הפסוקים האלה מנגידים את אלה אשר הם במחשבת בשר לעומת אלה אשר במחשבת הרוח. הסתכלו בפסוק שש.

"כי מחשבת הבשר היא המוות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום" (רומים ח' 6).

אנו נאלצים לעצור כאן ולהבין שאותם בעלי "מחשבת בשר" אינם נוצרים. המונח "בשר" מתורגם מהמילה היוונית "sarx." פירושו "בשר." להיות "מחשבת בשר" זה להיות תחת שליטת הבשר. שימו לב שפאולוס אמר, "מחשבת בשר היא המוות." על כן הרעיון המודרני שיש "נוצרים בשריים" מוטעית לגמרי. ד"ר ג'יימס מונטגומרי בויס אמר, "מה שמפאולוס מדבר עליו כאן זה ההבדל בין אלה אשר הם נוצרים ואלה שאינם. זאת לומר, הוא מדבר על שני סוגים של אנשים בלבד, לא שלושה. ספציפית, הוא לא מדבר על איך "נוצרי בבשר" אמור לעבור הלאה ממצב נחות של מחויבות כדי להיות תלמיד יותר רציני של האדון" (ד"ר ג'יימס מונטגומרי בויס, רומים, כרך 2, ספרי בייקר, גרסת 2008, עמ' 807).

ד"ר מרטין לויד-ג'ונס גם הבהיר שפאולוס לא מדבר על שני סוגים של נוצרים בפסוקים האלה. הוא אמר, "זו פרשנות לא נכונה לומר כי 'אלה אשר במחשבת בשר' הם כביכול נוצרים 'בשריים'... זה בלתי-אפשרי שיהיו נוצרים כלל" (ד"ר מרטין לויד-ג'ונס, רומים: פרשנות לפרק ח' 5-17, קרן נאמנות דגל האמונה, גרסת 2002, עמ' 3).

אני משוכנע שהרעיון שיש שני סוגים של נוצרים (אחד בשרי ואחד רוחני) זה תוצאה ישירה של "החלטתיות." אותם "מחליטנים" יצרו את תורת השקר הזאת כדי להסביר לכל האנשים אשר "עשו החלטה" אך חיים חיי חטא וגיאהנום. "המחליטנים" מסבירים זאת בלומר שהם "נוצרים בבשר" – ואנו צריכים לעשות יותר "מעקב" אליהם, "וללמד אותם" להיות נוצרים רוחניים. כל זאת לימוד שקר, ויש בזה נזק רב לכנסיות שלנו. אותו "נוצרי בבשר" כביכול איננו נוצרי בכלל – לא בשום מובן של המילה! יש לנו מכורים לסמים שטוענים להיות "נוצרים בבשר." בכנסיה שבה השתתפתי בחופשה, שמעתי אישה אחת נותנת "עדות" כביכול שהיא היתה זונה, בזנות, כאשר "נושעה" – כי היא היתה "נוצריה" בבשר אז. כעת היא חזרה לכנסיה ואת חייה "הקדישה שוב," ונהייתה כעת נוצריה "רוחנית." אמי היתה עמי באותה אסיפה. למרות שאמא היתה נוצריה רק לזמן קצר, היא שמה לב לסכנה של לימוד שקר זה. היא אמרה, "הו, רוברט, הם לא צריכים לתת לה לדבר ככה מול כל הצעירים האלה. הם יחשבו שהם יכולים להיוושע ולעשות את הדברים הנוראיים האלה." אני זוכר שחשבתי שאמא שלי, אשר נושעה רק כמה חודשים קודם לכן, יש לה יותר תבונה מאשר הפסטור באותה כנסיה! כאשר אותה זונה "נוצריה" כביכול סיימה לדבר, הפסטור אמר, "נכון שזה היה נהדר?" רבים בקהילה צעקו "אמן." זה לא פלא שרבים מהכנסיות שלנו נמצאים במצב כל כך אומלל! לא! יש רק שני סוגים של אנשים בפסקה הזאת – אלה "במחשבת בשר," אשר הם אבודים, ואתם "במחשבת הרוח," אשר הם אנשים נושעים! הלוואי לו הפסטורים שלנו היו קוראים את הפרשנויות של ד"ר בויס וד"ר לויד-ג'ונס! זה היה מבהיר את תורת השקר הזאת של "שני סוגים של נוצרים." כמו כן, כאשר אחד מהכביכול "נוצרים בבשר" מקדישים שוב את חייהם, זה חותם את גורלם – כי ישועה לא תבוא על ידי "הקדשה שוב." "עליך להיוולד מחדש" (יוחנן ג' 7). יש עשרות אלפים בפטיסטים אבודים ואחרים במצב בלתי-נסבל זה. הם מרבים לפנות לעדות הבן האובד, ואומרים שהוא היה "נוצרי אבוד" אשר "הקדיש שוב" את חייו. אך אביו של הבן האובד אמר שהוא היה אבוד. האב אמר, "הוא היה אבוד" (לוקס ט"ו 24). הבן האובד מהווה תמונה לאדם "אבוד" אשר נושע, ולא מקדיש שוב את חייו! עכשיו נתמקד בפסוק 6.

