ישוע המשיח עצמו זה הנושא של הדרשה הזאת. באמונה הנוצרית אין דבר נפלא מזה. לא היה ולא נברא ולא יהיה אחר כמו ישוע המשיח. הוא לגמרי ייחודי בהיסטוריה האנושית. ישוע המשיח עצמו הוא אלוהים-אדם. ישוע המשיח עצמו ירד משמיים וחי בקרב בני אדם. ישוע המשיח עצמו סבל, דימם ומת בשביל חטאינו. ישוע המשיח עצמו קם פיזית מהמתים לשם הצדקתנו. ישוע המשיח עצמו עלה חזרה לימין אלוהים להפגיע למעננו בתפילה. ואילו ישוע המשיח עצמו יבוא שוב להקים את מלכותו בארץ לאלף שנים.

רק את ישוע, תן לי לראות,
   רק את ישוע, לא אחר מלבדו,
אז אשיר תמיד –
   ישוע! רק ישוע!
("רק את ישוע, תן לי לראות" מאת ד"ר אוסוואלד ג' סמית, 1889-1986).

אפשר לשבת.

הנושא ישוע המשיח עצמו כל כך עמוק, כה רחב, וכה חשוב שאי אפשר להסביר הכל בדרשה אחת. נוכל רק לגעת בכמה נקודות הערב בנוגע לישוע המשיח בעצמו.

I. ראשית, ישוע המשיח עצמו שנוא ודחוי על ידי האנושות.

הנביא המבשר ישעיהו הבהיר זאת כאשר אמר,

"נבזה וחדל אישים, איש מכאבות וידוע חלי, וכמסתר פנים ממנו, נבזהו לא חשבנהו" (ישעיה נ"ג 3).

ד"ר טורי אמר, "הכישלון להאמין בישוע המשיח אינו שגיאה קלה, זהו חטא, חטא חמור, חטא מחריד, חטא מרשיע" (ד"ר ר"א טורי, איך לעבוד בשביל המשיח, חברת פלמינג ה' רבל, נ"ד, עמ' 431). ישעיהו הנביא תיאר את החטא של שנאה ודחיית המשיח, את השחיתות הפנימית אשר גורמת לך להסתיר את פניך מהמשיח. ההוכחה הגדולה ביותר שאתה הושחתת לגמרי זה שאתה חושב כה מעט על ישוע המשיח בעצמו. ההוכחה הגדולה ביותר שמגיע לך עונש נצחי באגם האש זה שהסתרת את פניך ממנו באופן מכוון וממושך.

במצב בלתי-נאור אתה שונא את ישוע המשיח עצמו. במצבך המושחת לחלוטין, אינך מעריץ את ישוע המשיח עצמו. עד שאתה נדקר קלות במצפון, עד שאתה מרגיש אימה בגלל חטאיך, וחרד מעונש נצחי, תמשיך לשנוא ולדחות את ישוע המשיח בעצמו.

בכנסיות שלנו אנו רואים זאת כל הזמן. אנו מקשיבים אליכם בחדר החקירה, אחרי הדרשות, אנחנו שומעים אתכם אומרים כל מיני דברים. אתם מדברים על פסוקים במקרא. אתם מדברים על "קליטת" דבר זה או אחר. אתם מספרים לנו על מה שהרגשתם ומה שעשיתם. בסוף אתם אומרים, "ואז באתי לישוע." לאחר מכן אנו מבקשים מכם לספר עוד קצת. "ספר לנו עוד על ביאתך אל ישוע," אנו אומרים. ואז אתם נופלים. אין לכם שום דבר לומר על ישוע המשיח בעצמו!

ספרג'אן הגדול אמר, "יש נטיה נבזית אצל בני אדם להשאיר את המשיח עצמו מחוץ לבשורה" (צ"ה ספרג'אן, סביב השער, הוצאות פילגרים, 1992 דפוס חדש, עמ' 24).

