ישעיה מדבר על בשורת המשיח. ביום ראשון האחרון הטפתי מתוך שלושת הפסוקים האחרונים בפרק נ"ב, שם הנביא חזה את סבלות המשיח, אשר "משחת מאיש מראהו, ותוארו מבני אדם" (ישעיה נ"ב 14). זו תמונה של ישוע, אשר הוכה ונצלב בעד חטאינו, אז הוקם מהמתים, "ירום ונישא גבוה מאוד" (ישעיה נ"ב 13). אך כעת, בטקסט לפנינו, הנביא קונן לעובדה שמעטים יאמינו בבשורה.

ד"ר אדוארד ג' יאנג היה מלומד בחקר המקרא, והוא היה חבר כיתה וידיד לפסטור הקודם שלי, ד"ר טימותי לין. בפרשנותו לטקסט שלנו כתב,

"מי האמין לשמועתנו, וזרוע יהוה על מי נגלתה,"

ד"ר יאנג אמר שזהו הצהרה ולא שאלה. אין דרישה לתשובה שלילית, אלא שזו נועדה פשוט לעורר את תשומת הלב אל [המספר הקטן] של מאמינים ברחבי העולם... הנביא [הוא] נציג עמו, המדבר ומביע ייאוש על כך שכה מעט אנשים מאמינים" (ד"ר אדוארד ג' יאנג, ספר ישעיה, הוצאת חברת וויליאם ב' ארדמנס, 1972, כרך 3, עמ' 240(.

"מי האמין לשמועתנו, וזרוע יהוה על מי נגלתה,"

המילה "שמועה" פירושה "דבר אשר נשמע" או "המסר אשר נשמע." לותר תרגם "הבשורה שלנו" (יאנג, שם). "מי האמין לבשורתנו?" המשפט המקביל בטקסט הינו, "וזרוע יהוה על מי נגלתה?" "זרוע יהוה" זו מושג אשר מתייחס אל כוח אדוני. מי האמין לבשורתנו? ועל מי נגלתה זרוע אדוני? אל מי נגלה כוחו המושיע של המשיח?

"מי האמין לשמועתנו? וזרוע יהוה על מי נגלתה?" (ישעיה נ"ג 1).

הפסוק הזה מראה לנו שקודם יש להאמין בהטפת הבשורה, ואחר כך תומר דתך בעזרת כוח אלוהים במשיח.

"מי האמין לשמועתנו? וזרוע יהיה על מי נגלתה?" (ישעיה נ"ג 1).

1. ראשית, מעט האמינו והומרו במהלך שירות המשיח עלי אדמות.

ישוע בא לקבר אלעזר. האיש היה מת כבר ארבעה ימים. ישוע אמר להם, "הסירו את האבן" (יוחנן י"א 39). אחותו של אלעזר רצתה לעצור בעדו. היא אמרה, "אדוני הנה כבר הסריח כי ארבעה ימים מת" (שם). אך אלה צייתו לישוע והסירו את האבן אשר כיסה את פי הקבר. אז, ישוע "קרא בקול גדול אלעזר קום צא. ויצא המת וידיו ורגליו כרוכות בתכריכים ופניו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אותו וילך לדרכו" (יוחנן י"א 43-44).

"אז יקהילו ראשי הכוהנים והפרושים את סנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עושה אותו הרבה" (יוחנן י"א 47).

הם ראו כמה רבים הנסים אשר עשה, ופחדו שהעם ילך אחריו במקומם.

"ויוועצו יחדיו להמיתו מהיום ההוא ולהלאה" (יוחנן י"א 53).

ראשי הכוהנים והפרושים החלו להתאסף לחשוב איך להיפטר מישוע, "להמיתו." יוחנן השליח אמר,

"רבים האותות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו, למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר אדוני, מי האמין לשמועתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה?" (יוחנן י"ב 37-38).

הם ראו אותו מאכיל בנס חמשת אלפים בני אדם. הם ראו אותו מרפא מצורעים ופוקח עיני עיוורים. הם ראו אותו מגרש שדים, ומקים נכים לבריאות שלמה. הם ראו אותו מקים את בן האלמנה מן המתים. לא רק שראו אותו הופך מים ליין, אלא גם שמעו אותו

"מלמד בכנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם" (מתי ט' 35).

