למשך אלפיים שנה יש מחלוקת אם הפועל ביוונית שמתורגם "לחפש" זה ציווי או לא. האם ישוע אמר להם לחפש בכתובים, או שהוא פשוט תיאר את העובדה שהם חפשו בהם? בשבילי זאת לא שאלה חשובה בגלל שזאת לא הנקודה העיקרית של המשיח כאן. אני חושב שבגלל זה רוח הקודש לא העניקה פירוש חד-משמעי לפועל הזה – מתוך כוונה שנתמקד בחלק השני של הפסוק. מעבר לכך, אני חושב שהמשיח תיאר את מה שהפרושים עשו. הם חפשו בכתובים – באופן תמידי! המשיח ודאי לא היה לו צורך להגיד להם לחפש בכתובים! בפרשנות של ד"ר גייבליין נאמר, "הם חרשו בברית הישנה בנסיון לשאוב משם את מלוא המשמעות האפשרית מהמילים, כי האמינו שעצם הלימוד יביא להם חיים" (ד"ר פרנק א' גייבליין, עורך, פרשנות למקרא של הדרשן, זונדרבן, 1981, כרך 9, עמ' 68; הערה על יוחנן ה' 39).

עצם זה שלא ניתן לנו מזג הפועל הזה שמתורגם "לחפש", רוח אלוהים ממקדת את תשומת לבנו על הנקודה היותר חשובה – שהם חשבו שהיתה להם חיי נצח באמצעות לימוד ואמונה בכתובים... "כי חפשו [חיי נצח] בעצם לימוד קריאה ולימוד הכתובים. היתה אמירה נפוצה אך מושחתת ביניהם, 'מי שיש לו את דבר התורה יש לו חיי נצח'; הם חשבו שהם בטוחים בשמיים אם יכלו לשנן...קטעים מהכתובים בהדרכת מסורת אבותיהם" (הפרשנות של מתיו הנרי לכל המקרא, הנדריקסון מוציאים לאור, גרסת 1996, כרך 5, עמ' 753; הערה על יוחנן ה' 39).

הם היו מוכנים לחפש בכתובים ולהאמין בכתובים, אך לא היו מוכנים לבוא אל ישוע. הם שמו אמונה בפסוקים מקראיים במקום לבוא אל המשיח!

"דרשו בכתבים אשר תאמרו שיש לכם חיי עולם בהם והמה המעידים עלי, ואתם אינכם רוצים לבוא אלי להיות לכם חיים" (יוחנן ה' 39-40).

וזה מביא אותנו לטעות מרשיעת-נפש של הסנדימאניאניזם, טעות שמילאה את הכנסיות שלנו באלפי אנשים לא-נושעים אשר מדמים לעצמם שהם נוצרים, כאשר, למעשה, הם בני השטן, מיועדים ללהבות עולמים בגיאהנום. מה זה סנדימאניאניזם? זו דוקטרינה שלימדו תחילה בכנסיה של סקוטלנד החל מפסטור בשם ג'ון גלס (1718-1771). משנתו העיקרית היתה כך – לקבל בשכל את מה שהמקרא אומר על המשיח, זה כל מה שדרוש. כדי להיוושע, עליך סך הכל להאמין במה שהמקרא אומר על המשיח. זאת אותה טעות של הפרושים אשר אמרו, "מי שיש לו את דברי [המקרא] יש לו חיי נצח." ד"ר לויד-ג'ונס אמר, "אתה מקבל זאת בשכל שלך, וזה כל מה שדרוש...זה ניכור קר בלי להביע שום רגשות בחיים הדתיים. כעת זהו מהות העניין ממש" (ד"ר מרטין לויד-ג'ונס, "סנדימאניאניזם," מתוך הפוריטנים: מקורותם וממשיכי דרכם, קרן דגל האמת, גרסת 1996, עמ' 175).

רוברט סנדימן אמר שכל מי שמבין את מותו ותחייתו של המשיח, ומאמין שהמאורעות המתועדים במקרא התרחשו, נושע (לויד-ג'ונס, שם, עמ' 174). היום הסנדימניאניזם זו טעות משמעותית בכנסיות שלנו. זו שולחת מיליונים לגיאהנום. יש אנשים כאן הבוקר הזה אשר מאמינים בטעות הקטלנית הזאת! על כן, שימו לב לדרשה הזאת, כי יכול להיות שאתם גם כאלה!