לדעת את תכנית הישועה לא יושיע אותך! ללמוד יותר מהמקרא לא יושיע אותך! לשמוע עוד דרשות לא יושיע אותך! אפילו להרגיש צער על חטאיך לא יושיע אותך! שום דבר לא יעזור לך אלא אם כן תפסיק לשנוא ולדחות אותו – אלא אם כן תפסיק להסתיר את פניך ממנו – אלא אם כן נמשכת אל ישוע המשיח בעצמו! עמדו ותשירו את זה שוב!

רק את ישוע, תן לי לראות,
   רק את ישוע, לא אחר מלבדו,
אז אשיר תמיד –
   ישוע! רק ישוע!

אפשר לשבת.

II. שנית, ישוע המשיח בעצמו הוא התמה המרכזית של כל המקרא.

האם זה לא הגיוני לומר לכם שישוע המשיח עצמו חייב להיות במרכז מחשבותיך? לא, זה לא חסר הגיון. למה, תחשבו על זה, ישוע המשיח בעצמו הוא התמה הגדולה של המקרא כולו – מבראשית עד ספר התגלות! לאחר שישוע קם מהמתים הוא פגש שני תלמידים בדרכם אל אמאוס. מה שהוא אליהם נוגע גם אליכם,

"ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים, הלא על המשיח היה לסבול את כל זאת ולהיכנס בכבודו? ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו" (לוקס כ"ד 25-27).

מחמש הספרים של משה, דרך כל שאר המקרא, המשיח הסביר להם "את כל הכתובים הנאמרים עליו." מה יכול להיות יותר פשוט? התמה העיקרית של המקרא כולו זה ישוע המשיח בעצמו! מכיוון שישוע המשיח עצמו הוא הנושא העיקרי של המקרא, האם זה לא הגיוני בשבילך שישוע המשיח יהיה הנושא העיקרי של מחשבותיך וחייך? אני אומר לך, תחשוב בצורה עמוקה הלילה על ישוע המשיח עצמו! שירו נא!

רק את ישוע, תן לי לראות,
   רק את ישוע, לא אחר מלבדו,
אז אשיר תמיד –
   ישוע! רק ישוע!

III. שלישית, ישוע המשיח בעצמו הוא המהות, המהות המרכזית, ולב לבו של הבשורה.

כאן שוב ישעיהו הנביא דיבר על ישוע המשיח עצמו כלב הבשורה,

"כולנו כצאן תעינו, איש לדרכו פנינו; ויהוה הפגיע בו את עוון כולנו"
       (ישעיה נ"ג 6).

"ויהוה הפגיע בו את עוון כולנו." מותו המכפרת של המשיח במקומך, לשלם את המחיר ולסבול את זעם אלוהים במקומך – זהו לב הבשורה! זה ישוע המשיח בעצמו שמקבל את חטאיך על עצמו בחשכת גת שמנים. זה ישוע המשיח עצמו בתוך הגן, אשר אמר,

"נפשי מרה לי עד מוות" (מרקוס י"ד 34).

ישוע המשיח בעצמו הוא זה אשר,

"וחבלי מוות באו עליו... ותהי זעתו כנטפי דם יורדים לארץ" (לוקס כ"ב 44).

זהו ישוע המשיח בעצמו אשר נעצר שם בגן גת שמנים. זהו ישוע המשיח בעצמו אשר נגרר לפני הסנהדרין, הוכה בפנים, נלעג והובש. הם ירקו בפניו של ישוע המשיח עצמו! הם הוקיעו שערות מזקנו של ישוע המשיח עצמו. ישוע המשיח עצמו נלקח לפני פונטיוס פילטוס, הוכה על גבו על ידי שוט רומי, הוכתר בקוצים, דם נוטף על מצחו של המבורך ישוע המשיח עצמו, פניו הוכה מעבר לדמיון,

"כאשר שממו עליך רבים, כן משחת מאיש מראהו; ותארו מבני אדם"
      (ישעיה נ"ב 14).

"ובחבורתו נרפא לנו" (ישעיה נ"ג 5).

