הלילה אני עומד לתת מסר על השדים והשטן, על מה שד"ר ג'יי. איי. פאקר קורא "מצב ההתפרקות של הקהילה בימינו," ועל הסיבה מדוע אין תחיה לאומית גדולה באמריקה מאז 1895. אני מתבסס על תקציר מסר של ד"ר מרטין לויד-ג'ונס – מסר שהוא נתן בנוגע לטקסט זה בקפלת ווסטמינסטר בלונדון ב1959. אינני מטיף את המסר שלו מילה במילה, ואני מוסיף מספר רעיונות, אך הנושא הבסיסי והתקציר הינם מ"הרופא."

"וישאלוהו תלמידיו בהיותם לבד איתו, מדוע אנחנו לא יכולנו לגרשו? ויאמר אליהם, המין הזה לא יצא כי אם בתפילה ובצום" (מרקוס ט' 28-19).

אני רוצה שתחשבו על שני הפסוקים הללו. אני עומד להשתמש בפסוקים הללו עבור הצורך העצום לתחיה הנשלחת מאלוהים, בקהילות ה"מתפרקות" באמריקה ובעולם המערבי.

אני יודע שהמילה "תחיה" מכבה אנשים כיום. הם לא רוצים לשמוע על כך. אך הסיבה שהם חשים כך היא שטנית! זהו נושא שהשטן לא רוצה שאנשים יחשבו עליו. לכן אני מתפלל שתקשיבו בתשומת לב בזמן שאני מדבר על צורך קריטי זה של הקהילה שלנו, ושל כל הקהילות.

זהו נושא שאמור לעניין מאד כל אחד מאתנו. אם איננו חשים דאגה רבה לגבי מצב הקהילות היום אנו משיחיים עלובים. למעשה, אם אין לכם עניין בתחייה אמתית, עליכם לפקפק בכך שאתם משיחיים בכלל! אם אין לכם דאגה לקהילתנו, ולקהילות אחרות, ככל הנראה אינכם משיחיים מלאי חיים! אני חוזר, תחיה אמתית צריכה להיות משהו שמעניין מאד כל אחד מאתנו.

אז בואו נתחיל לחשוב על המקרה שמופיע בפרק התשיעי של מרקוס. זהו מקרה חשוב מאד, בגלל שרוח הקודש דאגה בזהירות רבה לשים פרטים לגביו בשלוש מתוך ארבע הבשורות, במתי, מרקוס ולוקס. מר פרודהום בדיוק קרא את הפרטים מלוקס, ואני קורא לכם שני פסוקים ממנו במרקוס. בחלק הקודם של הפרק מרקוס מספר לנו שהמשיח לקח את פטרוס, יעקב ויוחנן ועלה על הר ההתחלפות, היכן שהם חזו באירוע מדהים. אבל, כאשר הם ירדו מן ההר, הם מצאו קהל גדול של אנשים סובבים את שאר התלמידים ומתווכחים איתם! השלושה שירדו עם ישוע לא הצליחו להבין על מה המהומה. אז אדם צעד מתוך הקהל ואמר לישוע שבנו אחוז שדים הגורמים ליציאת קצף מפיו ולחריקת שיניים. לאחר מכן אומר אותו אדם, "ואומר אל תלמידיך לגרשו [את השד] ולא יכלו" (מרקום ט' 18) הם ניסו, אך הם נכשלו.

ישוע שאל את אותו האדם מספר שאלות. לאחר מכן הוא גירש את השד במהירות מהילד, שנרפא ברגע. אז ישוע הלך לבית, והתלמידים הלכו איתו. אחרי שהיו בבית תלמידיו שאלו אותו, "מדוע אנחנו לא יכולנו לגרשו?" והמשיח ענה, "המין הזה לא יצא כי אם בתפילה ובצום" (מרקוס ט' 29)

