אז יצומו

ישוע קרא למתי להיות תלמידו. לאחר מכן מתי עושה משתה גדול בביתו. "מוכסים וחטאים רבים באו" וישבו במשתה עם ישוע (מתי ט' 10 והלאה). הפרושים ראו זאת ושאלו מדוע ישוע אכל עם אנשים כה רעים. ישוע אמר, "לא באתי לקרוא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה" (מתי ט' 13). הוא התכוון שהוא לא בא לקרוא לאלו שחושבים שהם צדיקים. הוא בא לקרוא לאלו שידעו שהם חוטאים.

התלמידים של יוחנן המטביל באו למשתה כדי לתשאל את ישוע. הם שאלו אותו מדוע הם, והפרושים, צמים לעיתים תכופות – אך תלמידיו לא צמים. ישוע אמר,

"התכלו אנוס בני החופה לצום והחתן עוד עמהם? ואולם ימים באים ולוקח מאיתם החתן, אז יצומו בימים ההמה" (לוקס ה' 34-35)

ישוע התכוון שזה לא מתאים לתלמידיו לצום – בגלל שהוא עדיין היה שם איתם. הוא קרא לעצמו "החתן" והשווה את המשתה לחתונה יהודית. אך ישוע אמר שבקרוב הוא "יילקח מהם" (לוקס ה' 35). הוא התכוון שהוא יעלה חזרה לשמיים – ואז הם יצומו.

"ואולם ימים באים ולוקח מאיתם החתן, אז יצומו בימים ההמה" (לוקס ה' 35)

עכשיו, אני רוצה שתתרכזו שמילים הללו של המשיח,

"אז יצומו בימים ההמה" (לוקס ה' 35)

ד"ר ג'ון ר. רייס אמר,

הזמן שלהם לסבול, הזמן לחכות לכוח רוחני ולרדיפות שלהם יבוא לאחר [שישוע] יילקח, ואז הם יצומו. [המילים "אז יצומו"] מצביעות על כך שהתלמידים בוודאי צמו בזמן ההתמהמהות לפני חג השבועות, ממש אחרי שישוע נלקח (מעשי השליחים א' 12-14). כמו כן פולוס צם, והתפלל לכוח של רוח הקודש (מעשי השליחים ט' 9,11,17). מאוחר יותר בר נבא, פולוס ומטיפים אחרים ומורים צמו כאשר התפללו וחיכו לפני אלוהים, מעשי השליחים י"ג 1-3 (ג'ון ר. רייס, ד.ד., מלך היהודים, חרב האדון הוצאה לאור, גרסת 1980, עמ' 144).

הכתובים מגנים צום צבוע, אך הם לעולם לא מגנים צום כנה. הכתובים אומרים לנו בפשטות שהמשיח עצמו צם במדבר קרוב לתחילת השירות שלו (מתי ד' 1,2). כל שלוש הבשורות הסינופטיות (נתי, מרקוס ולוקס) רושמות את מילותיו של ישוע עבורנו, "אז יצומו בימים ההמה." אנחנו עדיין חיים "בימים ההמה" – ואלו ההוראות של המשיח עבורנו בקטע הנוכחי – "בימים ההמה" שבהם אנו עדיין חיים. ד"ר ג'יי ורנון מקג'י אמר, "כיום לצום יש ערך אמתי...צום צריך להיעשות עם הידיעה שאנו מכניעים את עצמנו לפני אלוהים בגלל שאנו צריכים את הרחמים שלו והעזרה שלו" (ג'יי ורנון מקג'י, Th.D., דרך הכתובים, הוצאת תומר נלסון, 1983, כרך IV, עמ' 53, הערה על מתי ט' 15)