אך כאשר הקים את אלעזר מן המתים, "התייעצו ויחדיו להמיתו" (יוחנן י"א 53).

"רבים האותות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו, למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר אדוני, מי האמין לשמועתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה?" (יוחנן י"ב 37-38).

אכן, רק מעטים האמינו והמירו את דתם במהלך שירותו של המשיח עלי אדמות.

2. שנית, מעטים האמינו והומרו בתקופת השליחים.

אנו פנו לרומים י' 11-16. הבה נעמוד לקרוא את הפסקה הגדולה הזאת.

"כי הכתוב אומר, כל המאמין בו לא יבוש. ואין הפרש בין היהודי ליווני כי אדון אחד לכולם והוא עשיר לכל קוראיו. כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט. ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו במי שלא שמעו את שמעו ואיך ישמעו ואין מגיד. ואיך יגידו כי אם שלוחים ככתוב 'מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב.' אבל לא כולם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר אדוני מי האמין לשמועתנו?" (רומים י' 11-16).

אפשר לשבת.

שימו לב שפסקה זו אומרת בפסוק 12,

"ואין הפרש בין היהודי ליווני כי אדון אחד לכולם והוא עשיר לכל קוראיו"
       (רומים י' 12).

דברים אלה נכתבו על ידי פאולוס השליח קצת פחות מ-30 שנה אחרי שישוע עלה לשמיים. אם כך, פאולוס כתב את האיגרת אל הרומים במקביל לחלק האחרון בספר מעשי השליחים. הוא דיבר אל יהודים וגם גויים, כשישוע דיבר כמעט אך ורק ליהודים. פאולוס אמר, "אין הפרש בין היהודי ליווני." כולם זקוקים למשיח!

אמנם כלפי הקהל הזה שרובו לא-יהודי, פאולוס אומר את אותו הדבר שישוע אמר, בציטוטו את ישעיה נ"ג 1, בוכה על כך שרק מעטים יחסית של גויים האמינו – ובציטוטו את ישעיה נ"ג 1 כדי להראות שהנביא אמר, ביישום הדברים, שרוב הגויים ייענו לבשורה רק קצת יותר מהיהודים.

"מי האמין לשמועתנו? וזרוע יהוה על מי נגלתה?" (ישעיה נ"ג 1).

הגויים היו יותר פתוחים לבשורה מאשר היהודים. ובכל זאת, רק מעטים יחסית מהגויים האמינו בישוע בתקופת הטפת פאולוס והשליחים האחרים. למרות שהיו התעוררויות גדולות מאוד בתקופת השליחים, כפי שאנו רואים בספר מעשי השליחים. אך אפילו אותן התעוררויות גדולות הביאו לכמות מזערית יחסית של גויים נושעים במשיח. בישור אז היה קשה, אפילו בקרב הרומאים!

גם המשיח וגם השליחים ראו רק מעט מומרים. כך, הנוצרים במאה הראשונה היו מיעוט מזערי, ומיעוט נרדף! וכך, גם יוחנן וגם פאולוס ציטטו את הטקסט שלנו כדי להסביר את ההתנגדות של רוב האנשים לבשורה – להסביר למה רוב רובם של אלה אשר שמעו אותם מטיפים נותרו בלתי-מומרים.

"מי האמין לשמועתנו, וזרוע יהוה על מי נגלתה?" (ישעיה נ"ג 1).

למעשה, כך היה גם לאורך הדורות בהיסטוריה הנוצרית. תמיד, בכל הזמנים, היה רק מיעוט קטן של מאמינים אשר האמינו בבשורה והומרו באמת. זה נכון עד היום בעולם. שום דבר לא השתנה. זה מביא אותנו לנקודה האחרונה.

3. שלישית, מעטים מאמינים ומומרים עד היום.

בתקופה שלנו, תכופות אנו נתקלים במציאות שתיאר בעצב ישעיה, כך בשאלה הנואשת,

"מי האמין לשמועתנו, וזרוע יהוה על מי נגלתה?" (ישעיה נ"ג 1).

