בספרו המפורסם הסערה המתקרבת וינסטון צ'רצ'יל סיפר איך אנגליה רדומה בעוד שכוחות הרשע של היטלר בגרמניה מתכוננים למלחמה. אנגליה לא היתה מוכנה משום שחשבו שתמיד יהיה שלום. רק צ'רצ'יל ידע שהם חיים על סף חרבן. אף אחד לא הקשיב לאזהרותיו! וכך גם בימינו. המקרא אומר,

"כי באמרם שלום ושלוה, יבוא עליהם השבר פתאום...ולא יוכלו הימלט" (ראשונה לתסלוניקים ה' 3).

הסופר הרוסי אלכסנדר סולז'ניצין אמר, "כוחות הרשע החלו את מתקפם ההחלטי." בפרק בשם "החושך הקרב" ד"ר אדוארד הינדסון אמר, "נדמה לי שאנו חופרים אל מה שאולי תהיה ההסתערות האחרונה נגד נצרות מקראית" (ד"ר אד הינדסון, סימנים אחרונים, בית קציר, 1996, עמ' 77).

לפני שנהיה נוצרי צ'רלס קולסון היה יועץ בכיר לנשיא ניקסון. התקשורת הליברלית כינתה אותו "איש הגרזן" של ניקסון. אחרי המרתו קולסון הצביע על כך שהאימפריה הרומית נהיתה כה מושחתת מבפנים עד כי נפלה מול כנופיות לוחמות של אנשי פרא בורים. הוא אמר, "הכנסיה עמדה לבד נגד התרבות הברברית של ימי הביניים" (שם, עמ' 78). אך היום הכנסיות עצמן נהיו כה מושחתות עד שלא מציעות תקוה בקושי לישועת הציביליזציה שלנו. ד"ר קארל פ"ה הנרי, מלומד אוונגלי מוביל, אמר, "התפכחות ביחס לנצרות מאורגנת ממריאה; אפשר לראות זאת בנתונים הסטטיסטיים של ירידה בהשתתפות כנסייתית... דור שלם גדל... בלי דאגות של הנצח... אנשי פרא משוטטים בעפר של ציביליצזיה מנוונת וכבר נופלים בצלי כנסיה נכה" (ד"ר קארל פ"ה הנרי, דמדומים של ציבילזציה גדולה, ספרי קרוסוויי, 1988, עמ' 17).

ד"ר הנרי אמר, "מעיינות התהום העמוק נשברים בזמננו. מוסדות שהחזיקו מעמד לאלף שנים נשטפו, והשאלה לפנינו היא, אם מרקם כלל הציביליזציה תשרוד" (שם, עמ' 16). הוא אמר, "הפראים באים. כל הישגים המדעים שלנו יכולים לשמש את אנשי הפרא למעשיהם האכזריים. היטלר והנאצים כבר השתמשו בידע מדעי כדי לשרוף מאות אלפי בני אדם באותם תאי גזים היעילים. סטאלין ורודנים טוטליטריים אחרים כבר מזמן למדו שתקשורת המונית יכולה לשעבד רבבות אנשים מודרניים" (שם).

התקשורת הליברילית של המיינסרטים היום נדמה שהיא עושה בדיוק את זה – מאשרת כל דבר ועמדה של ברק אובמה. חבר הקונגרס רנדי פורבס אמר, "מעשיו של הנשיא הזה דנו לחרב את חופש הדת יותר מכל משטר אחר שאי פעם הכרתי או למדתי בהיסטוריה של אומתנו" (מגזין החלטה, אוקטובר 2013, עמ' 17). בישוף הרי ג'קסון, אחד מהמנהיגים האפרו-אמריקנים המובילים של ארה"ב, והוא התפקד למפלגה הדמוקרטית, אמר שאובמה נהיה אויב לנצרות המסורתית והאומה נמצאת "במשבר גדול מאוד" (שם). הוא אמר שאנו "ציבילזציה על סף פורענות" (שם, עמ' 19). אפילו בוב ווודווארד, העיתונאי הליברלי אשר התחיל את חשיפת פרשת וואטרגייט, מודאג הוא.

