ישוע אמר בפשטות, "אם לא תומרו...לא תיכנסו אל מלכות שמים." אכן, הוא הבהיר שעליך לחוות את ההמרה. הוא אמר שאם לא תחווה המרה לא "תבוא אל מלכות השמים."

הבוקר אגיד לכם מה קורה לאדם אשר חווה המרה. ספרג'אן אמר, "יש דבר כזה אמונה במבט ראשון, אך בדרך כלל אנו מגיעים לאמונה בשלבים" (צ"ה ספרג'אן, סביב השער, פסאדינה, טקסס: הוצאות פילגרים, 1992 דפוס חדש, עמ' 57). להלן "שלבים" דרכם עוברים רוב האנשים.

I. ראשית, אתה מגיע לכנסיה מסיבה כלשהי מלבד המרה.

כמעט כולם עושים את זה, הם באים לכנסיה כמה פעמים בגלל הסיבה הלא נכונה. כך אני עשיתי. כך עשה גם מר גריפית, האיש ששר לכם "חסד מדהים." ייתכן שגם כך קרה עמכם, סביר להניח.

הגעתי לכנסיה בגיל הנעורין משום שהמשפחה בבית לידינו הזמינה אותי להצטרף אליהם. אז התחלתי לבקר בכנסיה בשנת 1954 כי הייתי בודד, והשכנים שלי היו כל כך נחמדים כלפי. זאת לא ממש הסיבה "הנכונה," אמת? ניגשתי "קדימה" בסוף הדרשה הראשונה ששמעתי ונטבלתי. כך נהייתי בפטיסטי. אבל לא הומרתי. נכנסתי כי הם היו נחמדים אלי, לא בגלל שרציתי להיוושע. לכן, עברתי מאבק ארוך במשך שבע שנים עד שהומרתי בסופו של דבר ב-28 לספטמבר, 1961, כאשר שמעתי את ד"ר צ'ארלס ג' וודברידג' מטיף במכללת ביולא (עכשיו אוניברסיטת ביולא).

מה איתך? האם הגעת לכנסיה מרוב בדידות – או בגלל שהוריך הביאו אותך כילד לכנסיה? אם אתה נמצא כאן הבוקר מתוך הרגל, כמו ילד שגידלו אותו בכנסיה, זה לא אומר שהומרת. או שמא הגעת כמוני אז, היית בודד ומישהו הזמין אותך, והם היו מאוד נחמדים? אם כך, זה לא אומר שהומרת. אל תבינו אותי לא נכון. אני שמח שאתם כאן – בין אם מתוך הרגל כמו ילד בכנסיה, או מרוב בדידות, כמוני כשהייתי בן שלוש עשרה. אלה סיבות סבירות להגיע לכנסיה – אך אלה לא יושיעו אותך. אתה צריך המרה אמיתית כדי להיוושע. עליך לרצות ממש להיוושע. זאת הסיבה "הנכונה."

זה לא רע שאתה כאן מתוך הרגל או מרוב בדידות. פשוט זאת לא הסיבה הנכונה. עליך לרצות משהו נוסף כדי להמיר, ולא רק בגלל שזה גורם לך להרגיש טוב בכנסיה.

II. שנית, אתה מתחיל לדעת שאכן יש אלוהים.

אולי הבנת שאלוהים קיים לפני שהגעת לכנסיה. אך הרבה אנשים מחזיקים אמונה מעומעמת לגבי אלוהים לפני מפגש עם הבשורה. סביר שכך היה גם במקרה שלך, אם מישהו הביא אותך לכאן.

אם גדלת בכנסיה, אתה כבר יודע לא מעט על הכתבי הקודש. אתה מסוגל לאתר את הטקסט בקלות. אתה מכיר את תכנית הישועה. אתה יודע פסוקים והמנונים רבים. אך אלוהים עדיין לא אמיתי ולא ברור לך.

אז, בין אם אתה חדש בכנסיה או כמו ילד בכנסיה, משהו מתחיל לקרות. אתה מתחיל להבין שאכן יש אלוהים – לא רק דיבורים על אלוהים. אלוהים נהיה ישות מאוד אמיתית בשבילך. אני נהייתי מודע למציאות אלוהים בגיל חמש עשרה עד שממש נפלתי על האדמה בבית קברות, מתחת לעצים, ביום שסבתא שלי נקברה. ידעתי אז שאלוהים הוא אכן ישות חיה. אך טרם הומרתי.

