פסוקים אלה ודאי מתייחסים לשמים! זה מדהים בעיני שפרשנים מסוימים מתכחשים לכך. העין של בני אדם לא ראתה את השמים. האוזן של בני אדם לא שמעה מישהו מדבר משמים. לב האדם לא יכול לדמיין את כבוד השמים. ד"ר הנרי מ' מוריס אמר שהפסוק מדבר על השמים ואילו,

הכבוד של "השמים החדשים והארץ החדשה" (ישעיה ס"ו 22) הינם מעל ומעבר לדמיון האנושי, כי הם "הוכנו" לנו על ידי המשיח בעצמו (יוחנן י"ד 2, 3). [אמנם] חלק מהכבוד הזה אכן נגלה לנו באמצעות השליח יוחנן, התגלות כ"א 22 (ד"ר הנרי מ' מוריס, פרשנות למקרא של המגן, וורלד הוצאה לאור, 1995, עמ' 1256; הערות על ראשונה לקורינתים ב' 9, 10).

ד"ר רס"ה לנסקי אמר שהטקסט

...לעתים מתייחס לשמים ולברכה שמחכה לנו בחיים הבאים. שימוש כזה הינו לגיטימי... (ד"ר רס"ה לנסקי, האיגרות של פאולוס אל הקורינתים, בית הוצאה לאור אוגסבורג, גרסת 1963, עמ' 104; הערות על הראשונה לקורינתים ב' 9).

עין ארצית לא ראתה את כבוד השמים. שום אוזן ארצית לא שמעה את המלאכים שם שרים. הדברים בשמים, מבין מציאות רוחנית, יכולים להיוודע רק על ידי התגלות מיוחדת מאלוהים. כך, בפסוק 10, אנו קוראים, "ולנו גילה האלוהים ברוחו..." (ראשונה לקורינתים ב' 10). המקרא מגלה לנו את מה שלא יכולנו לגלות בשום צורה אחרת. וכאשר אלוהים מאיר את שכלינו, נאמין במה שהוא גילה בכתובים לגבי הדברים הרוחניים האלה, כולל השמים. הפרשנות היישומית לברית החדשה (הוצאות לאור קינגסווי, בע"מ, 1997) נותנת את ההערה ההגיונית הזאת,

כאן פאולוס מצטט מישעיה ס"ד 4. מה הכין אלוהים לאוהביו – אך הוסתר מאלה אשר לא? זהו ישועה, חיי נצח, וכבוד; זה מה שאלוהים מכין לאוהביו. ומה שאלוהים הכין לאוהביו גדול ונפלא יותר ממה שנוכל לדמיין (שם, עמ' 631; הערה על ראשונה לקורינתים ב' 9).

"כי אם ככתוב אשר עין לא ראתה ואוזן לא שמעה ולא עלה על לב אדם את אשר הכין האלוהים לאוהביו, ולנו גילה האלוהים ברוחו..." (ראשונה לקורינתים ב' 9-10).

רוח הקודש גלתה במקרא דברים אודות השמים שלא היינו יכולים ללמוד בדרך אחרת. להלן כמה מהדברים האלה אשר המקרא מגלה לנו אודות מה שיחול על נוצרים בעתיד.

I. ראשית, מה קורה לנוצרי במותו?

המקרא אומר,

”אבל בטוחים אנחנו והטוב בעינינו להתרחק מן הגוף ולהיות קרובים אל האדון"
          (שניה לקורינתים ה' 8).

