למה אין התעוררות? התשובה האמיתית!

הנושא של הושע פרק ה' הוא הנוכחות הנסוגה של אלוהים – בהתאם לתיאור של תנ"ך הסקופילד הנתון בתחילת הפרק. אלוהים הפנה עורף לישראל בגלל גאוותם ובגלל חטאם.

אני יודע שלאלוהים אין ברית עם אמריקה. יש לו ברית ארצית עם ישראל, ולא עם שום עם אחר. אבל שימו לב, בטקסט שלנו, אלוהים אמר שהוא יפנה עורף לאנשי בריתו בגלל גאוותם ובגלל חטאם. אם הוא יזנח את בריתו עם ישראל, חשבו כמה הרבה יותר סביר שיזנח את אמריקה, והעולם המערבי כולו! ד"ר ג'. ורנון מקגרי אמר,

התוכחה שלי היא שהיום ארה"ב חשה על בשרה את התוצאות של משפט אלוהים עלינו... אנו חשים על בשרינו את תוצאות המשפט שלו עלינו, בדיוק כמו שישראל חשה (ג' ורנון מקגרי, ד"ר לתאולוגיה, דרך התנ"ך, כרך 3, הוצאת תומס נלסון, 1982, עמוד 633, הערה על הושע ה' 2).

עכשיו נגיע לטקסט שלנו,

"אלך אשובה אל מקומי, עד אשר יאשמו, ובקשו פני..." (הושע ה' 15).

אלוהים כאן אומר לעם החוטא שהוא יעניש אותם בכך שיפנה להם עורף, "אלך [מכם] אשובה אל מקומי, עד אשר יאשמו, ובקשו פני..." הפרשן הפוריטני הדגול ג'רמאיה בורוז (1600-1646) העיר את ההערות הבאות על הטקסט שלנו,

'אשובה אל מקומי', זה אשוב פעם נוספת לגן עדן... לאחר שאייסר אותם אשוב לגן עדן ואשב שם... מבלי להתייחס אליהם (ג'רמאיה בורוז, פרשנות לנבואה של הושע, הוצאת רפורמיישן הריטאג' בוקס, 2006, מוד 305; הערה על הושע ה' 15).

אני בטוח שזו הסיבה שבעולם המערבי אין התעוררויות משמעותיות כבר למעלה מ-100 שנה. אלוהים נסוג מאיתנו. אלוהים אמר, " אלך אשובה אל מקומי, עד אשר יאשמו..." אולי לא תסכימו איתי, ותגידו שאני סתם מטיף, שלא ראוי לתשומת לבכם. אם כך, האם תקשיבו למטיף הדגול ד"ר מרטין לויד-ג'ונס? זה מה שהוא אמר,

אלוהים יודע שהקהילה המשיחית נמצאת במדבר מזה שנים ארוכות. אם תקראו את ההיסטוריה של הקהילה לפני השנים 1830 או 1840, תגלו שבהרבה מדינות היו התעוררויות על בסיס קבוע בערך כל עשר שנים. זה לא ככה עכשיו. מאז 1859 הייתה רק התעוררות משמעותית אחת. הו, עברנו דרך תקופת יובש... אנשים איבדו את אמונתם באלוהים חיים, בכפרה ובריצוי, ופנו לחוכמת בני האדם, פילוסופיה ולימוד. עברנו דרך אחת התקופות היבשות ביותר בהיסטוריה הארוכה של הקהילה... אנחנו עדיין במדבר. אל תאמינו בשום דבר שאומר שיצאנו מזה, אנחנו לא (ד"ר ד. מרטין לויד-ג'ונס, התעוררות, 1987, הוצאת קרוסווי בוקס, עמוד 129).

הנה לכם, לא ממטיף קטן כמוני, אלא מחוקר מפורסם, אחד משניים או משלושת המטיפים הגדולים ביותר במאה ה-20! אלוהים נסוג, ולכן, "מאז 1859 הייתה רק התעוררות משמעותית אחת", למרות ש"לפני השנים 1830 או 1840... היו התעוררויות על בסיס קבוע בערך כל עשר שנים" (שם).

