אני קורא מאמר מעניין אשר תוקף את התיאולוגיה הרפורמית המודרנית. המחבר אמר שאנשים אינם מתחדשים מטבעם, אלא שצריך "לחנוך לתוך" זה. אני חושב שהוא צודק לגמרי, אבל זה לא מבטל את הלימוד של הרפורמים, המחדשים. זה למעשה מחזק את עמדתם. יש הרבה דברים שאנחנו לא מבינים כאשר אנחנו נושעים בתחילה. יש הרבה דברים שאנחנו צריכים "להתחנך לתוכם," כמו חשיבותה של הכנסיה המקומית ותפילה מתמדת. אף אחד לא מבין את כל הדוקטרינות של המקרא ביום המרתם. המחבר המשיך לומר ש"חלק" מאנשי הרפורמה הינם "מונעים על ידי עצלנות." שוב, אני חושב שהוא צודק לגמרי. ראיתי כמה אנשים מהרפורמה מחסלים את הכנסיות שלהם בכך שהם מסרבים לקדם בישור בקרב חברי הכנסיה. שוב, המחבר אמר שאלה אשר מאמינים כי אנשי הרפורמה מסרבים "לנקות את חיי הנוצרי." זה ודאי אמת בקרב מודרנים רבים אשר מאמצים את התיאולוגיה של הרפורמה. אבל אז המחבר אומר בצדק שהגמישות והאפתיות כלפי בישור לא אפיינו את אנשי הרפורמה "בדורות קודמים." אחרי שקראתי את מה שהמחבר הזה אמר, הבנתי שכל הטיעונים שלו יכולים לגעת גם לארמינים גם כן! האם אנחנו לא מכירים כמה ארמינים מודרנים אשר הינם עצלנים בעניין בישור? האם איננו מכירים כמה ארמינים אשר "מסרבים לנקות את חיי הנוצרי"? למשל, תחשבו על מה שקרה להמונד. עליכם להבין שאינני מקדם את הקלוויניזם המודרני. ממש לא! אבל אני עומד יחד עם הישנים כמו ג'ון נוקס, ג'ורג' ויטפילד, וויליאם קרי, אדונירם ג'ודסון, ד"ר דוד ליוינגסטון, וצ"ה ספרג'אן בין היתר.

צ"ה ספרג'אן היה איש הרפורמה אשר הדגיש בעוז את הקדושה ואת הבישור. הוא ודאי לא היה מונע מעצלנות, ולא קידם עצלנות או גמישות בכנסיה שלו. ד"ר ג'ון ר' רייס קרא למשכן של ספרג'אן "מלכודת נפשות." הקשיבו למה שאמר ספרג'אן על הטקסט שלנו,

"אחוז את חיי העולמים." ראו שהנחה זו מקדימה הנחה אחרת - "הילחם המלחמה הטובה מלחמת האמונה." אלה אשר אוחזים בחיי עולמים יצטרכו להילחם למענה. דרכה של חיי הרוח אינה קלה: עלינו [להילחם] לכל אורך הדרך...זהו [מלחמה] נגד העולם, הבשר, והשטן. אם אנו חיים לאלוהים נצטרך להילחם מלחמה יום-יומית, כך לדכא את כוחות המוות והשאול (צ"ה ספרג'אן, "חיי עולמים בהישג יד נוכחי," בימת המשכן המטרופוליטני, מספר 1,946; פברואר 6, 1887).

מה שספרג'אן אמר מדגיש את השיעור של הטקסט שלנו,

"הילחם את המלחמה הטובה מלחמת האמונה ואחוז את חיי העולמים"
       (ראשונה לטימותיאוס ו' 12).

איישם את הפסוק הזה בשתי דרכים – קודם לנושעים, ואז לאלה אשר הם אובדים.

I. ראשית, הטקסט מדבר אל הנושעים.

"הילחם את המלחמה הטובה מלחמת האמונה ואחוז את חיי העולמים"
       (ראשונה לטימותיאוס ו' 12).