עכשיו אני עומד להשתמש במקרה הזה להראות את הבעיה בקהילות שלנו כיום. הילד הזה מייצג אנשים צעירים בעולם המודרני. התלמידים מייצגים את הקהילה שלנו כיום. האם זה לא ברור שהקהילות שלנו נכשלות בעזרה לאנשים צעירים? ג'ורג' ברנה מספר לנו שאנו מאבדים 88% מאנשינו הצעירים, הגדלים בקהילה. ואנו מצליחים להוציא מעט מאד צעירים, מעטים ביותר, אל מחוץ לעולם. הקהילות שלנו מתייבשות ונכשלות במהרה. הבפטיסטים הדרומיים מאבדים כעת כ1,000 קהילות מידי שנה! זוהי הדמות שלהם! והקהילה העצמאית שלנו אינה טובה יותר. כל מי שיסתכל בדמותנו יראה שהקהילה שלנו לא חזקה אף כמחצית ממה שהייתה לפני מאה שנים. זוהי הסיבה בגללה ד"ר ג'יי. איי פאקר דיבר על "מצב ההתפרקות של הקהילה בימינו."

הקהילות שלנו, כמו התלמידים, עושות כמיטב יכולתן, ועדיין נכשלות. הן נכשלות בצורה חמורה כמו שהתלמידים נכשלו כאשר ניסו לעזור לאותו הילד. השאלה שעלינו לשאול היא, "מדוע אנחנו לא יכולנו לגרשו?" מהי הסיבה לכישלון זה?

כאן, בפרק התשיעי של מרקוס, נראה לי שהמשיח מתמודד עם אותה השאלה ממש. והתשובה שהוא נותן חשובה כיום כפי שהייתה אז.

"וישאלוהו תלמידיו בהיותם לבד איתו, מדוע אנחנו לא יכולנו לגרשו? ויאמר אליהם, המין הזה לא יצא כי אם בתפילה ובצום" (מרקוס ט' 28-19).

ניתן לחלק את הטקסט לשלוש נקודות פשוטות.

I. הנקודה הראשונה היא "המין הזה."

מדוע לא יכולנו אנחנו לגרשו? המשיח אמר, "המין הזה לא יצא כי אם בתפילה ובצום." הוא אמר להם שיש הבדלים בין מקרה אחד לאחר. בעבר המשיח שלח אותם לבשר ולגרש שדים – והם יצאו ובישרו וגירשו שדים רבים. הם חזרו שמחים. הם אמרו שהשדים עצמם נכנעים להם.

לכן, כאשר אותו אדם הביא את בנו אליהם, הם היו בטוחים שהם יוכלו לעזור לו אם יעשו את אותם הדברים שעשו לפני כן. למרות זאת, הפעם הם נכשלו לחלוטין. למרות כל מאמציהם הם לא הצליחו לעזור לילד כלל, והם תהו מדוע. אז המשיח דיבר על, "המין הזה." יש הבדלים בין "המין הזה" והמין שהתמודדתם איתו לפני כן.

במובן מסוים, הבעיה תמיד זהה. עבודתה של הקהילה היא לחלץ את האנשים הצעירים מכוח השטן ושדיו, "לפקוח את עיניהם למען ישובו מחושך לאור, ומיד השטן אל האלוהים" (מעשי השליחים כ"ו 18). זה נכון לכל גיל, ולכל תרבות. הקהילות היו צריכות תמיד להתמודד עם השטן והשדים. אך יש הבדל בין השדים. לא כולם אותו הדבר. השליח פולוס אמר "כי לא עם בשר ודם מלחמתנו כי עם שרים ושליטים, עם המושלים בחשכת העולם הזה, עם הרוחות הרעות אשר במרומים" (אפסים ו' 12) הוא אומר לנו שישנן רמות שונות של שדים, ומנהיגם הוא השטן עצמו, "שר ממשלת האוויר, והוא הרוח הפועל כעת בבני המרי" (אפסים ב' 2). השטן נמצא פה בכל כוחו. אך תחתיו ישנם כוחות שטניים נמוכים יותר. התלמידים יכלו לגרש בקלות את השדים החלשים יותר. אך כאן, בילד הזה, הייתה רוח עם כוח חזק יותר. "המין הזה" הוא שונה, ולכן מהווה בעיה גדולה הרבה יותר. הדבר הראשון שעלינו למצוא הוא מהו "המין הזה" שעלינו להתמודד מולו כיום.