האם אתה חווית דבר כזה? האם אלוהים הוא ישות אמיתית בחייך? יש לכך חשיבות עצומה. במקרא כתוב,

"ללא אמונה אין אפשרות לרצות אותו: הרי זה אשר בא אל אלוהים עליו להאמין שהוא קיים" (עברים י"א 6).

אמונה באלוהים דורשת מידה של אמונה – אבל זאת לא אמונה עד כדי להושיע. זאת לא המרה. אמא שלי נהגה לומר, "תמיד האמנתי באלוהים." ואין ספק במוחי שהיא אכן האמינה. היא האמינה באלוהים מאז ילדותה. אך היא לא נושעה עד גיל 80. זה היה חשוב שהיא האמינה באלוהים, אבל משהו נוסף חייב לקרות כדי שאדם יומר באמת.

אכן, אני אומר, סביר שהגעת לכנסיה הבוקר בלי לדעת את המציאות הממשית של אלוהים. אז, אולי באיטיות, אולי במהרה, אתה רואה שבאמת יש אלוהים. זהו השלב השני, אבל לא מדובר עדיין בהמרה.

III. שלישית, אתה מבין שפשעת והכעסת את אלוהים בגין חטאיך.

במקרא כתוב, "כל אשר בבשר [כלומר, אלה אשר לא הומרו] לא יוכלו להיות רצויים לאלוהים" (רומים ח' 8). אז אתה מתחיל להבין שבתור אדם לא מומר, אין שום דבר שאתה יכול לעשות לרצות את אלוהים. למעשה, אתה מתחיל להבין שאתה איש חוטא. כל יום "לבבך הממאן לשוב תצבור לך עברה ליום עברת האלוהים" (רומים ב' 5). במקרא כתוב:

"ואל זעם בכל יום" (תהלים ז' 11).

לאחר שאתה מגלה שבאמת יש אלוהים, אתה מתחיל להבין שפשעת נגד אלוהים בחטא. גם פשעת נגדו כי לא אהבת אותו. החטאים אשר עשית היו נגד אלוהים ונגד מצוותיו. אז ייבהר לך שזאת האמת. חוסר אהבתך לאלוהים גם ייראה על ידיך כחטא גדול בזמן הזה. אבל, מעבר לכך, אתה מתחיל לראות שהטבע שלך חוטא, שאין בך שום טוב, לבך ממש חוטא.

השלב הזה בדרך כלל נקרא שלב "ההתעוררות" על ידי הפוריטנים. אבל אין התעוררות בלי תחושה חדשה של חטא והרשעה עמוקה. אתה תרגיש כמו ג'ון ניוטון כשהוא כתב כך:

הו אדון, כמה זדוני אני, לא קדוש ולא נקי!
איך אעז לגשת לכאן עם מטען כזה של חטא?

האם הלב המזוהם הזה הנו מקום משכן לך?
פושטים, אכן! בכל חלק, אילו רעות אני רואה!
   ("הוא אדון, כמה זדוני אני" מאת ג'ון ניוטון, 1725-1807).

אתה תתחיל לחשוב עמוקות, אז, על החטא הפנימי במוחך ולבך. תתחיל לחשוב, "לבי מאוד חוטא, ומאוד רחוק מאלוהים." מחשבות כאלה יפריעו לך. תהיה נרגש ומוטרד ממחשבותיך של חטא וחוסר אהבתך לאלוהים. חוסר החיים הקר בלבך כלפי אלוהים יטריד אותך מאוד בשלב זה. תתחיל להבין שאדם עם לב חוטא כמו שלך הנו חסר תקוה. תראה שזה הכרחי ונכון לאלוהים לשלוח אותך לגיאהנום – כי מגיע לך גיאהנום. כך תחשוב כאשר תתעורר באמת ותבין שפשעת נגד אלוהים והכעסת אותו בחטאיך. שלב זה של התעוררות זה שלב חשוב, אך עדיין לא מדובר בהמרה. איש אשר רואה כמה שהוא חוטא התעורר – אבל טרם הומר. המרה נמצאת מעבר להרשעה בגין חטא.