דבר זה מראה לנו שברגע שנוצרי מת רוחו נוכחת עם המשיח. פאולוס השליח דיבר על "רצון להפליג ולהיות עם המשיח" (פיליפים א' 23). פסוקים אלה מראים לנו שנוצרים הולכים להיות עם המשיח כרוחות. הם לא יתאחדו עם גופיהם עד ההילקחות. אמנם נהיה מודעים לעצמנו ולאחרים, כמו שהיו רוחות אברהם ואלעזר (לוקס ט"ז 22-25). בהודאת האמונה של וסטמינסטר נאמר, "גופות האנשים אחרי המוות נהיים עפר, ונשחתים; אך נפשותיהם (אשר לא מתים ולא ישנים), בהיותן מחומר אל-כליון, מיד חוזרות אל אלוהים אשר עשה אותן. נפשות הצדיקים, הנהיות שלמות בקדושה, נתקבלות...אל אור וכבוד, בהמתנה שלגאולה השלמה של גופותיהן" (ל"ב 1).

נפשות המתים הולכות למצב ביניים. הן אינן נכנסות אל "שינת הנפש" כפי שמלמדים בשגוי האדוונטיסטים. לוקס ט"ז 22-26 מגלה כי "האדס" (בברית השנה "שאול") התחלקה לשני חלקים לפני עלייתו של המשיח. אלה היו מקומות שיכונם של הנושאים ושל האבודים. העשיר היה במתחם של האדס הנודע בתור "עינוי." אלעזר היה במתחם השני של האדס שישוע כינה "עדן." אלעזר והאיש העשיר שניהם היו מודעים לחלוטין, מה ששולל את הוראת האדוונטיסטים.

כאשר ישוע עלה חזרה לשמים הוא לקח את "עדן," וכל הנפשות הנושעות שם, אל "הרקיע השלישי...לתוך עדן" (שניה לקורינתים י"ב 2, 4). אפסים ד' 8-9 מסביר את התמורה הזאת. המשיח "שבה שבי" - "עלה למרום" לאחר שהוא "ירד מקודם לתחתיות ארץ." המשיח לא הלך לתוך מקום "העינויים" כפי שפרדריק ק' פרייס וכמה פנטקוסטלים אחרים מלמדים בשגוי. המשיח ירד לתוך מתחם "עדן" בהאדס ולקח משם את כל הנפשות שנושעו עמו כשעלה חזרה לאלוהים, אל "הרקיע השלישי.“

היום האבודים הולכים ישר אל מקום "העינויים" בהאדס במותם. היום, הנושעים הולכים ישר להיות עם המשיח "ברקיע השלישי" (שניה לקורינתים י"ב 2; ה' 6).

”אבל בטוחים אנחנו והטוב בעינינו להתרחק מן הגוף ולהיות קרובים אל האדון"
       (שניה לקורינתים ה' 8).

המקרא ללימוד ע"ש סקופילד נותן הסבר טוב לכל זה בהערה על לוקס ט"ז 23 (עמ' 1098, 1099).

ג'ון מקארתור מזלזל בתיאור הזה של "עדן" בברית הישנה, וקורא לזה "תא מיוחד" או "מיכל תחזוקה." כפי שהוא עושה עם נושאים אחרים, כמו דם המשיח, ד"ר מקארתור משתמש בכינויים כשיטה לגינוי השקפות של אביו אשר הטיף מהמקרא ללימוד ע"ש סקופילד. בהערותיו על הראשונה לפטרוס ג' 18, 19 ד"ר מקארתור מודה שרוח המשיח "הלכה אל תוך התהום שם רוחות השדים והכריז את נצחונו עליהם." אבל האם זה כל מה שהמשיח עשה שם? אפסים ד' 9 גם אומר שהוא ירד לשם, ובאפסים ד' 8 נאמר לנו שהוא "שבה שבי." מקארתור אומר שהוא לא הסגיר את הטעות של התיאוריה המוטעית של המקרא ע"ש סקופילד בעזרת הכתובים, הוא לא. הוא רק השתמש בכינויים וציטט מוילבר מ' סמית מחוץ להקשר ומיושם בצורה לא נכונה (ד"ר ג'ון מקארתור, כבוד השמים, ספרי קרוסווי, 1996, עמ' 70).