בנוסף להידרדרותה של הנצרות באמריקה ישנה עליה באסלאם המיליטנטית. בחודש האחרון 80 כנסיות נוצריות הופצצו על ידי מוסלמים רק במצרים. אחד מבנייני הכנסיה הללו נבנה במאה הרביעית! הם פוצצו אותו לחלוטין לפני כמה ימים! מוסלמים כעת תוקפים את הנצרות במימדים חסרי תקדים ברחבי העולם. ואיראן היא על סף פיתוח פצצה אטומית. מנהיגיה אמרו שוב ושוב שיהרסו את ישראל ואת ארה"ב. הם עובדים במרץ על מנת הכנת נשק גרעיני.

בעיה נוספת מול דורכם זו המשבר האקולוגי. למשל, הרס האדם את יערות הגשם באמזונס כונה על ידי מגזין טיים, "אחת הטרגדיות הגדולות בהיסטוריה" (18 בספטמבר, 1989, עמ' 76-80).

ביום רביעי האחרון (2 לאוקטובר, 2013, עמ' אא1) עיתון לוס אנג'לס טיימס דיווח על הקרחון הגדול ביותר של יוסמיטי. במאמר נאמר, "המסה הגדולה ביותר של קרח בפארק הינו בדרך למוות, אומרים גאולוגים." גרג סטוק, הגאולוג של הפארק, אמר, "אנו מעריכים שתוך 20 שנה בערך זה ימשיך להתקיים – אחר כך ייעלם, ובעקבותיו הריסות של אבנים." המאמר אמר שהילמות מסות גדולות של קרח אלה "זו תרחיש ברחבי העולם. לוחות ענק של קרח מתדלדלים, ומעלים דאגות לגבי מה שיקרה למערכות האקולוגיות הסובבות." התחממות גלובלית תשנה את כלל דרך חיינו בעשרים שנה הבאות.

ד"ר הינדסון הצביע על הבעיה המפחידה ביותר, "היום לארה"ב, בריטניה, צרפת, רוסיה, סין, ישראל והודו יש נשק אטומי... זה רק עניין של זמן עד שהאסון הבלתי-נמנע יקרה" (שם, עמ' 87, 88).

מדענים רבים הינם פסימיים לגבי העתיד. אחד מהם אמר, "עכשיו זה הזמן להרוס את הגזע האנושי ביום אחד." אך מדען קנדי הגיב ואמר, "אתה טועה. כעת זה אפשרי להרוס את כל בני האדם תוך דקה" (בילי גרהם, האתגר: דרשות מגן כיכר מדיסון, דאבלדיי וקומפני, 1969, עמ' 158). המקרא אומר,

"בא יבוא יום אדוני כגנב בלילה, אז השמים בשאון יחלופו והיסודות יבוערו והתמוגגו והארץ והמעשים אשר עליה ישרפו" (שניה לפטרוס ג' 10).

היום הזה יבוא. זה הכרחי. "יבוא יום אדוני כגנב בלילה." לא מצפים לבואו של גנב. אך פתאום הוא בא – בלי הזהרה! וכך יבוא משפט. אנשים לא יהיו מוכנים לזה! מרבית האנשים לא יהיו מוכנים! "יבוא יום אדוני כגנב בלילה."

יום אחד התלמידים באו אל ישוע על הר הזיתים, ליד ירושלים. הם שאלו אותו, "מה אות בואך ואות קץ העולם?" (מתי כ"ד 3). הוא לא גער בהם על כך ששאלוהו. אלא אמר להם כמה אותות לקץ. הם ביקשו אות, אך הוא נתן מספר אותות "לקץ העולם." הוא אמר שיהיו משיחי כזב רבים, ונביאי שקר רבים. זה יהיה זמן של הטעיה רוחנית. בזמננו ישנם "משיחי" כזב רבים מכתות, ומשיח כזב של התיאולוגיה הליברלית במרבית הסמינרים הגדולים. המשיח אמר שתהינה מלחמות אין-סוף ושמועות למלחמה. מאז מלחמת העולם הראשונה העולם עבר מלחמה אחרי מלחמה. תיאולוגים ליברלים חשבו שבסוף הנצרות תנצח, ותביא לידי תקופה חסרת תקדים של שלום במאה העשרים. אך מלחמת העולם הראשונה רסקה את תקוותיהם. הארי אמרסון פוסדיק, ליברל מוביל, הציע את רעיון האוטופיה הנוצרי. הוא אמר, "אם מחשבתו של איש נשלטת על ידי אחד המאורעות הגדולים של הדור, אין אנו יכולים להימנע מייאוש." כך ליברלים מדיחי המקרא פנו אל הקיומיות בחוסר תקוותם וייאושם. יש ייאוש כה רב היום שהתאבדות זו הגורם הראשון למוות בקרב הצעירים שלנו! אני קראתי על זה שבוע שעבר. המשיח גם אמר שיהיה רעב, צרות, ורעידות אדמה, שיפכילו ככל שתקופה זו תתקרב לקיצה. הוא אמר שנוצרים יהיו "שנואים על כל גויים למען שמי." הוא אפילו אמר שנוצרים מוצהרים יבגדו זה בזה, וישנאו זה את זה. הוא אמר שחוסר חוק והחטא יהיו כה נפוצים שאהבת נוצרים זה כלפי זה תתקרר. אבל המשיח גם אמר שהבשורה "תוכרז בכל העולם לעדות לכל גויים, אז יבוא הקץ." ואז המשיח נתן אות גדולה לקץ. הוא אמר,

"וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם. כי כאשר לפני ימי המבול היו אוכלים ושותים, נושאים נשים ונותנים נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה, ולא ידעו עד בוא המבול וימח את כולם. כן יהיה גם בואו של בן האדם" (מתי כ"ד 37-39).

התלמידים שאלו את המשיח לאות בואו וקץ העולם. הוא מסר להם אותות רבים. אז אמר להם העת הקץ תידמה לזמנו של נח, לפני המבול הגדול. הוא אמר, "כי כאשר לפני המבול... כן יהיה גם בואו של בן האדם" (מתי כ"ד 38, 39). הוא אמר להם, כפי שהיה אז, כך יהיה בזמן הקץ. ד"ר מ"ר דהאן, מורה מכובד למקרא, מסר מספר אותות אופיינים לימי נוח. להלן ששה אותות שמסר:

1. זה היה זמן של כפירה דתית.
2. זה היה זמן של תנודה בעולם.
3. זה היה זמן של בניית ערים.
4. זה היה זמן של פוליגמיה ופורקן מיני.
5. זה היה זמן שנשלט על ידי מוסיקה פראית.
6. זה היה זמן של אלימות חסרת תקדים.
(ד"ר מ"ר דהאן, ימי נח, זונדרבן בית הוצאה לאור, גרסת 1979, עמ' 41).

אין זמן להיכנס לפרטים על כל זה. פשוט אתן לכם פסקה על ימי נח מדרשה שהטיף בילי גרהם בגן כיכר מדיסון בשנת 1969. אני זוכר שראיתית את הדרשה הזאת בטלויזיה.

המקרא מלמד שלקראת קץ התקופה, יהיה זה זמן של צרות, מלחמה, חרבן, העדר חוק, זנות עד כדי כך שאלוהים יצטרך להתערב לעצור את כל זה... (בילי גרהם, "יום יבוא," שם, עמ' 164).

על ימי נח, המקרא מספר לנו,

"וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ, וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום... ויאמר ה', אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה" (בראשית ו' 5, 7).

וישוע אמר שהם "לא ידעו עד בוא המבול וימח את כולם, כן יהיה גם בואו של בן האדם" (מתי כ"ד 39. אני רוצה שתשימו לב למילים של המשיח, "...בוא המבול וימח את כולם."

לא יהיה מבול בקץ הזמן הזה. העולם כפי שאני מכירים אותו יתחיל לבוא לקיצו כאשר אלוהים שופך את זעמו מאותן "קערות משפט" בהתגלות ט"ז 1-21. "זעמו הנוקשה [של אלוהים]" ישפוך על העולם הרשע בזמן זה (התגלות ט"ז 19). העולם לא יהיה מוכן למשפט הנורא הזה. הם לא יהיה מוכנים כמו בדורו של נח, אז "בא המבול וימח את כולם" (מתי כ"ד 39). ברצוני שתשימו לב לשלושה דברים מהטקסט הזה, מתוך הדרשה של ספרג'אן הגדול בשם "מבול נח."

I. ראשית, "בא המבול, וימח את כולם."

החורבן של המבול הגדול שטף כל אדם בלתי-נושע. כולם טבעו בקבר מימי. לא אדם בלתי-נושע אחד נותר. "בא המבול וימח את כולם" (מתי כ"ד 39). אלה אשר היו עשירים נבלעו במבול הזועם. העניים גם הם לא נמלטו. לא, המבול בא ולקח את כולם. המלומדים של אותם ימים לא שרדו. הבורים גם הם טבעו. אני אומר לכם, לא דעת ולא בורות יושיעו אתכם בבוא יום הזעם של אלוהים!