אם אנחנו באמת מעוניינים בהתעוררות אנחנו צריכים לחזור אחורה ולבחון בזהירות כל עשר שנים. אחרי זה – רק התעוררות משמעותית אחת מאז 1859! משהו כל כך משמעותי היה צריך לקרות בין שנת 1830 לשנת 1840 שגרם לאלוהים "לחלוץ מהם" (הושע ה' 6) ו"לשוב אל מקומו [שלו]" (הושע ה' 15).

אם אתם מכירים את ההיסטוריה של הנצרות האוונגליסטית, זה אמור להיות ברור מה קרה! צ'ארלס ג. פיני! הוא מה שקרה! ההיסטוריון ד"ר וויליאם ג'. מקלוגלין, הבן, כתב,

הוא חנך עידן חדש בהתעוררות האמריקנית... הוא שינה את כל הפילוסופיה ואת התהליך של האוונגליזם (ד"ר וויליאם ג'. מקלוגלין, הבן, התעוררות מודרנית: מצארלס ג. פיני ועד בילי גרהאם, הוצאת רונלד, 1959, עמוד 11).

לפני פיני, המטיפים האמינו שהתעוררות באה מאלוהים, ושכל אדם שנושע זה גם כן נס מאלוהים. ב-1735 ג'ונתן אדוארדס כינה התעוררות כ"פעולה מפתיעה של אלוהים". ב-1835 פיני אמר שהתעוררות "היא לא נס בשום מצב. זוהי תוצאה פילוסופית טהורה לשימוש נכון באמצעים ממוסדים". זאת אומרת, "התעוררות היא לא נס. זו היא רק תוצאה טבעית לשימוש נכון בשיטות". זה מה שהוא אמר באנגלית מודרנית.

ההבדל בין ג'ונתן אדוארדס לבין פיני הוא שאדוארדס היה פרוטסטנטי, בעוד שפיני היה כופר, פלגאניסט שהאמין כי האדם יוכל להיוושע בכוחות עצמו, ולא בזכות חסדו וכוחו של אלוהים לבדו. זה יהיה לא מדוייק לומר שפיני היה ארמיניאני כמו המתודיסטים. אמונותיו של פיני היו רחוקות מהארמיניאניזם של המתודיסטים הראשונים. אחת הדרשות הכי מפורסמות של פיני נקראה "החוטאים מחוייבים לשנות את ליבם" (1831). אלוהים דחף, אבל האדם, בכוחות עצמו, יכול להביא לידי ישועת עצמו מכוח החלטה אנושית. המתודיסטים, לפני פיני, לא האמינו בזה. איאן ה. מוריי הראה באופן חד משמעי שרעיונותיו של פיני הגיעו מהליברלים של ניו-אינגלנד כגון נתנאל טיילור, ולא מהמתודיסטים הראשונים (איאן ה. מוריי, התעוררות ותופעת ההתעוררות, הוצאת באנר אוף טרות', מהדורת 2009, עמודים 259-261). המתודיסטים לעולם לא היו אומרים, "החוטאים מחוייבים לשנות את ליבם"! בספרו ההיסטוריה של המתודיזם הווזליאני, ג'ורג' סמית נתן את ההגדרה הבאה להתעוררות,

לכן התעוררות היא פעולה של חסד שמתבצעת על ידי רוח הקודש בלבבות האנשים; מטבעה, היא נבדלת מפעולתה היומיומית של רוח הקודש, בהארה ובישועה של האנשים, על ידי תפוצה רחבה יותר ועוצמה גדולה יותר. (ג'ורג' סמית, התעוררות, כרך 2, 1858, עמוד 617).

זו הייתה ההגדרה של המתודיסטים הראשונים להתעוררות ולישועה. היא הייתה יכולה להינתן על ידי כל זרם פרוטסטנטי או בפטיסטי בטרם הפכה ההגדרה השקרית של פיני לפופולרית ודחקה החוצה את אלוהים מהתמונה. אחרי פיני, הם לא ידעו שהם היו "אומללים, דוויים, עניים, עיוורים וערומים" (חזון יוחנן ג' 17). אחרי פיני, הם לא ידעו שאלוהים "חלץ עצמו" מהם ושב "למקומו".