כאשר אנו מסתכלים על המילים הללו "המין הזה" אני תוהה האם רועי קהילה רבים בכלל שמו לב שהקרב בו אנו נלחמים הוא קרב רוחני. אני בטוח שרועי קהילה רבים לעולם לא חושבים שעבודתם היא קרב עם השטן ועם רוחות רעות. הסמינרים, ואפילו המכללות התנ"כיות, נותנים משקל גדול לשיטות אנושיות. אך הם לא מלמדים את המטיפים שהבעיות העיקריות שלהם נמצאות בתחום הרוחני.

לכן הם ממשיכים עם שיטות מסוימות שהיו מוצלחות בעבר. הם לא שמים לב ששיטות ישנות אלו לא מתמודדות עם "המין הזה" כיום. כולם יודעים שיש צורך. אך השאלה היא – מה הוא בדיוק הצורך הזה? עד שלא נדע בדיוק מהו הצורך כיום, לא נצליח כפי שהתלמידים לא הצליחו עם אותו הילד.

II. הנקודה השנייה היא שיטות שנכשלו.

אני רואה את הקהילות שלנו עושות דברים שעזרו בעבר, אך אין להם כבר השפעה רבה על "המין הזה." ובגלל שאנו נשענים על השיטות הישנות הללו, אנו מאבדים כמעט את כל אנשינו הצעירים, ואיננו מביאים לחזרה בתשובה כמעט אף צעיר מהעולם. כשאני מודע לכך שאני מסתכן בלהיות לא מובן, אשים את בית הספר של יום ראשון (ובישראל, כיתות הילדים בשבת) בקטגוריה זו. זה היה אפקטיבי מאד לפני מאה עשרים וחמש שנים. אך אני חושב שיש לכך ערך מועט כיום. אגיד זאת גם על עלוני בישור. פעם אנשים קראו אותם ובאו לקהילה. אך אם אשאל בפשטות רועה קהילה, "האם ישנם אנשים צעירים בקהילתך שבאו ונושעו על ידי קריאת עלון?" אני חושב שזה ברור ש"המין הזה" בזמננו לא מגיב היטב לשיטות שנעשה בהן שימוש בעבר. אשים גם בישור מדלת לדלת בקטגוריה זאת. בשיטה זו נעשה שימוש עוצמתי בעבר, אך היא לא עוזרת לנו כיום להביא אנשים צעירים לקהילה כאשר אנו מתמודדים עם "המין הזה."

ישנם מספר דברים שהם חסרי תועלת כיום, כאשר מנסים לתפעל אותם על "המין הזה." במילים אחרות, המשיח אמר בעצם, "נכשלתם במקרה זה בגלל שהכוח שיש לכם, שהספיק במקרים אחרים, הוא חסר ערך במקרה זה. נותרתם חסרי יכולת לעזור לילד שנמצא תחת הכוח של "המין הזה."

אני יודע שישנם רועי קהילה שגילו שדברים רבים שעשינו בעבר הינם חסרי תועלת כיום. אך כיוון שהם הורגלו לחשוב על שימוש בשיטות במקום על "מזימות" השטן (האיגרת השנייה אל הקורינתים ב' 11) – הם מתנדנדים בפראות אל שיטות חדשות שאינן טובות מהישנות – ככל שמדובר בלגרום לאנשים צעירים להיות חברים יציבים בקהילה. לדוגמה, ישנם מספר אנשים שאומרים לנו כי התשובה היא "להוכיח" לאנשים צעירים שהיווצרות העולם על פי סיפור הבריאה היא נכונה והאבולוציה היא שקר. הם חושבים שהאנשים הצעירים יחזרו בתשובה, ואחרים יצאו מן העולם, אם נוכל להוכיח כי האבולוציה אינה נכונה ונגרום להם למצוא את התשובות בסיפור הבריאה. הם חושבים שבאמצעות שיטה זו יצליחו להתמודד עם הסיטואציה הנוכחית.

ד"ר לויד ג'ונס אמר, "זה היה בדיוק אותו הדבר בתחילת המאה השמונה עשרה, כאשר אנשים ביססו את האמונה שלהם [על אפולוגטיקה]. אלו, לימדו אותנו, הדברים שיוכיחו את האמת של המשיחיות, אך הם לא עשו זאת. 'המין הזה' לא יצא על ידי שום דבר שהגיע מתוך קו מחשבה זה."