כאשר נח בנה את התבה זה היה הסירה הגדולה ביותר שאי פעם נבנתה עד אז. זה היה כלי שיט עצום. זה היה אחד מפלאות העולם דאז. נח בנה את זה על היבשה, רחוק מכל נהר או ים. אנשים באו מכל עבר, כמו שבאים היום לדיזנילנד. אני מדמיין אותם קוראים לנח משוגע. רבים מהם הגיעו מרחוק לראות את התבה המפלצתי הזה. וכאשר באו נח הטיף להם על המבול הקרב. המקרא קורא לו, "מבשר צדקה" (שניה לפטרוס ב' 5). אך הם לא הומרו על ידי הטפתו. לא רק שהם הפנו עורף להטפתו, אלא גם לעגו לו. אך המבול בא ולקח את כולם. כאשר יבוא המשפט, לא יהיה שום לעג. כאשר תפלו ללהבות גיאהנום, תצטערו על שלא הקשבתם לבשורה ובטחתם במשיח. אך יהיה מאוחר מדי. חוסר האמונה לא יהיה עוד, אך "בא המבול, וימח את כולם."

II. שנית, כאשר בא המבול הם חשבו רק על דברים מן העולם.

הם היו כה עסוקים בדברי החיים האלה שלא התכוננו לנצח. המשיח אמר,

"כי כאשר לפני ימי המבול היו אוכלים ושותים, נושאים נשים ונותנים נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה" (מתי כ"ד 38).

כל מה שהעסיק אותם זה אוכל, נישואין, ומסיבות שכרון.

תהיה לנו חתונה יפה כאן בכנסיה הלילה בשעה 17:30. אחר אך יהיה משתה. אין שם דבר רע בזה. אך רק על דברים כאלה חשבו בזמן של נח. הם חשבו רק על דברים של החיים האלה. הם לא הקדישו שום מחשבה לנצחיות, ולא לישועת נפשם. הם היו כמו חלק מכם, אשר חושבים שזה בזבוז זמן לבוא לכנסיה כל יום ראשון. אני שומע כמה סטודנטים, אשר מבקרים בכנסיה שלנו, אומרים שהם חייבים ללמוד בימי ראשון. כל צעיר בכנסיה שלנו לומד בתיכון או במכללה. אך הם יודעים שיש להם די והותר זמן ללמוד אם הם מארגנים את הזמן. בכל אסיפה אנו מחלקים דף עם 12 נקודות על איך ללמוד. אם תלכו לפי הנקודות הללו יהיה לכם מספיק זמן להיות בכנסיה כל יום ראשון וגם להצטיין בכל הקורסים. אני בעצמי למדתי בשיעורים בלילה, בזמן שעבדתי ארבעים שעות כל שבוע במהלך היום. אך אף פעם לא פספסתי כנסיה בגלל הלימודים. ואלוהים בירך אותי על כך ששמתי אותו ראשון. לפני שהחלטתי להיות בכנסיה כל אסיפה הייתי סטודנט עני. אבל אז התחייבתי להיות בכנסיה כל בוקר יום ראשון וכל יום ראשון בערב. לאחר שהתחייבתי כך למשיח נהיה לי ממוצע מצטיים באוניברסיטת קאל' סטייט בלוס אנג'לס, למרות שעבדתי משרה מלאה במהלך היום, ועשיתי 3 או 4 קורסים כל רבעון בלילה! ישוע אמר,

"בקשו ראשונה את מלכות אלוהים, ואת צדקתו; וכל אלה יווספו לכם" (מתי ו' 33).

בחיי שלי הוכחתי שהבטחת המשיח אמת היא. שמתי את אלוהים בראשונה בכך שהייתי בכנסיה בכל בוקר יום ראשון ובערב, ואלוהים עזר לי להצטיין במכללה. בני לסלי הצטיין בראיית חשבון בקאל' סטייט בנורתרידג'. הוא סיים במקום הראשון במזחור שלו, וקיבל אות כבוד בכך שנבחר לנאום בטקס סיום. גם הוא אף פעם לא פספס כנסיה בראשון בבוקר ובערב. אם נשים את אלוהים ראשונה בחיינו בכך שאף פעם לא נפספס כנסיה, המשיח הבטיח את ברכת האל על חיינו!