המילה "הילחם" מתורגמת מהמילה היוונית "אגונידזומאי." יש מילה נגזרת מזו באנגלית שפירושה להרגיז. החיים של הנוצרי הם מלחמה מההתחלה ועד הסוף. צורת הציווי בהווה של המילה הזאת ביוונית מראה שזו מלחמה מתמשכת, מאבק שלא ייגמר בחיים האלה. זה לא כמו כל מאבק אחר. זה נקרא כאן "המלחמה הטובה מלחמת האמונה." שאול השליח אמר לטימותיאוס הצעיר (ולנו) את האמת הגדולה הזאת. זאת אמת שנוצרים רבים לא מבינים. בשניה לטימותיאוס ב' 3 השליח אמר,

"וקבל הרעות כגיבור חיל במלחמת ישוע המשיח" (שניה לטימותיאוס ב' 3).

הדיבור כאן אינו רק לפסטורים, למרות שזה כולל פסטורים נאמנים. שאול אמר,

"שום איש יוצא צבא לא יתערב בעסקי החיים למען יהיה רצוי לשר הצבא"
       (שניה לטימותיאוס ב' 4).

"שום איש" – כולל כל הנוצרים האמיתיים. כל נוצרי אמיתי חייב "להילחם המלחמה הטובה מלחמת האמונה" לאורך חייו בעולם הרשע ונכשל הזה. כמו שספרג'אן אמר, "נצטרך [להילחם] לכל אורך הדרך...נצטרך להילחם מלחמה יום-יומית.“

הפסטור הקודם שלי ד"ר טימותי לין הדגיש את העובדה שחיי הנוצרי הם מאבק. זה מאבק מתמיד עם העולם, הבשר והשטן. הלוואי שכל פסטור היה מבהיר למומרים החדשים שהם נכנסים לחיים מלאים קונפליקט. שוב ושוב, המשיח אמר לשבע הכנסיות בספר התגלות, בפרקים שתים ושלוש, שעליהם להיות גיבורים (התגלות ב' 7; ב' 11; ב' 17; ב' 26-29; ג' 5-6; ג' 12-13; ג' 21-22). למשל, התגלות ב' 10-11 אומר,

"אל תירא מפני אשר עליך לסבול הנה עתיד המלשין לתת מכם במשמר למען תנוסו והייתם בצרה עשרת ימים היה נאמן עד המוות ונתתי לך עטרת החיים. מי אשר אוזן לו ישמע את אשר הרוח אומרת לקהילות המנצח לא יינזק במוות השני" (התגלות ב' 10-11).

הפסוקים הללו נלקחו באופן מילולי ורציני כל כך על ידי הנוצרים הקדומים שהם היו "נאמנים עד מוות" ממש על ידי חיות טורפות בזירות של הרומים הפגנים. בזמנים המודרנים, בסין ובארצות מוסלמיות, נוצרים הינם רציניים כמו הנוצרים העתיקים ההם להיות גיבורים, כמו פרפטואה (181-203). היא נקרעה לגזרים על ידי חיות פרא בגלל אמונתה. מר גריפית, בבקשה תשיר את השיר הגדול של רגינלד הבר, "הבן של אלוהים מתקדם במלחמה.“

המרטיר הראשון, שעינו כמו נשר
   יכלה לחדור מעבר לקבר,
אשר ראה את האדון בשמים,
   וקרא לו לישועה:
כמוהו, עם סליחה על לשונו
   באמצע כאב תמותה,
הוא התפלל בשביל אלה שפגעו בו:
   מי הולך בתלם הזה?

להקה נכבדת, הנבחרים המעטים
   אשר עליהם הרוח צלחה,
שנים עשר קדושים גיבורים, תקוותם ידעו,
   והם בזו לצלב והלהבה:
הם פגשו במתכת של הרודן,
   ברעמת האריה האכזרית,
הם כרעו את צווארם לחוש את המוות:
   מי הולך בעקבותם בלתם הזה?

