אלוהי ההתעוררות

בני ישראל היו במצב גרוע. הם היו מפוחדים ואבלים. אך הנביא התפלל לאלוהים שיחיה אותם. הוא הזכיר לאלוהים את מה שהוא עשה עבורם בעבר. הוא ביקש מאלוהים לעשות זאת שוב. אלוהים אף פעם לא משתנה. הוא נשאר אותו הדבר אתמול, היום ולעולמים. מה שהוא עשה בעבר הוא יכול לעשות שוב היום. לכן, הזכיר הנביא לאלוהים,

"בעשותך נוראות לא נקווה, ירדת מפנייך הרים נזלו" (ישעיה ס"ד 2).

מהקטע אנו יכולים לראות שלושה דברים.

I. דבר ראשון, נוכחות אלוהים היא תקוותנו היחידה.

ישעיהו ראה זאת כאשר התפלל, בפסוק 19, "לו קרעת שמיים ירדת" (ישעיהו ס"ג 19). מעט לפני כן הוא התפלל לאלוהים "הבט משמיים וראה" (ישעיהו ס"ג 15). אך תפילותיו גדלו. הוא התחיל עם בקשה מאלוהים להסתכל מטה. אך עתה הוא זועק, "רד למטה." עכשיו הוא מבקש מאלוהים לקרוע את השמיים לשניים – ולרדת למטה מהשמיים לעזור לאנשים.

ישוע פתח את הדרך עבורנו לבוא לאלוהים. הוא לא הרים את הפרוכת בהיכל. לא! הוא קרע אותה לשניים, מלמעלה למטה. כך הדרך לאלוהים נשארה פתוחה לתמיד! ישוע עלה למעלה דרך השמיים הפתוחים לגן עדן! ודרך השמיים הפתוחים רוח הקודש ירדה על הקהילה של השליחים.

עלינו להתפלל לרוח אלוהים לרדת אלינו שוב! היום בואו נתפלל בכל ליבנו לאלוהים שירד למטה ויהיה נוכח בינינו! רועה הקהילה שלי מזה זמן רב בקהילה הסינית היה ד"ר טימותי לין. ד"ר לין אמר,

     בזמן התנ"ך [התנאי] לברכה לאנשי אלוהים היה שנוכחות אלוהים תהיה עימם...
     דוגמה טובה לכך הוא יצחק. במהלך [שהותו] הארץ פלישתים הוא הצליח לקצור פי מאה במהלך אפליה ורדיפה גזענית – בגלל נוכחות אלוהים... אפילו מלך פלישתים אמר לו, "ראו ראינו כי היה ה' עמך" (בראשית כ"ו 28)
     אותו הדבר היה נכון ליוסף. הוא נמכר כעבד בארץ נכריה... ונכלא שלא בצדק, בסופו של דבר יכול היה לזרוק את [בגדי] האסיר עבור פשתן איכותי ולמלוך על כל ארץ מצריים. הסיבה [היחידה] לתוצאה כה דרמטית הייתה שנוכחות אלוהים הייתה איתו. "ה' איתו ואשר הוא עושה ה' מצליח" (בראשית ל"ט 23)...
     החשיבות של נוכחות אלוהים נהיית אפילו ברורה יותר בתקופה של הקהילה הקדומה.... הסוד של גדילת הקהילה היה נוכחות אלוהים, ועבודתו של רוח הקודש הייתה הוכחה בטוחה לנוכחותו. הקהילה באחרית הימים חייבת את נוכחות אלוהים אם היא רוצה לגדול, או שכל המאמצים יהיו לשווא (ד"ר טימותי לין, סוד צמיחת הקהילה, FCBC, מהדורת 1992, עמודים 2-6)

"לו קרעת שמיים, ירדת..." (ישעיה ס"ג 19).

נוכחות אלוהים הייתה עם משה – ואלוהים שחרר את עמו מעבדות במצרים. נוכחות אלוהים הייתה איתם במהלך נדודיהם במדבר. הוא היה שם בתוך עמוד הענן ועמוד האש שהדריך אותם בדרכם. כאשר על נס ישראל נכתב "אלוהים עימנו", הם משלו מים לים. אבל כאשר הם העציבו את אלוהים הם הפכו להיות לאומה חלשה. הם הוגלו לבבל כעבדים. נוכחות אלוהים הייתה תפארת ישראל. אבל בלי נוכחות אלוהים הם לא יכלו לעשות דבר.