"כי מחשבת הבשר היא המוות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום" (רומים ח' 6).

אפשר לשבת. הנה שני סוגים של אנשים שמתוארים בברור. רומים ח' 6 מבהיר את זה. הינך או במחשבת הבשר ואבוד, או במחשבת הרוח ונושע. ונסתכל על שני אלה.

I. ראשית, מחשבת הבשר.

כפי שאמרתי, המילה "בשר" היא מהמילה ביוונית "sarx" – שפירושה "בשר." להיות "במחשבת בשר" זה אדם אשר שכלו "בבשר." האדם אשר שכלו בבשר נמצא במקום מאוד מסוכן.

מי הם? פסוק 5 אומר, "כי בני הבשר יהגו בדברי הבשר..." בזה השכל שלהם ממוקד – "בדברי הבשר." בראשונה ליוחנן ב' 15-16, ניתנה לנו תמונה לזה שהשכל ממוקד בדברי הבשר. זה אומר,

"אל תאהבו את העולם ואת דברי העולם איש כי יאהב את העולם אין בו אהבת האב. כי כל אשר בעולם חשק הבשר ותאוות העינים וגאות הנכסים לא מן אבינו הוא כי אם מן העולם" (ראשונה ליוחנן ב' 15-16).

חשק הבשר. תאוות העיניים. גאוות הנכסים. אלה דברים ששוקדים עליהם בעלי מחשבת הבשר. ג'ון בניאן קרא לאנשים ששוקדים בדברים אלה "מחשבת העולם." זה שם אחר בשביל "מחשבת בשר." בניאן קרא לזה, "מחשבת העולם." ד"ר לויד-ג'ונס הסביר מה זה אומר להיות במחשבת הבשר. הוא אמר,

זה אומר הדברים הזמניים בלבד; אין לזה שום קשר לדברים הנצחיים. הזיקה היא לחיים בעולם הזה בלבד, לחיים כבולים בגוף ומגוון תכונות של השכל הבשרי...לשקוד "בדברים הבשר" כולל אינטרסים פוליטיים בלי אלוהים, אינטרסים חברתיים בלי אלוהים, אינטרסים תרבותיים בלי אלוהים. זה מה שאומר הביטוי הזה. פאולוס חושב על השאיפות הגבוהות ביותר של בני אדם, הפילוסופיה, האומנות, התרבות, המוסיקה, דברים שלא עוברים אף פעם את הבשר. אלוהים מחוץ לכל זה, הוא לא נמצא שם... הם יכולים לכתוב בצורה רהוטה על לבנות סוג של אוטופיה, הם יכולים לעשות יצירות מופת באומנות וספרות ומוסיקה; אך אין שם נשמה, אין שם אלוהים, אין שם רוח. זה הכל "בבשר" (לויד ג'ונס, שם, עמ' 6).

