אל תירדמו- כמו האחרים!

השליח פולוס מדבר כאן על "יום אדוני". זוהי תקופת הזמן שמתחילה עם הצרה הגדולה, ועומדת להגיע כ"שבר פתאום" וכ"חבלים"- כמו ש"צירי לידה" באים באופן פתאומי על אישה שעומדת ללדת תינוק. כאשר יום אדוני יגיע, עומדים להיות מיליוני אנשים שלא יהיו מוכנים לקראתו. רוב אנשי הקהילה שלנו ייפלו מהדרך ברגע שהצרות והכאבים של התקופה הזו יתחילו להתרחש!

לאחר מכן השליח אומר להם שהם "לא בחושך". הם מכירים את נבואות הכתובים. הם לא בחושך בנוגע לצרה המתקרבת, והלקיחה. אך אז הוא אומר, "לכן אל נא נרדם כמו האחרים כי אם נשקוד ונינזר." כיוון שהוא מאיץ בנו לא להירדם, נוכל לומר שזה אפשרי בשביל אנשים שבאמת חזרו בתשובה "להירדם". ניתן גם לראות שאלו שלא חזרו בתשובה ישנים. אני עומד לדבר על שתי הקבוצות הבוקר.

I . דבר ראשון, אלו שחזרו כבר בתשובה צריכים לומר, "אל נא נרדם כמו האחרים."

אין שאלה על כך. משיחיים אמתיים יכולים להירדם. המשל על עשר העלמות מראה זאת בבירור. ישוע אומר,

"וכאשר בושש החתן לבוא, ותנומנה כולן ותרדמנה" (מתי כ"ה 5).

אני חושב שזוהי תמונה של משיחיים רבים כיום. הם מנמנמים וישנים. זהו המצב של חלק מהמשיחיים, אפילו בקהילה שלנו, הבוקר.

משיחי יכול להירדם מלי אפילו לדעת זאת. אם אתה אומר, "אני ישן" זה סימן לכך שאתה לא ישן. אלו שישנים באמת אינם יודעים זאת. אתה עלול לנמנם ולא להתעורר באמצעות אף אחד בגלל שהחברים שלך בקהילה גם ישנים. אם מישהו מנסה להעיר אותך, אתה עלול לדחות את מה שהוא אומר, או לשפוט אותו ולחשוב שהוא ביקורתי מידי.

ישנוניות בקרב משיחיים היא מסוכנת ביותר כיוון שאתה יכול לעשות תוך כדי שינה הרבה דברים שיגרמו לך להיראות ער. ישנם אנשים שמדברים מתוך שינה. וחלק מהמשיחיים הישנים מדברים כאילו הם פעילים ובעלי לב חם. זה בולט באופן מיוחד כאשר הם מתפללים. הקול שלהם, כאשר הם מתפללים בקול רם, מראה שהם מתפללים תוך כדי שינה. הם משתמשים באותן מילים שוב ושוב. אין להם התלהבות אמיתית לאלוהים. לא רק שהם ישנים, הם גם גורמים לאחרים לישון כאשר הם מתפללים בקול רם באספות. שמעתי אנשים שניסו להתפלל, אך הקול שלהם עצמם הראה שאין בהם התלהבות. הם לא באמת מתפללים, רק אומרים מילים של תפילה, כמו מישהו שמדבר מתוך שינה. הם לא עוקבים אחרי זה שמתפלל, ומוסיפים את ה"אמן" שלהם לתפילה שנאמרה. ואז, כאשר מישהו ער באמת מתפלל תפילה חזקה וחיה, הם קופצים פתאום- כאילו הופתעו ממנה.

אנשים רבים שרים תוך כדי שינה. בעוד אחרים שרים מליבם, אלו שישנים ממלמלים את המילים. השפתיים שלהם משמיעות קול, אך ליבם אינו נמצא שם. מדריך השיר צריך להזכיר להם שוב ושוב "שירו זאת!" קשה לאנשים כאלו לדעת שהם ישנים כיוון שהם עדיין יכולים לומר את המילים בתפילה, או לשיר מילים של שיר אך אין בהן חיים או התלהבות, כיוון שהם הלכו לישון באופן רוחני.