ספרג'ון אמר, "לצום ותפילה יש כוח עצום" ("סוד הכישלון"). אני יודע שזה נכון. בתחייה הראשונה שראיתי, אנשים שכחו לאכול, הם היו כל כך עסוקים בתפילה. מאות אנשים חזרו בתשובה בתקופה של שלוש שנים. בתחייה השלישית שראיתי, הדובר נאלץ לצום ולהתפלל כל היום לפני שאלוהים שלח תחייה באסיפת יום ראשון בערב. כ-500 אנשים חזרו בתשובה, מאותו הלילה ולמשך כשלושה חודשים. אני מכיר מניסיוני שספרג'ון צדק כשאמר, "לצום ותפילה יש כוח עצום." אך ד"ר מרטין לויד ג'ונס אמר "כל הנושא [של הצום] נראה כאילו נזרק החוצה מחיינו ודרך החשיבה המשיחית שלנו" (לימודים בדרשה על ההר, ארדמנס, 1987, עמ' 39). ד"ר ג'ון ר. רייס אמר "צום זו אומנות אבודה כל כך, מתורגלת מעט כל כך, מלמדים אותה מעט כל כך, כך שעלינו לחשוב... מה היא משמעות הצום" (ג'ון ר. רייס, ד.ד., תפילה – בקשה וקבלה, חרב האדון הוצאה לאור, מהדורת 1970, עמ' 216). הנה כמה דברים שאמר ג'ון ר. רייס על צום:

1. צום פירושו לשים את אלוהים במרכז. יש זמנים שבהם עלינו להפנות עורף לכל דבר אחר בעולם ולחפש את פני אלוהים. זמנים כאלה צריכים להיות זמנים של צום ותפילה.

2. צום פירושו לתת את כל הלב לתפילה ולציפייה לאלוהים. אז צום זה באמת לשים את אלוהים ראשון תוך כדי תפילה, לרצות את אלוהים יותר ממזון.

3. צום פירושו התמדה בתפילה. אין טעם בצום ככלי להענשה עצמית, אם אנחנו לא מתפללים. צום צריך לבוא יד ביד עם תפילה מתמשכת ונלהבת.

4. צום מראה את הכנות שבאדם ואת בטחונו בכך שאלוהים יענה. לעיתים קרובות התפילה היא דבר רדוד וחסר כנות. זו הסיבה לכך שהרבה תפילות אינן נענות. צום מראה לאלוהים שאנחנו מאוד רציניים לגרום לו לענות לנו (המקור הנ"ל, עמ' 218-220).

אז ד"ר רייס רשם מס' דברים שנוכל לקבל מאלוהים ע"י צום ותפילה (המקור הנ"ל, עמ' 220-227).

1. עזרה בעת צרה מגיעה לעיתים קרובות כתוצאה מצום ותפילה. עת צרה הוא זמן טוב להתפלל. ואם הצרה באמת גרועה, אז זהו זמן טוב גם לצום וגם להתפלל.

2. לפעמים עלינו לצום ולהתפלל כדי לגלות מה לא בסדר, מה מרגיז את אלוהים.

3. צום ותפילה מובילים לעיתים קרובות לניצחון על חטא. בהתעוררות הראשונה שראיתי, אנשים צעירים שחיפשו איך לרצות אלוהים, אפילו התוודו על חטאיהם אחד בפני השני. זה קורה לפעמים בהתעוררות. ניצחון גדול על חטא הגיע אליהם, בזמן שאנחנו צמנו והתפללנו.

4. צום ותפילה עוזרים לנו להפגיע עבור אחרים. אם אתם מתפללים עבור אחרים כדי שיוושעו, התפללו ספציפית עבור אדם אחד בכל פעם, ולא סתם תפילה כללית כגון "או אלוהים, הושע מישהו." צומו והתפללו עבור האובדים בשמם. רוצים להתפלל עבור מישהו? צומו והתפללו עבור אותו אדם עד שתקבלו תשובה מאלוהים! שיר ישן אומר זאת היטב:

האם המשכתם להתפלל עד שהתשובה הגיעה?
יש הבטחה נאמנה להכריז עבור אמונתך;
האדון מחכה לכם במקום התפילה,
האם פגשתם אותו שם? האם התפללתם על זה?
האם המשכתם להתפלל עד שהתשובה הגיעה?
האם התחננתם בשמו של המושיע?
האם התפללתם על זה עד שאלוהים ענה לכם?
האם המשכתם להתפלל עד שהתשובה הגיעה?
("האם התפללתם על זה?" ע"י רברנד וויליאם ס. פול, 1875-1949; שונה ע"י הרועה)