צעירים אשר חובבים מוסיקת ראפ הם במחשבת בשר. אלה אשר חובבים בגדים מודרניים חושפניים הם במחשבת בשר. אלה אשר חובבים משחקי וידיאו כמו "World of Warcraft," ומשחקי וידיאו אלימים אחרים עם ירי, וכדומה, הם במחשבת בשר. נוצרי "במחשבת רוח" אף פעם לא יבלה שעות בזבל כזה! אם מישהו כן, אז זה לא פלא שלא נושע! זה כולל "אנימה," סרטים מצוירים יפנים, ופורנוגרפיה. אלה אשר חובבים דברים כאלה הם במחשבת בשר. צעירים אשר חובבים פלרטוטים, להתנשק, ופעילויות אחרות דומות הם במחשבת בשר. אלה אשר לא קוראים את המקרא, ולא מתפללים הם במחשבת הבשר גם כן!

עכשיו, שימו לב שהסכנה האיומה של "מחשבת בשר." זה בפסוק 6, "להיות במחשבת בשר זה מוות." מוות! זה מה שמגיע לך על היותך במחשבת בשר. ד"ר לויד-ג'ונס אמר שיש לתרגם את זה, "להיות בעל מחשבת הבשר זה מוות" (שם, עמ' 7). פאולוס כבר אמר שאלה אשר הם "הוגים בדברי בשר" אינם נוצרים. כעת הוא מרחיק לכת ואומר שמחשבת הבשר זה אנשים אשר הם "מתים." אנשים אשר שוקדים בדברי העולם הם מתים! ההצהרה כי "מחשבת הבשר זה מוות" פירושה שהאדם הבשרי הוא במצב של מוות רוחני. באפסים ב' 1, הוא מדבר עליהם בתור "מתים בעוונותיהם וחטא." שוב באפסים ב' 5, הוא מדבר עליהם כאל "מתים בחטא." אדם כזה לא יכול להבין איך להיוושע,

"הן האדם הטבעי איננו מקבל את דברי רוח אלוהים כי המה סכלות לו ולא יוכל להבינם באשר המה נדונים בדרך הרוח" (ראשונה לקורינתים ב' 14).

אפשר להטיף וללמד עד סוף כוחותיך ולא יבינו את האמיתות הפשוטות ביותר של הבשורה. למה? "כי הם נבחנים ברוח." ואילו האדם הבשרי, מת בחטא, פשוט לא יכול להבין אפילו את אותן אמיתות מאוד פשוטות! "הם סכלות בעיניו כי הם נבחנים ברוח" – הוא במחשבת בשר, ולכן לא יכול לקבל את האמיתות הללו! זאת הסיבה העיקרית למה אנו יכולים לעבור שוב ושוב על הבשורה, ואלה אשר להם שכל של העולם פשוט לא יבינו את זה. ראיתי אנשים נכנסים לחדר החקירות למשך חודשים על גבי חודשים בלי להיוושע. למה? כי "להיות במחשבת הבשר זה מוות" (רומים ח' 6).

להלן תיאור מטעם ד"ר לויד-ג'ונס. רבים מכם ראיתם את הסרט האוונגליסטי חסד נשגב כאשר הקרנו אותו כאן בכנסיה שלנו. זה היה הסיפור של ווליאם וילברפורס (1759-1833) שהיה המנהיג למען ביטול העבדות בבריטניה הגדולה. וויליאם פיט הצעיר (1759-1806) היה ראש הממשלה. הם היו חברים קרובים, אך וילברפורס הומר, כאשר וויליאם פיט היה רק חבר כנסיה פורמלי, כלומר, הוא הלך לכנסיה אך לא התעניין להיות מומר. וילברפורס היה מאוד מודאג לגבי נפשו האבודה של ראש הממשלה הצעיר, פיט. לבסוף וילברפורס שכנע את פיט ללכת איתו לשמוע מטיף אוונגליסטי מפורסם בשם ריצ'רס ססיל. לבסוף פיט הסכים ללכת עם וילברפורס לשמוע את המטיף. ססיל הטיף כל כך טוב שוילברפורס הרגיש מורם לשמיים על ידי הדרשה. אך אחר כך פיט, ראש הממשלה, אמר אליו, "אתה יודע, וילברפורס, אין לי שמץ של מושג על מה דיבר האיש הזה." וילברפורס נהנה מעל ומעבר מהדרשה, אך פיט השתעמם ממנה. הוא לא יכל להבין אותה. ד"ר לויד-ג'ונס אמר, "ריצ'רד ססיל יכול היה להטיף לאיש מת. המתים לא יכולים להעריך דברים אלה, כך גם וויליאם פיט לא יכל. הוא בעצמו הודה בכך... ישנם כאלה אנשים. הם באים למקום של השתחוויה, הם מקשיבים לדברים אשר [מענגים] את לבבות המאמינים, אך הם לא רואים בזה שום דבר... זאת בגלל שהם אינם חיים לדברים רוחניים. הם מתים, מתים לאלוהים, מתים לאדון ישוע המשיח, מתים למימד הרוחני וכל המציאות הרוחנית, מתים לנפשם ורוחם ולאינטרסים נצחיים שלהם. הם אף פעם לא חושבים על סוגיות כאלה בכלל. זאת הבעיה שלהם. זה מה שהשליח אומר עליהם. מחשבת הבשר הזאת סוגרת אותם מחוצה לחיי אלוהים... אם ימות במצב זה ימשיך כך לנצח, מחוץ לחיי אלוהים. אין דבר נורא יותר שעולה על הדעת. זאת משמעותו של מוות רוחני" (לויד-ג'ונס, שם, עמ' 10-11).

