבתי על עצמי כמטיף ושליח, לא כהוגה גדול. עכשיו פנו איתי לתהילים קי"ט.

"מכל מלמדי השכלתי כי עדותייך שיחה לי: מה נמלצו לחיכי אמרתך, מדבש לפי: מפקודייך אתבונן על כן שנאתי כל אורח שקר" (תהילים קי"ט: 99, 103-104)

פרק קי"ט הוא הפרק הארוך ביותר בכל הכתובים. נושא המזמור הזה הוא התנ"ך, שכותב המזמור קורא לו בשמות שונים: "הדבר," "התורה," "עדותיך," "חוקייך" ועוד. הוא מגן על התנ"ך. זהו הנושא שלו.

ד"ר דבליו. איי. קריזוול היה מלומד גדול ומגן חזק על הכתובים. הוא היה רועה קהילה בכנסייה הבפטיסטית הראשונה בדאלאס, טקסס, במשך יותר משישים שנה. אהבתי את ד"ר קריזוול! קולו העשיר ואמונתו הצנועה נתנו לי השראה למשך יותר מחמישים שנה! ספרו, מדוע אני מטיף שהכתובים אמתיים באופן מילולי, היוו השראה מתמדת ועזרו לי.

אני אוהב את הכתובים. לא גדלתי בבית משיחי. לא הייתה לי הזכות לגדול במשפחה משיחית. אילולא הכתובים, אני עצמי לא הייתי משיחי היום.

נאמר לי על ידי הבפטיסטים הדרומיים שעלי להיות בעל תואר מהמכללה על מנת להיות מטיף. זוהי דרישה בקרב הבפטיסטים הדרומיים. אך לא היה לי כסף ללכת למכללה משיחית. הייתי צריך לעבוד כל היום וללכת למכללה בלילה. יכולתי להרשות לעצמי רק ללכת לאוניברסיטה חילונית, ולקחת את הקורסים רק אחרי יום עבודה ארוך של שמונה שעות.

כאשר למדתי באותו בית ספר חילוני הפרופסור תקף את הכתובים ללא רחמים. שיעור אחרי שיעור הם לגלגו על הכתובים, הם לעגו לדבר אלוהים, הם עשו כמעט הכול על מנת לערער את אמונתי בספרו של אלוהים. זה היה שם, במכללה החילונית ההיא, שמצאתי נחמה לראשונה במילים של הקטע שלנו,

"מכל מלמדי השכלתי כי עדותייך שיחה לי: מה נמלצו לחיכי אימרתך, מדבש לפי: מפקודייך אתבונן על כן שנאתי כל אורח שקר" (תהילים קי"ט: 99, 103-104)

סיימתי את לימודיי בקולג' הארצי, החילוני הזה. אז הבפטיסטים הדרומיים אמרו לי, "אתה חייב שיהיה לך תואר שני מסמינר כדי להיות רועה קהילה בפטיסטי דרומי". אבל לא היה לי כסף כדי ללכת לסמינר קונסרבטיבי המאמין-בתנ"ך. זה היה יקר מדי לילד עני כמוני. בגלל שהייתי חבר בכנסייה בפטיסטית דרומית, יכולתי ללכת לסמינר שלהם תמורת חלק קטן בלבד ממה שהיה עולה בסמינר טאלבוט, או בכל בית ספר קונסרבטיבי אחר לתיאולוגיה. זה לוקח שלוש שנים לרכוש תואר שני בתיאולוגיה. שאלתי את רועה הקהילה שלי אם עלי ללכת לבית הספר הבפטיסטי הליברלי, הסמינר הבפטיסטי לתיאולוגיה גולדן גייט. הוא אמר, "לך על זה, בוב. אתה מכיר את התנ"ך. זה לא יפגע בך." הוא צדק. זה לא "פגע" בי. אבל זה כמעט הרג אותי! אני מתכוון לזה!