כאשר נושעתי לראשונה, בתחילה שנות ה-1960, קראתי את הז'ורנל של ג'ון ווזלי כמעט כל יום. זה כמו לקרוא את ספר מעשי השליחים. מסופר שם על התעוררות גדולה שנקראה "ההתעוררות הגדולה הראשונה". הייתי אז רק ילד, בערך בן 22. לא ידעתי שעד אז לא היו התעוררויות כאלו כבר מאה שנה. חשבתי, "אם זה קרה כמו ביומו של מר ווזלי, אלוהים יכול לעשות את זה עכשיו!" הבורות שלי מנעה ממני מלפקפק בכך שאלוהים יכול להביא להתעוררות בקהילה הסינית שאליה השתייכתי. צמתי והתפללתי לאלוהים שיביא להתעוררות. התפללתי להתעוררות בכל אסיפת תפילה בימי רביעי בלילה, מול כל הקהילה. פעם אחת התבקשתי ע"י מורפי לום לבקש את ברכת אלוהים על האוכל לפני הסעודה. נעמדתי והתפללתי במשך כ-10 דקות עבור התעוררות! התיישבתי חזרה בלי לזכור בכלל להתפלל עבור האוכל! בטח כבר הפכתי להיות למטרד, בכך שהתפללתי כל הזמן להתעוררות! חלק מהאנשים אמרו, "נו, הוא רק ילד, הוא יתגבר על זה!" אבל בוקר אחד, במחנה, בזמן שעדיין ישנתי, אלוהים ענה לי! לעולם לא אשכח את ההתעוררות העצומה שטלטלה את הקהילה ההיא, עם מאות צעירים סינים שנכנסים ונושעים.

במרוצת השנים שכחתי כיצד התפללתי פעם. אבל ד"ר. לום אמר לי, "בוב, אתה זוכר איך התפללת כל הזמן עבור התעוררות בתחילת שנות ה-1960?" אז נזכרתי. ד"ר לום אמר, "בוב, אתה קיבלת את מה שביקשת!" דמעות נקוו בעיניי ברגע שהבנתי, בפעם הראשונה, ש"התפללתי על זה" עבור הצליחה של רוח אלוהים!

בפעם אחרת, היו מס' אנשים צעירים בסמינר שהתפללו בחדר שלי במעונות וביקשו מאלוהים שיחזיר בתשובה את הפרופסורים הלא-מאמינים או שיסיר אותם. רבים מאיתנו צמו והתפללו כדי שזה יקרה. הפעם האחרונה שאסיפת התפילה הזו התקיימה, יותר מ-100 סטודנטים נדחסו לחדר שלי, עם עוד רבים במסדרון ואחרים מחוץ לחלון. כ-35 שנה חלפו מאז, ואני שכחתי איך צמנו והתפללנו. אז יום אחד גיליתי שהפרופסור הליברלי היחיד נעלם – וכל אחד מהפרופסורים החדשים האמין בתנ"ך, ורובם היו אפילו רפורמים! האנשים הצעירים שכל שבוע באו לחדר שלי להתפלל אכן 'התפללו על זה'! ואלוהים ענה לתפילות שלנו מעל ומעבר לכל מה שציפינו!

האם המשכתם להתפלל עד שהתשובה הגיעה?
האם התחננתם בשמו של המושיע?
האם התפללתם על זה עד שאלוהים ענה לכם?
האם המשכתם להתפלל עד שהתשובה הגיעה?

במשך שנים רבות וארוכות חיכיתי לאישה. הייתי אז בן למעלה מ-40. לא הייתה אף אחת שהכרתי, שיכלה להיות אשתו של רועה קהילה. אז התפללתי עוד ועוד עבור אישה. וכן, אפילו צמתי והתפללתי! ואז לילה אחד הסתכלתי לצד הצד של החדר וראיתי את אליאנה. ונראה שאלוהים אמר, "זו האחת שהתפללת עבורה!" היו אנשים שאמרו, "אתה לא מתכוון להינשא לבחורה הצעירה הזו, נכון?" אבל אני כן. והיא הייתה אשת רועה קהילה מושלמת – לגמרי מושלמת! התפללתי על זה – ואלוהים ענה.