וילבר סמית לא הפך את עמדת המקרא ללימוד ע"ש סקופילד בפרק שציטט מקארתור. ד"ר סמית רק התמודד עם תורות כזב של פורגטוריום ושינת הנפש בפרק זה. זה לא היה כנות מלאה, ולכל הפחות לא הגון, שד"ר מקארתור השתמש בציטוט של וילבר סמית לשלול את עמדת סקופילד כאשר ד"ר סמית לא התייחס לעמדת סקופילד בכלל, ולא בשום פרק אחר שציטט מקארתור (ד"ר וילבר מ' סמית, הדוקטרינה המקראית לשמיים, דפוס מודי, גרסת 1977, עמ' 155-170).

לכן אנו מעניקים לעמדת סקופילד לעמוד כהסבר מהימן וראוי למה שהמקרא מלמד לגבי מה שקורה לנוצרי כאשר הוא מת. הלימוד הבסיסי של המקרא ללימוד ע"ש סקופילד ניתן לדברים רבים אחרים. ראו ד"ר ג' דווייט פנטקוסט, דברים שיבואו, בית הוצאה לאור זונדרבן, גרסת 1964, עמ' 558. ראו ד"ר הנרי מ' מוריס, המקרא ללימוד של המגן, הוצאות לאור וורלד, גרסת 1995, הערה על אפסים ד' 8, 9. ראו ד"ר ו"א קריסוול (ד"ר ו"א קריסוול, ד"ר פייג' פטרסון, שמים, בית טינדאל הוצאה לאור, 1991, עמ' 60). ראו גם ד"ר הנרי ס' תיאסן, הרצאות מבוא בתיאולוגיה שיטתית, חברת הוצאה לאור ארדמנס, גרסת 1963, עמ' 488, 489). ד"ר תיאסן אמן,

הברית החדשה מראה שהיו שני מתחמים בהאדס: אחד לרשעים ואחד לטובים. הזה אשר לרשעים נקרא עדן. הזה אשר לרשעים לא מכונה בשם, אך מתואר כמקום עינויים...לאחר התחיה של המשיח...מאמינים מיוצגים כנכנסים לתוך נוכחות המשיח במוות...הם עדיין הולכים לעדן, אך עדן אשר כעת למעלה (שניה לקורינתים י"ב 2-4)... כאשר המשיח קם, הוא לקח עמו...את נפשות הצדיקים בהאדס (אפסים ד' 8; תהלים ס"ח 18). מכאן והלאה כל המאמינים נכנסים לנוכחות המשיח במותם, כאשר הלא-מאמינים הולכים להאדס, כפי שבזמני הברית הישנה (תיאסן, שם, עמ' 489).

זה מה שקורה לנפש הנוצרי במותו.

II. שנית, מתי יקבל הנוצרי את גופו של התחיה?

ההילקחות היא מצב הביניים היותר נודע, לכן אקדיש לכך פחות זמן. שמעו את הראשונה לתסלוניקים ד' 15-17.

"כי את זאת נאמר לכם בדבר האדון כי אנחנו החיים הנותרים עד בא האדון לא נקדם את הישנים. כי האדון הוא ירד מן השמים בתרועה בקול שר המלאכים ובשופר אלוהים ואז יקומו ראשונה המתים במשיח. אחרי כן אנחנו החיים הנותרים נילקח איתם יחדיו בעננים לקראת האדון לאוויר ובכל נהיה תמיד עם האדון" (ראשונה לתסלוניקים ד' 15-17).

ד"ר ג'ון פ' וולוורד אמר,

      הפסקה העיקרית על ההילקחות היא ראשונה לתסלוניקים ד' 13-18. פאולוס מתאר את המאורע בתור ביאת האדון בגופו משמיים אל האוויר מעל האדמה, ובקריאת תרועת השופר יהיה סימן לנוצרים אשר מתו לקום לתחיה. רגע לאחר מכן, נוצרים אשר עדיין חיים גם יילקחו עם אלה אשר קמו מן מתים לפגוש את האדון באוויר. ברגע שהם פוגשים את האדון באוויר, הם נכנסים לשמים למלא את נבואת הכניסה אל בית האב (יוחנן י"ד 2-3). הראשונה לקורינתים ט"ו חושף עוד דברים על ההילקחות, לומר שגופות בני אדם של [נוצרים] אשר מתו וגם אלה אשר עדיין נותרים בחיים ישתנו בן רגע לגופות המתאימות לשמים, ט"ו 51-52 (ד"ר ג'ון פ' וולוורד, ההילקחות, מקרא ללימוד נבואה, אמ"ג מוציאים לאור, 2000, עמ' 1152).

