לפי המקרא, הייקום תיכלה באש. אז אלוהים יצור שמים חדשים וארץ חדשה. אז ירושלים החדשה תרד משמיים.

"וארא והנה העיר הקדושה ירושלים החדשה יורדת מאת האלוהים מן השמים והיא מתוקנת ככלה המקושטת לבעלה" (התגלות כ"א 2).

ירושלים החדשה היא עיר בירת המדינה הנצחית. העובדה שזו יורדת מראה שהיא כבר קיימת. אך ביום ההוא זו תרד כמו קוביה ענקית מעל הארץ. זו בירת השמיים. זאת הבית הנצחי של בני אלוהים. על זה דיבר ישוע כאשר אמר, "אני הולך להכין לכם מקום" (יוחנן י"ד 2).

איננו מסוגלים לומר יותר מדי על זה. המקרא לא נותן לנו יותר מדי פרטים. המקרא נותן לנו מבט חטוף בכבודה של ירושלים החדשה. הכניסה לעיר הקודש נמסרה לנו בטקסט,

"ולא יבוא בה כל טמא ועושה תועבה ושקר כי אם הכתובים בספר החיים של השה" (התגלות כ"א 27).

הטקסט מגלה לנו כמה דברים חשובים לגבי השמיים.

I. ראשית, השמיים זה מקום נקי וקדוש.

עניין זה נודע בשל המילים על כך שלא יהיה שם דבר "טמא" או "עושה תועבה" או "שקר".

ישנה תמיד הבדל חד בין הטהור והטמא בדברים רוחניים. לפני כמה זמן אמרה לי בחורה שהיא חשה שיש רוח כלשהי בחדרה. היא אמרה שזאת "רוח אפלה." היא ידעה שזה רוח רעה, כוח דמוני זדוני. שמעתי אנשים אחרים מדברים על דברים כאלה. אני זוכר שקראתי על מגלה עתידות בוויילס שנכנס אל הכנסיה בהנהגת ד"ר מרטין לויד-ג'ונס. היא אמרה שהיא מרגישה את נוכחותה של רוח כלשהי שמה. היא תארה זאת בתור "רוח טהורה." זמן קצר לאחר מכן היא התנצרה.

הבוקר דיברתי על הרגשת נוכחות אלוהים בחצר של סבתה שלי כשהייתי ילד. אולי מישהו יאמר, "איך אתה יודע שזה היה אלוהים?" אני יכול רק לומר שזה היה "טהור." הרגשתי שזה אלוהים בגלל שזה היה טהור.

יש לי קרובי משפחה רבים שהיו פעילים בכישופים למיניהם. חלקם היו מגלי עתידות, קראו עלים, דברים כאלה. אחרים התעניינו במדעי המוח, תיאוסופיה, וכן הלאה. דוד אחד היה מסוני, ופעיל בפירמידולוגיה. כאשר נכנסתי לבית לעתים תכופות הרגשתי רוחות של חושך שמה. אך כאשר הלכתי לחצר האחורית, או לכנסיה באותו רחוב, היתה הרגשה שקטה ושלווה. במקום אחד היה תסכול וחושך. במקום אחר היה שלום.

מישהו יחשוב שאני הוטעתי, אבל לא נראה לי. היכולת להבחין בין התחושות הללו המשיכה בחיי. זה עזר לי להימנע ממכשולים רבים. לדוגמה, חשתי את הטומאה של ליברליזם במדרשה הבפטיסטית גולדן גייט בתחילת שנות ה-70. הרגשתי את זה. זה היה תחושה מבולבלת ומלוכלכת. זה הרגיש מבחינתי כמו הרוח האפלה של תורות המוח, המסונים או פירמידולוגיה. זה לא משך אותי בכלל. ברחתי מזה כל יום, והלכתי רבות באחר הצהריים באוויר הנקי סביב חצי האי שם המדרשה היתה ממוקמת.

אנשים צעירים, האם אתם לא חשים זאת כשאתם במקום הלא נכון? האם אתם לא חשים את הטומאה של אתרי הפייסבוק האלה? האם אתם לא חשים את החושך באתרי אינטרנט מסוימים? האם אתם לא רוצים להימנע מרוחות טמאות ולהיות בצד של אלוהים? אינני מבין איך אדם יכול למלא את המוח בזבל במהלך השבוע, ואז לבוא לכנסיה ביום ראשון ולצפות להיוושע. איך זה יכול להיות? המקרא אומר,

"ידיד של העולם הנו אויב אלוהים" (יעקב ד' 4).