אלה ימים חשוכים ונוראים. הקהילות שלנו חלשות. המטיפים שלנו חסרי כוח. אנחנו נמצאים פה בליבה של העיר המרושעת הזו – סדום החשוכה ועובדת האלילים של העולם המערבי! כוחות השאול בכבודם עשו את הגרוע מכל כדי לעצור בעדינו. אבל אלוהים היה עימנו! עכשיו בניין הקהילה שלנו חופשי מהתחייבויות – שזה נס בפני עצמו! אלוהים היה עימנו ועכשיו הדרשות האלה מתפרסמות באינטרנט ובכך מגיעות לקהל של למעלה מ-80,000 אנשים מידי חודש! אלוהים היה עימנו. אבל עכשיו אנחנו חייבים להביא הרבה צעירים ולבנות את הקהילה. אל תאמרו "זה נראה בלתי אפשרי". כן, אני מכיר את ההרגשה. אבל התחושה הזו מגיעה מהטבע החושני שלנו ומהשטן. אנחנו חייבים לזכור את מה שאלוהים עשה עבורינו בעת שהציל את בניין הכנסייה. אם כן, צעירים, אתם חייבים להתפלל כפי שלא התפללתם מעודכם, עבור נוכחות אלוהים הכל-יכול בבישור ובשירות שלנו!

"לו קרעת שמיים, ירדת..." (ישעיה ס"ג 19).

נוכחות אלוהים היא תקוותינו היחידה! אף אחד לא יישאר. אף אחד לא ייוושע. אף אחד לא יהפוך לחבר חזק של הקהילה שלנו – אלא אם אלוהים ירד אלינו משמיים!

II. דבר שני, נוכחות אלוהים יוצרת הפתעות.

הטקסט אומר, "בעשותך נוראות לא נקווה, ירדת". הגרסאות המודרניות מתרגמות את המילה "נוראות" בתור "מדהים". לא אכפת לי מהמילה הזו בגלל שהפכה להיות שחוקה בגלל שימוש יתר. זה יכול להיות טוב יותר לחשוב על זה כעל "דברים מפתיעים שלא ציפינו להם". בני ישראל אמרו לעיתים קרובות, "אתה האל עושה פלא" (תהילים ע"ז 15).

אתם חושבים שבני ישראל ציפו לחצות את ים סוף, לאחר שהמים נעמדו משני צדדיהם? עם כל זה – המצרים שרדפו אחרים טבעו כשהמים חזרו למצבם הקודם. אתם חושבים שהם ציפו שהמחנה שלהם במדבר יואר בכל לילה באמצעות אורות טובים יותר מהנורות החשמליות שלנו? עם כל זה הוא הואר באמצעות עמוד אש בכל לילה. כאשר הם היו רעבים, האם הם ציפו לאכול מן משמיים? כאשר הם היו צמאים האם הם ציפו שהמים יפרצו כך לפתע מן הסלע? כאשר הם הקיפו את יריחו האם הם ציפו שחומות העיר ייפלו ברגע שייתקעו בשופר ויריעו? לא, ההיסטוריה של ישראל מלאה בדברים נוראים, מפתיעים ש"לא קיווינו להם" כאשר אלוהים ירד.

