ד"ר ג'ון ר. רייס (1895-1980) היה משיחי טוב ונבון. הערב אדבר על הנקודות המרכזיות מהדרשה שלו "אני אוהב את חג המולד". קיצרתי את הדרשה ובחלק מהמקומות השתמשתי במילים קצת שונות. ד"ר רייס אמר:

אני אוהב את תקופת חג המולד. זה ממלא אותי בשמחה גדולה ללמד על הנושאים שקשורים בחג המולד, כמו המלאכים, רועי הצאן, האבוס, הלידה מהבתולה, החכמים. זה ממלא אותי בשמחה גדולה לשיר את שירי חג המולד. לאורך תקופת חג המולד יש בבית שלנו, ותודה לאל שגם בליבי, צלילים שמחים ועליזים של הלל. אני אוהב שבחג המולד יקיריי ובני משפחתי מתכנסים יחדו. אני אוהב לתת מתנות, ואני שמח שיקיריי וחבריי זוכרים גם אותי. אני אוהב את תקופת חג המולד (ד"ר ג'ון ר. רייס, אני אוהב את חג המולד, הוצאת סורד אוף ד'ה לורד, 1955, עמ' 7).

אבל ד"ר רייס מציין שחלק מהאנשים "מרגישים חמיצות, רוגז ומלאים בביקורת על חג המולד" (שם). הם מותחים ביקורת על אלה שחוגגים את הולדת המשיח.

I. דבר ראשון, הם אומרים שחג המולד הוא לא יום הולדתו של המשיח.

זה נכון שאנחנו לא יודעים במדויק את היום בו נולד ישוע. התנ"ך לא אומר לנו על זה כלום. אבל זה לא הופך את ציון הולדת המשיח בחג המולד למעשה שהוא בגדר דבר מוטעה או חטא.

ד"ר רייס הכיר ילדה קטנה שנולדה ב-29 בפברואר, בשנה מעוברת. בגלל שהתאריך הזה חל רק אחת ל-4 שנים, או בכל שנה מעוברת, הוא מציין שהוריה לא עשו מעשה לא נכון בכך שחגגו את יום הולדתה ב-28 בפברואר, למרות שזה לא היה יום הולדתה בפועל.

ה-25 בדצמבר הוא התאריך הכי קרוב שאנחנו מכירים ליום הולדתו של המשיח. אנחנו אוהבים את האדון ישוע היקר, ואנחנו רוצים שכולם יציינו את הולדתו. אנחנו רוצים ללמד את ילדינו על התינוק באבוס, על החכמים שהגיעו מן המזרח כדי להשתחוות לו, על ההודעה של המלאך למרים ועל מקהלת המלאכים [ששרו] לרועים. אז מה לא טוב ב-25 בדצמבר וכן טוב בתאריך אחר? אתם חושבים שזה לא נכון לציין את הולדת המשיח בתאריך הכי קרוב שאנחנו מכירים ליום הולדתו של המשיח?

II. דבר שני, הם אומרים שפירוש המילה האנגלית לחג המולד הוא "מיסת המשיח", שזה נחשב חג קתולי להרבה אנשים.

הם אומרים שהמילה האנגלית לחג המולד מגיעה מצמד המילים מיסת המשיח, שהקתולים החלו לחגוג אותה, ולכן אסור לפרוטסטנטים לחגוג אותה. ההתנגדות הזו נראית קצת מטופשת בעיניי.

[רבים משמות הערים והעיירות בקליפורניה הגיעו מהקתולים. לוס אנג'לס היה שם קתולי במקור. אבל אנחנו לא חושבים על הקתולים כשאנחנו אומרים את השם "לוס אנג'לס". אנחנו לא חושבים על הקתולים כשאנחנו אומרים "סן דייגו" או "סן פרנסיסקו" או "סקרמנטו"]. לשמות יש את המשמעות שלהם, ללא קשר למקורם.

האדוונטיסטים של יום השבת עושים לפעמים עניין גדול מהעובדה שאנחנו מהללים ביום ראשון, ושהמשמעות של המילה האנלית עבור יום ראשון מגיעה מהלל לשמש. אני עונה להם שהמשמעות של המילה האנגלית עבור יום שבת היא הלל לאליל סאטורן! אבל היום אף אחד לא חושב על הלל לשמש כשהוא אומר יום ראשון באנגלית. זה טיפשי לעשות אבחנה מלאכותית כזו, שכלל לא קיימת בראשם ובלבבם של האנשים שחוגגים את חג המולד. ינואר נקרא על שמו של האליל יאנוס. האם המשיחיים חוטאים בכך שהם קוראים לחודש הזה בשמו? עבור כל אדם בר דעת, חג המולד הוא פשוט חג המולד. אין פירושו איזשהו סוג של מיסה. הקתולים אולי מציינים אותו במיסה, אבל הפרוטסטנטים לא.