"דרשו בכתבים אשר תאמרו שיש לכם חיי עולם בהם והמה המעידים עלי, ואתם אינכם רוצים לבוא אלי להיות לכם חיים" (יוחנן ה' 39-40).

אנו למדים שני דברים עיקריים מהטקסט הזה.

I. ראשית, אמונה במקרא לא תושיע אותך.

היהודים אליהם דיבר המשיח האמינו במקרא. אך הם לא באו לישוע. יש אנשים כאן הבוקר הזה אשר מאמינים במקרא. אפשר להאמין אפילו במה שהמקרא אומר על ישוע. להאמין שהוא ירד ממרום. להאמין שהוא נולד מבתולה. להאמין שהוא לקח את חטאינו על עצמו. להאמין שהוא סבל תחת משקל החטא שלנו בגן גת שמנים, שם הוא "יזע... טיפות גדולות של דם שנפלו לאדמה" (לוקס כ"ב 44). להאמין שהוא הולקה על גבו. להאמין שחוטאים נרפאים בחבורתו. להאמין שהוא נתלה על הצלב. להאמין שהוא נשא את חטאינו שם. להאמין שהוא מת לשלם לחלוטין על החטא בצלב הזה. להאמין שהוא קם מן המתים בגופו ממש. להאמין שהוא עלה חזרה לשמים, לימין האב. להאמין שהוא מפגיע בעד חוטאים. להאמין שהוא ישוב לקבל את שלו בעת ההילקחות. להאמין שהוא בא בעננים למלוך על הארץ לאלף שנים. להאמין שאף אחד לא יכול להיוושע בלי לבוא אל ישוע. אבל, למרות האמונה בכל הדברים האלה, עדיין המשיח אומר עליכם,

"ואתם אינכם רוצים לבוא אלי להיות לכם חיים" (יוחנן ה' 40).

חלקכם מבולבלים. אתם תוהים איך אפשר להאמין בכל האמיתות היקרות האלה במקרא ולא להיות נושע. טרם הבנתם את העובדה שאף אחד לא נושע בזכות אמונה בכתובים. פאולוס השליח אמר לטימותיאוס,

"...ידעת את כתבי הקודש היכולים להחכימך לישועה על ידי האמונה במשיח ישוע" (שניה לטימותיאוס ג' 15

שם מצויה הטעות שלכם. אתם מאמינים במקרא לגבי ישוע ללא "אמונה במשיח ישוע" עצמו. במילים אחרות, אתם כמו היהודים האלה אשר אליהם דיבר ישוע כאשר אמר,

"דרשו בכתבים אשר תאמרו שיש לכם חיי עולם בהם והמה המעידים עלי, ואתם אינכם רוצים לבוא אלי להיות לכם חיים" (יוחנן ה' 39-40).

אני חייב לומר לכם שוב, בצורה חזקה ככל האפשר – אמונה במקרא לא תושיע אתכם אלא אם כן תבואו אל ישוע עצמו! אמונה במקרא בלבד, כמטרה בפני עצמה, זו דוקטרינה קטלנית של הסנדימניאניזם!

ד"ר א"ו טוזר התמיד לדבר נגד תופעה זו. בפרק בשם, "ללמד מקרא או ללמד רוח?", ד"ר טוזר אמר,