המקרא אומר,

"צאו מתוכם והיברו... ואני אקבץ אצכם, והייתי לכם לאב" (שניה לקורינתים ו' 17,18).

ישנם אנשים שוטים אשר חושבים שהם יכולים להתחבר עם השטן במהלך השבוע, ואז להתחבר עם אלוהים ביום ראשון. לא ייתכן דבר כזה – לא כאן ולא בשמיים!

"ולא יבוא בה כל טמא ועושה תועבה ושקר כי אם הכתובים בספר החיים של השה" (התגלות כ"א 27).

II. שנית, השמיים זה מקום של מנוחה.

החטא בעולם הנוכחי מונע מאיתנו להנות ממנוחה שלמה. העולם זה מקום חסר מנוחה בגלל חטא. המקרא אומר,

"והרשעים כים נגרש, כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט. אין שלום, אמר אלהי לרשעים" (ישעיה נ"ז 20, 21).

אנשים חוטאים "שקט לא יוכלו." כמו הים הנגרש, אלה מגרשים "רפש וטיט." בגלל זה אין שלום בארץ.

לכו תנסו לנהל חיים מאושרים ושקטים בעולם הזה. תבחרו כל דבר שנראה לכם יביא לידי הנאה בחיים. קחו כסף, בית והשקעות. קחו לימודים, בריאות ויופי. קחו חופשות, ספורט ורבבות חברים. קחו כל דבר שעולה לראש וכל דבר שבו הלב חפץ. קחו כל מה שאפשר, ואילו אני אומר לכם, גם אז לא תמצאו מנוחה. אני יודע היטב שתוך כמה שנים בודדות יהיה לכם חלל ריק ולא מספק – כולו ייאוש וכזב. אז תרגישו כמו שלמה, אשר אמר,

"ושנאתי את החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש, כי הכל הבל ורעות רוח" (קהלת ב' 17).

הבישוף ג"ס רייל אמר,

      החיים האלה, מלאים בצרות, עצב ורצון, חרדה ועמל; החיים אלה של הפסדים, אבל, פרידות, יגון וסבל ומחלות... לו הרגשתי שהחיים האלה הם הכל אז הייתי נשבר לחלוטין. לו חשבתי שאין שום דבר בשבילי מעבר לקבר הבודד, דומם, קר וחשוך, הייתי אומר שעדיף לא להיוולד בכלל.
      תודה לאלוהים, שהחיים האלה אינם הסוף. יש מנוחה נפלאה מעבר לקבר. העולם הזה הוא רק הכנה לנצח. קברות אלה אינם אלא חצי הדרך אל השמיים. אני חש ביטחון שגופי האומלל עוד יקום; המושחת הזה יתעלה מעל השחיתות, וגוף בר התמותה הזה ילבש אל תמותה, ואהיה עם המשיח לנצח. אכן, השמיים זה אמת ולא שקר. אין לי ספק בזה. אני לא בטוח יותר בקיום של עצמי מאשר בדבר הזה – ישנה מנוחה עוד לעם אלוהים (ג"ס רייל, "בבית סוף סוף!“).

ומנוחה זו היא למעלה בשמיים!

בקריאת הרשימה שם למעלה,
   בקריאת הרשימה שם למעלה,
בקריאת הרשימה שם למעלה,
   בקריאת הרשימה שם למעלה, אני אהיה שם.
("בקריאת הרשימה שם למעלה" מאת ג'יימס מ' בלאק, 1856-1938).

אמן! שירו איתי!

בקריאת הרשימה שם למעלה,
   בקריאת הרשימה שם למעלה,
בקריאת הרשימה שם למעלה,
   בקריאת הרשימה שם למעלה, אני אהיה שם.

אפשר לשבת.

השמיים זה מקום של שלום ומנוחה. אלה אשר נמצאים בשמיים כבר לא יהיו במלחמה נגד העולם, הבשר והשטן. בשמיים לא יהיו אויבים רוחניים מפחידים. לא יהיה בשר מתועב להשפיל. לא יהיה רשע שצריך להתפלל נגדו. בשמיים חטא ופיתוי יגורשו לעד.