III. דבר שלישי, הם אומרים שחג המולד היה בעבר חג אלילי.

אני חושב שחג המולד היה בעבר חג אלילי. הויכוח על זה לא חשוב. עובדי האלילים עשו משהו כל יום. הם קיימו טקסים בעת זריעה וקציר, מעבר עונות, מולד הירח. אז אם עובדי האלילים השתמשו בתאריך ה-25 בדצמבר לעבודת אלילים, למה אסור עכשיו למשיחיים להשתמש בו כדי לכבד את ישוע המשיח ואת הולדתו? לא משנה איזה יום נבחר לציין את הולדתו של המשיח, זה תמיד יהיה יום שמישהו אחר השתמש בו לדברים רעים. אבל, תודה לאל, כל הימים שייכים עכשיו לישוע המשיח, ואין אף יום ששייך לאלילים, כולל ה-25 בדצמבר! צריך שה-25 בדצמבר יהיה יום שיוקדש גם כדי להביא לו כבוד, בדרך זו או אחרת.

IV. דבר רביעי, הם אומרים שעצי חג המולד והקישוטים הם תועבה.

יש אנשים שאומרים שלפי הכתוב בירמיהו י' 3-4, התנ"ך אוסר על הצבת עצי חג מולד. אבל הכתובים לא מדברים על עצי חג מולד. הם מדברים על אלילים העשויים מעץ, שצופו בכסף ובזהב. שאר הפסוק מתאר לנו בפירוט את ההשקעה הרבה שכרוכה בעשיית אליל מכסף או מזהב, ובקישוטו בצבע סגול. [הערה של ד"ר היימרס: הקטע הזה לא מדבר על עצי חג מולד משתי סיבות (1) לא היה חג מולד ולא היו עצי חג מולד בתקופתו של ירמיהו (2) אף אחד היום לא מהלל עץ חג מולד]. לא, התנ"ך לא אוסר על הצבת עצי חג מולד. [זה לא יותר חטא מאשר לשים זר פרחים בבית או בקהילה, כפי שעושים הרבה אנשים בתקופת חג המולד].

האם יש משהו רע בלקשט את הבית בשיח הצינית, בצמח הדבקון בצמחים ירוקי-עד אחרים? הנזק מזה לא יכול לעלות על הנזק שייגרם מקישוט הבית בדלעות או בגבעולי תירס בתקופת חג ההודיה! הנזק מזה לא יכול לעלות על הנזק שייגרם מקישוט הקברים בפרחים ביום הזיכרון! אלוהים בוודאי לא יכעס אם נסתכל על היופי של הבריאה שלו.

[הערה של ד"ר היימרס: אומרים שעץ חג המולד הגיע מהרפורמטור הפרוטסטנטי מרטין לותר, שראה את נצנוץ הכוכבים דרך המחטים של עץ האורן שהובא לביתו וקושט בנרות, כדי להזכיר לו את הכוכב שזרח כאשר ישוע נולד. אם האגדה הזו נכונה, אז מקורו של עץ חג המולד הוא בפרוטסטנטים].

אני אוהב את חג המולד ואת הלימוד עליו, ולא חושב שיש בזה משהו רע. זה בסך הכל ביטוי לשמחה שיש בליבי על האופן שבו אלוהים נהיה אדם, ועל האופן בו הבורא הפך לתינוק, ועל כך "שבהיותו עשיר נעשה רש בעבורכם, למען תעשירו על ידי רישו" (השניה לקורינתים ח' 9).

V. דבר חמישי, הם מתנגדים לחג המולד בגלל שבתקופת החגים תופסות את מקומו מסיבות של לא-משיחיים ושל העולם.

זה נכון שהרבה אנשים לא מכבדים את ישוע המשיח בחג המולד. אני חושב שהם חוטאים בגדול. לפעמים אנשים מספרים את השקר הטפשי על סנטה קלאוס ומטעים ילדים קטנים עם אגדת עובדי האלילים הזו, במקום שיספרו על אדון ישוע היקר. אני חושב שזו רשעות. שקר הוא משהו שנחשב תמיד רע ושנוא בעיני אלוהים. מרמה הוא הדרך הנבזית ביותר שאפשר לכבד בה את הולדת ישוע. בוודאי שהטעית ילדים קטנים עם שקר על סנטה קלאוס היא חטא. אסור לאף משיחי להתייחס לזה בסלחנות. כן, לעיתים קרובות האנשים לא מכבדים את אלוהים בחג המולד. אני מצר על כך. אני מקווה שלא יהיה משיחי ששמע את הדרשה הזו, שיצער את אלוהים עם חטאים כאלה.