אספר לכם עוד שלושה סיפורים. אף אחד לא חשב שאימי תיוושע. אני אפילו לא חשבתי שזה יקרה. המשכתי להתפלל עבורה, אבל זה נראה חסר סיכוי. ועדיין התפללתי עוד ועוד. לעיתים קרובות צמתי והתפללתי עבור אמא כדי שתיוושע. היא הייתה אז קרובה לגיל 80, ולא נראתה אפילו קרובה להיוושע. אליאנה ואני היינו בניו-יורק, שם הטפתי במספר מפגשים מיוחדים. אני זוכר בדיוק היכן הייתי. צמתי והתפללתי עבור האסיפה בלילה ההוא. בנקודת זמן כלשהי, התחלתי להתפלל עבור ישועתה של אימי. לפתע אלוהים דיבר אלי. זה לא היה קול שניתן לשמוע אותו, אבל זה נשמע כמעט כמו אחד כזה. אלוהים אמר לי, "אמא שלך תיוושע עכשיו." עם דמעות זולגות במורד פני, התקשרתי לד"ר קגן כאן בלוס אנג'לס. אמרתי, "דוקטור, האם תהיה מוכן להדריך את אמא שלי למשיח?" הוא אמר, "או, את זה לא אוכל לעשות!" – או משהו בסגנון – בגלל שאמא התעצבנה עליו כאשר דיבר איתה לפני כן. אמרתי, "לך על זה דוק., אלוהים הרגע אמר לי שהיא תיוושע עכשיו." בסופו של דבר, הוא נסע לראות את אמא שלי ודי בקלות הדריך אותה למשיח! הבנים שלי יכולים לספר לכם שזה שינה את חייה לגמרי! היא הייתה איתי בקהילה כל לילה, ממש עד ימיה האחרונים! התפללתי על זה בשביל אמא שלי! בחסד אלוהים, התפללתי עד שהתשובה הגיעה!

הנה עוד סיפור. אגב, כל אלה היו זמנים של צום ותפילה. כן, צום היה דבר מאוד בולט בכל אחד מהם! כאשר אשתי הייתה בהריון, היה לנו רופא מאוד מרושל ורע. יותר מאוחר הוא גם איבד את רשיונו לעסוק ברפואה. הלכנו אליו כדי לעשות בדיקת אולטרסאונד לעובר. כשהגיעו הצילומים מהאולטרסאונד הרופא הושיב אותנו ואמר לנו שהעובר מעוות בצורה קשה. אבל הוא ייקח צילום נוסף ויחזיר לנו תשובה סופית ביום שני. חזרנו הביתה בצהרי אותו יום שישי וחשתי כמעט היסטריה מהמחשבה על העובר שמעוות בצורה קשה. אבל, כמתוך הרגל, צמתי והתפללתי שזה לא יהיה נכון. באותו הלילה אלוהים בא אלי בחלום. זה לגמרי נכון, שאלו את אשתי! אלוהים בא אלי בחלום ואמר, "רוברט, לאשתך יהיו תאומים – וזה מה שבלבל את הרופא." כשהתעוררנו בבוקר שלמחרת, אמרתי לאליאנה, "אל תדאגי. יהיו לך תאומים." ביום שני חזרנו לרופא, והוא אמר לנו לשבת שוב פעם. אמרתי לו, "אני לא צריך לשבת שוב פעם. יהיו לה תאומים." הוא אמר, "איך ידעת?" אמרתי, "אלוהים גילה לי בחלום בלילה ביום שישי שעבר." אז, שני הבנים הגדולים האלה ניתנו לנו, בריאים ושלמים, כתשובה לתפילה.

הנה הסיפור האחרון. הייתי יכול לספר הרבה יותר, אבל יש לנו זמן רק לזה. זה היה הלילה האחרון של כנס התנ"ך הגדול בחוף המזרחי. הקהילה כולה התכנסה, וכמה מהמטיפים הגדולים בעולם היו שם. הרועה ביקש ממני לתת את דרשת הסיכום ביום ראשון בלילה. כל מה שהיה איתי זו דרשת בישור פשוטה. באותו הבוקר שאלתי בחור צעיר אחד שהיה חבר בקהילה ההיא, מה הוא חושב שעלי להטיף בלילה ההוא. הוא אמר, "לא משנה מה תעשה, אל תטיף דרשת בישור. הרועה מטיף דרשות בישור בכל יום ראשון, וכל האנשים שיגיעו הלילה כבר נושעו. אז לא משנה מה תעשה, אל תטיף מסר על ישועה הלילה!"