לולא חסדו של אלוהים עלי אני חושב שלא הייתי בחיים היום – ובהחלט לא הייתי היום בשירות! הפכתי להיות כל כך מדוכא ושבור לב בבית הספר הנוראי הזה שבפועל עזבתי את השירות למספר ימים. ביליתי שם שלוש שנים איומות, בחור-הגיהנום הקר, המבודד והבלתי-מאמין הזה! לעולם לא הייתי צולח אותו ומסיים אם לא הייתי שם בשביל התנ"ך. הייתי הולך לישון בחדרי במעונות עם תנ"ך פתוח בזרועותי. כמעט כל יום קראתי את המילים של הטקסט שלנו,

"מכל מלמדי השכלתי כי עדותייך שיחה לי: מה נמלצו לחיכי אימרתך, מדבש לפי: מפקודייך אתבונן על כן שנאתי כל אורח שקר" (תהילים קי"ט: 99, 103-104).

הרגשתי כאילו נפלתי לתוך הגיהנום. חשבתי שלעולם לא אצא מהסמינר הזה בחיים. אני מתכוון לזה.

"קראתי בכל לב; ענני, ה': חוקיך אצורה. קראתיך; הושיעני, ואשמרה עדותיך" (תהילים קי"ט 145-146).

אבל זה היה שם, בתוך אש הסבל, לבד במקום סחוף הרוחות, הקר והבודד של חוסר אמונה, כאשר למדתי לאהוב את התנ"ך יותר מאשר את החיים עצמם.

הפרופסור להטפה אמר לי שרכשתי לי שם רע בגלל שהגנתי על התנ"ך בכיתה. הוא אמר לי שהייתי מטיף טוב, אבל רכשתי מוניטין רע בעקבות זה שהגנתי על התנ"ך בכיתה. הוא אמר, "אתה לעולם לא תקבל כנסייה". נשיא הסמינר קרא לי למשרדו ואמר את אותו הדבר – "אתה לעולם לא תקבל כנסייה. הם יגלו שעשית פה צרות". כאשר קראתי את מילותיו של לותר הגדול, הן היו יכולות להיות מילותיי שלי,

הנני כאן, לא אוכל לעשות אחרת. אלא אם אוכח על שגיאה על ידי כתבי הקודש, לא אוכל וגם לא אעז לחזור בי במאומה; בגלל שמצפוני שבוי בידי דבר אלוהים.

הדבר שנמצא מעל כל הכוחות הארציים, לא בזכותם, נשאר;
הרוח והמתנות שלנו הן, דרך זה שלצידנו התייצב.
שכל הטוב והנדיבות יעברו, והחיים הנוראיים האלה גם כן;
הגוף שהם עלולים להרוג, האמת של אלוהים תישאר איתנה:
מלכותו לעולם.
   ("אלוהים הוא מבצרינו" מאת מרטין לותר, 1483-1546).

"מכל מלמדי השכלתי כי עדותייך שיחה לי" (תהילים קי"ט 99).

התנ"ך הוא לא ספר לימוד בנושאי מדע. אבל גם לא ספר לימוד בתיאולוגיה שיטתית. עם זאת, כאשר התנ"ך מדבר על נושא תיאולוגי, מה שהוא אומר זו האמת. כאשר התנ"ך מדבר על עניין מדעי זו האמת גם כן.

בשנה השלישית והאחרונה שלי בסמינר ההוא, נבחרתי על ידי חבריי ותומכיי בגוף הסטודנטיאלי כעורך עיתון הסטודנטים, הזרם. זה היה כאשר באמת הפניתי את שני הקנים נגד הפרופסורים הליברלים מתנגדי-התנ"ך. בטור שלי, באותו עיתון, הכנסתי תשובות להתקפות על התנ"ך שהתרחשו בכיתות. הסטודנטים ממש רצו כדי להשיג את הזרם כשזה יצא. שמעתי באקראי סטודנט אחד אומר, "אף פעם אף אחד לא קרא את זה עד שהיימרס הפך להיות העורך". אחד הדברים שכתבתי עליהם היה הדייקנות המדעית של התנ"ך. כאשר התנ"ך יוצא בהצהרה שקשורה במדע היא תמיד מדוייקת ונכונה. הנה כמה עובדות מדעיות שנחשפו בתנ"ך, שאף אחד לא ידע בזמן התנ"ך נכתב.