III. שלישית, האם הנוצרים יעמדו במשפט?

כן, הנוצרים יעמדו במשפט על מעשיהם. שמעו לשניה לקורינתים ה' 10-11.

"כי כולנו עתידים להראות לפני כסא דין המשיח למען ישא איש כפעלו בחיי גופו אם טוב ואם רע, ועתה יען אשר יראת אדוני לנגד עינינו נדבר על לב בני אדם ולאלוהים אנחנו גלויים ואקוה כי גלוים אנחנו גם במדעכם" (שניה לקורינתים ה' 10-11).

ד"ר ארווין לוצר אמר,

מושיענו יפקוד על מה שנכון וצדק, ולא ימצמץ באי-ציותנו...אם אנחנו לוקחים את מילות פאולוס לפי פשוטן, עלינו להתמודד עם האפשרות של גערה רצינית על ידי המשיח ואובדן גמול וזכויות...לאלה אשר הם נאמנים תהיה זכות למלוך עם המשיח (התגלות ג' 21); אלה אשר לא יקבלו גערה ופחות אחריות [במלכות הארצית]...כולם יהנו מהמצב הנצחי ויתרמו לכבודו ושבחו של אדוננו (ד"ר ארווין לוצר, כסא הדין של המשיח, מקרא ללימוד נבואה, שם, עמ' 1247).

IV. רביעית, מה יעשו הנוצרים בעידן המלכות?

אנא פנו להתגלות כ' 1-7.

"ארא מלאך יורד מן השמים ובידו מפתח התהום וכבל גדול. ויתפוש את התנין את הנחש הקדמוני הוא המלשין והוא השטן ויאסרהו אלף שנים. וישליכהו אל תהום ויסגור עליו ויחתום עליו למען אשר לא ידיח עוד את הגויים עד מלאת אלף השנים ואחרי כן יותר לזמן מצער. וארא כסאות וישבו עליהם והמשפט ניתן בידם ונפשות ההרוגים על עדות ישוע ועל דבר האלוהים ואשר לא השתחוו לצלמה ולא קבלו את תווה על מצחותם ועל ידם ויחיו וימלכו עם המשיח אלף שנים. ויתר המתים לא חיו עד מלאת אלף השנים זאת התחיה הראשונה. ומי שיש לו חלק בתחיה הראשונה אשריו וקדוש הוא בהם לא ישלוט המוות השני כי יהיו כוהנים לאלוהים ולמשיחו ומלכו איתו אלף שנים. ואחרי כלות אלף השנים יותר השטן מבית משמרו" (התגלות כ' 1-7).

הפסקה הזאת מלמדת פרה-מילניזם. הנוצרים הקדומים צדקו כשאמרו שהתגלות כ' 1-7 הנו מילולי. המשיח ישוב לעולם הזה ויקים את מלכותו בירושלים, לייסד את כס דוד. הנוצרים האמיתיים ילכו בעקבות המשיח מטה מהרקיע השלישי לבנות את מלכותו עלי אדמות למשך אלף שנים. כך הסביר זכריה י"ד 4-9.

”ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלם מקדם ונקבע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה, ונסתם גיא הרי כי יגיע גי הרים אל אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה, ובא יהוה אלהי כל קדשים עמך. והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון, והיה יום אחד הוא יודע ליהוה לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור, והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון, בקיץ ובחרף יהיה. והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד" (זכריה י"ד 4-9).