צבא אציל, גברים וצעירים,
   הגברת והמשרתת,
ששים סביב כסאו של המושיע,
   בגלימות אור זוהר:
הם טיפסו בהר התלול של השמיים
   דרך קשיים, עמל וסבל;
הו אלוהים, הענק לנו חסד
   ללכת בתלם שלהם.
("הבן של אלוהים מתקדם במלחמה" מאת רגינלד הבר, 1783-1826).

ופרדריק ו' פאבר אמר,

אמונת אבותינו! חיה עוד
   למרות הכלא, האש והחרב;
כמה שלבותינו פועמים עם שמחה
   בכל פעם שאנו שומעים את דבר הכבוד!
אמונת אבותינו, אמונה קדושה!
   נהיה נאמנים לך עד מוות!

אבותינו נכבלו בבתי כלא חשוכים,
   ועדיין היו חופשיים בלב ובמצפון:
כמה מתוק גורל ילדיהם,
   אם הם, כמוהם, ימותו לשמך!
אמונת אבותינו, אמונה קדושה!
   נהיה נאמנים לך עד מוות!
("אמונת אבותינו" מאת פרדריק ו' פאבר, 1814-1863).

ואז יש את השיר שמעיר את הנפש מאת הנרי פ' לייט, אשר ד"ר ג'ון ר' רייס אהב יותר מכל המנון אחר,

ישוע, את צלבי שלי לקחתי, הכל כדי לעזוב וללכת בעקבותיך;
   נואש, שנוא, נעזב, אתה מעתה כל כולי:
תמות כל שאיפה חובבנית, הכל כדי לבקש ולקוות ולדעת.
   אך כמה עשיר מצבי, אלוהים והשמיים הינם עדיין שלי!

שישנא אותי ויעזוב אותי העולם, הם עזבו את מושיעי גם כן;
   לבבות בני אדם ומראות הינן כוזבות; אתה אינך, כאדם, לא מהימן;
וכאשר אתה מחייך עלי, אלוהי חכמה, אהבה וגבורה,
   צרים ישנאו אותי, חברים יגערו בי; הראה נא לי את פניך, והכל בהיר.
("ישוע, את צלבי שלי לקחתי" מאת הנרי פ' לייט, 1793-1847).

לזה התכוון שאול השליח כאשר אמר,

"הילחם המלחמה הטובה מלחמת האמונה, אחוז בחיי עולמים"
      (ראשונה לטימותיאוס ו' 12).

אמן שכל נוצרי כאן הבוקר ישאר במלחמה הזאת עד סוף חייו! כמה אנחנו מתפללים שלא תהיו אנשים כמו "אדמת קוצים" אשר, הולכים ונחנקים בעניינו העולם בעושר ותענוגות החיים, ולא מניבים שום פרי טוב" (לוקס ח' 14). כמה אנחנו מתפללים שלא תתנו לנישואים, ולא לילדים, לא לקריירה, לא לכסף, לא לתענוגות החיים האלה למנוע מכם לציית לטקסט שלנו,

"הילחם המלחמה הטובה מלחמת האמונה, אחוז בחיי עולמים"
       (ראשונה לטימותיאוס ו' 12).

"הילחם את המלחמה הטובה" כאשר אתה רווק. המשך להילחם כאשר אתה נשוי. המשך להילחם כאשר באים הילדים. ואל תפסיק להילחם את המלחמה הטובה כאשר אתה זקן ואפור! צורת הציווי בהווה של המילה ביוונית "הילחם" מראה שזו מאבק מתמשך בעולם הזה! ג'ון ס"ב מונסל אמר,

הילחם את המלחמה הטובה עם כל כוחך:
   המשיח הוא כוחך, והמשיח הוא זכותך;
אחוז בחיים, ואלה יהיו
   העטרת והשמחה שלך לעד.
("הילחם את המלחמה הטובה עם כל כוחך" מאת ג'ון ס"ב מונסל, 1811-1875).