"כי מחשבת הבשר היא המוות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום" (רומים ח' 6).

II. שנית, מחשבת הרוח.

עלינו להיפטר מהרעיון הזה של נוצרים "בבשר." השליח מנגיד את הלא-נוצרי מול הנוצרי האמיתי. זה מה שפאולוס מדבר עליו בפסוקים האלה. "ומחשבת הרוח היא החיים והשלום" (רומים ח' 6ב). אז פאולוס אומר,

"ואתם אינכם בבשר כי אם ברוח אם אמנם רוח האלוהים שוכן בקרבכם כי מי שאין בו רוח המשיח הוא איננו שלו" (רומים ח' 9).

אם לאדם אין את רוח הקודש בתוכו, אזי אותו איש איננו נוצרי. הניגוד הוא בין אלה אשר "בבשר" לבין אלה אשר "ברוח," בין אלה אשר הם אבודים לבין אלה אשר נושעים.

כאשר אדם מומר, אינו נמצא עוד "בבשר." בהמרה פתאום נמצאים "ברוח." באותו רגע, נולדים מחדש. ורומים ח' 9 מסתיים עם זה: "כי מי שאין בו רוח המשיח הוא איננו שלו." אם למישהו אין את רוח המשיח, הוא אינו שייך למשיח.

עכשיו, אינכם צריכים לדאוג לגבי איך זה מתרחש. ברגע שאתם חוזרים בתשובה ובוטחים בישוע, "רוח המשיח" (רוח הקודש) נכנסת ללבכם ומאחדת אתכם לאדון ישוע המשיח. בגלל זה אין טעם לומר, "איך אני אבוא למשיח?" זה לא משהו שאתם עושים בכלל. זה רוח הקודש אשר מוכיחה אתכם על חטא. כאשר זה קורה אתם נגעלים מהדרך הישנה להיות "במחשבת הבשר." כל דרך הבשר שלכם במחשבה ובחיים מגעילה אתכם. אז, כאשר אתם בוטחים במשיח, רוח הקודש מאחדת אתכם אליו. אני שומע אנשים אומרים, "מה זה, אני לא זוכר מה קרה, אבל זה נדמה לי כל כך פשוט עכשיו. כעת אני בטוח בישוע!" זה קרה כאשר רוח הקודש איחדה אתכם לישוע. זה מגפש אלוהי-אנושי עם המשיח אשר קם! רק רוח הקודש יכולה לעשות זאת לכם.

ד"ר קגן התנגד למשיח למשך שנתיים. לבסוף, לילה אחד, אמר, "ישוע פתאום היה נגיש בשבילי. תוך כמה שניות, חציתי אליו." באותו רגע הוא נושע. המפגש שלי עם המשיח התרחש לקראת סוף דרשה במכללת ביולה בספטמבר, 1961. כל מה שאני יכול לומר לגבי זה זה שישוע היה שם, ואני בטחתי בו. זה כל מה שהיה! עכשיו אני יודע שרוח הקודש עשתה את כל זה בתוכי ובשבילי. אך באותו רגע פשוט נתקלתי במשיח אשר חי. אז כל ההטבות של המשיח היו שלי. דמו טיהר את חטאי! הוא נתן לי חיי נצח! אני נולדתי מחדש!