I. דבר ראשון, מה שהתנ"ך אומר על הדם האנושי לא היה ידוע בזמן שהכתובים נכתבו.

פנו בבקשה לויקרא י"ז 11. זה בעמוד 150 בתנ"ך הסקופילד. עמדו בבקשה וקראו את 5 המילים הראשונות,

"כי נפש הבשר בדם הוא" (ויקרא י"ז 11).

אפשר לשבת. ד"ר הנרי אם. מוריס אמר,

הפסוק החשוב הזה יחד עם אחרים (בראשית ט' 3-6) מצביע על כך שמחזור הדם הוא גורם מפתח בחיים הפיזיים (דבר שהתגלה ב-1616 על ידי וויליאם הרווי)... התובנה המדעית היחסית מודרנית הזו פשוט מאשרת את מה שאלוהים כבר גילה לפני אלפי שנים (ד"ר הנרי אם. מוריס, דה דיפנדר'ז סטאדי בייבל, הוצאת וורלד פובלישינג, 1995, עמוד 154; הערה על ויקרא י"ז 11).

למרות שוויליאם הנרי גילה ב-1616 שעורקים מכילים דם במקום אוויר, "כמעט כלום לא היה ידוע על הפעולה מקיימת-החיים של הדם עד לעת המודרנית" (ד"ר ג'ון אר. רייס, ספרינו ברוח אלוהים – התנ"ך, הוצאת סורד אוף ד'ה לורד פובלישרז, 1969, עמוד 319). כאשר הנשיא הראשון שלנו, ג'ורג' וושינגטון נהיה חולה, הרופא הקיז את דמו שלוש פעמים. בפעם השלישית הוא לקח מוושינגטון יותר מרבע גלון של דם. הנשיא מת בגלל שהרופא לא ידע את מה שהתנ"ך חשף מאות לפני כן, "כי נפש הבשר בדם הוא". "הוא חשב בטפשות שרב המחלות נגרמו בגלל דם רב מדי" (רייס, שם).

II. דבר שני, מה שהתנ"ך אומר על הארץ לא היה ידוע בזמן שהכתובים נכתבו.

פנו בבקשה לאיוב כ"ו 7. זה בעמוד 585 בתנ"ך הסקופילד. עמדו בבקשה וקראו בקול רם,

"נוטה צפון על תוהו, תולה ארץ על בלימה" (איוב כ"ו 7).

זה נכתב 1,500 שנה לפני המשיח. התרגום המודרני מציג את זה כך, "הוא פורש את שמי הצפון מעל תוהו; הוא תולה את הארץ על בלימה" (גרסת התנ"ך הבינלאומי החדש). איש-האקדמיה המפורסם ד"ר צ'ארלס ג'ון אליקוט אמר על איוב כ"ו 7,

...במקרה משמעותי מאוד [מצפים בהתלהבות] לתגליות של המדע. אנחנו מוצאים כאן את איוב, לפני יותר מ-3,000 שנה, אשר מתאר בלשון מדעית מדוייקת את התנאים בכדור הארץ ומציג זאת לראווה כהוכחה לכוח השמימי (ד"ר צ'ארלס ג'ון אליקוט, הפרשנות של אליקוט לתנ"ך כולו, הוצאת זונדרוואן פובלישינג האוס, נ.ד., כרך ה', עמוד 46; הערה על איוב כ"ו 7).