בספרו, מה המחיר להיות נוצרי טוב, ד"ר ג'ון ר' רייס אמר,

הכנסיות שלנו היום מלאות בעיקר באנשים אשר רק משתתפים באסיפה מדי פעם, בלי שום זיעה ושום עמל לגרום לאנשים להיוושע...זכרו שהמושיע אמר בלוקס י' 2, "רב הקציר אך מעטים הפועלים: לכן התפללו שאדון הקציר, שהוא ישלח פועלים לקציר." אלוהים דורש ממך את הטרחה ואת הזמן. את המחשבה הטובה ביותר, עבודתך הנכונה ביותר, השעות קצרות למדי לתת לאדון ישוע אשר קנה אותך ושילם עליך בדמו (ד"ר ג'ון ר' רייס, מה המחיר להיות נוצרי טוב, חרב אדוני, 1952, עמ' 23, 24).

"הילחם המלחמה הטובה מלחמת האמונה, אחוז בחיי עולמים"
      (ראשונה לטימותיאוס ו' 12).

הילחם את המלחמה הטובה מלחמת האמונה! עשה זאת! עשה זאת! עשה זאת! אמן!

II. שנית, הטקסט מדבר אל האובדים.

"הילחם המלחמה הטובה מלחמת האמונה, אחוז בחיי עולמים"
       (ראשונה לטימותיאוס ו' 12).

כפי שאמרתי, חיי הנוצרי הם מלחמה מההתחלה עד הסוף. אם אתה מצפה לחיי עולם, עליך לאחוז בזאת עכשיו! זכרו את מה שספרג'אן הגדול אמר, "אלה אשר אוחזים בחיי עולם יצטרכו להילחם על זה" (שם).

מכיוון שנאמר לכם לאחוז בזאת, זה מראה ש"חיי נצח" הינם מחוצה לך. המונח ביוונית ל"חיי נצח" הוא "זואה אייוניא." המונח מתייחס לחיים של המשיח, ולא לאורך החיים שלך. וויטפילד נעור על ידי קריאת ספר בשם, חיי אלוהים בתוך נפש האדם. זהו "זואה אייוניא" – חיי הנצח של המשיח. ספרג'אן אמר, "אם חיי אלוה יחדרו בך, זה נצחי, זרע חי ובלתי נשחת אשר עמך לעד. זהו חיי המשיח בך... בלי הדרכת הרוח תישאר מת מבחינה רוחנית לנצח" (ספרג'אן, שם).

המקרא אומר, "המאמין בבן יש לו חיי נצח" (יוחנן ג' 36). ברגע שבו אתה בוטח בישוע חיי הנצח שלו זורמים לתוכך. זואה אייוניא "חודר" לתוך רוחך המת ואתה נולד מחדש! ראו שספרג'אן משתמש במונח "חודר" בצורה שונה מהכתולים. הם מדברים על "צדקה" שהיא חודרת לאט לאט, דרך מעשים של "כפרה." ספרג'אן איננו מדבר על צדקה, אלא על חיי נצח – אשר חודרים לתוך רוח מתה של אדם אובד, לתת לו חיים חדשים. ספרג'אן אמר, "החדירה של החיים החדשים זה הלידה מחדש...אנחנו נעורים מן המתים. שומעים אהובים, האם אתם יודעים את התמורה הזאת מנסיון אישי?“ (ספרג'אן, שם).