הציטוט מג'ורג' סמית מראה לנו שהמתודיסטים הראשונים האמינו שישועה והתעוררות תלויות שתיהן רק בחסדו של אלוהים לבדו, דרך פעולת רוח הקודש. בזה האמינו הפרוטסטנטים והבפטיסטים לפני שפיני הרס את האוונגליזם. הגישה הקודמת של הזרמים הגדולים הייתה שונה מאוד מהגישה הפלגאניסטית של פיני, שבאה לידי ביטוי בכותרת של הדרשה הכי מפורסמת שלו, "חוטאים מחוייבים לשנות את ליבם". איך עושים את זה? ניסיתי במשך שבע שנים! אי אפשר לעשות את זה. אני יודע מניסיון!

פיני היה האדם שהנהיג לראשונה את קריאת המזבח, תוך שהוא אומר לחוטאים האובדים שיוכלו לקבל החלטה ולהיוושע "בו במקום" על ידי מעשה מרצונם. כפי שד"ר מקלוגלין אמר, פיני "שינה את כל הפילוסופיה ואת התהליך של האוונגליזם" (שם). היום, רב הזרמים של האוונגליקליזם מלמדים שהחוטאים האובדים יוכלו להיוושע על ידי פעולה אנושית של הרמת ידיים, אמירת המילים של "תפילת החוטא", או הגעה לקדמת הקהילה תוך כדי מה שנקרא "זמן החלטה". ה"החלטיות" הזו היא תוצר ישיר של הלימוד של הכופר הפלגאניסט צ'ארלס ג. פיני!

החלטיות הפכה במהרה לפופולרית בגלל שהיא הייתה "הרבה יותר מהירה וקלה". אתה כבר לא צריך שרוח הקודש תוכיח את האנשים האובדים על חטאם, ואז תמשוך אותם למשיח. פיני הפך את האוונגליזם לפס ייצור המוני של "מאמינים" חדשים. אבל ה"תוצר" ההמוני לא היה משיחי כלל ועיקר! זה מה שהרס את הזרמים הפרוטסטנטים והבפטיסטים הגדולים! כל אחד מה"ליברלים" קיבל החלטה מבלי להיוושע! זה המקום שממנו הגיע הליברליזם הפרוטסטנטי!

איאן ה. מוריי אמר, "הרעיון שישועה היא מעשה ידי אדם הפך להיות אנדמי ל[חלק מה]אוונגליזם, ובדיוק כמו שהאדם שכח שהתחדשות היא מעשה ידי אלוהים, כך גם נעלמה האמונה שהתעוררות היא פעולה של רוח הקודש. [זה] היה תוצר ישיר לתיאולוגיה של פיני" (התעוררות ותופעת ההתעוררות, הוצאת באנר אוף טרות', 1994, עמודים 412-413).

אלוהים לא ברך את הדרך "המהירה והקלה יותר". במקום זה, היא גרמה לכנסיות הפרוטסטנטיות והבפטיסטיות שלנו להתמלא באנשים אובדים. ממש עכשיו יש כל כך הרבה אנשים אובדים בכנסיות הבפטיסטיות שלנו שהרבה מטיפים מרגישים שעליהם להפסיק לקיים את אסיפות הערב בימי ראשון.

שאלתי את אשתו של אחד הרועים למה הם הפסיקו לקיים את אסיפות הערב. היא אמרה, "הם אמרו לו שהם לא יבואו". זו רק אחת התוצאות הטראגיות של הפיכת אנשים לא נושעים לחברי קהילה רק בגלל שהם קיבלו "החלטה" אנושית. שאלוהים יסלח לנו! בלי דרך הישועה התנ"כית הקודמת גורלנו נחרץ! לא נוכל להושיע את עצמינו. רק אלוהים יכול להביא התעוררות. החלטיות התכחשה לאלוהים ושמה את האדם על כס המלכות. ואלוהים אמר,

"אלך אשובה אל מקומי, עד אשר יאשמו, ובקשו פני..." (הושע ה' 15).