"הוא תולה את הארץ על בלימה" (גרסת התנ"ך הבינלאומי החדש). "תולה ארץ על בלימה" (גרסת קינג ג'יימס). המילים הללו נכתבו בתנ"ך לפני המשיח, בזמן שהרומאים האמינו שהעולם נח על גבו של האל הגדול אטלס, ובזמן שההינדים טענו שהארץ היא שטוחה ונמצאת על גבו של הפיל, שעומד על גבו של צב ענק, אשר שוחה בים הקוסמי! ד"ר ג'יי. ורנון מקג'י אמר, "זכרו שהאדם הזה, איוב, חי בתקופה הפטריארכלית, ועדיין האדם הזה ידע שכדור הארץ תלוי בחלל. האלוהים הזה תולה את הכדור הענק של הארץ בחלל מבלי שמשהו תומך אותו... זה קונספט שלא היה ידוע לאסטרונומים הקדומים" (ד"ר ג'יי. ורנון מקג'י, דרך התנ"ך, הוצאת תומאס נלסון פובלישרז, 1982, כרך ב', עמוד 632; הערה על איוב כ"ו 7). זה היה אז, לפני למעלה מ-3,000 שנה, כאשר ספר איוב אמר שאלוהים "תולה ארץ על בלימה", "המתלה שלו נמצא במקום ריק", כפי שד"ר איי. אר. פאוסט אמר את זה (הפרשנות של ג'יימיסון, פאוסט ובראון, הוצאת וויליאם בי. ארדמנס פובלישינג קומפני, מהדורת 1976, כרך ב', עמוד 62; הערה על איוב כ"ו 7).

עכשיו פנו לישעיה מ' 22. זה בעמוד 748 של תנ"ך הסקופילד. עמדו בבקשה וקראו את המילים הראשונות בקול רם, שמסתיימות במילה "הארץ".

"היושב על חוג הארץ..." (ישעיה מ' 22).

אפשר לשבת.

התו האמצעי "ג'י" בתנ"ך הסקופילד סטאדי פירושו, "התייחסות בלתי-רגילה לספריות [כדוריות] הארץ". ד"ר דבליו. איי. קריזוול אמר, "ישעיהו, שכתב 700 שנה לפני המשיח, כבר ידע על הצורה הכדורית של הארץ. זו תובנה בלתי-רגילה, שניתנה בהשראת אלוהים" (ד'ה קריזוול סטאדי בייבל, הוצאת תומאס נלסון פובלישרז; הערה על ישעיהו מ' 22). ד"ר הנרי אם. מוריס אמר שהמילה העברית ל-"מעגל" היא "חוג", ו"מתייחסת בבירור לספריות [כדוריות] הארץ" (ד'ה דיפנדרז סטאדי בייבל, שם; הערה על ישעיהו מ' 22).

אם כן, התנ"ך מלמד שהארץ היא עגולה ותלויה בשמיים על שום דבר! ד"ר כ'ון אר. רייס אמר, "...זה נכתב אלפי שנים לפני שגליליאו, קולומבוס ומגלן למדו שכדור הארץ הוא עגול" (רייס, שם, עמוד 320).

III. דבר שלישי, מה שישוע ידע על כדוריות וסיבוביות הארץ לא היה ידוע בזמן שהכתובים נכתבו.

היוונים פיתחו תיאוריה שכדור הארץ הוא עגול, אבל לא ידעו שהוא מסתובב. האדם הממוצע חשב שהארץ שטוחה. עד היום הזה ממש קיימת קבוצה שנקראת "החברה לארץ השטוחה". אבל האדון ישוע ידע שהארץ היא עגולה, וגם שהיא מסתובבת בקביעות. הוא ידע את זה 1,400 שנה לפני שמגלן שט מסביב לעולם. פתחו את התנ"כים שלכם בלוקס י"ז 34-36. זה בעמוד 1100 של תנ"ך הסקופילד. בבקשה עימדו וקראו את לוקס י"ז 34 עד 36.

"אני אומר לכם, בלילה ההוא שניים יהיו במיטה אחת; האחד יאסף, והאחר יעזב. שתיים תהיינה טוחנות יחד; האחת תאסף, והאחרת תעזב. שניים יהיו בשדה; ונאסף האחד, והאחר יעזב" (לוקס י"ז 34-36).