הלכתי חזרה למוטל שלנו ואמרתי לאליאנה לצאת עם הבנים לאן שהוא כדי שאוכל לבלות את אחר הצהריים לבד. כל מה שהיה איתי זו הייתה דרשת בישור פשוטה. פסעתי הלוך ושוב בחדר. הזעתי. השטן אמר לי שאני הולך לעשות מעצמי טיפש מול כל המטיפים המפורסמים האלה. פסעתי הלוך ושוב. מיותר לומר שצמתי! ניסיתי להכין דרשה אחרת, אבל לא יכולתי. היה לי ברור שאני חייב להטיף את הדרשה הפשוטה ההיא על בישור. אז התפללתי לאלוהים שישלוף שניים או שלושה אנשים שיבואו "קדימה." אמרתי, "בבקשה, אלוהים, אל תיתן לי להתבזות מול כל המטיפים הגדולים האלה!" אז נראה שאלוהים ענה, "האם אתה מטיף למענם או למעני?" אז אמרתי, "אלוהים, אני אטיף למענך, לא למענם. לא אכפת לי אם אעשה מעצמי טיפש גמור, אני אטיף למענך בלבד."

בערך באותו הזמן אליאנה והבנים חזרו. עדיין שקשקתי מפחד כאשר הגענו לקהילה. רעדתי והזעתי בזמן שהשירים הושרו. אז הרועה הציג אותי, ואז לפתע נהייתי רגוע כאילו הייתי בקהילה שלי! הטפתי את הדרשה ההיא בכל הכוח שהיה בי.

בסופו של דבר, כ-75 אנשים ניגשו קדימה באותו הלילה כדי להיוושע, כולל בנו של הרועה עצמו – שהיה אדם אובד שמנסה להיות מטיף – ואדם זקן באוברול, שזחל לקדמת הקהילה על ידיו ועל ברכיו תוך כדי זה שהוא צועק, "אני אובד! אני אובד! אני אובד!" שלוש בנות נוער צעירות קמו לשיר בשלישיה. הן נשברו בדמעות והתוודו שגם הן, היו אובדות. אסיפת הערב נמשכה כמעט עד השעה 23:00. אף אחד לא זז. הם הרגישו שזה היה משהו בלתי רגיל. הבן של ד"ר איאן פייסלי אמר לאשתי ולבנים, "מעולם לא ראיתי דבר כזה." הוא בנו של מטיף מפורסם בעל שם עולמי. ההתעוררות הגיעה לקהילה ההיא. יותר מ-500 אנשים נושעו והצטרפו לקהילה הזו בשבועות שלאחר מכן.

השטן דיבר דרך אותו אדם צעיר שאמר, "לא משנה מה תעשה, אל תטיף מסר של בישור." אבל ביטל את דברי השטן ושלח התעוררות כתשובה לתפילותיי באותו אחר הצהרים, בעת שצמתי וביקשתי מסר מאלוהים.

חברים יקרים, יכולה להיות אצלנו התעוררות. זה אפשרי. אלוהים יכול לעשות בדקות ספורות מה שלא הצלחנו לעשות במשך שנים! קחו את כתב היד של הדרשה הזו הביתה! קראו את זה כמה פעמים בשבוע הבא. זה יגדיל את אמונתכם! הצטרפו אלינו לעוד יום של צום ותפילה בשבת הבאה. התפללו וצומו לאלוהים שירד אלינו וירומם שמו!

ישוע מת על הצלב כדי לשלם את הקנס המלא על החטאים שלכם! הוא שפך את דמו על הצלב כדי לטהר אותכם מכל חטא! הוא קם בגופו לתחייה כדי לתת לכם חיים! בטחו בישוע באמונה והוא יושיע אותכם – לעולמי עולמים! אמן.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאת הכתובים לפני המסר שבוצעה על ידי מר אייבל פרודהום: מתי ט' 10-15.
שיר הסולו לפני המסר שבוצע ע"י מר בנג'מין קינקייד גריפית':
"האם התפללת על זה" (נכתב ע"י רברנד וויליאם ס. פול, 1875-1949; שונה ע"י הרועה)