איננו יכולים להיכנס ליותר פרטים, אחרת תנסו להעתיק את מה שקרה לד"ר קגן ולי. אל תעשו זאת! פשוט הביטו בחיים הבשריים המתים שלכם. תהיו נגעלים מאלה. שובו מחייכם בבשר אל ישוע. הוא יושיע אתכם. הוא יסלח לחטאיכם. הוא יתן לכם חיי נצח. אתם תיוולדו מחדש!

אחד הצעירים שלנו כתב לי הודעה ואמר, "התפלל שאחי יראה שלעולם הזה אין מה להציע לו." בנקודה זו מתחילה ההמרה, בלראות שלעולם הזה אין מה להציע לך. שם זה מתחיל, כאשר מתחילים להרגיש "שמחשבת בשר זו מוות." אז פנו אל ישוע ותדעו ש"להיות במחשבת הרוח זו חיים ושלום" (רומים ח' 6).

הלוואי שהיתה לי עדות יותר רהוטה למסור. אך אולי עדיף שלא תהיה לי. קלווין אף פעם לא מסר את עדותו מפחד, אני משער, שמישהו ינסה להעתיק את זה. אינני יכול לתת עדות יותר רהוטה מאשר ספרג'אן. אך מה שהוא הרגיש אני גם הרגשתי כאשר ישוע הושיע אותי מהחטא שלי. ספרג'אן כנער בן חמש-עשרה, אמר,

     אף פעם לא היה משהו כל כך אמיתי בשבילי מאשר הידיים המדממות, והראש בכתר קוצים. בית, חברים, בריאות, עושר, תענוגות – כל אלה אבדו את כוח המשיכה ביום שהוא הופיע... הוא לבדו היה אדון ומעניק אושר מעולה לחיים, כזה של מעיין מים חיים זורמים לחיי נצח. כשראיתי את ישוע על הצלב מולי, וכאשר [חשבתי] על סבלותיו ומותו, [אני חשבתי] שראיתי אותו מביט בי באהבה; ואז הסתכלתי עליו, ובכיתי –

ישוע, מאהב נפשי,
תן לי לעוף לחיקך.

הוא אמר "בוא" ועפתי אליו; וכאשר הוא שחרר אותי שוב, תהיתי איפה המשא שלי. זה נעלם! שם, בקבר הקדוש, זה היה מונח... "מצאתי אותו," אני, [ילד] מצאתי את אדון הכבוד; אני, עבד של חטא, מצאתי את הגואל הגדול; אני, יליד החושך, מצאתי את מושיעי ואלוהיי (צ"ה ספרגאן,המרה: השינוי הגדול, הוצאות פילגרים, עמ' 22).

כמה אנו מתפללים עבורכם לחוות מעט מהשמחה שספרג'אן חש כנער באותו בוקר קר בינואר 1850! בפחות מחמש שנים ספרג'אן, "הילד המטיף," היה מדבר מול אלפי אנשים בלונדון! בטחו בישוע המשיח הלילה הזה. ישוע הוא אותו דבר עכשיו כמו שהיה אז. אם תבטחו בו הוא יסלח לכם על חטאיכם וירחץ אתכם להיות טהורים בדמו היקר. אמן.

האם תרצו לדבר עמנו על להיוושע, על להיות נוצרי אמיתי? אם כן, אנא קומו ממקומותיכם עכשיו ולכו לגב האולם. ד"ר קגן יקח אתכם למקום שקט של תפילה. ד"ר צ'אן, בבקשה בוא להתפלל עבור המגיבים. אמן.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד”ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com. לחצו על "דרשות בעברית."

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

קריאה מהכתובים לפני הדרשה על ידי מר אבל פרודהום: רומים ח' 5-9.
שירת סולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד גריפית:
"איך משקרת אשמה חסרת אונים" (מאת אן סטיל, 1717-1778;
למנגינה של "הו היו פתוחים אלי").