הספר ברוח אלוהים

כוניתי "משלהב האספסופים" על ידי מטיפים שפחדו לעמוד על האמת. כוניתי "קנאי" על ידי מטיפים שכוונתם היחידה הייתה לשמור על מקום העבודה שלהם. כוניתי "מסית" על ידי אנשים שמטרתם היחידה בחיים הייתה לרצות את חברי הקהילה שלהם. וכן, כוניתי גם "קיצוני" על ידי מנהיגי קהילות שבכלל לא היה אכפת להם להגן על כתבי הקודש!

העמידה שלי על התנ"ך תמיד הייתה בדיוק אותו הדבר. תמיד אמרתי שהתנ"ך כולו, מתחילתו ועד סופו, הוא דבר אדוני, כל מילה בעברית וביוונית ניתנה "ברוח אלוהים" (השניה לטימותיוס ג' 16). מנהיגים בפטיסטים דרומיים אמרו לי שעלולים "להחרים" אותי, ושלעולם לא אקבל קהילה, אם אמשיך להגיד את זה! אז הפכתי לבפטיסט שורשי – ואז אותם אלה המכונים שורשיים החלו לתקוף אותי על כך שהמשכתי לומר את אותו הדבר שהבפטיסטים הדרומיים הליברלים יצאו נגדו!

רקמניזם היא אמונה שמילות התנ"ך בגרסת הקינג ג'יימס ניתנו תחת השראה ושהן חפות מטעויות באנגלית. יש כאלה שכל כך מרחיקים לכת באומרם שהטקסט האנגלי בגרסת הקינג ג'יימס בעצם מתקן את הטקסט היווני והעברי. הרעיונות המוזרים והשטניים האלה מעולם לא זכו לקהל מאמינים לפני 1950, אבל נהיו פופולריים בזכות ד"ר פטר ס. רקמן (1921-). רקמניזם גרם להרבה מחלוקות ופילוגים, במיוחד בקרב בפטיסטים שורשיים עצמאיים. כתבתי ספר על זה בשם "הרקמניזם נחשף", שזמין למי שישלח לי דואר אלקטרוני לכתובת rlhymersjr@sbcglobal.net. המתרגמים של התנ"ך תרגמו ישירות מגרסת הקינג ג'יימס באנגלית במקום מעברית או מיוונית, לספרדית קוריאנית, רוסית ולשפות אחרות, ובכך קידמו את הדוקטרינות השקריות והשטניות של הרקמניזם בכל העולם. רקמניסט זקן וכועס אחד גרם לביטול העסקתי כדובר בקולג' התנ"ך הבפטיסטי, בספרינגפילד, בגלל שאמרתי את זה! מטיף כועס אחד בעיר ניו-יורק גרם לביטול גם שם בגלל שאמרתי את זה. בנו של חבר קרוב של חמי הלך לקהילה של אותו אדם. הוא הלעיז עלי וריכל עלי כל כך, שהבן המבולבל עזב את הקהילה במבוכה רבה והוא לא נושע עד היום. סבלתי מהקלעים ומהחיצים של הליברלים והקונסרבטיבים, מכל הצדדים, בגלל עמידתי ההיסטורית על כך המילים היווניות והעבריות התנ"ך ניתנו על ידי השראה מילולית שלמה, ותורגמו לגרסת הקינג ג'יימס! לקחתי את גרסת הקינג ג'יימס איתי לכיתה בשני סמינרים ליברלים, שם כל סטודנט החזיק בתנ"ך בגרסה הסטנדרטית המתוקנת, שזהו תרגום ליברלי. עד היום אני לוקח איתי את גרסת הקינג ג'יימס לדוכן ומטיף מתוכו בכל אסיפה.

ד"ר מרטין לויד-ג'ונס אמר שהרעיון שצריכים להיות לנו תרגומים חדשים "...הוא לא אחר מאשר שטות מוחלטת!" הוא אמר שאנשים לא הפסיקו לקרוא בתנ"ך "בגלל שהם לא מבינים את השפה, אלא בגלל שהם לא מאמינים בו. הם לא מאמינים באלוהי הדבר... הבעיה שלהם היא לא השפה והטרמינולוגיה; הבעיה היא מצב הלב" (ד"ר מרטין לויד-ג'ונס, ידיעת הזמנים, הוצאת ד'ה באנר אוף טרות' טראסט, 1989, עמודים 112, 114).

תמיד חשבתי שהתנ"ך בעברית וביוונית ניתן על ידי השראה מילולית שלמה. זה בדיוק מה ששאול השליח אמר בטקסט שלנו,

"כי כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים, גם מועיל להורות, ולהוכיח, ולישר וליסר בצדק; למען אשר יהיה איש האלוהים תמים ומהיר לכל מעשה טוב" (השניה לטימותיוס ג' 16-17).