שיטה נוספת שנכשלה היא השימוש בתרגום מודרני. נאמר לנו שאנשים צעירים לא מבינים את תרגום קינג ג'יימס לאנגלית (King James Bible) ומה שאנו צריכים הוא הכתובים בשפה מודרנית. האנשים הצעירים יקראו אותם. ואז הם יאמרו, "זאת המשיחיות" – ויבואו לקהילותינו בהמוניהם. אך זה לא קרה. למעשה, ההיפך הגמור קרה. עבדתי כמעט באופן בלעדי עם אנשים צעירים במשך 55 שנה. אני יודע בוודאות שהתרגום המודרני לא משך אנשים צעירים כלל. למעשה, שמעתי רבים מהם אומרים, "זה לא נשמע נכון. זה פשוט לא נשמע כמו הכתובים."

מעולם לא הטפתי מתרגום מודרני, ולעולם לא אעשה זאת. ואנו רואים אנשים צעירים חוזרים בתשובה כל הזמן, גם אלו המגיעים מקהילתנו, וגם צעירים מהעולם. לא משנה מהו הערך של התרגומים המודרניים, הם לא עומדים לפתור את הבעיה. הם לא מתמודדים עם "המין הזה."

מה עוד הם מנסים? או, הפתרון הגדול ביותר הוא מוזיקה מודרנית! "אנחנו צריכים שהמוזיקה תשמע נכון והם יבואו ויהפכו למשיחיים." נאמר לעיתים קרובות. האם אני באמת צריך להגיב לכך? יש קהילה בפטיסטית דרומית שנפגשת במתקנים שכורים בלוס אנג'לס. רועה הקהילה לובש חולצה קצרה ויושב על שרפרף. לפני שהוא נותן את הנאום הקטן שלו, ישנה שעה של מוזיקת רוק. אחד מאנשינו הלך לבחון זאת. הוא אמר שהאסיפה הייתה חשוכה ופתטית, ולא רוחנית כלל. הוא אומר שהאנשים הללו לא משיגים נפשות למען המשיח, והוא לא יכול לדמיין אותם מתפללים במשך שעה כפי שעושים האנשים הצעירים שלנו מידי שבוע. שעה של תפילה בלבד? שכחו מזה! אז, מוזיקה מודרנית נכשלה גם היא בגירוש "המין הזה."

III. הנקודה השלישית היא שאנחנו צריכים משהו שיוכל להגיע ליסודות הכוח המרושע, ולהרוס אותם, וישנו דבר אחד שיכול לעשות זאת, והוא כוח אלוהים!

ד"ר לויד ג'ונס אמר, "אנחנו צריכים לגלות שלא משנה כמה גדול 'המין הזה', כוחו של אלוהים גדול לאין שיעור, שמה שאנחנו צריכים זה לא עוד ידע, יותר הבנה, יותר אפולוגטיקה, [יותר תרגום חדש, או מוזיקת רוק] – לא, אנחנו צריכים כוח שיכול להיכנס ללבבות האנשים ולשבור אותם, ולרסק אותם, ולהכניע אותם ולהפוך אותם ללבבות חדשים. וזהו הכוח של אלוהים חי." וזה לוקח אותנו חזרה לטקסט,

"מדוע אנחנו לא יכולנו לגרשו? ויאמר אליהם, המין הזה לא יצא כי אם בתפילה ובצום" (מרקוס ט' 28-29).

צום ותפילה. אין דבר אחר שיכול לעזור לקהילות להתגבר על "המין הזה" של ההתקפה השטנית. הקהילות שלנו לא מצליחות להגיע לאנשים הצעירים כיום. מה אנחנו יכולים לעשות? "המין הזה לא יצא כי אם בתפילה ובצום."