       זה אולי מפתיע לחלק מהקוראים להציע שיש הבדל בין ללמוד מקרא לבין ללמוד מהרוח.
      רובנו מכירים את הכנסיות שמלמדות את המקרא לילדיהם בשנותיהם הרכות, שמעניקות להם הוראה מורחבת בעיקרי האמונה [או שיעור מקרא] ובכל זאת אף פעם לא יוצרות מתוכם נצרות חיה או חסידות איתנה. חבריהן אינן מראים שום הוכחה לכך שעברו ממוות אל חיים. שום [סימן] מובהק של ישועה מהמקרא נמצא בתוכם. חייהם הדתיים נכונים ודי מוסריים, אך לגמרי מכאניים ולחלוטין חסרים זוהר...
      אנשים כאלה אינם צבועים סתם. רבים מהם בכלל לא מביעים שום רצינות לגבי הכל. הם פשוט עיוורים. בגלל חוסר הרוח החיונית הם נאלצים להתקיים עם הקליפה החיצונית של האמונה, כאשר במשך כל הזמן הזה עמוק בפנים בליבם הם רעבים למציאות רוחנית ואינם יודעים מה לא טוב אצלם... ישוע המשיח הוא עצמו האמת, והוא לא יכול להיות מוגבל למילים בלבד... (ד"ר א"ו טוזר, "ללמד מקרא או ללמד רוח?", שורש הצדקה, הוצאות נוצריות, גרסת 1986, עמוד 35, 36, 37).

ד"ר טוזר כך חושף את הדוקטרינה השקרית של הסנדימניאניזם. ד"ר לויד-ג'ונס אמר שסנדימאניאניזם"...זו נושא מאוד אקטואלי. ובכן, אגיד יותר מזה ואציע שזו אחת הבעיות העיקריות לפנינו בזמן הזה" (שם, עמ' 177).

"דרשו בכתבים אשר תאמרו שיש לכם חיי עולם בהם והמה המעידים עלי, ואתם אינכם רוצים לבוא אלי להיות לכם חיים" (יוחנן ה' 39-40).

II. שנית, יש להתנער מהתשישות.

מתישהו קראו את כל המסר של המשיח אל אותם לא-מאמינים בפרק החמישי של יוחנן. הוא אמר אליהם,

"והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם. ודברו איננו שוכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו"

(יוחנן ה' 37,38).

זה היה הטפה חזקה. זה סוג ההטפה שאבותינו שמעו בהתעוררות הגדולה הראשונה. וויטפילד ואדוארדס וווסלי, הוואל הריס, והמטיפים הגדולים האחרים של הזמן ההוא הניחו את הגרזן לשורש. ורוברט סנדימן שנא אותם בשל כך! ד"ר לויד-ג'ונס אמר,

אלה שיש להם השקפות סנדימאניאניות תמיד מתנגדים להטפה הרגשית וחמה, ולכל הטפה שגורמת לאנשים להרגיש משהו...מהעובדה שהם חוטאים, ואימת החוק, ושהם יעמדו בפני אל קדוש, ושהם יצטרכו להיות קדושים לפני שיעמדו מולו...כריסטמס אוונס [מבשר בפטיסטי גדול] הצביע על כך [שהסנדימניאנים] תמיד התנגדו אל [הטפה חמה.' הם לא אהבו את זה. אתם רואים [שהסדנימאניאנים אמרו] שפשוט צריך להציג את הממצאים... (שם, עמ' 185).

רוברט סנדימן ותלמידיו ממש שנאו את הטפתו של וויטפילד, ווסלי, הוואל הריס, דניאל דוולנד, כריסטמס אוונס ואנשים אחרים מלאים ברוח אשר הטיפו עם חותם הנצחיות על מצחם בהתעוררות הגדולה הראשונה.

הפסטור הסנדימניאני מאמין שהוא יכול "ללמד" אנשים להיוושע. פסטור כזה לא חושב שיש צורך בשום הטפה "קשה" על חטא והחוק. אנשים כאלה חושבים שהטפה קשה על "החוק" רק מרתיעה אנשים באופן מיותר. פסטור אחד אמר לי, כאשר שאלתי אותו, "האם יכול אתה 'ללמד' עז להיות כבשה?" זה היה מחשבה חדשה בשבילו. הוא הסתכל על הרצפה ולא ענה לי. אבל זאת שאלה טובה. "האם אפשר 'ללמד' עז להיות כבשה?" אחרי חמשים וחמש שנה בשירות אני יכול לענות על השאלה הזאת בביטחון "לא!!!" אפשר "ללמד" את הבשורה עד שאתה כחול בפרצוף והעז יישאר עז. צריך נס כדי שהעז יהפוך להיות כבשה! והנס של המרה בדרך כלל מלווה הטפת חוק במלוא הרוח – על חטא ומשפט, על חוסר תקוה בלי המשיח! ד"ר לויד-ג'ונס, בדיבורו על סנדימניאניזם, אמר, "אפשר להטיף בצורה מכאנית, אפשר להטיף בצורה קרה, אפשר להתפלל בצורה מכאנית, אפשר להתפלל בצורה קרה. התוצאה של הטפה כזאת על כריסטמס אוונס היתה לשדוד ממנו את החום ואת תחושת הדחיפות אשר ידע, ולהכיר לו את הקורות הזאת בתוכו" (לויד-ג'ונס, שם, עמ' 186-187).