הטפתי את זה במשך קרוב לשישים שנה, ואין לי כוונה להשתנות אי פעם! או הכל או כלום! זה מה שהתנ"ך אומר על עצמו!

I. דבר ראשון, אני מאמין שהתנ"ך "ניתן בהשראת אלוהים".

המילה היוונית ל"השראה" היא "ת'יאופנוסטוס". משמעותה "ברוח אלוהים". כתבי הקודש "ניתנו ברוח אלוהים". פטרוס השליח אומר לנו שהמחברים של הכתובים "דיברו ברוח הקודש אשר נשאם" (השניה לפטרוס א' 21). המילה היוונית ל"נשאם" לקוחה מ"פרו", שמשמעותה "לשאת". בשניה לטימותיוס ג' 16 ובשניה לפטרוס א' 21 אנחנו רואים שרוח הקודש נשאה את המחשבות של המחברים בזמן שהם כתבו את מילות התנ"ך שניתנו ברוח אלוהים. לדוגמא, בירמיהו א' 9, נקרא,

"ויאמר ה' אלי, הנה, נתתי דברי בפיך" (ירמיהו א' 9).

ישוע עצמו חזה מראש את השראת הברית החדשה כשאמר,

"השמיים והארץ יעבורו, ודברי לא יעבורון" (מרקוס י"ג 31).

אלה לא הרעיונות בתנ"ך שניתנו מאלוהים. אלה לא המחשבות בתנ"ך שניתנו מאלוהים. אלה הן המילים שניתנו ברוח אלוהים! אלה הן המילים שרוח הקודש הניעה את המחברים לכתוב! המרד נגד המילים של התנ"ך הוא זה שמביא משפט, "כי הימרו אמרי אל" (תהילים ק"ז 11).

המלך הרשע יהויקים שאל את ברוך מהיכן השיג את ספר ירמיהו. ברוך ענה שהנביא "מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה, ואני כותב על הספר בדיו" (ירמיהו ל"ו 18). אל תאמינו לאף אחד שאומר לכם שלמילים אין השראה! כל מילה עברית בברית הישנה, וכל מילה יוונית בברית החדשה – כל מילה בודדת בתנ"ך כולו – היא מילה "נתונה ברוח אלוהים"! "כי כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים" (השניה לטימותיוס ג' 16). זה מביא אותנו לנקודה השניה.

II. דבר שני, אני מאמין שכל התנ"ך ניתן בהשראת אלוהים.

"כי כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים" (השניה לטימותיוס ג' 16).

זאת אומרת שכל המילים העבריות והיווניות של התנ"ך, מבראשית עד התגלות, ניתנו בהשראת אלוהים, מילים ברוח אלוהים. אנשי אקדמיה מכנים את זה "השראה מילולית, שלמה, של התנ"ך". "מילולי" פירושו שהמילים תחת השראה. "שלם" פירושו "הכל". התנ"ך כולו תחת השראה, ניתן בהשראה.

ד"ר וו. א. קריזוול, רועה הקהילה הגדול של הכנסיה הבפטיסטית הראשונה בדאלאס, טקסס, אמר,

"זה שלם במובן שכל כולו, כל הכתובים הם ת'יאופניאוסטוס, כולם ניתנו ברוח אלוהים. זה מילולי במובן שכל קוץ ויוד בו תחת השראה..." (ד"ר וו. א. קריזוול, התנ"ך לעולם של היום, הוצאת זונדרוואן פובלישינג האוס, מהדורת 1967, עמוד 49).

ישוע אמר,

"עד כי יעברו השמיים והארץ, לא תעבור יוד אחת או קוץ אחד מין התורה" (מתי ה' 18).

"יוד" מתייחס לאות הקטנה ביותר בעברית, שדומה לפסיק, סימן זעיר. "קוץ" הוא נקודה זעירה על אות עברית. אפילו ההדגשות הקטנות הללו במילים העבריות של הכתובים נמצאים שם בזכות ההשראה העל טבעית של אלוהים הכל יכול!