אינני יודע איך מרגישים ילדים היום כאשר מגיעה עת לחופשה. אך כאשר אני הייתי צעיר הרגשתי משוחרר! היה לנו חופש לצחוק ולשחק, לעשות כרצוננו. כך נרגיש בשמיים! כעת יש לסבול קושי ולהילחם את המלחמה של האמונה. כעת יש להתמודד עם אכזבות שונות. האנשים שאנחנו מנסים להביא לכנסיה מאכזבים אותנו. הילדים שלנו אפילו גורמים לנו כאב לפעמים. אנחנו עובדים כה קשה לנצח את האבודים, ולבנות את הכנסיה. אך יש זמנים בהם מכה אחרי מכה כמעט מטלטלת אותנו באמונה. אך בשמיים לא יהיה כך. כעת אנחנו נזרקים בים סוער. אז נהיה בטוחים על מישור. כעת עלינו לעבוד. אז נקבל את שכרנו. כעת עלינו להילחם. אז הניצחון כבר יהיה בידינו. כעת עלינו לשאת את הצלב. אז נקבל כתר. כעת אנו נוסעים דרך המדבר. אז נהיה בבית! לא פלא שהמקרא אומר, "אשרי המתים אשר מתו באדון" (התגלות י"ד 13).

לא רוחות קרות, לא נשימה מורעלת,
   יוכלו להגיע אל המישור הבריא;
מחלה וצער, כאב ומוות,
   לא מורגשים יותר.
דרכי אל הארץ המובטחת,
   דרכי אל הארץ המובטחת;
מי יבוא איתי?
   דרכי אל הארץ המובטחת!
("על מישורי הירדן הסוערים" מאת סמואל סטנט, 1727-1795).

"ולא יבוא בה כל טמא ועושה תועבה ושקר כי אם הכתובים בספר החיים של השה" התגלות כ"א 27).

שום דבר אשר "מטמא" לא יכנס לשמיים. אלה אשר חיים אך ורק בשביל העולם הזה לא יגיעו לשם. אלה אשר מטמאים את עצמם עם הזוועה באינטרנט לא יהיו שם. אלה אשר חושבים רק על הנאה, אלה אשר חושבים רק על כסף, אלה אשר לא יודעים צער על חטא – לא יהיו שם.

שום דבר "עושה תועבה" לא יהיה שם. אלה הם זונים, נואפים, כאלה שהולכים בעקבות תאוותיהם, אשר מטרתם הבלעדית לרצות את עצמם. הם לא יהיו שם.

הופתעתי לראות אישה בחדר כושר שלי ביום שישי. לא ראיתי אותה למשך חודשים רבים. במקרה אני יודע שהיא חיה בצורה די משוחררת. אך היא אמרה לי, "מצבי מתדרדר. בחודשים האחרונים הזדעזעתי לראות ולשמוע מה אנשים עושים עכשיו." אפילו לא-נוצרים מזדעזעים בגלל הדרך בה אנשים מדברים, מתנהגים ומהדברים שהם עושים. המקרא מבהיר בצורה פשוטה שאנשים כאלה לא יהיו בשמיים.

שום דבר "עושה שקר" לא יהיה שם. אתם יודעים איך אנשים משקרים היום. הם מבטיחים דבר אחד ואז עושים משהו אחר. הם אומרים משהו אחד, ואז עושים משהו אחר. הם אפילו מגיעים לכנסיה ועושים רושם שרצונם להיות נוצרים. זה הסוג הגרוע ביותר של צביעות. יכול להיות שיטעו את הפסטור. יכול להיות שיטעו את החברים והמשפחה שלהם. אפילו ינסו להטעות את עצמם. אך הם שקרנים בעיני אלוהים. ואם לא יחזרו בתשובה לא יכנסו לשמיים.

אולי אתם חושבים שאני נוקשה מדי. אך אם תעמדו מחוץ לשערי שמיים ויגרשו אתכם – אם המשיח יאמר לכם מתישהו, "מעולם לא ידעתי אתכם, סורו ממני" – תזכרו שאני הזהרתי אתכם (מתי ז' 23). תזכרו אז שאני אמרתי לכם שבני העולם הזה חיים חיי רשע ולא יכנסו לשמיים. אם תיצמדו לדברים שאלוהים שונא לא תיכנסו בשום פנים ואופן לשמיים!