זהו ישוע המשיח בעצמו אשר נלקח מחצרו של פילטוס, בהיותו גורר את צלבו אל מקום צליבתו. זהו ישוע המשיח בעצמו אשר הועלה על הצלב במסמרים. זהו ישוע המשיח בעצמו אשר סבל לא רק את הכאב של המסמרים בידיו ורגליו – אך הוא סבל את הכאב הגדול יותר כאשר אלוהים "הפגיע בו את עוון כולנו" (ישעיה נ"ג 6). ישוע המשיח עצמו "נשא את חטאינו בגופו על העץ" (ראשונה לפטרוס ב' 24). ד"ר וואטס אמר,

ראו, מראשו, מידיו, מרגליו,
   צער ואהבה זורמים מטה יחדיו:
האם אי פעם נפגשו אהבה וצער כאלה,
   או קוצים הרכיבו כתר כה עשיר?
("כאשר אני סוקר את הצלב הנפלא" מאת ד"ר אייזק וואטס, 1674-1748).

שירו נא! שירו את הפזמון שלנו כעת!

רק את ישוע, תן לי לראות,
   רק את ישוע, לא אחר מלבדו,
אז אשיר תמיד –
   ישוע! רק ישוע!

אפשר לשבת.

IV. רביעית, ישוע המשיח בעצמו הוא המוקר הבלעדי לשמחה נצחית.

הם הורידו את גוויתו של ישוע מהצלב וקברו אותו בקבר סגור. אך ביום השלישי, הוא קם פיזית מהמתים! אז הוא בא אל התלמידים ואמר, "שלום לכם" (יוחנן כ' 19).

"ואחרי דברו זאת הראם את ידיו ואת צדו וישמחו התלמידים בראותם את האדון" (יוחנן כ' 20).

"וישמחו התלמידים בראותם את האדון" (יוחנן כ' 20). ישוע המשיח נתן להם שמחה "בראותם את האדון." לעולם לא תדע שלום עמוק, ושמחת האדון, עד שתדע את ישוע המשיח עצמו!

הו, אני אומר לכם הלילה – אני זוכר את הרגע ממש כאשר האמנתי בישוע המשיח עצמו! איזו חוויה קדושה! נפשי הביטה אל ישוע, רם ונישא, לימין האב! רצתי אליו! או, בעצם, זה לכאורה הוא רץ אלי. נרחצתי טהור מחטא על ידי דמו היקר! נהייתי חי על ידי בן אלוהים חיים! שירו את הפזמון ההוא!

רק את ישוע, תן לי לראות,
   רק את ישוע, לא אחר מלבדו,
אז אשיר תמיד –
   ישוע! רק ישוע!

אפשר לשבת.

הו, איש חוטא, אל תחכה יום נוסף! אל תחכה שעה נוספת אפילו! אל תחכה עוד רגע! בוא אל ישוע המשיח עצמו! אל תעזוב אותו מחוץ לעדות שלך. על תחטא במה שספרג'אן כינה "נטיה נבזית... להשאיר את המשיח עצמו מחוץ לבשורה." לא! לא! בוא עכשיו אל ישוע המשיח עצמו. הקשב בקפידה למילים האלה כשאני שר אותן.

בדיוק כמו שאני, בלי שום בקשה,
   מלבד דמך שנשפך בשבילי,
ושתקרא לי לבוא אליך,
   הו שה האלוהים, אני בא! אני בא!
("בדיוק כמו שאני" מאת שרלוט אליוט, 1789-1871).

שירו את המילים האלה בלחש.

בדיוק כמו שאני, בלי שום בקשה,
   מלבד דמך שנשפך בשבילי,
ושתקרא לי לבוא אליך,
   הו שה האלוהים, אני בא! אני בא!

האם תבוא אל ישוע המשיח עצמו הערב? הוא יסלח לך את חטאיך. הוא יתן לך שלום עם אלוהים וחיי נצח. האם תבוא אל ישוע המשיח עצמו? כמה שאני מתפלל שתעשה כן. בשם ישוע, אמן!

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

קריאה מהמקרא לפני הדרשה על ידי הפסטור: ישעיה נ"ג 3-6.
שירת הסולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד גריפית:
"ישוע, רק ישוע" (מאת ד"ר ג'ון ר' רייס, 1895-1980) \
"רק את ישוע, תן לי לראות" (מאת ד"ר אוסוואלד ג' סמית, 1889-1986).