ישנם אנשים שאפילו הולכים בשנתם. אני בטוח ששמעתם על ההולכים בשנתם או "סהרוריים." האם ראיתם פעם מישהו הולך לבשר כאילו הוא הוא הולך בשנתו? האם תהיתם אי פעם למה אנשים מסוימים יוצאים לדוג-נפשות ומחזירים בתשובה אנשים רבים – בעוד מישהו אחר יכול לצאת ולהביא רק אדם אחד, או אף לא אחד? הם ישנים באופן רוחני! וכאשר אנו מביאים אנשים חדשים לקהילה, ישנם כאלו שרוצים מאד לגרום להם להרגיש בבית ולדאוג להם – בעוד אחרים, אשר ישנים, שוכחים לחלוטין מכך – בגלל שהם ישנוניים מידי בעסקי אלוהים.

אני חושש שישנם הרבה יותר מידי מטיפים שישנים בעצמם היום. הם מזמזמים עוד ועוד עם לימודי הפסוק-אחר פסוק בלימודי הכתובים שלהם. הם אפילו אינם מודעים לכך שרבים מהאנשים אינם באמת מקשיבים להם – ורבים מאנשיהם, למרות שהם מגיעים כל שבוע, הם למעשה אבודים! רועי קהילה כאלו למעשה מפחדים ממטיף שמעורר את האנשים! הם לא רוצים שהאנשים שלהם יהיו ערניים! הם שמחים שיש להם כמה כבשים ישנוניות שבאות בכל יום ראשון לשמוע עוד "לימוד כתובים" מת למחצה. אלוהים עזור לנו! אין פלא שישנן כל כך הרבה קהילות שהן למעשה מתות! לא פלא שיש כל כך הרבה תאוות בשרים וחטאים גמורים! לא פלא שיש קהילות שהן כל כך ישנוניות שהם ויתרו על מפגשי התפילה, או שינו אותם ל"לימוד כתובים של אמצע השבוע." שמעתי אנשים "מתפללים" בכמה קהילות במילים שנשמעו כמו מילים של אדם מת! אין תפילות אמתיות כלל! יש מעט תפילה אמיתית בקהילות כיום! אחד מאנשינו הלך למפגש תפילה בקהילה אחרת. הוא עמד והתפלל כמו גבר, אבל אדם אחר אמר לו להיות בשקט. הוא רצה שאותו אדם מקהילתנו יתפלל תפילה מתה וישנונית כמו שאנשיו התפללו! אין פלא שהאומה הזאת מתפוררת! לא פלא, כפי שג'ורג' ברנה סיפר לנו, ש88% מהאנשים הצעירים בקהילות הללו עוזבים לפני גיל 25, "כדי לא לחזור לעולם." אלוהים, עזור לנו! הם ישנים ואפילו אינם יודעים זאת! שאלוהים ישאיר מספיק אנשים מקהילתנו ערניים שהדברים הללו לא ייקרו גם אצלנו! "לכן אל נא נרדם כמו האחרים" (האיגרת הראשונה אל התסלוניקים ה' 6)

ד"ר קגן סיפר לי שרועי קהילות אוהבים לבוא לכאן ולהטיף כיוון ש"אנשינו נשענים קדימה בכיסאותיהם, מקשיבים בריכוז, ולעיתים אפילו מוחאים כפיים." הלוואי שזה יהיה כך תמיד! "לכן אל נא נרדם כאחרים!" מטיף אחד סיפר לי שנשים מבוגרות בקהילה שלו היו עוזבות אם היו מחיאות כפיים. חשבתי, "הן צריכות ללכת לכנסיה המתודיסטית, הן יתאימו לשם באופן מושלם! לכו לכנסייה האפיסקופלית אם אתן רוצות אסיפה מתה!"

II. שנית, אנו מתפללים שאלו שעדיין לא חזרו בתשובה יגידו, "אל נא נרדם כמו האחרים."

אני אוהב לראות את הילדים הקטנים שיושבים כאן בשורות הראשונות. אני מתפלל שהם ייראו את אלוהים ויאהבו את המשיח כאשר הם עדיין צעירים. אבל אני מסתכל עליהם עכשיו. אני מדבר אל האנשים הצעירים שמגיעים לקהילתנו מזה זמן מה, אך עדיין לא נושעו. הכתובים אומרים לכם,

"עורה הישן וקומה מן המתים, ויאר לך המשיח" (האיגרת אל האפסים ה' 14).