אתה אולי תבין פתאום שאכזבת את אלוהים, או שמודעות לכך תצמח מתובנה מלאה יותר של תורת אלוהים שהוא נפשע ממך ומאוכזב. רק כאשר אתה התעוררת לחלוטין לעובדה שאתה חוטא וחסר קדושה תהיה מוכן לשלב הרביעי והאחרון של המרה.

צ'ארלס ספרג'אן הגיע למודעות כזאת על חטאו בגיל 15. אביו וסבו היו מטיפים. הם חיו בתקופה שבה התופעה המודרנית של "החלטיות" טרם עמעמה את ההמרה האמיתית. אז אביו וסבו לא "דחפו" אותו לעשות "החלטה למען המשיח" מלאכותית. במקום זאת, הם המתינו לאלוהים לעשות מלאכה יסודית של המרה בתוכו. אני חושב שהם צדקו.

בגיל חמש עשרה ספרג'אן הגיע סוף סוף להרשעה עמוקה של חטא. ספרג'אן הסביר את ההתעוררות הזאת לחטא שלו במילים האלה:

פתאום, פגשתי את משה, נושא בידו את חוק האלוהים, וכשהוא הסתכל עלי, נראה לי שהוא בחן אותי בתוכי בעיניים של אש. הוא [אמר לי לקרוא את] 'עשרת הדברות' וכשקראתי אותם כולם הרגישו מאשימות אותי יחדיו ומרשיעות אותי בעיני אל קדוש.

הוא ראה, בחוויה ההיא, שהוא חוטא בעיני אלוהים, ושום "דת" ולא "מעשים טובים" לא יושיעו אותו. ספרג'אן הצעיר עבר תקופה של מועקה גדולה. הוא ניסה בדרכים שונות רבות להשיג שלום עם אלוהים בכוחות עצמו, אך כל נסיונותיו לעשות שלום עם אלוהים נכשלו. רק אז היה מוכן "לשלב" הרביעי – המעשה הסופי של המרה עצמה.

IV. רביעית, אתה בא אל ישוע המשיח, בן האלוהים.

בעת שספרג'אן התעורר לחטאו, בתחילה לא האמין שהוא יכול להיוושע פשוט באמצעות אמונה בישוע. הוא אמר:

לפני שבאתי אל אלוהים, אמרתי לעצמי, "לא ייתכן שאם אאמין בישוע, כמו שאני, איוושע? עלי להרגיש משהו; עלי לעשות משהו."

אבל הוא לא "הרגיש" שום דבר, ולא יכל "לעשות" כלום! הוא היה מיואש. טוב! זה מה שמוביל אדם הרחק מעצמו – אל ישוע, בן האלוהים!

ספרג'אן עבר דרך סערת שלג לכנסיה קטנה. רק מעט אנשים נכחו. אפילו הפסטור לא הצליח להגיע בגלל הסערה הקשה. אדם קטן וצנום עמד לאלתר דרשה. האיש פשוט אמר, "הבט אל ישוע." לאחר כל המאבק והמהומה הפנימית, ספרג'אן הצעיר עשה זאת בדיוק – הוא הביט אל ישוע המשיח באמונה בפעם הראשונה בחייו! ספרג'אן אמר, "נושעתי בדמו! יכולתי לרקוד כל הדרך הביתה!" הוא פשוט הסתכל לעבר ישוע! הוא פשוט ניגש אל ישוע! זה פשוט, אבל זאת החוויה העמוקה ביותר שיכול אדם לחוות. זהו, ידידי האבוד, המרה אמיתית!

מסקנה

אל תתנו לשום דבר לעצור בעדכם בחיפוש אחר המשיח להמרה אמיתית. זכרו את דבריו של ישוע:

"אמן אומר אני לכם, אם לא תשובו להיות כילדים לא תבואו אל מלכות השמים" (מתי י"ח 3).

כמו הדמות הראשית בסיפור מסע המאמין, אל תתפשרו על שום "החלטה למשיח" מלאכותית." לא! לא! יש לוודא שהמרתך אמיתית, כי אם לא באמת תהיה מומר, "לא תבוא אל מלכות המשים" (מתי י"ח 3).