ספר התגלות אומר,

"ותעש אותם מלכים וכוהנים לאלוהינו וימלכו על הארץ" (התגלות ה' 10).

V. חמישית, מה יקרה אחרי מלכות אלף השנים של המשיח עלי אדמות?

בסוף מלכות המשיח עלי אדמות, העולם הזה והייקום ישרפו באש. שמעו לשניה לפטרוס ג' 10-13.

"בא יבוא יום אדוני כגנב בלילה אז השמים בשאון יחלופו והיסודות יבוערו והתמוגגו והארץ והמעשים אשר עליה ישרפו. ועתה אם כל אלה ימוגו מה מאד עליכם להתהלך בקדושה ובחסידות, ולחכות ליום אדוני שיבוא ולהחיש אותו אשר אשר בו השמים ימוגו באש והיסודות יבוערו ונמסו? ואנחנו כפי הבטחתו מחכים לשמים חדשים ולארץ חדשה אשר צדק ילין בם" (שניה לפטרוס ג' 10-13).

בזמן הזה אלוהים יברא שמים חדשים וארץ חדשה. פנו להתגלות כ"א 1.

"וארא שמים חדשים וארץ חדשה כי השמים הראשונים והארץ הראשונה עברו והים איננו עוד" (התגלות כ"א 1).

אז העיר הקדושה, ירושלים החדשה, תרד. זו תהיה בירת המלכות הנצחית של המשיח. פנו להתגלות כ"א 16 לדעת את גודל ירושלים החדשה.

"ומושב העיר מרובע וארכה כרחבה וימד את העיר בקנה המידה שנים עשר אלף ריס ארכה ורחבה וקומתה מידה אחת להם" (התגלות כ"א 16).

באורכה אלף חמש מאות מילים. ברוחבה אלף חמש מאות מילים. בגובהה אלף חמש מאות מילים. כך העיר תהיה שווה לאזור מהמישור המזרחי של ארה"ב עד לנהר המיסיסיפי מצד אחד ומהגבול הקנדי על מפרץ מכסיקו מהצד השני. בנוסף לאורך ולרוחב, העיר תהיה בגובה אלף חמש מאות מילים. תהיינה לה מאות קומות עד התקרה. ד"ר פאול לי טאן מעריך שירושלים החדשה "תכיל 72 מיליארד תושבים" (המקרא ללימוד נבואה, שם, עמ' 751). מר גריפית, בבקשה תשיר את הבית השלישי של "עיר הפנינים הלבנה.“

שום כאבי לב לא נודעים בעיר הזאת,
   שום דמעות מרטיבות את העיניים
אין שום אכזבה בשמים,
   שום ריב וקנאה בשמים;
הקדושים כולם התקדשו לחלוטין,
   הם חיים בהרמוניה מתוקה שם;
לבי כעת מוכוון לעיר הזאת,
   ויום אחד אשתתף בברכותיה.
בעיר הזוהרת הזאת, עיר לבנה כפנינים,
   יש לי וילה, גלימה וכתר,
כעת אני צופה, ממתין ונכסף,
   לעיר הלבנה שיוחנן ראה יורדת.
("העיר הלבנה כפנינים" מאת ארתור פ' אינגלר, 1902).

ד"ר טאן גם אומר, "עברים י"ב 22-24 מפרטת את תושבי העיר" (שם). הוא אמר, "ירושלים החדשה [תכלול] מלאכים, הכנסיה, אלוהים השופט, קדושים מהברית הישנה, וישוע המתווך" (שם). באופן מוזר, ד"ר טאן השאיר בחוץ את הדבר האחרון אשר נזכר ברשימה. פנו לעברים י"ב 22-24. מה הדבר האחרון ברשימה? "התזת הדם." אני לא יודע למה ד"ר טאן השאיר בחוץ את "התזת הדם." אך ג'ון מקארתור, בספרו, כבוד השמים, השאיר בחוץ את ישוע וגם את "התזת הדם." ד"ר מקארתור אומר שהפסקה הזאת בעברים י"ב היא פסקה "מרתקת" לגבי "השמים." אז הוא מצטט את עברים י"ב 22-23. אך הוא משאיר בחוץ את כל פסוק 24! (ראו ג'ון פ' מקארתור, כבוד השמים, ספרי קרוסווי, 1996, עמ' 104). אינני מבין למה איש ישאיר בחוץ את "ישוע המתווך" ואת "התזת הדם." בשבילי ישוע ודמו הם מהדברים החשובים ביותר בשמים!