זהו ציווי, אבל לא ניתן לקיימו עד שאלוהים עצמו יעיר אותך. האדם הוא חוטא בטבעו. מה שאומר שאינך יכול לדעת או להבין כיצד להיוושע. אנחנו יכולים להסביר זאת בפרוטרוט, ועדיין לא תבין זאת. אתה יכול לשמוע את הבשורה הפשוטה אלף פעמים, ועדיין להיות לחלוטין עיוור לכך. השליח אומר,

"הן האדם הנפשי [זה שלא חזר בתשובה] איננו מקבל את דברי רוח אלוהים כי המה סכלות לו ולא יוכל להבינם באשר המה נידונים בדרך הרוח" (האיגרת הראשונה אל הקורינתיים ב' 14).

זו הסיבה שחלקכם באו לדבר אתנו לגבי הישועה פעמים רבות, אך זה לא עזר לכם במאומה. אנחנו אומרים לכם, "בוא לישוע." ואתם אומרים, "אבל איך אני מגיע אליו?" אנחנו אומרים, "אתה לא צריך לדעת איך – רק בטח בו." ואתם אומרים, "אבל איך אני בוטח בו?"

אני מצטער, אך אמרתי לכם פעמים רבות מספור שאיננו יכולים להסביר לכם את הדברים הללו בדרך שתעזור לכם. אתם חייבים להתעורר על ידי רוח אלוהים, או שהמילים שלנו לא יעזרו לכם לעולם! אתם חייבים להמשך למשיח על ידי רוח הקודש. אינכם יכולים ללמוד איך לבוא אליו! השיר של הכותב אנדרו ריד אומר,

רוח הקודש, עם אור אלוהי
זרח לתוך ליבי;
גרש את צללי הלילה,
הפוך את החושך ליום.
("רוח הקודש, עם אור אלוהי" נכתב על ידי אנדרו ריד, 1787-1862).

בהתעוררות הגדולה השנייה, תומס צ'רלס (1755-1814) אמר, "האנשים הכי פחות צפויים התעוררו...עם מקרים של הרשעה כה חזקה שכמעט הכעיסה אנשים...בוכים במצוקה הכי גדולה, תחת תחושה של חטא וסכנה, זועקים לרחמים...מודאגים מנפשותיהם" (פאול אי. ג'י. קוק, אש משמיים, ספריי אי.פי, 2009 עמ' 34). זה מה שקורה לאנשים רבים בבת אחת בהתעוררות שנשלחת על ידי אלוהים. אבל זה גם מה שקורה לאדם יחיד בזמן חזרה בתשובה. כאשר חוטא אבוד נלחץ "תחת תחושה של חטא וסכנה, זועק לרחמים" זה בדרך כלל זמן קצר לפני שאדם כזה בא למשיח ונושע.

איך זה קורה? הנה הדרך בה קורית, בדרך כלל, חזרה בתשובה לאדם שמגיע לקהילה מבית של לא מאמינים. אתן לכם גרסה מתומצתת של חזרתו בתשובה של רועה הקהילה, שקראתי את ספרו.

הוא לא התעניין בקהילה, אבל התעניין בכדור סל. הוא הוזמן על ידי רועה הקהילה להצטרף לקבוצת הכדורסל של הקהילה. הוא היה מוכן לבוא לקהילה כדי שיוכל לשחק כדורסל עם הקבוצה. המסרים בקהילה לא היו ממש מובנים עבורו, אך הוא המשיך לבוא. לאחר זמן מה המילה "נושע" נתקעה במחשבותיו. מה שזה לא יהיה, הוא ידע שזה משהו שלא היה לו. הוא לא רצה שאף אחד ידע מה הוא חושב, אז הוא לא הלך לדבר עם רועה הקהילה כאשר ההזמנה לבוא קדימה ניתנה. הוא החליט להפוך לאדם "טוב יותר", אז הוא הפסיק להשתמש בשפה מלוכלכת. אבל המאמצים שלו להפוך לאדם טוב יותר נכשלו. הוא היה בהלם כשגילה שלא היה בו את הכוח להשתנות. הוא אמר, "הניסיון הראשון שלי להפוך לאדם טוב יותר נכשל." באותו הזמן הוא החל לחשוב מחשבות על אלוהים וישוע שאותן לא חשב מעולם קודם לכן. לדוגמה, מדוע ישוע מת על הצלב? הוא מעולם לא חשב על כך לפני כן, אך עכשיו זה היה נראה חשוב מאד. הוא אמר, "מצאתי את עצמי במצב של אדם צעיר ומבולבל מאד כאשר העולם החדש הזה החל להיפתח בפני."