כאשר אני מחזיק את התנ"ך הזה בידי, אני מחזיק אוצר גדול. זה תרגום מילה-במילה של מילים ברוח אלוהים של אדוני אלוהינו! אני מחזיק בידי תרגום מילה-במילה של דבר אדוני! אם אני רוצה לדעת מה אלוהים חושב על נושא מסוים, אני לא מסתכל מה איזשהו פילוסוף חושב, או מה איש אקדמיה חילוני חושב. כשאני רוצה לדעת מה אלוהים חושב על נושא מסוים, אני פותח את התנ"ך שלי וקורא את המילים תחת השראה מילולית שאלוהים נתן. ואסור לי "לעוות" את המילים. אני חייב לקחת אותן פשוטן כמשמעותן. כשאלוהים מדבר על עץ, הוא מתכוון לעץ. כשהוא מדבר על מזבח, הוא מתכוון למזבח.

זה מה שמרגיז אותי לגבי ד"ר מקארת'ור. יש לו הרבה דברים טובים להגיד. אבל אז הוא אומר, "דם משמש כמילה חלופית למוות" (ד'ה מקארת'ור סטאדי בייבל; הערה על עברים ט' 14). הוא אומר את זה על המילים "אף כי דם המשיח... יטהר לבבכם ממעשי מוות". אבל מכיוון שאני מאמין בהשראה המילולית של התנ"ך, אני יודע שאין מצב שהוא צודק. הוא אומר ש"דם" המשיח הוא "תחליף למוות". הו, כמה שזה לא נכון! המוות של המשיח לא מטהר את לבבינו. הו, לא! רק דם המשיח עושה את זה! השגיאה שלו מראה עד כמה חשוב מאוד לדעת שהמילים ממש נמצאות שם תחת השראה – נשלחו מאלוהים, כל יוד וכל קוץ! המילה היוונית בעברים ט' 14 היא "היימה". פירושה "דם". באנגלית יש לנו מילה "המוראז'" (איבוד של הרבה דם) שמקורה במילה היוונית הזו. "המטולוגיה", ברפואה, מתייחסת ללימודי הדם. שתי המילים האנגליות הללו הגיעו מהמילה היוונית "היימה". זה מראה בבירור שד"ר מקארת'ור טועה כשהוא אומר "דם משמש כמילה חלופית למוות". לא – המילה היוונית היימה פירושה דם! הפירוש שלה לא יכול להיות "מוות". המילה היוונית למוות היא "ת'אנאטוס". המילה היוונית הזו הגיעה לשפה האנגלית כ"אאות'אנאזיה". ה"ת'אנא" במילה האנגלית מגיעה מ"ת'אנ'טוס" ופירושה "מוות". "אאו" ביוונית פירושו "טוב". אז "אאות'אנאזיה" פירושה "מוות טוב". ככה אומרים הליברלים על התאבדות בסיוע. זו הנקודה – "היימה" פירושה חיים. "ת'אנאטוס" פירושה מוות. מקארת'ור טועה כשהוא אומר, "דם משמש כמילה חלופית למוות". שאול השליח התכוון ל"דם". אם הוא היה מתכוון ל"מוות" הוא היה משתמש במילה היוונית "ת'אנאטוס". ד'ה רפורמיישן סטאדי בייבל אומר, "אין... שיטה דמיונית שמתעלמת מהמשמעות שאליה התכוון המחבר במקור שיכולה להיות הולמת" (הערה על עמוד 844, "להבין את דבר אדוני"). אני חושב שד"ר מקארת'ור למד להחליף את המילה "דם" במילה "מוות" מקולונל ר. ב. ת'ים. הייתי שם בסתו 1961, והייתי עד ראיה. ראיתי את מקארת'ור הצעיר כותב בפנקס את אותן מילים בדיוק ברגע שת'ים אמר אותן, "דם משמש כמילה חלופית למוות". כמובן, הרבה חוקרים יודעים שקולונל ת'ים טעה בנקודה הזו. נדמה שלקולונל ת'ים הייתה סלידה, שנאה, כלפי הדם של המשיח. השגיאה הזו מגיעה אלינו דרך ד"ר מקארת'ור. אף פעם אסור לנו לעוות אפילו מילה יוונית אחת ולתת לה משמעות אחרת, כי אז זו תהיה "התעלמות מהמשמעות שאליה התכוון המחבר במקור" (רפורמיישן סטאדי בייבל, שם).

השתמשתי בבעייה של ת'ים / מקארת'ור כדי להמחיש את חשיבות ההשראה המילולית של התנ"ך, הלימוד שניתן ברוח אלוהים ממש מכל המילים העבריות והיווניות בתנ"ך.