מי ציפה שאלוהים ירד בדמות המשיח? מי ציפה שהוא ימות על הצלב "הצדיק למען הרשעים", כדי להביא אותנו למלכות השמים? (הראשונה לפטרוס ג' 18). מי חשב שאותם תלמידים מפוחדים, שהתחבאו בתוך חדר נעול, יפיצו את הבורה בכל רחבי האימפריה הרומית? מי חשב שאי קטן, עם נשק דל, בהנהגת אדם זקן שחייב להשתמש במקל הליכה, יילחם בהיטלר ובצבאו העצום – וינצח? מי חשב שהיהודים, שהיו מפוזרים ברחבי העולם, ישובו לישראל אחרי אלפיים שנות גלות? מי חשב שמדינת ישראל הקטנה תוכל לעמוד מול ים הקיצונים המוסלמים במשך למעלה מ-60 שנה? מי חשב שקומץ מאמינים סינים יחזיקו מעמד במשך למעלה מחצי מאה תחת רדיפות קיצוניות מצד מאו צה טונג והמשמרות האדומים שלו? מי חשב שמ"הקהילות הביתיות" שלהם תפרוץ ההתעוררות הגדולה ביותר בהיסטוריה של העולם? מי חשב שאסיף נפשות גדול יבוא מהיפים מסוממים וחצי ערומים בשלהי שנות ה-1960 ותחילת שנות ה-1970? מי חשב שהכנסיה שלנו תשרוד את הפיצול הגרוע ביותר בקהילה שאי פעם שמעתי עליו? מי חשב ש-39 אנשים יוכלו לגייס שש-עשרה אלף דולר בכל חודש במשך 20 שנה כדי לשלם עבור הבניין הזה? מי חשב שאלוהים יישלח לי את אשת הרועה הנפלאה ביותר בכל העולם? מי חשב שבכל יום ראשון יהיו איתי שני בנים חזקים בכנסיה? מי חשב שאלוהים ישלח לנו אדם עם שני תארי דוקטור במדעי הרוח ותואר דוקטור ברפואה , כדי לעזור לנו להדריך את הכנסיה? ומי, בחלומותיו הפרועים ביותר, חשב שאימי הענייה, הזקנה המובסת והמדוכאת תהפוך להיות למאמינה יוצאת דופן בגיל שמונים?

"בעשותך נוראות לא נקווה, ירדת..." (ישעיהו ס"ד 2).

כאשר אלוהים יורד הוא עושה דברים מפתיעים שאף אחד לא מצפה להם!

אלוהיי, כמה נפלא אתה,
מה זוהר כבודך;
כמה יפה כס חסדך
במעמקי אור שורף,
במעמקי אור שורף!

כמה נפלא, כמה יפה,
מראך צריך להיות;
חוכמה אינסופית, כוח ללא גבולות,
וטוהר נורא,
וטוהר נורא!
     ("אלוהיי, כמה נפלא אתה" מאת פרידריך וו. פייבר, 1814-1863).

אתן לכם קצת מהדרשה של ספורג'ן על דברי ישעיה הערב הזה. אשתמש רק במתווה שלו ובכמה ממחשבותיו. "נסיך המטיפים" הגדול אמר,

כאשר אלוהים יורד להיות בקרב בני האדם הוא עושה דברים שאנחנו לא מחפשים... הוא יכול להושיע את העקשנים ביותר, ולהביא את המתנגדים לרגלי ישוע. [התפללו] אליו שיעשה את זה (צ'. ה. ספורג'ן, "הפתעות שמימיות", MTP, כרך 16, הוצאת פילגרים פובליקיישנז, הדפסה מחדש ב-1972, עמוד 298).

III. דבר שלישי, נוכחות אלוהים מתגברת על בעיות ומכשולים גדולים.

בעשותך נוראות לא נקווה, ירדת, מפניך הרים נזלו" (ישעיהו ס"ד 2).

זה ביטוי נפלא, "מפניך הרים נזלו".

כשאלוהים ירד אל ישראל, אוייבים חזקים, שהתנשאו מעליהם כמו הרים, נוצחו וההרים האלה ירדו בגלל נוכחותו של אלוהים. כאשר רוח הקודש יורדת בזמן התעוררות, לבבות קשים יימסו תחת נוכחותו של אלוהים! יש בינינו אנשים עם לב קשה כאבן. אנחנו מתפללים עבורם, אנחנו מטיפים להם, אבל כלום לא קורה. נראה שהם לעולם לא יוושעו. אבל כאשר אלוהים יורד, הלבבות הקשים ביותר יישברו. לפתע הם ירגישו את חטאיהם. לפתע הם יראו שרק ישוע יכול להושיע אותם. כאשר אלוהים ירד הם ירגישו את הצורך שלהם בדמו של ישוע, כדי שיטהר אותם מחטאיהם. דמעות של תוכחה ירככו את הלבבות הקשים ביותר. אז הם יבינו מה הכוונה בשיר הקטן הזה,

זה מה שתמיד קורה בהתעוררות. ד"ר לויד-ג'ונס נתן את ההגדרה הזו להתעוררות,

התעוררות היא צליחה של רוח הקודש... זו הרוח שיורדת על בני האדם.