לבסוף, תוך חזרה בתשובה על חטאיו, הוא הגיב לקריאה בסוף המסר והלך לפגוש את היועץ. הוא אמר, "זו הייתה חוויה מאד מרגשת." הוא בטח בישוע באותו הלילה. אז, רועה הקהילה איתו התייעץ אמר שזה אמנם קרה לו כמעט חמישים שנים לפני כן, אך הוא עדיין זוכר את הלילה "ששינה את הכיוון של חיי על הארץ וכן את הגורל הנצחי שלי." הוא כעת רועה קהילה רפורמי שנים רבות. ציטטתי את מה שהוא אמר. הלוואי שתתעוררו ותיוושעו כמוהו! (סטפן סמולמן, מהי חזרה בתשובה אמיתית?, הוצאת פ. ו-ר., 2005, עמ' 8-10)

"לכן אל נא נרדם כמו האחרים" (האיגרת הראשונה אל התסלוניקים ה' 6).

כאשר קראתי את העדות גיליתי כמה דומה הייתה הדרך בה אני חזרתי בתשובה. השכנים שגרו לידי לקחו אותי לקהילה בפטיסטית עם הילדים שלהם. המשכתי ללכת לקהילה איתם כי הם היו נחמדים אלי. לא הבנתי את המסר, אך למדתי את המילה "נושע". ניסיתי לנקות את חיי, ואפילו עשיתי החלטה פומבית להיות בשירות לאדון, במחשבה שזה יושיע אותי. כאשר זה לא עזר החלטתי להפוך לשליח, והצטרפתי לקהילה הבפטיסטית הסינית. כאשר זה לא עזר, וחשתי נורא וחוטא, הלכתי ללמוד במכללת ביולה. שם שמעתי מסר מד"ר צ'רלס ג'יי. וודברידג', ישוע היה נוכח באותו מסר ואני בטחתי בו, ונושעתי על ידי דמו וצדקתו.

הלכתי "קדימה" פעמים רבות, אך לא נושעתי. הקדשתי מחדש את חיי למשיח פעמים רבות, אך לא נושעתי. כאשר ישוע בעצמו בא אלי, הוא הושיע אותי בעזרת רחמיו וחסדו, ושטף אותי מהחטא שלי בדמו!

מה דומה בעדות שלי ושל רועה הקהילה הרפורמי? שנינו הגענו לקהילה כיוון שהוזמנו. לאף אחד מאתנו לא היה רקע משיחי. שנינו המשכנו לבוא לקהילה כי אנשים היו נחמדים אלינו. אף אחד מאתנו לא הבין איך המסרים קשורים אליו. אך שנינו יודענו שלא "נושענו". שנינו ניסינו להיות משיחיים על ידי הפיכה לאנשים טובים יותר. שנינו נכשלנו. אחרי חזרה בתשובה על החטא, שנינו מצאנו שלום וישועה על ידי אמונה פשוטה בישוע.

באנו לקהילה ללא אמונה כלל. לבסוף, התעוררנו על ידי העובדה שהיינו חוטאים אבודים. כאשר התעוררנו וחזרנו בתשובה על חטאינו, אז רוח הקודש קירב אותנו אליו. זה היה כל כך פשוט שידענו שזה רק בחסד, על ידי הפעולה של רוח הקודש, הכול בזכות דם ישוע ששטף את חטאינו!

"לכן אל נא נרדם כמו האחרים" (האיגרת הראשונה אל התסלוניקים ה' 6).

אך מה לגבי אנשים שנולדו וגודלו בקהילה? כיצד הם חוזרים בתשובה? הנה אחת מהעדויות שלהם. זו עדות של אדם צעיר שהיה בקהילה הזו כל חייו. למעשה, הוא הובא לקהילה מיד אחרי לידתו. אני נותן לכם חלק מעדותו.