על מנת לחוות המרה אמיתית

1.  עליך לבוא אל מקום כזה כדי ממש להאמין שיש אלוהים – אל אמיתי אשר מרשיע חוטאים לגיאהנום, ולוקח את הנושעים לשמים כאשר הם מתים.

2.  עליך לדעת, עמוק בפנים, שאתה חוטא ופשעת עמוקות נגד אלוהים. אולי תמשיך ככה זמן רב (או קצר, לאנשים מסוימים). ד"ר קגן, השמש שלנו, אמר, "אני נאבקתי לילות בלי שינה למשך חודשים רבים לאחר שאלוהים נהיה אמיתי אלי. אני יכול רק לתאר את התקופה הזאת בחיי כשנתיים של יגון נפשי" (ד"ר צ"ל קגן, מדרווין אל עיצוב, בית וויטאקר, 2006, עמ' 41).

3.  עליך לדעת שאתה לא יכול לעשות דבר טוב אחד לפייס אל כעוס ונפשע. שום דבר שתגיד, או תלמד או תעשה לא יעזור לך בכלל. זה חייב להיות ברור במוח שלך ובלבך.

4.  עליך לבוא אל ישוע המשיח, בן האלוהים, ולהיטהר מחטאיך על ידי דמו. ד"ר קגן אמר, "אני זוכר, עד לשניה, את הרגע שבו בטחתי [בישוע] … זה הרגיש שבמיידיות עמדתי מול [ישוע] … בטוח הייתי בנוכחות ישוע המשיח והוא בטוח היה זמין אלי. למשך שנים רבות פניתי ממנו, אך הוא תמיד היה שם בשבילי, באהבה מציע לי ישועה. אבל בלילה ההוא ידעתי שהגיע הזמן לבטוח בו. ידעתי שעלי לבוא אליו או לעזוב. באותו רגע, בכמה שניות, באתי אל ישוע. כבר לא הייתי אדם לא מאמין שבוטח בעצמו. בטחתי בישוע המשיח. האמנתי בו. זה היה כה פשוט. בזמן הקצר הזה, במהלך בודד של בטחה... אני 'עברתי' אל ישוע המשיח באירוע החשוב ביותר שיכול להיות בחיי אדם – המרה. ברחתי מזה כל חיי, אך באותו לילה פניתי לי ובאתי ישר אל ישוע המשיח" (צ"ל קגן, שם, עמ' 19). זו המרה אמיתית. זה מה שעליך לחוות כדי להיות מומר לישוע המשיח!

המשיח מת בצלב לשלם על חטאיך ולפייס אותך לאל זועם. המשיח קם פיזית מהמתים ועלה חזרה לשמים, שם הוא נמצא כעת לימין אלוהים מתפלל בשבילך להיוושע.

"אם קמתם עם המשיח בקשו את אשר למעלה אשר המשיח יושב שם לימין האלוהים. את אשר למעלה יהגה לבבכם לא את אשר בארץ" (קולוסים ג' 1-2).

הביטו אל המשיח! הביטו אל בן האלוהים! התרחצו מחטאיכם על ידי דמו! כפי שיוסף הארט ניסח,

ברגע שאדם חוטא מאמין,
ושם מבטחו באלוהיו הצלוב,
את מחילתו הוא מיד מקבל,
גאולה בשלמותה באמצעות דמו.
   ("הרגע שאדם חוטא מאמין" מאת יוסף הארט, 1712-1768).

זה מה שקרה לספרג'אן. זה מה שקרה לד"ר קגן. וזה מה שצריך לקרות במקרה שלך. עליך לחוות מפגש עם המשיח אשר חי ולהיות נקי מחטא על ידי דמו המכפר!

(סוף הדרשה)
ניתן לקרוא את הדרשות של ד"ר היימרס כל שבוע באינטרנט
באתר www.realconversion.com לחצו על "דרשות בעברית".

You may email Dr. Hymers at rlhymersjr@sbcglobal.net, (Click Here) – or you may
write to him at P.O. Box 15308, Los Angeles, CA 90015. Or phone him at (818)352-0452.

תפילה לפני הדרשה על ידי ד"ר קרייטון ל' צ'אן.
שירת סולו לפני הדרשה על ידי מר בנימין קינסד גריפית:
"חסד מדהים" (מאת ג'ון ניוטון, 1725-1807).