אז הוא דיבר על הואל האריס, המטיף הוולשי הדגול. הואל האריס נושע במהלך סעודת האדון. הוא עבר מאבק פנימי שנמשך זמן רב. האויב ניסה לערער את אמונתו בכל אמצעי. אבל כאשר הוא הגיע לקחת את סעודת האדון "ההרים נזלו מפני [נוכחות] אלוהים". הואל האריס אמר,

המשיח המדמם על הצלב היה לנגד עיני תמיד; ניתן לי כוח להאמין שקיבלתי סליחה [על חטאיי] על חשבון הדם ההוא. נפטרתי מעולי; הלכתי הביתה מקפץ משמחה... אזכור זאת בהכרת תודה לנצח (ד"ר מרטין לויד-ג'ונס, "הואל האריס והתעוררות", הפוריטנים: מוצאם וצאצאיהם, הוצאת באנר אוף טרות', מהדורת 1996, עמודים 285, 289).

הואל האריס הפך להיות לאחד המטיפים שפעלו בעוצמה במהלך ההתעוררות הגדולה הראשונה. אם תקראו את היומנים שלו, תראו שוב ושוב, איך התעוררות הגיעה. אנשים אובדים נושעו כאשר רוח הקודש ירדה בגבורה. האריס אמר, "הסערה הגדולה [משב חזק מאוד של הרוח] הגיעה כאשר הראיתי את המוות הנצחי של מושיענו". "האדון ירד בגבורה". "סערה חזקה הגיעה כאשר הראיתי את גדולת הישועה". האדם הפשוט הזה הטיף ואלפים נושעו באנגליה וגם בוויילס.

האם תיתכן התעוררות בקהילה שלנו? כן, אבל אנחנו צריכים באמת לרצות את זה. קראתי ספר קטן ונהדר שנכתב על ידי בחורה נורווגית ששירתה בסין בין השנים 1900 ועד 1927. היא התפללה להתעוררות שנה אחרי שנה. היא צמה והתפללה. ב-1907 היא קראה על ההתעוררות הגדולה שהחלה בקוריאה. היא רצתה שההתעוררות תגיע גם לסין. היא באמת רצתה התעוררות. ההתעוררות הגיעה בפתאומיות, והחלה בקרב קבוצה של נשים סיניות. ואז זה התפשט, ומאות נושעו, בדיוק לפני שהיא עזבה את סין וחזרה חזרה לנורווגיה.

האם נוכל לקבל קצת מזה אצלנו בקהילה? כן, אבל עלינו להתפלל כפי שלא התפללנו בעבר. עלינו להתפלל כפי שישעיה התפלל בפסוק הראשון,

"לו קרעת שמיים, ירדת, מפניך הרים נזלו" (ישעיה ס"ג 19).

אם עדיין לא נושעת, אנחנו נתפלל עבורך. אנחנו נתפלל שאלוהים יוכיח אותך על חטאיך ושימשוך אותך למשיח.

המשיח מת על הצלב כדי לשלם עבור חטאיך. הוא קם מן המתים והוא חי למעלה ברקיע השלישי, ומתפלל עבורך. אבל עליך לחזור בתשובה ולבטוח בו שתיוושע מחטאיך.

אולי תאמרו, "אני לא חוטא. אני אדם טוב". אבל התנ"ך אומר, "אם נאמר כי לא חטאנו, לכוזב נשימנו, ודברו אין בנו" (ראשונה ליוחנן א' 10). אנחנו מתפללים שרוח הקודש תראה לך את חטאיך, ותמשוך אותך לישוע, כדי שתטוהר בדמו. ד"ר צ'אן, הדרך אותנו בבקשה בתפילה. אמן.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאת הכתובים לפני הדרשה שנעשתה על ידי מר אבל פרידהום: ישעיה ס"ג 19, ס"ד 1-2.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בינימין קינקייד גריפית':
      "אלוהיי, כמה נפלא אתה" (מאת פרידריך וו. פייבר, 1814-1863; לצלילי "מתיקות נאדרת יושבת מוכתרת").