מי אם כן יכנס לשמיים? הטקסט אומר, "אלה אשר כתובים בספר החיים של השה" (התגלות כ"א 27). מיהם? מי הם אלה אשר שמותם "כתובים בספר החיים של השה"?

הם אלה אשר הורשעו בחטאיהם. אלה אשר הפסיקו לחשוב שהם מספיק טובים להיכנס לשם. אלה הם אשר התוודאו "אדון, אני באמת טמא.“

כמו כן, אלה אשר שמו מבטחם בישוע. הם גילו שישוע מת לשלם על חטאיהם. אז השליכו עצמם עליו והתחננו בשביל חסד. הם האמינו במשיח ובטחו בו לישועה.

שוב – אלה הם אשר נולדו מחדש, וכעת חיים חיים חדשים. אלה אשר רוצים להיות קדושים יותר. הם אוהבים את אלוהים ורוצים לחיות למענו. זהו האופי של אלה אשר שמותיהם כתובים בספר החיים של השה. אלה הנשים וגברים אשר יכנסו לשמיים. ושום דבר לא ירחיק אותם משם!

תחשבו טוב. אם אינכם מסוגלים למסור את הלב למשיח כעת, איך בכלל תוכלו להנות משמיים לאחר שתמותו? איך תוכלו להיות מאושרים שם במצב שאתם נמצאים בו כרגע? האם תוכלו לשיר שירים שמחים עם הקדושים בשמיים? האם תוכלו להנות משיחות עם הנביאים והשליחים? בטח תרצו לצאת משם ולהצטרף לחברים שלכם בחוץ! לא תהיה לכם שום מנוחה בשמיים אם הלב שלכם לא השתנה.

עליכם לחזור בתשובה ולבטוח במשיח. בליל לפני שמת בצלב הוא כרע ברך בתפילה בגן גת שמנים. שם בחושך הרגיש את עול החטאים שלכם עליו. זיעתו "כנטפי דם נפלו על האדמה," בגלל משקל חטאיכם. למחרת הוא הלך מרצון לצלב. שם שילם את העונש המלא לחטאיכם. אבל עליכם לפנות מרשעתכם כדי לבטוח בו. עליכם להכניע את חייכם אליו. להכניע את הגוף, השכל, והלב לישוע. בטחו בו כאדון על חייכם. תנו לו שליטה מלאה. זאת כוונת הביטחון בו. וכאשר תבטחו בו, תוכלו להיות בטוחים ששמותיכם בספר החיים. תוכלו להיות בטוחים שתהיו בשמיים כאשר תמותו.

אבקש ממר גריפית לבוא לשיר את הסולו שלו שוב. אם תרצו לדבר איתנו על היות נוצרי אמיתי, אנא עזבו את מקום הישיבה ולכו לגב האולם בזמן שהוא שר. אם תרצו לדבר איתנו על הדברים שהטפתי הלילה, לכו לגב האולם כעת. לכו במהרה ממש עכשיו בזמן שהוא שר.

איזה גיל בנוכחותו,
   כאשר מגורשים כאב וצער;
כאשר דרכים עקומות התיישרו,
   ודברים אפלים התבררו.
פנים אל פנים אראה אותו,
   הרחק מעבר לשמיים והכוכבים;
פנים אל פנים בכל כבודו,
   אראה גם אראה אותו!

פנים אל פנים! איזה רגע מאושר!
   פנים אל פנים – לראות ולדעת;
פנים אל פנים עם גואלי,
   ישוע המשיח אשר כה אוהב אותי.
פנים אל פנים אראה אותו,
   הרחק מעבר לשמיים והכוכבים;
פנים אל פנים בכל כבודו,
   אראה גם אראה אותו!
("פנים אל פנים" מאת קארי א' ברק, 1855-1934).

ד"ר צ'אן בבקשה תבוא להתפלל עבור אלה אשר הגיבו.

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

קריאה מהמקרא לפני הדרשה על ידי מר הבל פרודהום: התגלות כ"א 16-27.
שירת סולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד גריפית:
"פנים אל פנים" (מאת קארי א' ברק, 1855-1934).