אך האנשים בתקופת נח, ובזמננו, חושבים שזה שטות. הם חושבים שעליהם להשקיע מאות שעות במשחקי מחשב ולראות סרטים אלימים ומעוררי יצר מיני. בשבילם, אלה הרבה יותר חשובים מלשים את אלוהים בראשונה על ידי להיות בכנסיה. אך קראתי מאמר שבוע שעבר שאמר שפורנוגרפיה היא ממכרת כמו סם קשה. ברגע שמתמכרים זה בלתי-אפשרי כמעט להשתחרר שוב! רק המשיח יכול לשחרר – ורק אם תתחייבו אליו בכל חייכם! אלה אשר ממשיכים לדחות את המשיח ישלמו מחיר כבד לחומרות החוטאית שלהם ולעולמיותם. כאשר משפט אלוהים נופל על העולם הם לא יהיו מוכנים. האנשים בימי נח לא היו מוכנים כאשר "בא המבול וימח את כולם" (מתי כ"ד 39). המקרא אומר, "הכון לקראת אלהיך" (עמוס ד' 12). האם אתם מוכנים לעמוד מול אלוהים? או שתישלחו לגיאהנום, שם "אש שלא נכבית" (מרקוס ט' 44)?

III. שלישית, כל מי שהיה בתוך התבה מקומו מובטח היה כאשר בא המבול.

ספרג'אן אמר, "אף אחד לא נפל מהתבה, אף אחד לא נגרר החוצה, אף אחד לא מת בתוכו, אף אחד לא נשאר בפנים למות. כולם נשמרו שם... התבה שמר עליהם, וכך ישוע ישמור את כל אלה אשר הם עמו. הם לעולם יהיו מובטחים. אף אחד מהם לא ימות, ולא יוציאו אותם מידיו" (צ"ה ספרג'אן, "תבת נח," בימת המשכן המטרופוליטני, הוצאות פילגרים, 1976 דפוס חדש, כרך 14, עמ' 431).

תבת נח מהווה טיפוס, או תמונה, של ישועת המשיח. אנו קוראים באיגרת אל העברים י"א,

”באמונה נזהר נח ויעש את התבה להציל את ביתו אחרי אשר צווה על דברים שלא נראים..." (עברים י"א 7).

נח ומשפחתו נושעו כי נכנסו לתבה ונבטחו שם לפני שמשפט המבול הרס את העולם. בגלל שמשפחתו של נח הלכה אחרו אל התבה, גם הם ניצלו. המקרא אומר שאלוהים

"...הציל לא את העולם הישן, אלא את נח... בהבאתו את המבול על עולם חסרי האלוהים" (שניה לפטרוס ב' 5).

הפרשנים העתיקים אמרו שהתבה שהיה תמונה של הכנסיה. רעיון כזה בדרך לא מקובל היום, אבל אני חושב שהיה למלומדים הישנים נקודה טובה. במאה השלישית המלומד קופריאנוס (200-258) אמר, "אין ישועה מחוץ לכנסיה." ג'ון קלוין, הרפורמטור הגדול, אמר את אותו הדבר. נראה לי שהיתה להם נקודה בזה. ד"ר א"ו טוזר (1897-1963) אמר, "לא יכול להיות שירות יותר מקובל לאלוהים בזמן הזה שלא שם מתרכז וצומח מהכנסיה... מי שבז לכנסיה המקומית בז לגוף המשיח" (ד"ר א"ו טוזר, "מקומה החיוני של הכנסיה," מתוך אלוהים מספר לאיש שאכפת לו, מצוטט בתוך ווארן ו' ויארסבי, מיטבו של א"ו טוזר, בית ספר בייקר, 1978, עמ' 64, 65).

אז, במובן מסוים, התבה זה תמונה של הכנסיה. אמרתי, "במובן מסוים," מכיוון שאפשר להיות בכנסיה ובכל זאת לא להיות נושע. רבים שהולכים לכנסיה אינם נוצרים אמיתיים.

אני די בטוח שמספר גדול של אנשים אובדים, אולי אפילו אלפים מהם, באו לראות את התבה. ואני מרגיש בטוח גם כן שרבים מהם נכנסו ממש לתבה. ודאי הסתובבו בתוך המבנה, הביטו בחדרים השונים, הלכו למעלה ולמטה, מקומה אחת לאחרת. אך הם לא התחייבו לשמורת התבה. הם באו והלכו. לפעמים היו שם, ולפעמים לא היו שם. הם לא היו בתבה בזמן שהמבול בא, אז הם מתו.