"מלומד" מהעולם יגיד, "בכתבי היד הטובים ביותר לא רשם 'ובצום'." אך מה אותו "מלומד" יודע לגבי שדים? מה הוא יודע על החזרת עובדי אלילים בתשובה מהרחובות ומקמפוס המכללה בעירנו? מה הוא יודע על תחיה – תחיה כפי שחווים כרגע בסין? הוא לא יודע דבר על הדברים הללו. חזיתי בעיניי בתחיה שמנפצת את החטא שלוש פעמים בחיי. זה לא קרה במפגשי בישור. אלו היו זמנים שגבורת אלוהים נכנסה ללבבות האנשים, ושברה אותם, ורסקה אותם, והכניעה אותם, והפכה אותם לבריאה חדשה בישוע המשיח!

לכן, איננו עומדים ללכת בעקבות שני כתבי היד שנכתבו על ידי מעתיקים גנוסטיים שהורידו את המילה "ובצום." אנחנו יודעים שהמשיח אמר, "ובצום." איך אנו יודעים זאת? אנו יודעים משתי סיבות. ראשית, התלמידים בוודאי התפללו כאשר הם גירשו את השדים לפני כן. אז משהו אחר היה צריך להתווסף. היה צריך משהו נוסף – צום! התפילות לבדן לא הספיקו. אנו יודעים זאת גם מתוך ניסיוננו. צמנו וראינו בעינינו מה אלוהים יכול לעשות כשאנו שופכים את לבבותינו בצום ותפילה.

כעת אסגור בציטוט נוסף של ד"ר מרטין לויד ג'ונס. איזה מטיף! איזו תובנה! כמה אני מודה לאלוהים עליו. במקום אחר הוא אמר,

אני תוהה האם אי פעם קרה לנו שהיינו צריכים לשקול את שאלת הצום? האמת, האם לא נראה שכל הנושא הזה נעלם מחיינו, ונעלם לחלוטין מחשיבתנו המשיחית?

וזוהי, ככל הנראה יותר מכל דבר אחר, הסיבה בשלה אנו לא מצליחים להתגבר על "המין זה."

אני עומד לקרוא לצום כללי בקהילתנו ביום ראשון הבא עד 5:00 אחרי הצהריים. בזמן זה נבוא פה לקהילה ונאכל ארוחה פשוטה לפני שנצא לבשר. אנו עומדים לצום ולהתפלל לחזרה בתשובה של אנשים צעירים שמגיעים לקהילה, אך עדיין לא נושעו. אנחנו גם הולכים לצום ולהתפלל לאנשים צעירים נוספים שיבואו לקהילתנו.

עכשיו, אינני יכול לסגור את האסיפה מבלי מספר מילים על ישוע. כל מה שאנו זקוקים לו נמצא בו. האיגרת אל העברים אומרת,

"אבל ישוע, המחוסר מעט ממלאכים, אותו ראינו מעוטר בכבוד והדר. מפני ענותו עד מוות למען אשר יטעם בחסד אלוהים את המוות בעד כולם: על כן היה עליו להידמות לאחיו בכל דבר, למען אשר יהיה כהן גדול רחמן ונאמן בענייני אלוהים לכפר על חטאות העם" (עברים ב' 9, 17).

אמן.

ישוע, בן אלוהים, מת במקום החוטאים, כתחליף לחוטאים. ברגע שתיכנעו לישוע חטאיכם נמחקים באמצעות מותו על הצלב. ברגע שתשליכו את עצמכם על המושיע, חטאיכם ימחקו מרישומיו של אלוהים לנצח באמצעות דמו היקר של המושיע. כמה אנו מתפללים שתבטחו באדון ישוע המשיח ותיוושעו מחטאייכם באמצעותו. אמן ואמן. בבקשה עמדו ושירו את השיר האחרון בדף השירים.

ממש כפי שאני, ללא סיבה אחת,
רק בזכות דמך שנשפך עבורי,
ואתה מזמין אותי לבוא אלייך,
הו, שה האלוהים, אני בא! אני בא!
   ("ממש כפי שאני" נכתב על ידי שרלוט אליוט, 1789-1871).

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאת הכתובים לפני המסר שבוצעה על ידי מר אייבל פרודהום: לוקס ט' 37-45.
שיר הסולו לפני המסר שבוצע על ידי בנימין קינקייד גרפית':
"הכוח של זמנים עברו" (נכתב על ידי פאול ריידר, 1878-1938).