ד"ר הרולד היה איש אקדמיה דגול, ומגן גדול של גישת אפס הטעויות בתנ"ך. ספרו, המאבק למען התנ"ך, הוא ללא ספק אחד הספרים החשובים ביותר של זמננו. ד"ר לינדסל אמר, "ההשראה מתרחבת לכל החלקים של המילה הכתובה של אלוהים והיא כוללת את היד המכווינה של רוח הקודש אפילו בבחירת המילים בפסוק" (ד"ר הרולד לינדסל, המאבק למען התנ"ך, הוצאת זונדרוואן פובלישינג האוז, מהדורת 1978, עמוד 31; הדגשה שלי). כמובן שד"ר לינדסל התייחס למילים העבריות והיווניות, כשאמר שרוח הקודש הדריכה את המחברים של התנ"ך "אפילו בבחירת המילים בפסוק". ד"ר הנרי מ. מוריס אמר ששאול עשה "הצהרה חזקה ביותר של ההשראה המילולית" על המילים של הפסוק בגלטים ג' 16. הוא אמר ששאול ביסס שם את טענתו, "לא רק על מילה אחת, אלא על אות אחת, 'זרע' במקום 'זרעים' (ד"ר הנרי מ. מוריס, ד'ה דיפנדרז סטאדי בייבל, הוצאת וורלד פובלישינג, מהדורת 1995, עמוד 1296; הערה על גלטים ג' 16; הדגשה שלי).

אני לגמרי מסכים עם ד"ר לינדסל ועם ד"ר מוריס. הכרתי את שניהם, והם צדקו. זו הסיבה שאני כל כך מודאג מהצהרתו של ד"ר מקארת'ור ש"דם משמש כמילה חלופית למוות". אף פעם אסור לנו לעשות את זה אם אנחנו באמת מאמינים בהשראה המילולית של הכתובים. אלוהים מתכוון למה שהוא אומר בתנ"ך. אתם יכולים להאמין בלב שלם במה שהתנ"ך אומר בכתבים העבריים והיווניים. ישוע אמר, "לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי אדוני" (מתי ד' 4; ציטוט של המשיח מדברים ח' 3; הדגשה שלי).

כאשר תקראו בתנ"ך תוכלו להיות בטוחים שאתם קוראים את דבר אלוהים ממש. כאשר תקראו את המילים, "האמן באדון ישוע המשיח ותיוושע אתה וביתך", תוכלו לבטוח במה שאלוהים אומר במעשי השליחים ט"ז 31. כאשר אתם בעצמכם "מאמינים באדון ישוע המשיח" אתם תיוושעו מחטאיכם על ידי בן האלוהים. כאשר תקראו את המילים של ישוע, "הבא אלי לא אהדפנו החוצה" תוכלו להיות בטוחים שישוע לא יהדוף אתכם כאשר תבואו אליו (יוחנן ו' 37). כאשר תקראו את המילים של ישוע, "לכו אלי, כל העמלים והטעונים, ואני אניח לכם", תוכלו להיות בטוחים שכאשר תבואו לישוע הוא יניח לכם (מתי י"א 28). כאשר תקראו את המילים של ישוע, "כי ככה אהב האלוהים את העולם, עד אשר נתן את בנו את יחידו, למען לא יאבד כל המאמין בו, כי אם יחיה חיי עולמים", תוכלו להיות בטוחים שלא תאבדו, אלא תחיו חיי עולמים כאשר תאמינו בו (יוחנן ג' 16). כאשר תקראו את המילים, "דם ישוע המשיח בנו יטהרנו מכל חטא", תוכלו להיות בטוחים ש"דם ישוע" ממש יטהר אתכם "מכל חטא" (הראשונה ליוחנן א' 7).

"כי כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים, גם מועיל להורות, ולהוכיח, ולישר וליסר בצדק; למען אשר יהיה איש האלוהים תמים ומהיר לכל מעשה טוב" (השניה לטימותיוס ג' 16-17).

אם אתם מאמינים שהמילים הללו בתנ"ך הן אמת, אז למה שלא תבטחו בישוע שתיוושעו מחטאיכם על ידו? אם אתם מאמינים למה שאלוהים אומר, אז בואו וביטחו בבנו, שאוהב אתכם ומת על הצלב כדי להושיע אתכם מחטא, מוות וגיהנום! אמרו, במילים של השיר העתיק והגדול הזה,

אני בא, אדון!
   בא אליך עכשיו!
רחץ אותי, טהר אותי בדמך
   שנשפך בגולגולתא.
("אני בא, אדון" מאת לואיס הרטסו, 1828-1919).

אמן. ד"ר צ'אן, בבקשה הדרך אותנו בתפילה.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאת הכתובים לפני הדרשה שנעשתה על ידי מר אבל פרידהום: השניה לטימותיוס ג' 12-17.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בינימין קינקייד גריפית':
"אני יודע שהתנ"ך אמת הוא" (מאת ד"ר ב. ב. מקקיני, 1886-1952).