זוהי הסיבה האמיתית שלא היו לנו התעוררויות משמעותיות באמריקה או בבריטניה במשך למעלה ממאה שנה!

החוטאים צריכים להיות שפלי רוח לפני אלוהים. החלטיות לא משפילה אף אחד. החוטא בא "קדימה" כאילו היה זה מעשה אבירי ואמיץ. אנחנו לא רואים שם דמעות, לא צער, לא חרטה, לא תוכחה על חטא. אני ואשתי ראינו המוני אנשים צוחקים ומדברים בעליזות בעת שהלכו "קדימה" במסע הצלב האחרון של בילי גרהאם בפסדנה, קליפורניה, בנובמבר 2004. כמה שזה שונה מהימים הישנים של ההתעוררות, לפני פיני. האזינו לתיאור של אסיפה מתודיסטית מ-1814.

בערב הבא, במהלך עוד אסיפת תפילה, ברבים נוספים אחזה תוכחת חטא, ואחרי ייסורי נפש רבים ותפילה [ממושכת] ביקשו ומצאו מחסה במשיח... גברים ונשים וצעירים שחיו חיי כפירה הובאו תחת מצוקת נפש גדולה ו[אז] החלו להעיד בביטחון רב שאלוהים ביקר אותם ונתן להם סליחת חטאים בזכות הצדקה של ישוע המשיח (פול ג'. קוק, אש מן השמיים, הוצאת אי.פי. בוקס, 2009, עמוד 79).

האם אי פעם "אחזה בכם תוכחת חטא"? האם אי פעם הייתם ב"ייסורי נפש רבים" ו"מצאתם מחסה במשיח"? רב. בראיין ה. אדוארדס אמר,

זה מתחיל עם תוכחה איומה על חטא... אנשים בוכים בלי שליטה... אבל אין דבר כזה התעוררות בלי דמעות של תוכחה וצער... אין התעוררות בלי תוכחה עמוקה, לא נוחה, ומשפילה על חטא... עד ראיה אחד [להתעוררות בסין ב-1906] דיווח: "הקרקע מסביבי הייתה כמו שדה קרב של נפשות הזועקות לרחמים" (בראין ה. אדוארדס, התעוררות: אנשים שרווים באלוהים, הוצאת אוונגליקל, מהדורת 1991, עמודים 115,116).

חלקכם ניסה "ללמוד" איך להיוושע. ישועה היא דבר שלא ניתן ללמוד! חייבים לחוות אותו, חייבים להרגיש אותו, זה חייב לקרות לך כדי שתכיר אותו. אתה חייב לדעת עליו, אתה חייב לחוש את הישועה בעצמך. והתחושה הראשונה שאתה חייב שתהיה לך היא תוכחה עמוקה על כך שאתה חוטא. אתה חייב להיות מסוגל לזעוק,

"אוי לי האדם העני! מי יצילני מגוף המוות הזה?" (רומים ז' 24).

ד"ר לויד-ג'ונס אמר שזו הייתה זעקה של חוטא מוכח – אני מסכים איתו! ראיתי את זה קורה במו עיני כשאלוהים שלח את רוחו בהתעוררות.

בזמן ההתעוררות בכנסיה הסינית הבפטיסטית הראשונה בשנות 1960 המאוחרות, ד"ר טימותי לין שר איתנו שוב ושוב,

"חקרני, אל, ודע לבבי;
בחנני ודע שרעפיי;
ודע לבבי;
בחנני ודע שרעפיי;
וראה אם דרך עוצב בי;
ונחני בדרך עולם."
   (תהילים קל"ט 23,24, מורחב)

בואו נעמוד ונשיר את זה. זה מס' 8 בדף השירים שלכם. רק כשתהיו מוכחים על החטא העמוק של ליבכם ומחשבותיכם, דמו המטהר של ישוע המשיח ירגיש לכם חשוב! ד"ר קאן, בבקשה הדרך אותנו בתפילה. אמן.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאת הכתובים לפני הדרשה שנעשתה על ידי מר אבל פרידהום: הושע ה' 6-15.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בינימין קינקייד גריפית':
"הו למען הליכה קרובה יותר עם אלוהים" (מאת וויליאם קואופר, 1731-1800).