לפני כמה זמן פסטור אחד אשר אף פעם לא צועק ולא בוכה כאשר הוא מתפלל או נותן דרשה גער במר לי על כך שהתפלל בקול רם יתר על המידה. הבעיה לא היתה אצל מר לי, אלא עם הפסטור אשר, אם לצטט את הנשיא תיאודור רוזבלט, מתפלל ומטיף כמו "הנפשות הקרות ומבוכות האלה אשר אינם יודעים ניצחון ולא תבוסה." אמרתי למר לי לא לתת תשומת לב לפסטור הזה בגלל שהוא ודאי יודע מעט מאוד על תפילה כנה, בשיברון לב ותוך ייסורים. כל מה שהוא מכיר, זה התפילה הסנדימאניאנית חסרת החיים שהוא שמע בכנסיות בפטיסטיות בזמן שלנו. בחור מסכן! הוא אף פעם לא ראה התעוררות! כמה חסר חיים, וכמה עצוב!

"כן," אולי תאמר, "זה טוב! מר לי מתפלל בכל לבו. זה טוב!" אבל אפשר לשאול אותך שאלה? האם אתה מתפלל בכל הלב למצוא את המשיח? או האם אתה קר וחסר חיים בחיפוש אחר המשיח כמו האיש ההוא בתפילותיו? אני אומר לך שאינך בצד של מר לי בכלל! אני אומר אתה באותו צד של הפסטור הסנדימניאני! אתה בצד הסנדימאניאני. החיפוש שלך למשיח איננה מלאה בתשוקה. אינך מעורב בחיפוש אחר המשיח באופן רגשי ונחוש, נכון? אינני רואה דמעות בעיניך כשאתה מסתובב בחדר החקירה. אני אומר שאתה קר ונבוך כמו המטיף אשר מפחד מדי להרים את קולו בתפילה או בהטפה – כי הוא מפחד מאיזושהן נשים "חשובות" בכנסיה! "כן," אתה אומר, "איש כזה מפחד מנשים מסוימות בכנסיה שלו!" טוב, אז ממי אתה מפחד? למה אנחנו לא שומעים זעקה חזקה או תפילה חזקה ממך? משום שאתה סנדימניאני בעצמך, זאת הסיבה! אתה סנדיאנימי קר ומת בעצמך!"

אתה מגיע ברכות אל חדר החקירות ואומר, "אני בוטח בזה שישוע מת בשבילי." אתם חייבים לבטוח רק בזה שישוע מת בשבילך! כמה עדין ומנומס אתה! לא יכולת להיות אמיץ ולומר, "הוא מת בשבילי." הו לא! "אני בוטח בזה שהוא מת בשבילי." זאת דוקטרינה! זאת דוקטרינה! סנדימניאני מפורק שכמותך! סנדימניאני יפה נפש ועקום שכמותך! סנדימניאני מעוור מהשטן שכמותך! לא תבטח בישוע עצמו! הו לא! אתה עדין מדי בשביל זה! לבטוח בישוע עצמו? הו לא! זה יהיה מלוכלך מדי. יכול להיות שתבכה או תזעק! יכול להיות שקצת דם ילכלך את בגדיך! אתה אומר, "לא ניתן לצפות ממני להתקרב עד כדי כך אליו! אני אעמוד כאן, איפה שנוח ונקי, ואני 'אבטח בזה שהוא מת בשבילי!' או' אבטח בו בכך שירחץ את חטאיי.'" האם תבטח במשיח עצמו? "הו, זה קצת רדיקלי מדי! זה עלול לגרום לי לבכות. לא, אני לא אבוא אליו ישירות. אעמוד בשקט כאן בצד ורק בטח בו בכך שירחץ את חטאיי. אני מקוה שתבין."