אפשר לשבת. ישוע אמר את זה, שכאשר הוא יבוא באחרית הימים, שניים יהיו במיטה, שתיים תהיינה טוחנות בריחיים, שניים יהיו בשדה. ד"ר הנרי אם. מוריס אמר,

כאשר האדון יגיע, זה יקרה בלילה בזמן שהגברים יהיו במיטות. אבל זה יהיה גם מוקדם בבוקר כאשר הנשים תטחנה בריחיים, ובאמצע היום כאשר הגברים יעבדו בשדה. זה אפשרי בגלל שהעולם עגול ומסתובב יום יום על צירו (ד"ר הנרי אם. מוריס, שם, עמוד 1116; הערה על לוקס י"ז 34).

המשיח יבוא "ברגע אחד, כהרף עין" (ראשונה לקורינתיים ט"ו 52). אז ברגע אחד יהיה לילה בחלק אחד של העולם, בוקר בחלק אחר, וצהריים במקום אחר. ד"ר ג'ון אר. רייס אמר, "האדון ישוע ידע... את העובדה המדעית הזו על סיבוב כדור הארץ שמאפשרת ליום ולילה לשרור משני צדדיו בו זמנית" (רייס, שם, עמוד 321).

ארבעת הקטעים הללו מראים בבירור שכאשר התנ"ך מדבר על נושא מדעי, הוא תמיד מדויק. אפילו כאשר אף אדם בעולם לא הכיר את העובדות, התנ"ך היה תמיד מדויק בעניינים המדעיים הללו. נראה שלושה או יותר מאלה ביום ראשון הבא.

הכנסתי עובדות פשוטות כמו אלה בעיתון הסטודנטיאלי, כאשר הייתי העורך, באותו סמינר דוחה-תנ"ך בפטיסטי דרומי. היו כאלה שצעקו עלי. אחרים צחקו עלי. נשיא הסמינר איים לגרש אותי, אבל הוא לא יכל מאחר וכבר הייתי סטודנט יותר משנתיים. אמרו שלעולם לא אקבל כנסייה בפטיסטית דרומית. אבל לא "קיבלתי" כנסייה! התחלתי אחת כזו מאפס במרחק של כ-2 מייל מהסמינר. היא עדיין שם היום! זו כנסייה בפטיסטית דרומית. ארבעים כנסיות, בכל רחבי העולם, יצאו מהכנסייה הזו. באופן מוזר, הטפתי באודיטוריום של הסמינר הבפטיסטי התיאולוגי גולדן גייט לפני שנתיים, לרגל יום השנה ה-40 של הכנסייה שהתחלתי במיל ואלי, קליפורניה! כל אחד מהפרופסורים הליברלים, דוחי-התנ"ך הסתלקו – ואני הייתי שם והטפתי! הללו את שם ישוע! אני עדיין יכול לומר, בכל הצניעות, בגלל שזה היה רק בחסד אלוהים,

"מכל מלמדי השכלתי כי עדותייך שיחה לי: מה נמלצו לחיכי אימרתך, מדבש לפי: מפקודייך אתבונן על כן שנאתי כל אורח שקר" (תהילים קי"ט: 99, 103-104).

אני מקווה שלעולם לא תתביישו לבטוח בתנ"ך. ישוע אמר,

"כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה, הוא יהיה לחרפה לבן האדם, כאשר יבוא בכבודו, ובכבוד האב, והמלאכים הקדושים" (לוקס ט' 26).

בואו לישוע באמונה. בטחו בו ותטוהרו מחטאיכם בדמו! הוא קם מן המתים! הביטו לשמיים ובטחו בו!

הביטו אל ישוע
   התבוננו בפניו הנפלאות;
ודברי הארץ לפתע יתעמעמו
   לאור תפארתו וחסדו
("הביטו אל ישוע" מאת הלן אייץ'. למל, 1863-1961).

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

הקריאה בכתובים לפני המסר שבוצעה על ידי מר אייבל פרודהום: תהילים קי"ט: 97-104.
שיר הסולו שבוצע על ידי מר בנימין קינקייד גריפית': תהילים י"ט: 7-10.