לצערי, עלינו להודות שמעטים היום מאמינים בהטפת הבשורה, ומעטים נושעים בכוח המשיח. אפילו קרובי המשפחה היקרים שלנו לעתים דוחים את בשורת המשיח. ורבים מכם יודעים שרק מעטים מאלה אשר אנחנו מביאים לכנסיה לשמוע את ההטפה אינם מומרים. ברצוני לומר שלושה דברים בנידון:

(1)  ראשית, היכן כתוב במקרא שרוב האנשים ייוושעו? לא כתוב. בעצם, ישוע אמר בדיוק את ההפך. הוא אמר,

"בואו בפתח הצר כי רחב הפתח ומרווחת דרך האבדון ורבים אשר יבואו בו, וצר הפתח ומוצק דרך החיים ומעטים הם אשר ימצאוה" (מתי ז' 13-14).

מעטים ימצאוהו! עלינו לזכור זאת תמיד שכאשר מאמצינו לבשר מביאים לתוצאה פחותה של מומרים משקיווינו.

ושנית, ברצוני לומר כך.

(2)  המניע שלנו לבשר איננו מבוסס על כמות המומרים. בין אם התגובה היא גדולה או קטנה, אל לנו להסתכל על כמות המומרים. המניע שלנו מבוסס על ציות לאלוהים. עינינו תמיד על אלוהים, וציותנו אליו בעת שאנו יוצאים לבשר; ועינינו תמיד על אלוהים, וציותנו אליו כאשר אנו מבשרים את הבשורה! המשיח אמר לנו,

"לכו אל כל העולם וקראו את הבשורה לכל הבריאה" (מרקוס ט"ז 15).

זה מה שהמשיח אמר לנו לעשות, ועלינו לעשות זאת בין אם אנשים מקשיבים ובין אם לאו; בין אם ממירים את דתם או לא. עלינו לבשר כי המשיח אמר לנו לעשות זאת! ההצלחה שלנו אינה תלויה בתגובתם של בני אדם! לא! הצלחתנו תלויה בציות למשיח. לכן אנו נצא לבשר בין אם יאמינו בבשורה או לא!

ואז, דבר שלישי נובע מאלה.

(3)  האם אתה מאמין במשיח? האם אתה הומרת למשיח? האם אתה תבוא אל המשיח באמונה? אפילו אם אף אחד אחר במשפחה שלך או בין החברים שלך שהומרו לא יעשה זאת, האם אתה תבקש את המשיח? האם אתה תבוא אליו? זכרו מה המשיח אמר,

"המאמין ונטבל הוא יוושע ואשר לא יאמין יאשם" (מרקוס ט"ז 16).

האם תבוא לישוע, תומר ותיטבל? או שתהיה בין ההמונים אשר דוחים את המושיע, ותחרב לנצח בלהבות גיאהנום?

"אך המאמין לא יאשם" (מרקוס ט"ז 16).

תפילתי שלא תהיו בין ההמונים אשר ייחרבו בגיאהנום אלא שתצטרפו אלינו בכנסיות המקומיות ברחבי העולם. צאו מן העולם! בואו לישוע באמונה! בואו באמת אל תוך הכנסיה המקומית. והיוושעו לנצח על ידי דמו וצדקתו של ישוע.

"מי האמין לשמועתנו, וזרוע יהוה על מי נגלתה?" (ישעיה נ"ג 1).

אמן שאתה תהיה בין אלה אשר מאמינים ומומרים! ואתה תהיה אחד מהמעטים אשר מאמינים בבשורה כאשר מטיפים אותה. ואתה תאמר, "כן, ישוע מת לשלם על חטאיי. כן, הוא קם מהמתים. כן, אני בא אליו באמונה." שאתה תהיה אחד מהמעטים אשר זרוע אדוני עליהם נגלתה, ואתה תחווה ישועה על ידי בטוח בישוע, "שה האלוהים, הנושא חטאת העולם" (יוחנן א' 29) אתה תהיה אחד מאלה אשר באים לישוע, ונרחצים טהורים מחטאיך ודמו היקר. שאלוהים ייתן לך חסד להאמין לשמועתנו ולחוות ישועה מחטא באמצעות ישוע המשיח האדון! אמן!

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

קריאה לפני הדרשה על ידי ד"ר קרייטון ל' צ'אן: ישעיה נ"ב 13 – נ"ג 1.
שירת סולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד גריפית:
"עטרת קוצים" (מאת איירה פ' סטנפיל, 1914-1993).