כן, אני מבין. אני מבין שאתה סנדימניאני "אל תלכלך אותי" עקום. "אבל," תאמר, "זה כל כך קשה להבנה!" לא זה לא!!! יש לנו כאן ילדים שהיו פה זמן קצר ובאו אל המשיח ונושעו. יש לנו ילדים אשר בטחו במשיח עצמו נושעו, אשר היו פה רק זמן קצר. ג'ין ורוברט ובארי וג'קי כולם בטחו בקתוות ישוע לאחרונה. אז אין לך שום תירוץ! לא שום תירוץ בכלל לדחות מרצון ובכוונה את הביטחון בישוע המשיח עצמו. וישוע יודע איזה חוטא מרדן ורקוב אתה, שאתה מסרב לבוא אל הבן האוהב של אלוהים. והוא אומר אם כן,

"ואתם אינכם רוצים לבוא אלי להיות לכם חיים" (יוחנן ה' 40).

הפסטור הפוריטני ריצ'רד בקסטר (1615-1691) אמר, ואני עושה פרפרזה לשפה מודרנית,

לו הייתם נחושים לדעת את המשיח כמו שאתם נחושים לקבל ציונים טובים, או להרוויח יותר כסף, לא הייתם חוסכים שום מחיר וכאבים עד שמצאתם את המשיח.

עכשיו, האם זה לא האמת? האם זה לא אמת שאין לך את המשיח מכיוון שאתה משוטט כמו סנדימניאן חלש, קטן ומפוחד? האם זה לא אמת שזאת הסיבה האמיתית שאין לך את המשיח כי אינך רוצה אותו? אתה רוצה להמשיך בחטא שלך. אתה לא רוצה לוותר על חברים אבודים. אתה רוצה להמשיך לצפות בפורנוגרפיה. אתה רוצה להמשיך לשלוט בחיים שלך. אתה לא רוצה שהמשיח ישלוט בחייך! זה נכון? סנדימניאנים שכמותכם אומרים על המשיח, "לא ניתן לאיש הזה למלוך עלינו" (לוקס י"ט 14). אתם משלים את עצמכם שאתם לא יכולים לבטוח בו – אך האמת היא שאתם מסרבים לבטוח בו, כי אתם רוצים להמשיך בחטא שלכם!

אתם יודעים שזה נכון. אני יודע שזה נכון. אלוהים יודע שזה נכון. אז למה להמשיך להשלות את עצמך שזה לא נכון? תודה בזה – לא תבטח בישוע בגלל שאתה לא רוצה שהוא ישלוט בחייך. נכון שזאת האמת? הפרושים בטקסט שלנו לא באו אליו כי לא רצו שהוא ישנה את חייהם. ואתם לא תבואו אליו כי אינכם רוצים לשנות את חייכם. אתם מרוצים בחיי חטא. ואם תמשיכו לסרב לישוע המשיח, תמותו בחטאיכם. הפרושים האלה מתו בחטאיהם, ואתם תמותו בחטאיכם. זאת האמת המוחלטת! אתם תמותו בחייכם – כסנדימניאנים אבודים. אתם תמותו בחטאיכם! וישוע אומר לכם, "ואתם אינכם רוצים לבוא אלי להיות לכם חיים."

אני לא אהיה מסוגל לומר לכם אף דבר שלא שמעתם כבר בדרשה הזאת. אני יכול רק לומר לכם שישוע יטהר אתכם מכל החטא בדמו כאשר תשימו מבטחם בו, כאשר תבואו אליו ותשליכו את עצמכם עליו! אם תרצו לדבר איתנו לכו לגב האולם עכשיו. ד"ר קגן ייקח אתכם לחדר החקירות. ד"ר צ'אן, אנא התפלל עבור אלה אשר הגיבו. אמן.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

קריאה מהמקרא לפני הדרשה מאת מר אבל פרודהום: יוחנן ה' 33-40.
שירת סולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד גריפית:
"הפצעים של המשיח פתוחים" (מאת אוונגלין בות, 1865-1950).