אבל אנחנו לא צריכים לוותר על חג המולד לטובת השטן והאנשים הרשעים בגלל שכמה אנשים חוטאים בחג המולד. האם אנחנו צריכים לוותר על יום ראשון בגלל שלעיתים קרובות משתמשים בו לרעה? ביום ראשון יש יותר חשיכה מכל יום אחר בשבוע. יש יותר מסיבות. האם המשיחיים צריכים לוותר בגלל זה על יום ראשון ולראות בו כיום השטן? לגמרי לא! יש הרבה אנשים נהדרים שמלמדים שהטבילה היא חיונית לישועה. הם נותנים יותר משקל למים מאשר לדם המשיח. זה לא נכון. אבל האם אנחנו צריכים לא לציית לישוע המשיח בנושא הטבילה, בגלל שכמה אנשים החזיקו בלימוד שקר ושמו על זה דגש רב מדי? לגמרי לא!

הביאה השניה של המשיח נוצלה לרעה בהרבה מקרים ועוותה ללימוד שקר בידי רבים. כתות שקריות עיוותו את הלימוד על ביאתו השניה של המשיח. אנשים נקבו בתאריכים. האם אנחנו צריכים לבטל את הלימוד התנ"כי הברור אודות בואו המממש ובא של המשיח, בגלל שנוצל לרעה? לגמרי לא!

ואנחנו גם לא צריכים לבטל את הלימוד התנ"כי אודות שלמות הרוח, רק בגלל שהרבה אנשים משייכים אותו עם דיבור בלשונות ועם שלמות נטולת-חטא.

באותו אופן, זה יהיה מאוד טיפשי מצידנו לוותר על חג המולד לטובת השטן והאנשים מהעולם. אם בשביל העולם חג המולד הוא יום מלא במסיבות פרועות, אז בואו אנחנו נעשה ממנו יום של התחברות ואהבה משיחית, ויום שמכבד את המשיח!

האם אנשים אחרים הופכים את מנהג נתינת המתנות למשהו סתמי? אם כך, זה לא צריך להיות ככה אצל המשיחיים. המשיחיים יכולים לתת מתנות שבאמת מבטאות אהבה.

האם יש משהו רע ביום של שמחה? האם יש משהו רע בארוחת ערב בחג המולד ובמשלוחי מנות איש לרעהו? ממש לא! כאשר שארית ישראל חזרה לארץ ישראל מהגלות בבבל בתקופת נחמיה, התורה הוקראה והוסברה, והאנשים בכו. אבל בגלל שזה היה זמן לשמוח ולא לבכות, נחמיה אמר:

"היום קדוש הוא לה' אלוהיכם. אל תתאבלו ואל תבכו. כי בוכים כל העם, כשמעם את דברי התורה. ויאמר להם, לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים, ושלחו מנות לאין נכון לו, כי קדוש היום לאדונינו. ואל תעצבו, כי חדות ה' היא מעוזכם" (נחמיה ח' 9-10).

בפסוק 12 כתוב:

"וילכו כל העם לאכל ולשתות ולשלח מנות, ולעשות שמחה גדולה, כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם" (נחמיה ח' 12).

אם עם ישראל נתן כבוד לאלוהים בכך שקיים יום של חג, שמחה, ומשלוח מנות איש לרעהו בגלל שהוחזרה ההשתחוויה לאלוהים, אז זה בסדר שגם המשיחיים יקיימו יום של שמחה על הולדתו של מושיענו ישוע המשיח!

כן, אני אוהב את חג המולד! בתקופת חג המולד אני מרגיש קרוב לאלוהים. אני אוהב את דבר ה' בחג המולד. אני דוחק בחוטאים לקבל בחג את מתנת חג המולד של אלוהים – את ישוע.

שיהיה לכולנו חג מולד שמח, ושנרומם את המשיח ביום שבו אנחנו מציינים את הולדתו!

(סוף הדרשה)
בכל שבוע תוכלו לקרוא באינטרנט את דרשותיו של ד"ר היימרס
בכתובת www.sermonsfortheworld.com.
לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

דרשות אלה אינן בזכויות שמורות. ניתן להשתמש בהן בלי רשות של ד"ר היימרס. אולם, כל הדרשות של
ד"ר היימרס המצולמות הינן בזכויות שמורות ואפשר להשתמש בהן רק עם ברשות.

קטע הכתובים שהוקרא לפני הדרשה על ידי ד"ר קרייטון ל. צ'אן: מתי ב' 1-12.
שיר הסולו שבוצע לפני הדרשה על ידי מר בנג'מין קינקייד גריפית':
"ישוע, ישוע התינוק" (מאת ד"ר ג'ון ר. רייס, 1895-1980).