     ככל שניסיתי לקבל מעט מנוחה, השינה לא הגיעה כשאלוהים התחיל להתיש את הרצון שלי. כאשר יום ראשון בבוקר...הגיע, הייתי מותש נפשית ורוחנית, אך עדיין נראה היה שמלחמתי נגד אלוהים הופכת חזקה ואינטנסיבית יותר. כאשר היה המסר, ניסיתי באופן פיזי להתנגד לרגשות של אשמה וכאב שאפפו אותי על ידי הידוק הלסתות שלי ועצימת עיניים...ידעתי שאני החוטא הנתעב ביותר והגרוע ביותר, אך לא נכנעתי לקריאתו של ישוע לבוא אליו...המסר נראה בלתי נגמר...הרגשתי מושחת וטמא בעיני אלוהים. החטאים שלי נהיו פחות ופחות מה שעשיתי, והפכו להיות יותר ויותר מי שהייתי. רועה הקהילה הזמין קדימה...ד"ר היימרס [אז] הפציר בי לבטוח במשיח, ולבוא אליו. נראיתי מוכן לכך, אך עדיין לא הרפיתי מעצמי. ברגעים הללו, כאשר כרעתי ברך וניסיתי לגלות איך לבטוח בישוע, ראיתי שהחטא הנורא ביותר שעשיתי היה הדחיה הבלתי פוסקת שלי של ישוע עצמו. למרות זאת ניסיתי...למצוא בכוח את דרכי אליו באמצעות הכוח שלי, אבל אפילו בכך דחיתי אותו. ככל שניסיתי לבטוח בישוע, לא הצלחתי. הרגשתי חסר תקווה ומובס...ישוע קרא לי אליו...אך אני בעקשנות ניסיתי לעשות זאת בדרכי. פתאום מילות המסר באו וצלצלו ברכות באוזניי, "הכנע לישוע! הכנע לישוע!" ברגע אחד, המחשבות כיצד דחיתי את המשיח עצמו, שמת על הצלב עבורי, תפסו את ליבי. בן אלוהים בעצמו ירד מהשמיים כדי למות עבורי, למרות שהייתי האויב שלו. המחשבה הזאת שברה אותי עד ליסוד. ברגע אחד נכנעתי למשיח ובטחתי בו. עזבתי את כל מה שהייתי, ופשוט נחתי בישוע...ישוע הצהיר שאני שלו. ישוע לקח אותי. הוא לא דחה אותי כפי שאני דחיתי אותו. המאבק הגדול בו הייתי נבע לא מהקושי של המשיח להושיע אותי ולסלוח לי, אלא מהעובדה שלא הפסקתי להתנגד למשיח. זה כמעט כאילו, ברגע ש"הרשיתי" לישוע להושיע אותי, הוא מיד מיהר אלי, ושטף אותי בדמו! לבטוח בישוע זהו לא מעשה של רצון כלל, אלא הייתי צריך להיכנע לו! רגע החזרה בתשובה שלי היה כל כך פשוט וכל כך לא תלוי במעשיי, עד כי נראה היה שזה לא היה קשור אלי כלל. זה היה לחלוטין בחסד...אני אוהב את ישוע בכל כולי, ונח בו בלבד.

הלוואי שמישהו אחר ייהפך מודע לחטאיו ולצורך שלו בכך שישוע ינקה אותו בדמו! הו, הלוואי שהבוקר הזה, תגידו,

אני שומע את הקול המזמין שקורא לי, אדון, אליך
להתנקות בדמך היקר, שנשפך בגולגותא.
אני בא, אדון! בא עכשיו אלייך!
רחץ אותי, נקה אותי בדם שזורם מגולגותא.
("אני בא, אדון" נכתב על ידי לואיס הארטסאות', 1828-1919).

"לכן אל נא נרדם כמו האחרים" (האיגרת הראשונה אל התסלוניקים ה' 6).

לכו עכשיו לחדר השקט. לכו לחלק האחורי של האודיטוריום וד"ר קגן ייקח אתכם לשם, היכן שנוכל להתפלל ולדבר. ד"ר צ'אן, בבקשה התפלל שמישהו יבטח בישוע הבוקר. אמן.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאת הכתובים לפני המסר שבוצעה על ידי מר איבל פרודהום: באיגרת הראשונה אל התסלוניקים ה' 1-6.