איזו תקוה יש לנו בלי ישוע? איזו תקוה יש לנו בלי דמו היקר? אני יכול רק לומר שבשורה בלי המשיח ובלי הדם איננה הבשורה האמתית! ספרג'אן הגדול אמר,

ישנם מטיפים אשר לא מטיפים על דם ישוע המשיח, ויש לי דבר אחד לומר לכם לגביהם – בחיים אל תלכו לשמוע אותם! בחיים אל תקשיבו אליהם! ארגון שירות בלי הדם הוא חסר חיים, וארגון שירות מת לא עושה טוב לאף אחד (צ"ה ספרג'אן, "חירות באמצעות דם המשיח,“ 2 אוגוסט, 1874).

ככל שנשמה באפי, אטיף את הבשורה הישנה של משיח שנצלב וקם, וטיהור מחטא על ידי דמו היקר! בעיר "ירושלים השמיימית" נגיל בראותנו את "ישוע מתווך הברית החדשה" ואת "התזת הדם." לעולם נהלל "את זה אשר אהב אותנו ורחץ אותנו מחטאינו בדמו שלו" (התגלות א' 5).

עכשיו אני שואל אתכם הבוקר, האם אתם מוכנים לשמים? עליכם לרחוץ מחטאיכם בדמו של ישוע, או שלא תיכנסו לשם אי פעם. עליכם לבטוח בישוע, "שה האלוהים, הנושא חטאת העולם" (יוחנן א' 29). בואו אל ישוע באמונה. פנו מחטא ובטחו בישוע, שה האלוהים. הוא ירחץ אתכם מכל חטא עם דמו היקר! אנא עמדו לשיר את המנון מספר 6 בדף השירים שלכם, "האם נרחצת בדם?“

האם הגעת לישוע לכוח לטהר חטאים?
   האם אתה נרחצת בדמו של השה?
האם אתה בוטח בחסדו לגמרי בשעה זו?
   האם אתה נרחצת בדמו של השה?
האם נרחצת בדם, בדמו של השה המטהר נפשות?
   האם בגדיך חסרי כל כתם? האם הם לבנים כשלג?
האם נרחצת בדמו של השה?

כאשר יבוא החתן האם גלימותיך ילבינו?
   האם נרחצת בדמו של השה?
האם נפשך תהיה מוכנה לוילות הזוהרות?
   האם נרחצת בדמו של השה?
האם נרחצת בדם, בדמו של השה המטהר נפשות?
   האם בגדיך חסרי כל כתם? האם הם לבנים כשלג?
האם נרחצת בדמו של השה?

הנח הצידה את הבגדים המוכתמים בחטא,
   והתרחץ בדמו של השה.
יש מעין זורם בשביל הנפש הטמא,
   הו התרחץ בדמו של השה!
האם נרחצת בדם, בדמו מטהר הנפשות של השה?
   האם בגדיך חסרי כל כתם? האם הם לבנים כשלג?
האם נרחצת בדמו של השה?
   ("האם נרחצת בדם?" מאת אלישע א' הופמן, 1839-1929).

ד"ר צ'אן, בבקשה תבוא להתפלל בשביל אלה אשר צריכים להיוושע.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

קריאה מהמקרא לפני הדרשה על ידי מר הבל פרודהום: עברים י"ב 22-24.

שירת סולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד גריפית:
"העיר הלבנה כפנינים" (מאת ארתור פ' אינגלר, 1902).