להיכנס כל הדרך בתוך התבה, ולהישאר שם, זה תמונה של אדם בלתי-נושע אשר בא כל הדרך לתוך הכנסיה, בוטח בישוע המשיח, ושם מבטחו בו. כמו דברי המשיח ביוחנן ט"ו 6 בתרגום מסוים, "אם לא תיוותרו בי, תהיו כמו ענף אשר מושלך החוצה... אל תוך האש ונשרף." כך, רק אלה אשר באים למשיח באופן מלא, ונשארים עמו, הם נושעים.

בדרך כלל אנשים באים אל הכנסיה לפני שהם מתייחסים לבשורה ברצינות ונושעים. זאת הדרך הקלאסית שבה אנשים נושעים, לפחות כך היה לפני הכפירה של היום שיצרה מיני תסכולים על דברים שונים. כמה מכם כאן בכנסיה, אך טרם בטחתם בישוע. אני אומר לכם בצורה הכי חזקה – השתתפות כנסייתית בלבד אינה עוזרת ביום המשפט. ישוע דיבר על איש אשר בא אל הכנסיה הנראית, אך בלי לבוש טקסי. המלך אמר לאותו האיש, "איך באת הנה ללא גלימת חתונות?" האדם היה חסר מילים. אז המלך אמר לו, "כבלו אותו בידיו ורגליו, וקחו אותו מכאן, ותשליכו אותו לחושך החיצון, שם יהיה בכי וחרוק שיניים" (מתי כ”ב 12, 13). ניתן לקבל "בגדי חתונה" על ידי מבטח בישוע. אם תסרבו לו, לא תהיה לכם תקוה להימלט מהדין שתכף יפול על העולם הזה. אם תסרבו לבוא אל ישוע לא תוכלו להימלט מהאש הנצחית של גיאהנום.

אני בטוח שהיו נגרים ופועלים לא נושעים, וגם מהנדסים פרימיטיבים, אשר עבדו עם נח בזמן שבנו את התבה. אך הם לא בטחו בתבה. הם ידעו על זה. אך הם לא שמו מבטחם שם. הם היו כמו חלק מכם אשר מגיעים לכנסיה אבל לא באים אל ישוע. אני מזהיר אתכם, אם תבואו לכנסיה, אך מסרבים לבטוח בישוע, אתם תהיו מופתעים מאוד כאשר הוא ישלח אתכם, אל תוך להבות גיאהנום. המשיח עצמו אמר,

"והיה ביום ההוא יאמרו רבים אלי אדוני אדוני הלא... עשינו נפלאות רבות? אז אענה בם לאמור, מעולם לא ידעתי אתכם, סורו ממני פועלי און" (מתי ז' 22, 23).

ישוע מת על הצלב לשלם את קנס החטא שלכם. אם תסרבו לבטוח בו, תהיו מחוץ לתבה של ישועה כאשר בא הדין. ישוע שפך את דמו כדי לטהר אתכם מכל חטא. אך אם לא תבטחו בו, תהיו מחוץ לתיבת הישועה כאשר בא הדין. ישוע קם מן המתים לתת לכם לידה חדשה, אפילו חיי נצח, אך אם לא תבטחו בו תבלו את הנצח באש שלא נכבית. אני מפציר בכם הבוקר הזה – בואו אל ישוע, בן האלוהים, לפני שזה מאוחר מדי! כפי שמר גריפית שר לפני כמה רגעים, "בזמנים כאלה, זקוקים למושיע."

אם תרצו לבטוח בישוע, אנא קומו מהכיסא עכשיו ולכו לגב האולם. ד"ר קגן ייקח אתכם למקום שקט שם נוכל לדבר ולהתפלל. אם תרצו להיות נוצרי אמיתי, לכו לגב האולם עכשיו. ד"ר צ'אן, בבקשה תתפלל שמישהו הבוקר הזה יבטח בישוע ויוושע. אמן.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קריאה מהמקרא לפני הדרשה על ידי מר אייבל פרודהום: מתי כ"ד 32-42.
שירת סולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד גריפית:
"בזמנים כאלה" (מאת רות קייה ג'ונס, 1902-1972).