כאשר חיים נצחיים חיים בתוכך הם יוצרים עיניים חדשות לראות אותו אשר הוא בלתי נראה. חיי נצח בתוכך יוצרת אוזניים חדשות לשמוע את קול דממה דקה של אלוהים. החיים החדשים האלה לוקחים אותך לעולם חדש. אין שום תמורה שאפשר להשוות להתרחשות באלה אשר נעשים חיים על ידי חדירת חיי הנצח של המשיח לנפשם! כאשר אתם מקבלים את ה"זואה איינויא," חיי הנצח האלה, לתוך נפשך האובדת, כבר לא תהיה אויב של אלוהים אלא ידידו! כבר לא תהיה בן זעם אלא בן לאלוהים. אז תתענג באלוהים. העונג הזה ימשוך אותך קרוב יותר וקרוב יותר אליו בשותפות והתחברות. כאשר אתה מקבל את חיי הנצח של המשיח בתוכך, תאהב להיות בכנסיה. תאהב לשיר את ההמנונים אז. כבר לא אצטרך לומר לך, "תשיר." לא! לא! אולי אצטרך לומר לך לא לשיר כל כך חזק!

השליח אמר, "אחוז בחיי נצח." אתה תרצה לשמר את החיים של המשיח בכל מחיר! זה יהיה יותר חשוב לך מכל הכסף והזהב!

עכשיו, אני אומר לכם אשר הנכם עדיין אובדים, אחזו בחיי נצח. "אחוז בחיי נצח." הושיטו יד ודבקו בזה כמו איש טובע אשר מחזיק בגלגל הצלה, ולא ירפה מזה! האיש אשר אוחז בחיי נצח במשיח יאמר עם השולמית,

"עד שמצאתי את שאהבה נפשי: אחזתיו, ולא ארפנו" (שיר השירים ג' 4).

תצטרכו להילחם את המלחמה הטובה מלחמת האמונה כדי לאחוז בחיי נצח של המשיח! כן, זה מלחמה. במונחים אנושיים, בגלל זה כה מעטים נושעים. הם לא מוכנים להילחם את המלחמה הטובה לאחוז במשיח! זכרו את המילה "מלחמה" שזו צורה של המילה ביוונית "אגונידזומאי", לסבול, להילחם, ולהתרכז בניצחון. שימו לב שאותה מילה נאמרה בפי המשיח כאשר אמר, "שאפו להיכנס בפתח הצר" (לוקס י"ג 24). עליכם להילחם כדי למצוא את המשיח, עליכם לסבול כדי למצוא את המשיח, עליכם להשקיע כל מאמץ בכך. המשיח נמצא שם בשבילכם. אבל עליכם להילחם כדי לאחוז בו! לומר כמה מילים בתפילה לא יביאכם למשיח. עליכם לסבול, לשאוף, ולהילחם כדי להיכנס פנימה. וכאשר תמצאו את ישוע במאבק הזה, זה יהיה שווה כל המאמץ שהשקעתם. אני רואה בחור צעיר בדיוק שם! ראיתי אותו בוכה ונאנח למשיח. ראיתי אותו בדמעות אמיתיות כי הרגיש אבוד. עכשיו, אם תשאלו אותו, הוא ישמח לומר את מילים כאלה,

"עד שמצאתי את שאהבה נפשי: אחזתיו, ולא ארפנו" (שיר השירים ג' 4).

האם אתה מוכן להיות רציני לגבי ישועתך? האם אתה מוכן לבכות ממש דמעות, לסבול ולשאוף להיכנס? האם אתה מוכן להיכנע למשיח?

אם תרצו לדבר איתנו לגבי הדברים האלה בבקשה קומו ממקום מושבכם ולכו לגב האולם כעת. אם תרצו לדבר איתנו על להיות נוצרי אמיתי לכו עכשיו. ד"ר קגן יקח אתכם למקום שקט שם נוכל לדבר. ד"ר צ'אן, בבקשה בוא להתפלל בשביל אלה אשר הגיבו. אמן.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

קריאה מהמקרא לפני הדרשה על ידי מר אבל פרודהום: ראשונה לטימותיאוס ו' 8-16.
שירת סולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד גריפית:
      ”הילחם את המלחמה הטובה עם כל כוחך" (מאת ג'ון ס"ב מונסל, 1811-1875).